רבי אברהם בן רבי יחייא אביחצירא השלישי – המקובלים במרוקו

רבי אברהם בן רבי יחייא אביחצירא השלישי – ארזי הלבנון 47

החכם השלם הכולל העניו המקובל האלהי כמוהר"ר אברהם אביחצירא ז"ל. אודות רבי אברהם אביחצירא זיע"א סופר, כי נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב ואמר לו, כי ביכולתו לשאול כל אשר יחפוץ לבקש, וענהו רבי אברהם : " איני שואל ממך לא עושר ולא מאומה, מלבד התורה הקדושה ולשא ימות אחד מבני ביתי בעודי חי ".

ואכן, באותו יום נתבקש רבי אברהם לישיבה של מעלה, נפטרו מבני ביתו ארבעים ושש נפש…בספר " מלכי רבנן " מסופר על תפילתו שהייתה עושה םירות במרומים, כי בעת שהייתה עצירתץ גשמים ונתרוקנו הבורות, היה עומד ומתפלל ולא היה זז ממקומו עד שהיו השמים מתקשרים בעבים ונתכו גשמי ברכה ארצה.

רבי אברהם בן רבי מרדכי אלנקוואה – ארזי הלבנון 66

הגאון המופלא מרביץ תורהכ רבי אבהם רב ומקובל נצר למשפחת מגורשים שחלקם נתיישבו במרוקו ומכונה גם בשם רבי אב"א וכך נזכר בכמה מקורות. רבי אברהם נולד בסאלי בשנת התקס"ז – 1807. לאחר שהשתלם בחוכמת התורה על כל מכמניה ורזיה, בהלכה, בדרש ובסוד, וחשימש בתפקידים רבניים חשובים בקהילות שונות.

עם אחיו אבי עמרם, למד בישיבתו של רבי רפאל ביבאס בסאלי. סבו של רבי רפאל אלנקוואה, בהיותו צעיר שימש רבי אברהם כדיין בעיר סאלי. עימו שימש ברבנות רבי יצחק בן סוסאן הלוי.

רבי אברהם היה ידוע בתקיפותו כפוסק וכדיין שאינו נרתע מלהילחם בתופעות שליליות ולחזק את רוח הקהילה בקדושה.

מחשובי תלמידיו היו : רבי נתן אסייג, רבי סעוד בן יצו ועוד. בשנת התר"י – 1850, עבר לאלג'יר לאחר שהיה שרוי בסכנה, משום שהחזיר נערה שנלכדה בידי המוסלמים, לחיק היהדות ולעמה.

הוא ישב כמה שנים בעיר תלמסאן, בה טמון ראש משפחתו, רבי אפרים אלנקוואה. בשנת התרי"ב עמד חעיר מעסקאר, שם שימש כרב הקהילה וכדיין. רבי אברהם נלב"ע בעיר אוראן בט"ז בחשון התרנ"א – 1891.

ואלה הם חיבוריו :

1 – שאלותותשובות " כרם חמר " ג' חלקים על שולחן ערוך ליוורנו תרכ"ט – תרל"א

2 – " זבחים שלמים , על הלכות שחיטה לרמב"ם ובו גם " כסף אחר " דיון הלכתי בדברי הרמב"ם, ליוורנו תרי"ח.

3 – " עט סופר ", חיבור על הנוסחאות המדויקות של השטרות השונים. נדפס בשאלות ותשובות " כרם חמר "

4 – " גט מקושר " – סדר הגט ודיני גיטין.

5 – " חמר חדת ועתיק " – קיצור " שפע טל " לרב שעטפל הורביץ, הקדמה בקבלה, ליוורנו תרי"ט.

6 – ספר " אוצרות החיים " – לכבוד הרב רבי חיים ויטאל עם הגהות והערות שלו של חכמים נוספים וביניהם רבי אברהם בן יוסא בו עירו, ליוורנו תר"ד.

7 – " זכור לאברהם " – דיני טרפות הכתובים בצורת שיר, ליוורנו תקצ"ט.

8 – " חוקת הפסח " – הגדה של פסח עם ביאור בשלון מוגרבית ודיני החג, ליוורנו תקצ"ט.

9 – " מלל לאברהם – ספר דרושים על פרשיות התורה, ליוורנו תרל"ה וחל ב' על מועדים.

10 – " בינה לעתים " – קובץ פיוטים ובקשות למועדים ולשמחות וחלק קינות\ אמסטרדם תש"ד

11 – סידור " חסד לאברהם " – בחלק מהמהדורות נקרא בשם " שער שמים ". המיוחד בסידור הזה, שבצד הדינים, המנהגים והבקשות, הסידור מיוסד על אדני הקבלה והכוונות של האר"י ז"ל, ליוורנו תר"ה.

12 – " קול תחינה " – סידור לתשעה באב, מללוה בהלכות וקינות של משוררי המערב, חלקן שלו, ליוורנו תר"ד.

13 – " משפט כתוב , – קובץ דינים וביאורים בכתב יד.

14 – " פסח מעובין " – דיני פסח, ליוורנו תרי"ב.

15 – " אוצר חכמה " – בעניין תתר"פ חלקי השעה וענייני קבלה בכתב יד

16 – " תפילה לכל פה , – סידור ובו תפילות כל ימותהשנה, כולל המועדים, ליוורנו תרי"ח.

17 " מיני תרגימא " – פירוש ההגדה ודיני פסח, ליוורנו תרי"ט

18 – " שיבת אברהם " חידושים על מסכתות תש"ס בכתב יד.

19 – סידור , חימודי ה' " – סדר התפילות עם דיני המועדים, ליוורנו תר"ח.

20 – סידור " כל בו " – כך דווח במקורות, יתכן והוא מקביל ל " תפילה לכל פה "

21 – קונטריס " יוצע לרבים " – הנפס בסוף " זבחים שלמים ", תשובתו על השגות שהשיגו נגדו.

22 – " עפרא דקבנן " – דרשות.

23 – " טהרת כסף ", ליוורנו תר"ך.

חיבוריו זכו להערכה גדולה מדורו ועד לדורנו. בהסכמת חכמי ליוורנו לספרו " זבחים שלמים " כתבו : עבר לחם רב לרבנן, מלמד שהאכילן בשרא דתורא. וביאורו שהרב אברהם הכין להם לחם חשוב ( רוחני בבחינת " לכו לחמו בלחמי " ) לחכמים והאכילם בשר התורה ( במליצה, כי האמרה בחז"ל היא בשרא דתורא – בשר השור )

בהקדמתו לספר, מביר ברבי אברהם את דברי קודשו של רבי יוסף ג'קאטיליה בספרו " שערי אורה, השואל, " כתיב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ואם הוא מרחם, היאך ציוה לשחוט בהמה לאכילת אדם ואיה רחמיו "

הוא מביא את תשובתו כי במעשה בראשית הסכימה בהמה להשחט, באומרה שטוב שעל ידי זה תעלה במדרגת אדם היודע ומכיר את ה', אם כן גם שחיטת הבהמה הרי היא לה רחמים.

בסוף הספר " זבחים שלמים " מביא רבי אברהם קונטריס " טהרת הכסף " ובו פסקים, הסכמות חכמי הדור, השגות כנגדו ותשובותיו על ההשגות.

כמובא שם, קם בקהילתו איש מדנים מעיר תיטואן וחרך וגידף את הספר והוא וחבריו השוטים קרעו את הספר ל י"ב קרעים, ביזוהו ושרפוהו. רבי יצחק בן ואליד שלח אליו אגרת, בה הוא אומר לו שלא לנקוט בלבו על אותפ פריצים כי הוא בטוח שזכות הרבנים המוזכרים בספרו, יבקש עלבונם ויתנקמו לכתוב ספרים רבים.

בספר " בינות לעתים " הוא חותם " אב"א ב"ם אודה יה " אב" בם – אברהם אלנקאווה בר מרדכיט.

להעתיק מספר " סאלי וחכמיה דף קצז והלאה.

רבי אברהם שלום – ארזי הלבנון – 184

נכדו של רבי שלום הזקן בן הרב אליעזר שלום. היה תלמידו של שלמה סאגיס וחתנו של רבי חייא רופא שכיהן כראש אב בית דין בצפת. אף הוא עצמו נמנה על חשובי חכמי צפת בזמנו. עולה מקושטא שישב בצפת, עבר לירושלים והדיש בצאוותו חלק מהונו לייסוד ישיבה בצפת, מסר את הנהגת הישיבה לשלושה חכמים מצפת ובכללם רבי אברהם שלום.

היה שליח צפת יחד עם רבי יוסף מיטראני לקושטא בשנת שנ"ט. בשנת ש"צח – 1638 היה עוד בחיים וחתם בצפת על אגרת מוונציה בעניין הקדש הגביר רבי יצחק פרינסיפל לישיבת טבריה.