חוגי ההשכלה העברית בשירות המודרניזציה בצפון־אפריקה-יוסף שטרית

ב. חוגי ההשכלה העברית בשירות המודרניזציה בצפון־אפריקהשטרית יוסף

א. הרקע הבינלאומי והפנימי של המודרניזציה בצפ״א

נושא מרכזי אחד מנחה את כל הביטאונים, היצירות, הרשימות והכתבות האלה שנתחברו בצפ״א או נשלחו ממנה לעיתונות העברית, נושא שמצא ביטוי מפורש או עקיף בטקסטים השונים, והוא ההתמודדות של הקהילות השונות בצפ״א — ובעיקר העירוניות

— עם תהליכי המודרניזציה שפרצו אם בסערה(כמו באלג׳יריה לאחר כיבושה ב־1830) ואם בהיסוס־מה לארצות צפ״א במשך המאה הי״ט, ובמיוחד במחצית השנייה של המאה. מודרניזציה זאת התלוותה לשאיפותיהן הקולוניאליסטיות של צרפת, אנגליה, ספרד ואיטליה כלפי ארצות צפון־אפריקה, והיוותה חלק בלתי נפרד ממערכת התירוצים, הנימוקים וצורות הלגיטימציה השונות שדרכן הן ביססו את טיעוניהן הקולוניאליסטיים והאימפריאליסטיים.

ססמאותיה של המודרניזציה — ה״סיוויליזסיון — בישרו אוניברסליות, צדק ושוויון והענקת זכויות לפרט ביחסים שבין השלטונות לנתינים או לאזרחים של המדינה; ביססו את עליונות התבונה והידע הבדוק על פני האמונות התפלות והדעות הקדומות; הציעו אופקים הומניים, אינטלקטואליים והתנהגותיים חדשים של אהבת האדם באשר הוא אדם, של הרחבת הידע האנושי, של קידום האזרח בהתאם לכישוריו, ליזמותיו ולידע החדש שהוא רכש, של היגיינה אישית ותברואה ציבורית, של הדברת מחלות ומוקדי תחלואה, של שיפור הולך וגדל באיכות החיים בהתאם להמצאות הטכנולוגיות ולגילויים המדעיים, של שלטון החוק וחיסול השרירות, ושל קדמה בלתי נפסקת בכל תחומי החיים והחברה. ססמאות מפתות אלה כבשו עוד במאה הי״ז ובעיקר במאה הי״ח את השכבות המנהיגות ואת האליטות הקובעות בארצות מערב אירופה ומרכזה, וחייבו אותן להפיצן ואולי גם לתרגמן בשדות העשייה הפוליטית לפרוגרמות של רפורמות ושינויים מבניים. בשמן גם פעלו, כאמור, המעצמות האירופיות ביחסיהן עם ארצות צפ״א דרך נציגיהן הקונסולריים והדיפלומטיים שהלכו והתרבו במאה הי״ט, ובקסמיהן וערכיהן הן עטפו את שאיפות ההתפשטות שלהן.

מלבד זאת, ארצות אירופה הלכו והרחיבו במאה הי״ט את משטר החסות שהן העניקו לתושבים ולנתינים של ארצות צפ״א שהיו אתן בקשרי מסחר או הגישו שירותים לנציגיהן ולנתיניהן. מהנהנים מזכויות חסות אלה — שהתבטאו לרוב בקבלת אזרחות מדינת החסות ובהגנה דיפלומטית על זכויות הנהנה כאזרח של מעצמה זרה — הן עשו מעין סוכנים הן של שאיפותיהם הבינלאומיות והן של דגליהם התרבותיים-הומניים החדשים. חלק גדול מנהנים אלה היו יהודים, שאחדים מהם גם שימשו בערי החוף השונות כסוכנים קונסולריים של ארצות אירופה וארצות הברית, והיו בין הראשונים שקידמו הן בקרה משפחותיהן והן בקרב קהילותיהן את רעיונות המודרניות והתנהגויותיה. היפתחותן הרצונית או הלא־ רצונית של ארצות צפון־אפריקה במאה הי״ט לסחר הבינלאומי ולקשרים סדירים עם אירופה ושלוחותיה באמריקה עודדה משטר חסות זה, והקלה בכך על חדירתה של המודרניזציה לערי החוף ולמרכזי סחר־החוץ שלהן. הגידול הרב שחל עקב כך במספר התושבים האירופיים ובמספר בעלי האזרחות הזרה הביא כבר במחצית הראשונה של המאה לפתיחת בתי־ספר נוצריים אירופיים בערי חוף שונות.

ב. ציפיות יהודי צפון־אפריקה מהמודרניזציה

מבין האוכלוסיות הילידות של צפון־אפריקה היו היהודים שגרו בערי החוף הקרובים ביותר להיוודע — ולמעשה גם התוודעו ראשונים — לרוחות המודרניזציה על פי הדגם המערב־אירופי, הן בשל סמיכותם הפונקציונלית לאזרחים אירופיים והן בשל חלקם הרב במערכות הסחר הבינלאומי של ארצותיהם. אחדים מהם שלחו את בניהם להתחנך בבתי־הספר הנוצריים המקומיים,72 ומעטים — כמו במוגדור או בתוניס, למשל — שלחו אותם להתחנך בבתי־אולפנא אירופיים עוד במחצית הראשונה של המאה הי״ט.73 אולם, מעבר לחוגים מצומצמים אלה ששימשו כסוכני התמורות החברתיות־תרבותיות, שיוועו אז כלל הקהילות היהודיות על רובדיהן השונים בצפון־אפריקה לתמורות חברתיות־פוליטיות שיסירו מעליהן את חרפת מעמדן הפוליטי־דתי הנחות וישימו קץ למסכת ההתנכלויות, ההשפלות והגישות השרירותיות, ולמצוקת אי־הביטחון האישי והקהילתי שהתלוו לכך לעתים והעצימו את תחושות האין־אונים ואזלת־היד שלהן, את מועקת הייאוש וההשלמה בלית ברירה עם הגורל הגלותי המר. עם כיבושה של אלג׳יריה בידי צרפת והלחצים שהתחילה מעצמה זאת להפעיל על שכנותיה לאחר מכן התחילו תמורות פוליטיות אלה להיראות אפשריות בכל צפון־אפריקה. שינוי תפיסתי זה בשאיפותיהן הפוליטיות של הקהילות — שהשלימו במאות שלפני כן עם גורלן ומעמדן הנחות ואף העניקו לו ביסוס תאולוגי־פוליטי כתוצאה מתפיסת מהות הגלות ככפרה על חטאי בני ישראל — הוא לעניות דעתי הגורם המרכזי שקבע מלכתחילה את יחס הקהילות היהודיות לרוחות המודרניזציה שהתחילו לנשב בערים שונות בצפ״א לאורך המאה הי״ט. מה שנראה לפני כן כמצב נתון בלתי ניתן לשינוי, חדל לאט לאט לשתק את הרצונות הפוליטיים של יהודי צפ״א ואת השאיפות האנושיות שלהם לשיפור מעמדם האישי ומעמדם הקהילתי. בקיצור, לאט לאט החלה לחלחל התפיסה החדשה, שהייתה מהפכנית במהותה, שקיומן המר של הקהילות היהודיות בצפ״א אינו גזירה משמים, אינו מצב נורמלי שעל חברי הקהילה לקבלו ולהשלים עמו עד בוא הגואל, אלא מצב אנומלי שאפשר שישתנה לטובה בעזרת כוחות חיצוניים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר