מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

הוצאת ראובן מס ירושלים – תשל"ו – 1976

רבי דניאל השומר

מעשה נסים. רבי דניאל השומר אשכנזי.

תופעה נפוצה בין המאמינים הנמנים עם שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות היא הזיקה החזקה לצדיק, לקדוש, על פי רוב לאחר פטירתו של הלה, קשר הבא לידי ביטוי בדרכים שונות. קשה לעמוד על המורכבות של תופעה זו. האם בני האדם מרגישים את עצמם כה רחוקים מאלוהים שהם נזקקים לדמות ביניים שתתווך בינם ובין האלוהים ?

פולחן הצדיקים פרץ גדר זו ובהרבה מקרים שם את הצדיקים כמטרה לעצמה. הצדיק הוא עתה מקור הכוח והוא הוא הנעתר לבקשות הנצרכים. בעיית יחסי הגומלין בין האדם לצדיק ובין הצדיק לאלוהים עדיין פתוחה, ואין ספק, שהיא תוסיף להעסיק חוקרים שונים.

ברצוננו לתרום לדיון זה כמה עבודות פולקלוריות הקשורות בצדיק אחד, רבי דניאל אשומר אשכנזי הקבור במרוקו. אחד הדברים המאפיינים את יהדות מרוקו היא המשיכה והנהירה לקברי קדושים שונים. קשר זה יונק בוודאי משורשים קדומים.

הערת המחבר בקשר לשם האם  " השומר " או " אשומר ". ידועים רבנים בשם זה ( אשומר ) במרוקו עצמה. רבי אברהם אשומר נזכר בספרו של בירדוגו, נופת צופים. בן נאיים בספרו " מלכי רבנן " עמוד מה, מזכיר את רבי היודה אשומר, מחכמי פאס, שחי במאה החמישית. קוריאט אברהם בספרו " זכות אבות, מזכיר את השם בן אשומר.

רבי דניאל השומר אשכנזי ארבע טוגאנה – מתוך הספר , צדיקי מרוקו ונפלאותיהם "

אחד הקדושים הנערצים ביותר על ידי יהודי מרוקו,שנהרו לקברו בכל ימות השנה, במיוחד נודע ברבים עקב הנסים שחולל בריפוי הפרעות נפשיות למיניהן.

לפי המסורת, מוצאו מארץ ישראל והגיע למרוקו בתקופה קדומה. נערץ גם על ידי המוסלמים שקוראים לו סידי דניל. בארץ, ממשיכים יהודי מרוקו במקומות רבים לערוך הילולה לרבי דניאל השומר בראש חודש אלול.

רבי דניאל אשומר אינו ידוע, יחסית, אצל רוב רובה של הידות מרוקו. רק החל משנת 1944 התחילה להתקיים שם הילולה המונית. באותה נשה הוציא משה עמאר חוברת קטנה בשם " מעשה נסים " כתובה ביהודית ערבית, ובה כמה וכמה עניינים הקשורים בקדוש זה.

החוברת יצאה לאור במהדורה של 200 עותקים, והוים קשה להשיגה, בסעיף הסמוך נביא את הטקסט של " מעשה נסים כלשונו, וכן את תרגומו.

  מעשה נסים

פרק ראשון

פהאד למצחאף מכתובין נסים די זראוו

פצדיק הרב הכולל המלומד בנסים

שמו נודע בשערים כמוהר"ר

דניאל השומר אשכנזי זיע"א

די מנהום יפהם בנאדם לכוח דצדיקים זכותם תגן עלינו ועל כל עמו ישראל אכי"ר.

אנא משה עמאר כא נטלב מן ישראל כוואננא באש די יקבד האד אלמצחאף יחדאז יקראה מן אלוול חתתא אללככאר. ויררד באלו מליח באש יסוף נסים דצדיק הרב הכולל המלומד בנסים כמוהר"ר דניאל השטומר אשכנזי זיע"א אכי"ר.

תעארפו יא כוואננא באס אנא משה הנזכר מן די כונת סי נקדר נעקקל עלא ראצי ולפמיללייא דיאלי. עבאאוני אלהאד צדיק למדכּור, ופשעה די קררבת לצדיק חללת עינייא וברית פהאדיק סאעא שבח לאל פחאל אילא מא כאן ענדי חתתא סי מרצ' כלל.

תרגום.

בספר זה כתובים נסים שקרו אצל הצדיק הכולל המלומד בנסים שמו נודע בשערים כמוהר"ר דניאל זיע"א. שמהם ובין האדם את כוחם של הצדיקים זכותם תגן עלינו ועל כל עמו ישראל אכי"ר.

אני משה עמאר מבקש מישראל אחינו שמי שיקח ספר זה חייב לקראו מן ההתחלה ועד הסוף, וישים לב היטב על מנת שיראה את נסי הצדיק הרב הכולל המלומד בנסים כמוהר"ר דניאל השומר אשכנזי זיע"א אכי"ר.

ידוע לכם, אחי, שאני משה הנזכר משהייתי בן 14 חליתי במחלה קשה לא אליכם, עד כדי כך שלא יכולתי לזכור מאומה. משפחתי לקחה אותי לאותו צדיק הנזכר, ומאותו רגע שהתקרבתי לצדיק פקחתי עיניים ונרפאתי מיד שבח לאל כאילו לא הייתי חולה כלל וכלל.

ופרחת אנא אלפאמילייא דיאלי וזורת מן צדיק ורזעת בריאן שבל לאל, וכממת פי באלי באס אילא עאווני השי"ת נבני בית פצדיק הנזכר. ונהאר חבני השי"ת ווצל לוקאת פאש בתבבת נדר דיאלי ובדית כא נבני פיהאדאק טינפו ציבת למסלמין כא יחרתו האדיק למערה דצדיר הנזכר.

וחתא יהודי מם האדוק לכפרים די קראב לצדיק מא כא יקדר סי יהדר מעאהום ויקוללהום באס מא יחרטו סי פלמערה. ועמלת זהדי בחכמה מעא למסלמין, וקולתלהום עלאס כא תחרתו פלמערה די הייא דליהוד.

ועיית נעמל בחכמה באש נמננעהום מן האדאך לחרט ומא קדרת שי. וטלבלתהום באש יביעולי האדאך למוצ'ע, וטלבולי ואחד לעדאד כתיר. ומן די כא נסוף מא מקדר סי נעטי האד סך די טלבולי, דכ'לת לצדיק כא נבכי וכא נקרא תהילים.

וכא נטלב לצדיק באש יעאוונני וביינלי סי טריק באש נקדר נחייד מן ידיהום האד למערה ומא יבקאוו שי יחרתו פיהא.

תרגום

ושמחתי אני ומשפחתי וביקרתי בקבר של הצדיק וחזרתי בריא שבח לאל וחשבתי שאם השי"ת יעזור לי אבנה בית לצדיק. וביום שרתה השי"ת הגיעה העת לקיים את נדרי. והלכתי בראש חודש אייר בשנת תש"ד וקניתי מקום מן המוסלמים על מנת לבנות בית והתחלתי בבנייה.

ובאותו זמן גיליתי, שהמוסלמים היו מעבדים את אדמת בית הקברות, ושום יהודי מאותם הכפרים הקרובים לצדיק לא היה יכול לדבר אתם ולומר להם , שלא יעבדו את אדמת בית הקברות. השתדלתי לנהוג בחכמה עם אותם מוסלמים, והוכחתי אותם על שהם עובדים בבית הקברות היהודי.

השתדלתי רבות על מנת למנוע מהם את העבודה החקלאית, ולא הצלחתי. ביקשתי מהם, שימכרו לי את המקום, והם ביקשו סכום מופרז.

וכשראיתי שאיני יכול לתת מה שביקשו ממני, נכנסתי לצדיק, ובכיתי וקראתי תהילים ביקשתי מן הצדיק שיעזור לי, ויראה לי דרך על מנת שאוכל להוציא מידיהם את בית הקברות.

וקבל מא נמשי ביומאיין באש נבני לבית כאנת ואחד למסלמא מאתלהא בנהא לא אליכים, ומשאת רפדת תלאתא דלחזור מן אוצט אלמערה, ןסקקפת ביהום לקבי די בנהא ופליל זאהא ואחד פלחלום וכא ידרבהא וקאללהא עלאש תרפד לחזאר מן למערה.

ופצבאח זאת לענדי וכא תקוללי כיף תעמאל באש יסמחלהא לחכם ראה רפדת לחזאר מן למערה וקולתהא לאזם תררד לחזאר למוצ'עהום. ותזיב דביחא ללחכם ויסמחלהא וכן היה. זאבת לחזאר וזאבת לדביחה וכא תטלב סמאחא מן צדיק, ומא בקא שי יזיהא חתתא שי עדאב פליל ובראת.

תרגום פרק 2

יומיים לפני שהתחלתי לבנות סביב קבר הקדוש נפטר בנה של מוסלמית לא אליכם, והיא הלכה ולקחה שלוש אבנים מאמצע בית הקברות, ובנתה בעזרתם את קבר בנה. בלילה בא אליה אחד בחלום, היכה אותה והציק לה ואמר לה : למה לקחת אבנים מבית הקברות  ?

למחרת באה אלי ושאלה אותי איך תעשה על מנת שהחכם יסלח לה על לקחה את האבנים. אמרתי לה, את חייבת להחזיר את האבנים למקומן, ולהביא קרבו לחכם ואז יסלח לה וכן היה. היא הביאה את האבנים ואת הקרבן וביקשה סליחה מן הצדיק ושוב לא הציקו לה בלילה, והיא הבריאה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2012
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר