היחסים בין היהודים והמוסלמים בפולחן הקדושים-יששכר בן עמי

מסורות רבות מספרות על ריפוים של מוסלמים על־ידי קדושים יהודים.  במקרה זה, כמו אצל היהודים, קושר הנס את המוסלמי או את משפחתו לקדוש והם באים אחר־כך כל שנה ושוחטים לכבוד הקדוש. את השחיטה נהגו הערבים לעשות בחוץ ולקחת את הבשר לעצמם או שהביאו את הבהמה לשוחט היהודי ותרמו את הבשר ליהודים.

אצל ר׳ עמרם בן דיוואן היו מבקרים מוסלמים רבים  וגם הם נהגו לזרוק ארגזים של נרות לתוך מדורת האש שליד קבר הקדוש; מוסלמי שהבריא שם משיתוק קפץ מתוך שמחה לתוך האש בלי שיקרה לו דבר. נתן לצדיק את קביו ונישק את אבני הקבר: הרבה שחיטה ושמונים ק״ג חיטה הביאה לקדוש משפחתה של ערביה עקרה שילדה בזכותו! ערבי שנזכר בר׳ עמרם כשהשתתף במלחמת הודו־סין הבטיח להביא לו כבש כל שנה לשחיטה אם יחזור בריא הביתה, וקיים את נדרו: ערבי אחר שנדר נדר היה לוקח יהודים חינם במכוניתו מהעיר לקבר הקדוש. מוסלמיות עקרות ילדו בזכותם של ר׳ דוד הלוי דראע, ר׳ יחייא לחלו ומול תימחרארת; ר׳ אהרן הכהן מדמנאת ריפא ילדה עיוורת בהעבירו ידיו על עיניה: מוסלמי שסבל ממחלת רוח והבריא בזכות ר׳ דוד הלוי דראע החל מאז לאסוף תרומות עבור הקדוש: ר׳ אברהם כהן מרפא מוסלמי משותק, ור׳ דניאל השומר אשכנזי מרפא את בנו של השייך שהיה סובל ממחלת הנפילה.

הערת המחבר :   לא תמיד ראו המעריצים בעין יפה שמוסלמים שוהיס ליד קבר הקדוש, ולא הרשו להם למשל לישון ליד הקבר. אינפורמנט מסר לי שנתנו למוסלמיה עקרה לשים את חגורתה ללילה על הקבר של מול תימחדארת, אך לא הרשו לה לישון ליד הקבר.

המוסלמים פונים לקדוש היהודי גם בגלל סיבות אחרות שאינן קשורות לריפוי. קאדי מבקש מר׳ חנניה הכהן שיעזור לו למצוא את השפחה שהלכה לאיבוד, והשפחה חוזרת באותו לילה: אחר פונה למול תימחדארת שיעזור לו למצוא עז לשחיטה בחגם הגדול של המוסלמים, ובדרכו חזרה הביתה מתקרבת אליו עז והוא לוקח ושוחט אותה: לאחר ששומרו המוסלמי של מולאי איגגי פנה לקדוש עם בקשה זהה, פגש בדרך אדם שנתן לו כבש באומרו שזהו הכבש שלו לחג: מוסלמי ביקש עזרה מר׳ סעדיה דאדס מפני שסוסתו היתה ממליטה וסייחיה היו מתים והקדוש נענה לבקשתו.

הקדוש היהודי גם מציל מוסלמי או כפר שלם בעת צרה: שיך ערבי שאנשיו רדפו אחריו כדי להרגו, הסתתר מאחורי האבן של ר׳ דוד ומשה וניצל על־ידי הקדוש וכל שנה היה מביא שחיטה לקדוש: ר׳ פנחס הכהן הציל פעמים רבות את חייו של הפחה של מראכש: ר׳ מכלוף בךיוסף הציל מוסלמי כשאוניתו טבעה בים בדרך למכה; ר׳ ישראל מוריוסף הציל מוסלמי ששחט לו עגל כשהנחל עלה על גדותיו: ׳ בני שבט איית אל־עללא שחטו שור ליד קברו של ר׳ דוד הלוי דראע והקדוש הושיע אותם מהתקפת שבט אחר שבא לשדוד את הכפר: מוסלמים שבאו להתקיף את העיר תטואן ברחו בראותם אורות בבית־הקברות בו קבור ר׳ יצחק בן וואליד והמוסלמים בעיר הבינו שניצלו בזכות הקדוש: המוסלמים במקום ניצלו מהתקפת חיילי הפחה של מראכש בזכות איית אל־כהן.

כאשר מוסלמי בעל אמונה פונה לקדוש, יכול הקדוש לתת לו סימן שבקשתו תתמלא באותה צורה שהוא נותן סימן ליהודים: אצל ר׳ שלמה בן־לחנס היה ערבי בעל אמונה חזקה גורם ליציאת מים מקבר הקדוש כל פעם ששם את כובעו על המציבה, והאנשים היו מצטופפים מסביב ולוקחים מן המים ומורחים בפניהם.

המוסלמים במרוקו נהגו לפנות ליהודים ולחכמיהם כל פעם שנתקלו בתופעה יוצאת דופן שלא ידעו להסבירה או לפתור אותה. היתה להם אמונה שהיהודים, בזכות קדושיהם, מסוגלים למצוא הסבר או פתרון לאותה תופעה.  כשרגלו של גמל שקעה באדמה ולא יכלו להוציאה, קראו בעליו ליהודים וכאשר חפרו את המקום והרימו את רגליו של הגמל מצאו אבן עם תאריך קבורתו של ר׳ אברהם אווריוור:  ר׳ אבא אביחצירא פירש את המשמעות של שתי אבנים רוקדות שראו שני מוסלמים בנהר בלי שהיתה רוח, כשבע שנים של רעב ומלחמה ושבע שנים של שפע אחריהן:  בעת מלחמה היו המוסלמים מרשים ליהודים לבקר אצל סידי מוחמד ובלקאסם ואף היו קוראים להם שיכנסו ויתפללו לקדוש.