ר׳ אברהם אווריוור (דאד שליד סטאט)-AOURIOUR-יששכר בן עמי

רבי אברהם אבטאן – תונדורתAsilah

[1]          נמסר על־ידי מר חיים פ׳(דמנאת). בן נאיים, עמי ט׳׳ז, מזכיר ר׳ אברהם בן־בטאן מחכמי המערב(אין הוא יודע מהיכן הוא), אביו של ר׳ רפאל אליהו בטאן, המוזכר בעמי ק׳׳ז של אותו ספר, ושהיה חי בשנת 1839.

רבי אברהם אביחצירא – ריצאני

נמסר על ידי הגברת תאמו פ' – דמנאת – מקום קבורתו לא ידוע בוודאות. ראה בן נאיים עמוד י"ז, המביא מסורת לפיה אליהו הנביא התגלה לקדוש וזה האחרון ביקש ממנו שלא ימות אדם מביתו בעודו חי וכך היה. אין להליפו עם רבי אברהם אביחצירא בנו של רבי יעקב אביחצירא ושהיה רב בטבריה.

רבי אברהם אביטבול – מראכש.

קבור בבית הקברות במקום בחדר נפרד שמשני צדדיו יש עמודים ומעליהם גג. אין דלת לחדר. בחלק העליון מתחך לגג רשום : מצבת קבורת הרב הקדוש כמוהר"ר אברהם אביטבול

Abraham Abitbol Grand Rabbin

רבי אברהם אביכזר – מראכש.

נולד באיית עתאב קבור יחד עם עוד שני קדושים מאותה משפחה : רבי יעקב אביבזר ורבי ישראל אביכזר.

ר׳ אברהם אווריוור (דאד שליד סטאט)

מכונה מוואלין דאד, על שם ההר עליו הוא קבור. על ההר רואים הרבה ערימות אבנים.

במקום יש מעיין ושם נמצאת אבן שעליה מצויר גמל.

ההילולה שלו נערכת בל״ג בעומר.

עדותה של גב׳ חנה ב׳(סטאט) ואחרים. בךנאיים, עמי י׳׳ב. כותב: ״מו״ה אברהם ארווירוויר ז״ל קבור בכפר (מוואלין דאד) במחוז דאר לביצ׳א [קזבלנקה] וידוע לצדיק והולכים ומשתטחים על קברו״;

כך מתאר גולבן, עמי 93, את המקום : ,"Son tombeau, un tas de pierres, place'près d'un rocher a été transformé en Haouch, i! y a une quarantaine d'années. D'autres

    constructions se sont élevées depuis lors, jusqu'en 1915

La pièce primitive a été entourée de murs dont l'un est orné d'arcades. On a édifié une chambre et une écurie à l'usage des pèlerins… Le rocher que les Juifs appellent ."Issiba est percé de petites alvéoles dans lesquelles les pèlerins placent des bougies et des offrandes

בל״ג בעומר תשמ׳׳א נערכה במקום הילולה רבתי בסיוע השלטונות המרוקאיים וכן ארגון הקהילות היהודיות. ניכר שהושקע עמל רב בפיתוח המקום. יש כביש מהעיר הקרובה סטאט (מרחק של 17 ק״מ) עד הקבר הקדוש וכן שירותים רבים. הקבר נמצא בתוך חדר גדול המשמש מעין כניסה לבית־הכנסת. מסביב נבנו בתים רבים לנוחיות עולי הרגל והמבקרים כל השנה. על המציבה כתוב: ״קבורת הרב מצבת הקדוש המלומד בניסים רבי אברהם אווריוור זיע״א למנוחת המנוח רודף צדקה וחסד דוד אמסללם כר משה תנצב׳׳ה״.

לפי המסורת הוא יליד ארץ־ישראל שבא בשליחות למרוקו ולידו קבורים תלמידיו. היה

ידוע בעיקר בטיפול בעקרות. הוא נערץ גם על־ידי המוסלמים, שכינוהו סידי בראהים.

א״מ (יליד המקום) אומר שהוא מעשרה הרוגי מלכות, כך מכונים עשרה שליחים שבאו מארץ־ישראל למרוקו לאסוף תרומות. וזו רשימתו: ר׳ אברהם מול הנס, ר׳ עמרם בךדיוואן, סיאדי מולאנה אל כרימא, בן זמירו, ר׳ דוד ומשה, ר׳ דוד הלוי דראע, ר׳ אברהם אווריוור…

Settat (Arabic: سطات‎) is a city in Morocco between the national capital Rabat and Marrakech Settat is located 83.9 km by road south of the centre of Casablanca, roughly an hour's drive. It is the capital of Settat Province and is its largest city in both size and population. According to the 2004 census, it had a population of 116,570 people.[2] Settat is 370m above sea level, built on a plateau surrounded by foothills in all directions. The antiquities of Settat include the very old Ismailiya Kasbah distinguished by the statue of a steed which lies at the center of the city.

AOURIOUR

Nom patronymique d'origine berbère au sens difficile à préciser. Le nom ne figure pas sur la liste Tolédano des noms usuels au Maroc au XVIème siècle. Au XXème siècle, nom tres peu répandu, porté uniquement dans les communautés berbérophones du sud du Maroc

שם משפחה ממקורות ברברים שקשה לדייק בפירושו. השם אינו מופיע ברשימתו של טולדאנו בספרו " נר המערב ", רשימה שכללה שמות של משפחות יהודיות שהיו נפוצים בזמנו בספרד במאה ה-16. השם אינו נפוץ במורוק במאה ה-20, ומופיע רק בקהילות ברבריות בדרומה של מרוקו.

  1. ABRAHAM: Saint enterré sur une colline appelee Moualin Dar, pres de Settat, dans la province de Casablanca et dont la tombe était un lieu de pelerinage très populaire. Selon la tradition, il serait venu au Maroc de Terre Sainte, et enterré près de ses disciples. Issakhar Ben Ami rapporte que le Conseil des Communautés Israélites du Maroc, avec le soutien des autorités dans le cadre de leur politique d'ouverture envers les originaires du Maroc installés à l'étranger, organisa en 1981 une grande Hiloula, investissant des sommes considérables dans l'aménagement d'une salle de prières et de chambres pour les pèlerins. Le pèlerinage a repris dès lors avec grand concours de peuple en raison de la proximité de Casablanca. Egalement vénéré par les Musulmans qui l'appellent Sidi Brahim.

1.10 ״לפי מסורת אחת עבר שם גמל של מוסלמי שהיה טעון מלח. רגלו של הגמל שקעה

באדמה ולא יכול היה לזוז. הלכו וקראו ליהודים. אמרו להם: אתם המומחים, הוציאו את

רגלו. כאשר הרימו את רגליי מצאו [אבן] עם התאריך של ר׳ אברהם אווריוור. אז בנו עליו

ציון. כל פעם שרצו לבנות הבניין היה נהרס. בעצם יש רק אבן״.

2.10 ״אנו נהגנו להשתטח על קברו בחצות הלילה. בא פעם מישהו ואמר לי: אם אתה מאמין, שים את ידך בתוך המציבה, שם היו מדליקים נרות. כל אחד שם נרות הדולקים שם. עניתי: בסדר. שמתי את ידי בתוך האש. הרגשתי שידי נשרפה וכאילו העור יורד. שמתי את ידי על פניו, על אותו יהודי ז״ל. למחרת, פניו היו שרופות ואני ידי היו שלמות. לא נשרפו. זו האמונה. בא מישהו אחר, שם את ידו [באש] כל הלילה כאב לו, ולא הפסיק מלצעוק מכאבים. אמונתי עשתה לי זאת״.

3.10 ״אשה אחת נשברה לה יד. היהודיה הדליקה בו [בקדוש] נר והוא עלה בלהבות. לפעמים זורקים טונות של נרות להדלקה והם לא עולים בלהבה. ורק נר אחד של אותה אשה העלה להבה. בקדוש הזה היה רק חדר אחד. היא באה במוצאי שבת להדליק נר אחד. היא הדליקה וכל החדר הזה עלה באש, יתעלה שמו לעד. האם יש נס יותר גדול מזה? קראתי לאנשי החברא. קנינו סוכר, תה, עראק, ועשינו שמח. היא [האשה] קמה [הבריאה]״.

האינפורמנט הוסיף שהכיר את השמש של הקדוש הנקרא מאיר בן קמיס.

4.10 ״אני פעם חלמתי עליו כשהוא עומד מולי, חבוש כובע מוסלמי. זה היה ליד קברו. ישנו שם, אני, בעלי, בני וחמי. בא הקדוש ואמר לי: מי אני? עניתי לו: אדוני, אני לא יודעת. אחר כך נזכרתי ואמרתי שהוא ר' אברהם אווריוור… פקחתי את עיני והנה הוא עומד. קראתי לכולם: קומו, קומו, הקדוש עומד לידנו. הוא היה לבוש חולצה ארוכה לבנה מכותנה. הוא היה צעיר, לא זקן, עליו השלום״.

5.10 ״כאשר הלכתי לשם [לקדוש] מצאתי שם מוסלמי צעיר. צעקתי עליו: מה אתה גונב נרות? הוא נעלם. חיפשתי אותו ולא מצאתי אותו. הוא נעלם. אז הרמתי את עיני לכיוון הקברות ואמרתי: הקברות האלה! [מאוחר יותר] אשה אחת אמרה לי שהבקשות שלי התקבלו על־ידי הצדיקים המקומיים. אתה יודע, כך נראים הקברות, ערימות ערימות של אבנים, ולידם נרות דולקים. כאשר הייתי שם [בסטאט] החלטתי לעלות לבית־הקברות. כאשר עליתי מצאתי אותו מוסלמי. חשבתי שהוא גונב נרות. עליתי להר ומצאתי ערימות ערימות של אבנים. קיבלתי צמרמורת. פחדתי. ראיתי רק ההר וערימות האבנים — אני חשבתי שאותו מוסלמי גונב. והוא [פתאום] נעלם. כאשר חזרתי העירה והתכוננתי לשחוט פרה, סיפרתי להם את מי שראיתי. אמרו לי שאלו תלמידיו של הצדיק, מאה וחמישים תלמידים קבורים שם. אמרו לי, כאשר חוזרים רואים את הקבר של הצדיק״.

6.10 ״אני אספר לך על מוואלין דאד. למה אומרים מוואלין דאד? הם היו שבעה אחים. מוואלין זה הבעלים. יש מקום אחד שמה, מעיין מים קוראים לו טגיה. היינו שם, ערבי אחד מתחיל לצחוק. אומר להם: אני יכול לקפוץ ולשחות פה. אמרו, מי יכול לשחות פה? אם אתה גבר נראה אותך! רק קפץ, לא חזר על המקום. את זה ראיתי בעיניים שלי. זה היה במוואלין דאד. אני הושב שבל״ג בעומר עושים את ההילולה שלהם״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
רשימת הנושאים באתר