הקבלה במרוקו-היכל הקודש

הספר " היכל הקדש " לרמב"ם אלבאז.

כוונות התפילה והלכותיה על פי הקבלה.היכל הקודש 002

הוא חי כשני דורות לפניהם בפאס. כנראה שהיו להם גם כתבי יד שלא הגיעו אלינו, כי רואים שדבריהם הושפעו ממקורות קדומים, אף על פי שאינם מזכירים בפירוש את כל המקורות לדבריהם. לדוגמה, מובא ב " היכל הקודש " ספר " עקידת יצחק " לרבי יצחק עראמה שנלב"ע בנאפולי בשנת רנ"ד – 1494.

מתי התחילה חבורה קדשוה זו לפעול ? ניתן לשער שקיבלו את תורת הסוד מרבי יוסף שלום אשכנזי, שחי בתרודאנט בשנת רכ"ד – 1464, ורבי יצחק סגי נהור, וגם ממגורשי ספרד. מחבורה זו יצאו שלושה תלמידים שחיבוריהם הגיעו אלינו :

 רבי יצחק בן אברהם הכהן, מחבר ספר " גינת ביתן " לקסיקון לערכי הקבלה, הרב יעקב איפרגאן מחבר פירוש לתורה על פי הקבלה בשם " מנחה חדשה ", וגם ספר "פרח שושן " פירוש בנגחה ובנסתר על פרקי אבות והתלמוד השלישי רבי יעקב חנין דודו של רבי יעקב איפרגאן, שגלה לאלג'יריה בזמן המאורעות הקשים שנזכיר בהמשך.

שלשתם מזכירים את הרמב"ם אלבאז כרבם, בדחילו ורחימו, ומכנים אותו בתואר הרב האלוקי. מאוד חשוב לנו להדגיש באלו תנאים חובר ספר " היכל הקודש " כדי להעריך את גדולתו. הרמב"ם אלבאז כתב את ספרו בתקופת צרות איומות, שנות בצורת, מגיפות, שגרמו להתפוררות הקהילה היהודית באזור והעברתה לאזור אחר עד יעבור זעם.

כל הצרות האלו גרמו לעיכובים רבים בהשלמת כתיבת הספר. אבותינו קיבלו את הדין בלי להתרעם חס ושלום על מזלם כי, כמו שכתוב בספרים הקדושים, יש קשר הדוק בין הגלות והגאולה. המהר"ל מפראג מבאר שהגאולה יכולה לבוא רק מתוך הגלות, ומושג זה אנו מוצאים אצל הרבה מקובלים.

הרמב"ם אלבאז מקבל את הייסורים באהבה כי בוודאי הגלות והצרות, שנגרמו לאנשי עדתו, יכולות להיות רק לטובה ומשם יצא אור גדול,ביאת המשיח וגם קיבוץ גלויות בארץ ישראל. הדבר האחרון התגשם עבור מספר אנשים מאזור דרעא שהתיישבו בצפת, וזכו להתחבר לתורת האר"י ז"ל.

כתיבתו של חיבור זה " היכל הקודש " נמשכה כעשרים וארבע שנים, משנת של"ה ועד לשנת שנ"ט. אין זה חיבור שנכתב בהשראה אחת ובהינף יד אחד, אלא הוא ספר שדרש עבודה רבה, מקורות ואסמכתאות רבים לכל המוזכר בו.

כוונות התפילה המקשרות עולמות דרך הספירות איננו דבר המרשה טעות חס ושלום, כי כל כוונה פסולה יכולה להחריב עולמות ועל כן כתיבתו דרשה שנים רבות של ליבון סוגיות חמורות בזוהר הקדוש.

כל החיבור " היכל הקודש " דן בכוונות התפילה שהיא באה, כידוע, במקום הקורבנות, כמו שכתוב : " ונשלמה פרים שפתינו ", שתפילותינו יחליפו את הפרים שהיינו מקריבים בבית המקדש. התפילה, כמו שמבין אותה הרמב"ם אלבאז, מבטאת שני דברים : א : הציפייה לישועה וסוף כל הצרות : ב : הדרישה לגילוי במצלם אלוקים שבעם ישראל והתעוררות דלעילא. 

כל זה נראה כסתירה למצב העגום שבו חי המחבר. לכל כוונה בתפילה חלות שתי בקשות אלו, אף על פי שאצל כמה מקובלים אחרים, כמו אצל רבי אברהם אבועלפייא, הייתה דרישה דחופה מריבון העולמים להושיע את עמו ולגלות את כבודו.

הרמב"ם אלבאז מגלה שחיבורו נכתב מתוך ניסיונות קשים, במיוחד דאגת הקיום היום יומי שלו ושל קהילתו. למרות שדאגה זו תפסה כנראה את כל מחשבתו, דן חיבורו בסדר התפילה, כוונותיה והלכותיה.  רואים פה דבר והיפוכו : מצד אחד הוא נרדף ולכן אין לו ישוב הדעת, מצד שני הוא דן בכוונות התפילה שדורשות דעה צלולה כפי שאמרו רבותינו במסכת ברכות אדם שהוא בדרך אומר תפילה קצרה.

הרמב"ם אלבאז ותלמידיו נרדפו על ידי בצורת, מגיפות ושודדים ומה היה נושא לימודם : כוונות התפילה. תלמידו רבי יעקב איפרגאן התחיל את חיבורו " פרח שושן " בשנת ש"ע – 1610, בבורחו מכפר עקא לכפרים הסמוכים.

דבר פלא הוא לראות רבותינו בורחים מכל צרות העולם הזה על ידי המחשבה ומגיעים לעולמות העליונים ששם הכל טוב, לספירות רוחניות ולכוונות הראויות בתפילת כל יום, בזמן שהאדמה בוערת תחת רגליהם. יכולתם לסרב להיסחף למציאות הגשמית, נבעה מקדושתם וידיעתם הברורה ביסודות הקבלה וכוחות הנפש הגדולים.

התנהגות זו הינה מקור לימוד לדורנו מבחינה זאת שאנו צריכים לקבל את צרות הגלות אך באותו זמן להתעלם מהן ולהתעסק כמה שאפשר ברוחניות.  כי הגלות שאנו חיים בה, מחשיבה את האופקים של הגאולה, " היכל הקודש " מלמד אותנו שלא רק שאנחנו צריכים להתעמק בתורה בלילה ( הגלות ), אלא גם לחיות את הגלות כמו שהוא כותב :

כל זמן הגלות , חובה עלינו להתאבל ולהתאונן כל הלילה על חורבן בית המקדש. הזכרנו לעיל את שלוות הנפש שבה חוברו " היכל הקודש " ו " מנחה חדשה ", נביא להלן את הצורה שבה הם מתארים את צרותיהם כמו בדרך אגב :

והתחלתי לחברו בשנת השל"ה ליצירה במתא תארודאנת יע"ה וחיברתי בו באותו זמן עד תפילת ערב שבת אחר כך דחקני הזמן וטרחותיו חיסרון כיס ויוקר השער עד השנה הזאת שנת זה קרבן ליצירה שחרה אף ה' בעולם משי"ח ובאה המגפה בתארודאנת יום ראשון של פסח וברחו כל הקהל להרים ולגבעות ולכפרים וגם שם לא מצאנו מנוח משנאצ אויבינו אכלונו ויכלונו הליסטים והמהומות.

ואני וקצת מהקהל יצ"ו ברחנו לכפר אק"א ושם ינוחו יגיעי כוח והיינו שם בחוסר כל מצד יוקר השער גם חיסרון כיס קשה מן הכל ושבח לאל יתברך נסנו לעזרה נסנו לנפשנו בחרנו חיי צער מן המות והייתה המגיפה  עד ראש חודש תמוז.

ותעצר המגיפה ושבו מן הקהל הדרים בהרים כי אמרו פקד ה' את הארץ והיו שם בתארודאנת ואנחנו הדרים באקא ואחרים שפחדו שמא תחזור המגיפה לא שבנו ויהי בשנה השנית והיא שנת זה קרבן בסוף ניסן חזרה המגיפה קשב מהראשונה וכל מי שהיה נכנס לכיר מהבורחים היה מת וגם הבורחים רדפה אחריהם והאחרונה קשה מהראשונה.

כי הראשונה ברחו כל יושבי הארץ והאחרונה באה על בעיר בטח ובראש חודש אב י"ל שב ה' מחרון אפו ובהיותנו גולים באק"א יע"ה עמדו שם בעזרת ה' בגיבורים גיבורי כוח עושע דברו חבירים מקשיבים לקול ה' וביקשו ממני לגמור הספר הנכבד הזה ועזרוני בכוסם ובכיסם עד שגמרתי הספר הזה.

ואמרתי עת לעשות לה' כי מתוך צרה יצא הספר הזה לרווחה וגמרתי אותו בעזר המאזרני חיל ובעזרת המחזיקים ידי יגמלם האל יתברך שכר טוב בעמלם שכר רוחני והם  יעצוני לקרוא שמו היכל הקודש כי היכל הקודש הוא המכוון והוא תכלית הכוונה והוא סוד עץ חיים שכר המחזיק בדק התורה וכי היו בקוראי שמו יהיה שכרם עץ חיים היא למחזיקים בה.

המחבר משלב את חוויותיו האישיות עם מעשיות התנ"ך המורות שצרותיו הן דווקא עוצמת הטוב. הכל הופך להיות פרשנות המנותקת מן המציאות. הדרך הזו לקשור מעשה רוחני ממדרגה ראשונה כמו חיבור ספר על כוונות התפילה עם הצרות של יום-יום בדרך של שלוות הנפש, מזכיר לנו איך אבותינו הפכו את גזירות היוונים בחנוכה לחג ולמסורת מיוחדת במינה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
דצמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר