האשכנזים בחצי האי הבלקאני במאות הט״ו והט״ז (באספקלריה של ספרי השו״ת של התקופה) – שלמה שפיצר

האשכנזים בחצי האי הבלקאני במאות הט״ו והט״ז (באספקלריה של ספרי השו״ת של התקופה)

מאת שלמה שפיצר

ממזרח וממערב כרך ראשון

כמו כן אין לנו ידיעות מדוייקות על הקשרים הענפים בתחבורה ובמסחר שבוודאי היו לאשכנזים עם יהודי איטליה, שוב בשל הסיבה האמורה למעלה, שהמקורות אינם מזכירים את מוצאם של כל אותם הסוחרים שעברו בים וביבשה דרך הארצות הללו, כי אם רק במקרים המיוחדים שהזכרנו. לדוגמה מביא ר׳ מאיר קצנאילנבוגן בסדר הגט שלו גט ששלח משאלוניקי יהודי בשם יהושע, המכונה הושיל, על־ידי שליח הולכה בשנת רצ״ו (1536) לאשתו שישבה כנראה בפדואה ^.

אחרי שסקרנו באריכות את מרבית המקורות הדנים אודות האשכנזים במאה הט״ו והט״ז בשתי הערים המרכזיות קושטא ושאלוניקי, ולפני שנעבור בסקירה על אותם העניינים המיוחדים שבהם מוזכרים אשכנזים בישובים אחרים, נזכיר עוד קהילה קטנה סמוכה לשאלוניקי שבה ישבו גם אשכנזים, היא קהילת סידרוקאפסי. ר׳ יצחק אדרבי מביא שאלה מעניינת בדבר הסכמה שתיקן ק״ק אשכנזים תושבי עיר סידרוקאפסי, שלפיה קיבלו על עצמם יחידי הקהל את מרות הפרנסים. אבל נראה שההסכמה לא היתה מנוסחת בצורה שיהא משתמע ממנה שהיחידים גס חייבים להשאר בקהל לצמיתות, מבלי יכולת לעבור לקהל אחר. לפי זה פוסק החכם גם בתשובתו (דברי ריבות, רכה). רשד״ם בתשובתו הארוכה בעניין מנהגי נפיחה נשאל גם מסידרוקאפסי באותו עניין. מתברר שהספרדים עקרו דירתם משאלוניקי והלכו לסידרוקאפסי, שבה כנראה ישבו כבר אשכנזים שהחזיקו במנהגם. הספרדים הגיעו אחד אחד והחזיקו בחומרות האשכנזים. רשד״ם בתשובה אחרת, שבה הוא דן באריכות במנהג סבלונות, מביא מה שקרה בין משודך אשכנזי ומשודכת אינגארוש, הוא מקושטנדינה והיא מקבאלה. אנשי ק״ק אשכנזים שבסידרוקאפסי הוציאו לעז של חשש סבלונות ואנשי קבאלה הושיבו בית־דין לברר את כל העדויות בנדון (רשד״ם א: יז). רבי שמואל דה מדינה (ידוע בכינוי מהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506 – ה'ש"ן,  (1589 היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון. מאותו אתור נשאל גם ר׳ שלמה כהן בשנת שמ״ט על היתר עגונה אשתו של ליבלי ב׳׳ר יוחנן אשכנזי, רוכל שכנראה חרגל מסחרו הלך משאלוניקי לסידרוקאפסי ונהרג בדרך ( רש"ך ב : קנא; לחם רב, לח )

[1]          ״ועתה אכתוב כאן מה שכתבתי לק״ק סידרוקאפסי ספרדים יע״א,… מ״מ לבי נוקפי דבשלמא אם באו שם קהל א׳ בבת אחת מהאנשים הספרדים ניחא, אפילו היו האשכנזים קודמים… מ״מ מי יודע מה תקנה עשו, וכן נראה בעיני שיעשו התרה למה שנהגו עד עתה אם ירצו לשנות ולחזור למנהג ספרד… על זה כתבתי לק״ק ספרדים אשר בסידרוקאפסי יע״א לפי שכולם או רובם רובא דמנכרא אנשים שעקרו דירתם משאלוניקי והלכו לשם ומנהגם היה בשאלוניקי לאכול הנפיחה״. הציטטות הם מידיד מ, אם כי התשובה שהיתה מופנית לק״ק סידרוקאפסי היא ללא ספק תשובה מב. מה שמפתיע הוא שכאן לא מוזכרת הכתובת שאליה מופנית התשובה.

[1]          קבאלה (Kavalla), קהילה בקרבת סידרוקאפסי, כמאה ק״מ משאלוניקי. יש להעיר שבתשובה הנ״ל מזכיר הרשד״ם גם את חברי בית־הדין במקום בשנת שכ״ב/1562, ועל פי שמותיהם ניתן לשער שהיו אשכנזים; ר׳ משה ב״ר נתן, ר׳ מתתיה ב״ר נתן, ר׳ אלקנה בכ״ר יעקב, ראה תשובה מקבילה דברי ריבות, ב.

סידרוקאפסי

סידרוקאפסי SIDEROKAPISI

עיר ביוון, שנוסדה בראשית המאה ה-16, כ-80 ק"מ מדרום מזרח לסלוניקי, באזור המכרות מדמוקורי (MADEMOKHORI) שבמקדוניה. עם ניצול המכרות באיזור נעזבה העיר ומאז אינה מיושבת.

סידרוקאפיסי ישבה על דרך שיירות הסוחרים בין קונסטנטינופול וסאלוניקי, עובדה שתרמה להתפתחותה.

בשנות ה-30 של המאה ה-16 הגיעו לעיר יהודים פליטי רדיפות האינקביזיציה בספרד ובפורטוגל. באותה תקופה עבדו בסאלוניקי פועלי מכרות גרמניים והונגרים שהוזמנו על- ידי הטורקים, איתם הגיעו גם יהודים מאזורי המכרות של הונגריה וסרביה.

במקום נוצרו שתי קהילות יהודיות. היהודים הספרדים יצרו מסגרת קהילה מגובשת ובעלת ייחוד, שהיתה מסופחת לקהילה היהודית בסאלוניקי. הקהילה האשכנזית היתה פחות מאורגנת והיו שפרשו ממנה והצטרפו לקהילה הספרדית.

במאה ה-16 כיהנו בסידרוקאפסי ר' מתיתיהו בן נתן (אשכנזי) ור' בן שלמה קלעי, מחבר שו"ת "מקוה ברוך".

היהודים עסקו בתחילה בטביעת מטבעות, עיסוק שהיה כולו בידיהם; אך במשך הזמן גדל חלקם בעבודת המכרות. יהודים רבים התמחו במטלורגיה (תורת המתכות) והקימו התאגדות מקצועית. משה טורגאש ויצחק אלקבץ מראשי הקהילה היהודית במקום ריכזו בידיהם מכרות ומתקני תעשיה.

בין היהודים היו גם חלפנים ומלווים בריבית.

אין ברשותנו מידע על מספר היהודים שחיו בסידרוקאפסי בתקופת הפעילות הכלכלית במקום, או על גורלם אחרי שהעיר נעזבה.