גבי סבג והנגב-ברית יוצאי מרוקו

גבי סבג והנגב

גבי סבג נחשב כאחר האנשים היותר מזוהים עם הנגב. האיש לו מלאו 70 שנים, פרש אומנם מהחיים הציבורים, אבל הוא עדיין לא מוותר על תרומה לקהילה. בימים אלה הוא מגבש תוכנית למלחמה באבטלה

האיש שמלאו לו 70 שנה עד 120, נראה במיטבו, נעים סבר, חם ונוח לשיחה. יליד מקנס שבמרוקו נצר למשפחת רבנים גאונים. ב-1952 עלה ארצה במסגרת ההכשרה החלוצית הראשונה יחד עם 220 צעירים וצעירות ועל סיפון האוניה הוא פוגש לראשונה את רה״מ דוד בן גוריון. תחת הלם המפגש ההיסטורי מגיע סבג לקיבוץ עין-גב, משם לנח״ל ובתום השירות הצבאי נוחת בקיבוץ גנוסר שם הוא מתאקלם, בונה לו את הקן המשפחתי עם שמחה רעייתו, ומגיע עד לתפקיד סדרן העבודה של הקיבוץ. ב-1957 נענה גבי סבג לאתגר של בניית יישובי הנגב ויורד דרומה לדימונה שם הוא נחשב כאחד מייסדיה ובוניה. בשנת 1965 נבחר גבי סבג לראשות המועצה המקומית, ובשנת 1967 הוא הפך לראש העיר המכהן הראשון בנגב. במשך כל שנות כהונתו כראש עיר הקפיד סבג לקלוט עליה ובעצם הפך את דימונה לאחת הערים קולטות העלייה החשובות בישראל. בשנות ה-70 שימש סבג כמנהל משאבי אנוש במפעל ״כור" ושם יישם את תפיסת עולמו לגבי מוסד הקביעות ו׳׳החוזים האישיים״ שעדיין לא היו מוכרים. בשנת 1980 פרש סבג לטובת עסקים פרטיים והקים את חברת כח האדם O.R.S לה יש 27 סניפים ברחבי הארץ.

התחלת בעובד פשוט, טיפסת לתפקידים ציבוריים גכירים ביותר, הקמת וניהלת את חב׳ S.R.O עד שהעברת את שרביט הניהול לבנך דורון, מה הלאה?

״נכון שעברתי בימיי לא מעט חבלי קליטה, פעילות ציבורית ענפה למען הציבור, בניתי עיר, פעלתי למען קליטת העולים ולא רק ממרוקו אלא גם מרומניה ומאתיופיה. בשנות ה- 70 יצאתי בשליחות סודית של המוסד ופרצתי את מחסום עליית יהודי הפלשמורה שאפשרו את מבצעי העלייה האדירים ״משה ושלמה״ כעבור שנים אחדות. אם כן בימיי עשיתי גם למען ביתי ובעיקר למען הציבור, אך לא די בכך. הייתי רוצה לראות באחדות שבטי ישראל אם זה במורשת ותרבות, אם זה במסורות ומנהגים כך שיביא לידי ביטוי את היופי של כל עדה ועדה, לא ע״י החלטה מגבוה, או בהטמעות, אלא בהדגשת הייחוד של כל שבט ושבט ולא בדרך של תפיסת עולמו של מורי ורבי דוד בן גוריון שדיבר על כור ההיתוך. כך גם לגבי סמלים וגיבורים כמו שהגיבור שלנו נתן אלבז הקריב את עצמו כשנשכב על רימון חי ובכך הציל את חבריו החיילים, כך גם לא צריך לראות בשונה את הגיבור האחר. ליוני נתניהו ולכל גיבור יש לתת את הפרספקטיבה המתאימה״.

 וכיצד לדעתך עושים זאת?

״הנני מעיד כאן ואומר כי לאחר שעשיתי לביתי אני מחזיר לבני דימונה מהקרן שהקמתי ע״ש גבריאל ושמחה סבג מזה 5 שנים אני מחלק מלגות לסטודנטים ודוקטורנטים באמצעות אוניברסיטת הנגב אונ' ע״ש בן גוריון. המלגות מחולקות כל שנה למשך כל שנות הלימוד באוניברסיטה, והזוכים למלגות מתחייבים ללמד 10 שעות לימוד לתלמידים לקראת הבגרויות. המפעל הזה כבר מניב פרות ותוצאות הבגרויות בדימונה הן מן הגבוהות בארץ. זאת ועוד- המשבר הכלכלי מאוד מאד מטריד אותי כי לדעתי הוא עלול לרסק את החברה שבינינו במשך יובל שנים ולכן בימים אלה אנו בחב׳ R.S.O שוקדים על תוכנית כלכלית שתובא לשר האוצר. מטרת התוכנית היא להציע דרך להחזיר את המובטלים לשוק העבודה ע״י מתן תמריצים מיוחדים בנוסף להשתכרותם ובתנאי שיועסקו בכל עבודה באשר היא שתוצע להם ע״י שרות התעסוקה. התכנית נקראת VISCONSIN ומטרתה להכשיר דורשים עבודה למעגל היצירתיות והוצאתם מעולם הסעד והייאוש״.

בימים אלה אנו עדים למאבקן של אמהות חד הוריות בעיקר מן הנגב ומעירך דימונה?

״באמת לבי לבי עם האמהות החד הוריות. אני תולה את קולר האשמה על הממשלה שמתעלמת מצבור רחב של אמהות חד הוריות ומטילה עליהן גזרות בלתי מוסריות ובלתי סבירות לחלוטין. צריך להבין שכאשר הממשלה מונעת במדיניותה הקלוקלת מהאם חד הורית לצאת לשוק העבודה ולקבל את המענק כחוק וכדין, היא בעצם חורצת את דינה הכלכלי של המשפחה החד הורית. אני בעד לפטור את המגזר הזה ממיסים בעד הכנסתן ובנוסף לאפשר להן השלמת הכנסה ולעודדן לצאת לעבודה. אני מזדהה עם האמהות שסל מזונן לא מאפשר להן להתקיים בכבוד ונאלצות לפלוש לרשות הרבים והפרט כדי לקחת מצרכי מזון למחייתן. מבחינתן זהו צעד נואש של לחיות או לחדול. אני קורא לממשלה להתעשת ולרסן את מדיניותה הכלכלית ולגלות רגישות ורחמים למגזרים רחבים בחברה הישראלית. אומנם אני מזוהה כאיש מפא״י לשעבר, אך אין להסיק מדבריי שאני תוקף את הממשלה בשל היותה ימינית. יש בלבי הרבה על התנהלותם של חברי במפלגת העבודה שאינם מובילים את המאבק החברתי-שוויוני בחברה הישראלית כדגל חברתי ולצערי גם מנהיגי הליכוד שכחו את צבור בוחריהם קשיי היום״.

לאחרונה איבדת חבר יקר שהלך אתך לאורך כל הדרך

״אכן אבדה גדולה. ברשותך אני מבקש לייחד מלים ספורות לחברי ויקירי יצחק פרץ ז״ל שהסתלק לעולמו. יצחק ידידי הלך אתי דרך ארוכה וגם הוא מבוניה של העיר דימונה. יצחק הגיע לדימונה יחד עם רעייתו כזוג מורים שהלכו אחרי הקריאה של הזקן דוד בן גוריון לבוא ולהתיישב בדימונה. עם השנים נבחר לראשות העיר דימונה מטעם סיעת רפ״י, כיהן כח״כ, סגן יו״ר הכנסת, סגן שר לענייני עיירות הפתוח, יו״ר הועד הפועל הציוני וכן פעל רבות בהסתדרות הציונית העולמית למען קליטת היהודים מכל התפוצות. יהי זכרו ברוך! לסיום אני מבקש לחזק את ידיכם בהנהלת ברית יוצאי מרוקו ושמח על הפניה אלי אעשה כמיטב יכולתי לסייע לכם, בהזדמנות זאת אני מאחל לך ולכל חברי הברית ובית ישראל שנה טובה ומבורכת.