ברית מס 23 מבט על קהילת ואזאן-אליעזר בשן – קהילת ואזאן ועברה

ברית מספר 23

ברית – מספר 23

מבט על קהילת ואזאן

כתב עת של יהודי מרוקו

בעריכת אשר כנפו

פרופסור אליעזר בשן

קהילת ואזאן ועבדה

חיי הקהילה והחכמים

התושבים הוותיקים במרוקו, שחיו שם כבר לפני בואם של המגורשים מספרד, לא קיבלו את התקנות של המגורשים. כך היו יהודי ואזאן שלא נהגו כמנהג המגורשים. יהודים מקהילת ואזאן תרמו למימון הדפסת ספרים. לספרו של ר׳ דוד צבאח, מורה צדק, תונס תרע״ה. לספר של ר׳ יוסף בירדוגו (1802-1854) כתונת יוסף, מכנאס תש״ג, תרמו מרדכי אלבו ואליהו אלחדאד מוואזאן. בשער הספר של ר׳ רפאל בירדוגו, מי מנוחות, ירושלים תרס״ה, כתוב כי רפאל פימיינטה, מנחם סירולייא, אחיו רפאל בני דוד מוואזאן תרמו להוצאת הספר.

בספרות הרבנית נזכרת הקהילה בהקשר לנושאים שונים, מהם ניתן ללמוד על חיי הקהילה.

ר׳ יצחק בן ואליד (1778-1870), שפעל בעיר תיטואן, דן בשאלה על יהודי שנושא ונותן בוואזאן אבל משלם מסים במכנאס: ויאמר יצחק, ח׳׳ב, סי׳צה. בתשובה של ר׳ ידידיה מונסוניגו (נפטר ב-1868), נזכר כי בקהילה חברת גמ״ח: דבר אמת, אהע״ז, סי׳ קכד.

חכמים דנו לרוב בדיני אישות. החכמים ממשפחת בירדוגו שפעלו במכנאס נשאלו מוואזאן. בספרו של ר׳ מימון בירדוגו(1767-1824)<ב מבין, יור״ד סי׳ קכז, אהע״ז, סי׳ קנב.

ר׳ יעקב בירדוגו(1783-1843) נשאל מוואזאן בהקשר לדיני r\wm: עדות ביעקב, אהע״ז, סי׳ י, כא, מ, חו״ם, סי׳ סו, עט ; וכן בחיבורו שופריה דיעקב, ח׳׳א, אהע׳׳ז סי׳ מו, פד, פה.

רבי שמואל עמאר ממכנאס (1829-1889) ביקר בוואזאן ודן בפריצות מינית ובנושאים אחרים שעלו בקהילה: דבר שמואל, אהע״ז, סי׳ כד כה.

ר׳ שלמה אבן דנאן(1848-1929) דן בכהן שגר בעיר ואזאן: בקש שלמה, סי׳ כט, ראה גם סי׳ כח. ר׳ שלמה בירדוגו(1854-1906),7< השב, חו״ם, סי׳ יג דף נא. ר׳ רפאל אנקאווא (1848-1935) נשאל אף הוא בעיקר בדיני אישות: קרני ראם, סי׳ ח, קעב ; תועפות ראם, סי׳ מט, סט, קלה, קמג.

ר׳ דוד צבאח(1869-1956) כתב על בחור, שהיה בוואזאן ונשבע על קבר הצדיק ר׳ עמרם דיוואן שלא אנס בתולה (שושנים לדוד, ח״ב, אהע״ז, סי׳ פג, דף מב ע״א). ר׳ אהרן בן חסין(1891-1969) דן על גרושה שהלכה לוואזאן(מטה אהרון, אהע״ז, סי׳ נא).

ר׳ יוסף משאש (1892-1974) כתב תשובה לוואזאן: אוצר המכתבים, ח״א, סי׳ רעג. החכם עלה לקבר ר׳ אמרם דיוואן בחנוכה:שם, ח׳׳א, סי׳ רעח. במאה העשרים מונה שם הרב אברהם אביטבול בתור הרב הראשי של הקהילה. הוא למד בישיבה בסאפי. בשנים תרפ׳׳ד-תרפ״ה, כיהן כראש ישיבת ״כתר תורה״ בקזבלנקה (שמעון ברוך אוחיון, הליכות שבא, ח׳׳א, עמי 25). ר׳ שלום משאש ממכנאס מזכיר בספרו את החכם רפאל בירדוגו, שהוא ״חבר עיר ואחאן״:7:77< שלום, אהע״ז, סי׳ טז. ביור״ד סי׳ א דן החכם בשאלה שנשאל מוואזאן. במאה העשרים כיהן בוואזאן ר׳ מסעוד סודרי(נדבות פי, דף טו). הקהילה נזכרת בהקשר למשאל, שנערך בין הקהילות בשנת תש״י(1950), בדבר התקנה לירושת הבנות הרווקות כמו הבנים. קהילת ואזאן לא הסכימה לקבל את הצעת התקנה ויחד עמה עוד שש קהילות(מ. עמאר, תש״ם, עמי 257). ב-1951 נפתחו שלוש כיתות חדשות בבית הספר המקומיTajouri,

לפי הדו"ח שנמסר במועצת הרבנים הרביעית, שהתקיימה בשנת תשי"ב – 1952 – על מצב החינוך ברחבי הארץ, למדו בתלמוד התורה בעיר 183 תלמידים בגילאי 3 עד 13 ובשיעורי הערב 140 נערים בגילאים 6 עד 20 ( משה עמאר תש"ס עמוד 327 ) לסיכום, עמדנו על עברה של הקהילה לפי מקורות עבריים ולועזיים.

סוף המאמר. קהילת ווזאן ועברה פרופסור אליעזר בשן

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2014
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר