א. על המשוררים ויצירותיהם- פיוט " מי כמוך " לר' ידידיה מונסונייגו

א. על המשוררים ויצירותיהם

ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו

משפחת מונסונייגו נמנית עם המשפחות המיוחסות והענפות במרוקו, שמתחילת המאה השמונה־עשרה ועד ימינו יצאו ממנה גדולי תורה. יצירות לא מעטות נכתבו בידי חכמי המשפחה בכל נושאי הספרות הרבנית, אולם בשל היעדר בתי דפוס במרוקו רק חיבורים אחדים יצאו לאור, ורובם נשארו בכתב יד. מקצת הספרים אף אבדו בפרעות ורק זכרם הגיע אלינו.²⁹ לפי הרב יוסף בן־נאיים, ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו נולד בשנת תק״ך(1760) בפאס לאביו, הרב ידידיה משה(??1800-17), שנמנה עם דייני העיר, ונפטר ביום ט׳ באב הת״ר(8.8.1840). הרא״ם למד אצל הרב שאול סירירו(??1807-17) ונסמך להוראה בידי הרב אליהו הצרפתי(1805-1715), הידוע בשם ״אלחכם״.³⁰ לאחר פטירת אביו, מילא הרא״ם את מקומו בבית הדין.

הרא״ם – רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435 – 1526), רב טורקי, אחד משלושת מפרשי רש"י העיקריים. הצטיין בתפקיד דרשן ופוסק הלכה, אך היה גם משורר דגול. מחיבוריו שיצאו לאור נזכיר את הספרים ״מי השילוח״ – מונוגרפיה הלכתית על הלכות הגט (קזבלנקה 1929), ו״משכיות לבב״ – פירוש על מזמור קיט שבתהלים (פאס 1930). חיבורים נוספים שכתב מצוטטים בידי נכדו ר׳ יהושע(1892-1826), אך לא ידועה תחנתם. קובץ שיריו ״נאות מדבר״ שרד בכתב יד בספרייה המשפחתית עד ימינו אלה.

במסגרת מפעלו של הרב משה עמאר לאתר ולההדיר את יצירותיהם של חכמי מרוקו הוא צילם את קובץ הפיוטים של הרא״ם ואף הקליד אותו כדי להוציאו לאור. בינתיים זכה הקובץ לניתוח מדעי בידי תמר לביא שייחדה את עבודת הדוקטור שלה לשירתו של הרא״ם. בעבודתה התעסקה לביא בניתוח הספרותי והלשוני של מכלול השירים, והחדירה שלושים וארבעה מהם בצירוף ביאורים ופירושים. הפיוטים שייכים לארבעת המעגלים: מעגל התפילה, מעגל השנה, מעגל החיים ומעגל היחיד והחברה. בבמה אחרת היא אף פירטה את רשימת הפיוטים שבקובץ של הרא״ם. השיר ״אני היום אברך״ מופיע ברשימה זו, ושתי המחרוזות הראשונות שלו הובאו בעבודתה.

2. ר׳ ידידיה מונסונייגו

הרב ידידיה מונסונייגו בן ר׳ רפאל אהרן זצ״ל נולד בסוף המאה השמונה־עשרה בפאס, כנראה בשנת התקנ״ט(1799), ונפטר ביום ה׳ בכסלו התרכ״ח(2.12.1867)."

הערת המחבר : כך עולה מהציון החרוט על מצבתו שהעתקתי:

מצבת קבורת כתר תורה מלא האורה, מר ועטרה בראש כל אדם, מאד מאד שפל בפני כל אדם, רב טוב לבית ישראל, הרב הכולל בישראל להלל, אב בית דין מקודש, שקדשוהו שמים, כמוהר״ר [=כבוד מורנו הרב רביו ידידיה מונסונייגו זצוקללה״ה [=זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא] זיע״א [=זכותו יגן עלינו אמן], שנתבקש בישיבה של מעלה, ה׳ ימים כסלו, משנה והוא ישפט תב״ל בצד״ק פ״ק [=פרט קטן](ההדגשות שלי). סימוכין לתאריך החרוט על המצבה נמצא בכותרת לפיוט שכתב אחי משוררנו, הרב אליעזר מונסונייגו(ראו להלן הערה 63). אמנם תמוה הדבר שר׳ יוסף בךנאיים מציין שהרב ידידיה מונסונייגו נפטר ב״ערב ראש חודש כסליו״(מלכי רבנן, מב ע״ב), ואחריו נגררו חוקרים רבים.

" מנעוריו הצטיין בגדולתו בתורה. הי״ם השאיר כשלושים חיבורים בעלי ערך רב, אך רק אחדים מהם יצאו לאור, בהם ספר ״דבר אמת״ – שאלות ותשובות על חלקי השולחן ערוך(פאס 1952), ו״קופת הרוכלים״ – מונוגרפיה הלכתית וליקוטי דינים לפי סדר אלף־בית (לוד 1993). כמו לאביו, היו נהירים לו שבילי הפיוט, כפי שאפשר ללמוד מעדותו של ר׳ יוסף בן־נאיים:

הרב הנזכר] חיבר כמה שירים, ויש בידי שיר אחד שחברו כשעשה הפסקת תענית, עוד חיבר מי כמוך על צרה וצוקה שהיתה בפאס בשנת תקצ״ב, ובתחילתו כתב שמ״ו [שמורנו ורבנו] יהונתן סירירו ז״ל ציוה בעת צרה שלעת שישקיף ה׳ בחמלתו שיחבר שיר תשורה לשמו הגדול, וכן היה ששמר פי מלך וחיבר בשיר ס״א בתים כנגד ימי הצרה שהתחילו מיום הושע״ר [הושענא רבה] שסוגרו דלתות המדינה [=העיר העתיקה] והיו בני המדינה מתגרים זה בזה עד יום כ״ב בכסלו שהוקבע לנו לדורות לששון ולשמחה.

הערת המחבר : בשנת תקצ״א מרדו שבטי האודאיא במלך מולאי עבד א(ל)רהמאן. הוא ברח למכנאס, ולאחר שקיבץ חיילים חזר לעיר פאס והפגיז את המלאח – הרובע היהודי, מאחר שהאודאיא התחבאו בו. יהודים רבים מתו בהפגזות אלו, אך בכסלו תקצ״ג(1832) הצליח המלך לפזר את המתקוממים, והיהודים נשמו לרווחה. בעקבות מאורע זה קבעו היהודים ״פורים קטן״ – ״פורים דלכור״(=פורים של ההפגזות) – ביום כ״ב בכסלו. על המאורעות האלה ראו בן־עטר, זיכרון, עמי 80. בשנים 1832-1825 נתחברה על המאורעות הללו קצירה בערבית יהודית, ״לקצירה דלכור״(=שיר הפגזים), בידי שמעון רודאני. הקצירה פורסמה בידי חיים זעפרני(ספרויות, עמי 221-207); והשוו שיטרית, שירה, עמי 41-40.