עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן
עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן
ותהליך קליטתה בארץ ישראל
עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור
במסגרת הקורס :
ציונות ועלייה מצפון אפריקה
תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986
כל הזכויות שמורות למר יעקב וימן
העבודה מוגשת על ידי :
יעקב וימן
יש לציין שהדפים המצולמים של העבודה
נמסרו לי על ידי מר יעקב וַיְמַן אשר נתן לי את הסכמתו המלאה
לפרסם את החומר במלואו ככתבו וכלשונו באתר " מורשת מרוקו "
למען הדורות הבאים וסקרנותם של קהל המתעניינים בנושא זה.
כל הזכויות שמורות למר יעקב וימן
1 – מבוא
באחד מימי חמישי בשנת תר"פ – 1920 -, בעיר צפרו אשר במרוקו, הגיע יצחק צבע למשרדו של אביו מרדכי אשר החיה אחד מ עשירי העיר וכינויו היה " הנגיד מרדכי ". הוא בא כדי לבקש הלוואה בס"ך 60 דורו לשם קניית שטיח לביתו. מרדכי סירב להלוות את הכסף לבנו ואמר לו כי בשעה שהוא מחסל את רכשו, רוכש בנו ריהוט חדש לביתו.
יצחק, שלא ידע על חיסול רכושו של אביו, נעלב מדברים אלו. ביום השישי לא הגיע לבית הכנסת לתפילת ערבית וביום השבת עזב את בית הכנסת עוד לפני סיום התפילה. באותה השבת הלך יצחק עם רעייתו, סוליקה, לסעוד צהרים אצל אמה – שרה אבוטבול – וזאת בניגוד למנהגו לסעוד מדי שבת אצל הוריו מרדכי ומזלטוב צבע.
שרה הבינה כי מדובר בסכסוך בין האב לבנו, לקחה עמה את יצחק וסוליקה ויחד יצאו לביתו של האב. שאל מרדכי את בנו : האם לא באת לתפילת ערבית ועזבת לפני סיום תפילת המוסף כדי שלא תצטרך לנשק את ידי "
יצחק אישר כי נעלב מדברי אביו ואז הסביר לו מרדכי כי הוא כבר בן 60 שנה והחליט לעלות לארץ ישראל לסיים בה את חייו ולשם כך החל בחיסול רכושו.
להערכתו יסתכמו הפסדיו מחיסול הרכוש בסכום של 100-200 אלף פרנק והוא מוכן לשאת בהפסד זה. יצחק שאל את אביו אם יש בכוונתו לעלות לבד לארץ ישראל או לקחת אתו בני משפחה. ואז החלו לבדוק מי יהיו מוכנים לעלות לארץ ישראל עם מרדכי תבע.
התברר כי רק בני המשפחה הקרובה, ועוד משפחות רבות אחרות מן העיר צפרו, יעלו לארץ בעקבותיו של " הנגיד מרדכי " ….עד כאן דבר המחבר מר יעקב וימן……
חיפשתי ומצאתי מידע מספריו של רבי דוד עובדיה זצוק"ל, רבה האחרון של צפרו וכותב את היסטוריית העיר וכך הוא מספר בספרו " קהלת צרפו " כרך ג' בעמוד 189 :
בשנת תרפ"א – 1921 נתארגנו 52 משפחות לעלות לארץ ישראל. הם נסעו לפאס על מנת לקבל מהקונסול האנגלי דרכון ורישיון.אך הקונסול הערים עליהם קשיים והסכים לתת ויזה רק מפעל קדוש.זו הייתה ההופעה הראשונה של נציג התנועה הציונית בצפרו. הכמיהה לעלות לארץ ישראל חזקה ההייתה תמיד בק"ק צפרו. רק ששעת הכושר לא ניתנה להם.
בשנת תרפ"א – 1921 נתארגנו 52 משפחות לעלות לארץ ישראל. הם נסעו לפאס על מנת לקבל מהקונסול האנגלי דרכון ורישיון.אך הקונסול הערים עליהם קשיים והסכים לתת ויזה רק למי שבידו סך אלף צ'ורו במזומן. האמיד מבין הקבוצה היה הנגיד לשעבר מרדכי צבח. הלה הלווה מכספו לרבים מהם את הסכום הדרוש כדי לקבל את הרישיון. אותם שלא הצליחו לגייס את הסכום חזרו לצפרו בפחי נפש.
זו תעודה מתוך ספר " קהלת צפרו " חלק א' בזכות תרומות ועזרה לשד"ר של הקרן הקיימת לישראל
תעודה מספר 153.
בית דין תכב"ץ של עיר פאס ואגפיה
אל שלומי בני ישראל, הוועד הנבחר הרוחני של קהילת קודש צפרו יע"א, ועל צבא כתר תורה המה הרבנים המופלגים, אתה ה' תשמרם אמן כן יהי רצון.
רבנים וידידים.
ארץ הקדושה המתנערת משממותיה וקמה לתחיה, קרני הישועה המאירות על שמיה, שנו פני הארץ, אדמות ציה, שממון עולם, מקומות חול וכליון, נהפכו לשדות פוריים ולישובים, דבר בניין הארץ הולך ונעשה לנחלת עם ישראל כולו.
נא אחים חזקו והתחזקו בקיום המצווה הגדולה הזאת של יישוב הארץ, ועזרו שכם אחד לבניינה, ולהגדיל את קרן העם הקרן הקיימת לעולם, והא לכם זרע קודש שליח מצווה איש יקר קב תבונות חכם לבב מר יהושע הכהן שליחא דקרן קיימת לישראל, אשר האיר וזרח אל עבר פנינו פה במחוז הקודש ובידו כתבי רשיונות מהאדון ראש הממשלה הנציב העליון ישצ"ו ומהאדון הנכבד נשיא ישראל מר יחייא אזאגורי הי"ו.
ואנשי קודש קהילתנו הרוממה קבלוהו בשמחה והתנדבו כיד ה' הטובה עליהם לטובת הקרן קיימת, ישלם להם ה' כפועלם, ואתם מקהלה נכבדה חזקו ואמצו והרימו את תרומת ידכם כיד ה', ישלם להם ה' כפועלם, ואתם מקהילה נכבדה חזקו ואמצו והרימו תרומת ידכם כיד ה' ישלם להם ה' כפועלם.
ואתם מקהלה נכבדה חזקו ואמצו והרימו את תרומת ידכם כיד ה' הטובה עליכם למען ציון וירושלים ובשכר זאת נזכה לראות בשוב ה' את שיבת ציון ברחמים ונדחי ישראל יקבץ ובא לציון גואל אמן כן יהי רצון, הכ"ד החו"פ רועה צאן קדשים קהלת קודש פאס יע"א בעיר ואם בישראל לחודש אייר הוא זה דהאי שתא ופועל ידו תרצה ליצירה וקיים
מתתיהו סירירו י"ץ – אהרן בוטבול הי"ו – משה אבן דנאן ס"ט
סוף תעודה מספר 153
עד כאן התוספות שלי – אלי פילו