המקובלים במרוקו-ארזי הלבנון

רבי אברהם שלום. ארזי הלבנון 184

מגדולי המקובלים בדרעא שבמרוקו במאה ה-16. היה יודע עתידות. ראה עליו

נר המערב

מלכי רבנו

ספר החזיונות

 אביו זכה לתורה מרוב עמלו בה. מתוך יסורים קשים ועניות, כמו שהעיד רבנו בספרו " בגדי ישע ", שגדל בתורה ולימד לאחרים.

והיה לו יראת שמים בתכלית, והיה שלם בכל. אולם הוא נפטר בשם טוב מן העולם במסחר ימיו בהיות רבנו המחבר בן ה' שנים, כמו שכתב בספר " בגדי קודש אשר לאהרן, ועיין שם שאמר רבנו המחבר שאביו ז"ל היה המוהל והסמדק בבריתו.

אמו הצדקת גידלה את ילדיה במסירות נפש, וכמו שכתב רבנו בספרו וזה לשונו " " ובפרט למרת אמי מב"ת שהמיתה עצמה ממש עלינו והייתה ענוגה כמו כ"א שנים מעלה ומטה לגדלנו בתורה ועבודה \יע"א וכו'….

וכן כתב בספרו " מעיל קודש " ובגדי ישע וזה לשונו : אף על פי שלא זכה הוא לגדל אותנו שלב"ע במבחר ימיו בעוונתינו הרבים, ומרת אמי גידלה אותנו לתורה ולמצוות כדת מה לעשות וכו'….., כאם רחמניה כל ימי חייה, והדריכה אותנו בעבודתו יתברך וכו'….

והייתה עושה בצמר ובפשתים לזון ולפרנס אותנו וכו'…, עיין שם עוד שסיפר אודות מעשיה הכבירים בחסד וצדקה שהייתה משפחת כלות, וגבאית צדקה לנצרכים כדי שלא יתביישו לבקש על עצמם, והייתה עושה ומעשה עם אחרים ומזכתם לעולם הבא, ןמחזקתל בידי השכנים הנצרכים בעת צורכם, והייתה הולכת לשמוע שיעורי תורה ומלמדת לאחרות.

 לא משולם בספק למצוא את המקורות מאין נלקחו הדברים המסומנים בקן ארוך תחתון

רבי אהרן אליהו רפאל חיים משה פירירה – ארזי הלבנון 194

רבנו המקובל תק"ל כבוד הרב אהרן אליהו רפאל חיים משה פיריה נולד בשאלוניקי לאביו הרב יצחק בן הרב משה פירירה ז"ל, ולאמו מרת ג'ודיטא נ"ע.

רבי אהרן משה פינטו – ארזי הלבנון 212

בנו הצעיר של רבי חיים פינטו זצוק"ל השני. היה מקובל גדול, שר בית הזוהר ארי במסתרים, מצדיקי מרוקו, ובסוף ימיו עלה לישראל.

הגאון רבי אהרן משה פינטו זצ"ל גזר על עצמו הסתגרות והתבודדות, סגר עצמו בחדרו ועסק בתורה יומם ולילה עשרות בשנים. מיום ליום התעלה והתקדש בתוך " ארבע אמות של הלכה ".

באותם ימים השתוללה במוגאדור מחלת השחפת והפילה חללים רבים. חששו בני העיר שהסתגרותו של הרב בחדר האפלולי והקר עלולה לגרום להידבקותו במחלה. ביקשו שמידי יום יצא מההסגר למספר שעות בלבד כדי לשאוף אוויר צח ובריא. אולם ידעו, כי דעת הרב נחושה שלא לצאת מחדרו, אלא כאשר יחליט לסיים את תקופת ההתבודדות.

החליטו לפעול בדרך אחרת. עלו לבית הדין של מוגואדור ושטחו בפני הדיינים את חששם. ביקשו שבית הדין יפסוק, שעל פי דין תורה חייב הרב לקיים את הציווי : " ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ",  מדי יום ביומו עליו לצאת לאוויר הצח לשעה קלה. דן בית הדין שעתירה ונענה לה. הוציא את הצו המבוקש.

אמרו העותרים : " קרין האגרת יהיה גם מוציאה לפועל ! ". אב בית הדין, הגאון רבי אהרן חסין, הוא שיעלה לחדר התבודדותו של הרב ויודיעו על פסק הדין "

קיבל אב בית הדין את השליחות. קם ועלה אל בית הרב, וביקש להוועד עמו. מכנס לחדר התבודדותו ושוחח עמו שעה ארוכה. יצא, ופניו חתומות. כעבור מספר ימים עלה שוב לבית הרב, שוחח עמו ארוכות ויצא. כל ארע מספר פעמים – אב בית הדין עלה ושוחח, והר בלא יצא מחדרו אל הטיולים הנכספים.

באו בני העיר את בית  הדין לשמוע את תשובתו של הרב לפסק הדין. אמר להם : " עניין מוזר מתרחש כאן. בכל פעם שאני עולה אל הרב, מתפתחת בינינו שיחה בדברי תורה, והעניין שלשלמו באתי נשמט מזיכרוני כליל.

מחליט אני לעלות פעם שנייה, וכל הדרך אני משנן לעצמי שעלי לשוחח עמו בעניין פסק בית הדין, ובכל פעם הדבר פורח מזיכרוני. כיוון שחזר הדבר ונשנה פעמים רבות, הגעתי למסקנה, משהשמים מעכבים בעדי. כנראה, אין רוצים שנפריע את רבינו הקדוש מהתבודדותו ומהתעלותו. לפיכך החלטתי למשוך ידי מהנושא ".

נשאר ממנו חיבור על ספר היצירה בכתב יד. הדפיס את ספר " שבח חיים " ו " שנות חיים ". נפטר באשדוד ה' אלול תשמ"ה – 1985.

רבי אליהו די וידאש – ארזי הלבנון 240

" ספר קדוש ונורא " הגדיר מרן החיד"א זצ"ל את הספר " ראשית לכמה " שחיבר הגאון הקדוש רבי אליהו די וידאש, תלמידו המובהק של המקובל האלוקי רבי משה קורדובירו, על הספר, על מחברו ועל עיר העתיקה צפת וחכמיה באותו דור דעה במאמר שלפנינו.

" ספר ראשית חכמה אשר חיבר איש צדיק וקדוש, אשר כל רואה בו יראה שהקדוש ברוך הוא משתעשע עמו בגן עדן, בוודאי דבריו דברי רוח הקטדש, ושרתה עליו השכינה " – כל כתב הרב הקדוש רבי חיים חייקל מאמדור זצ"ל בספרו " חיים וחסד ", על ספר " ראשית חכמה " של הגאון הצדיק רבי אליהו די וידאש זצ"ל. – יש תמונה של הספר ראשית חכמה

שחלק מחכמתו ליראיו.

את הספר " ראשית חכמה ", סיים רבי אליהו די וידאש בעיר צפת ביום י"ח אדר שנת חמשת אלפים של"ה. ואין הדבר הזה מקרי. באותם ימים, הייתה צחפת מלאה חכמים וסופרים, מהם למד תורה, ואת מידותיהם הטובות סיגל הרב לעצמו.

בספרו " ראשית חכמה ", ביקש לכתוב את דרך ה' כיצד יעלה האדם במסילה העולה אל בית אל, לפי דברי חז"ל, בתורת הנגלה והנסתר כאחד.

רבי אליהו מני – ארזי הלבנון 270

ענק האוח היה הגאון רבי אליהו מני זצ"ל, מגאוני בבל, שהצטיין בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. כיהן כרבה הראשי של חברון, ןהפיץ שם תורה ויראה. גמילות חסדים הייתה טבועה בדמו, בסייעו לצנועי וחכמי העיר. שימש ברבנות ללא תמורה, עד שבסוף חייו זכה לדעת מראש את החודש בו ייפטר מהעולם ! מאה שנה לפטירתו.

עוד בהיותו כבן חמש עשרה שנה, ואנוכי בבית מדרש מורי, ראיתי והנה איש, ובידו ספר נתנו למורי. אנוכי אשר לא ידעתי טיב האיש וטיב הספר, שאלתי עליו את מורי. ויענני : " האיש הזה חיבר ספר חדש, ויבקשני לתת את הסכמתי עליו, להדפיסו ולשלחו על פני חוץ.

אין די מלים בלשוני, לתאר את הרגש הכביר אשר עוררה בקרבה תשובת מורי, ואעמוד כמשתאה, כי עד היום ההוא, לא האמנתצי כי ישנם עוד אנשים בדורנו, אשר כוח בהם לחבר ספר בתורתנו הקדושה.

רבי אלעזר אלחדאד הכהן – ארזי הלבנון 317

מחכמי מרוקו. ממחוז מראקש. מקובל וחסיד וקדוש.