גולה במצוקתה – יהודה ברגינסקי

וזאת הסיבה ל " גמגום " בישיבות. אני דרשתי בלי הרף לקיים דיון בעניינים אלה שמדברים בהם בחצאי מלים.

בישיבת ההנהלה ביום 9/5/1955 אמרתי :

" אני מציע שנקיים דיון קצר ותכליתי בעניין צפון אפריקה. טוב שנמצא כאן גם לוי אשכול. הנושא אינו טכני, אלא עניין פוליטי ציוני. יוזפסטאל הביא לנו ידיעה על אסון הקשור בעלייה מצפון אפריקה. כתבו על כך באהדה ב " הארץ " וב " הבוקר ". אנו, כלומר אגף העבודה, גזרנו על עצמנו שתיקה. בינתיים נתעוררה פניקה – שחברי הנהלה לא יצאו לצפון אפריקה. על סמך הודעה זו כתב ראש ההנהלה הודעה למחלקות שלא יישלחו שליחים. אנו בעצמנו לא עשינו שום דבר.

אני מסביר – אני התכוונתי להוציא את עניין צפון אפריקה ממסתריו, להעמידו לדיון פומבי, ובכך ליצור לחץ על צרפת – כפי שמוסר עכשיו יוזספטאל, לא נעשתה שם שום פעולה מחוץ להוראה ששליחים וחברי הנהלה לא יסעו לארצות אלה. אני שואל את יוזספטאל : מה עלינו לעשות ? לפי דעתי עלינו לפעול. ההנהלה אינה יכולה, חודש לאחר שקרה ה " אסון ", לשבת בחיבוק ידיים. בשום פנים אינני יכול לקבל את הצעתו של יוזפסטאל שנדחה את הדיון עד לשובו של שרגאי.

אין לנו שום רשות לעשות זאת. עלינו להחליט. אני מציע שנדון בשאלה ונדע מי יעסוק בעניין הזה. יש הצעה לשתף את ד"ר גולדמן בפעולה זאת. עלינו להודיע לד"ר גולדמן כדי שידע איך לעסוק בזה. שמענו מיוזספטאל שייתכן שהעניין יסתיים בפשרה. זה יהיה אסון בשבילנו. אנו צריכים לדרוש עלייה חופשית. אני מסביר – הבינותי תיכף ומיד שאלה " הבוחשים ", מנהלים משא ומתן עם הצרפתים, או בתיווכם, עם הערבים – שישראל מוכנה להסכים לקיצוץ העלייה באופן עקרוני, ואחר כך ידובר על ממדים. זאת לא רציתי בשום פנים ואופן. חששתי שאלה מצד הממשלה שדרשו כל הזמן צמצום העלייה מצפון אפריקה, ישמחו בלבם לפשרה המוצעת. אני לא ראיתי שום זכות לי, להנהלת סוכנות, ולממשלת ישראל למכור את זכויות יהודי צפון אפריקה לעלייה ולחתום באופן רשמי במסמך על מספר היוצאים. רק עלייה חופשית.

ועוד דבר : יוזפסטאל אמר – כך סיפר דובקין – שיש מכתב מצור לשרת, שחברי ההנהלה שהיו בצפון אפריקה גרמו לפניקה, בסך הכול היו בצפון אפריקה רק שני חברי הנהלה, יוזפסטאל וברגינסקי. יוזפסטאל וודאי לא גרם לפאניקה, מפני שלא הודיע שום דבר. אם הכוונה אלי – וכאן במסדרונות מתלחשים שצור כתב לשרת שברגינסקי עיכב את העלייה – כך הצהיר דובקין בפני שלושה אנשים, אינני יכול לעבור על הדבר בשתיקה. דובקין אוסר עלי לפנות לצור. מסרתי בדין וחשבון שלי שבשעה שהייתי בתוניס ועמדתי להיפגש עם המזכיר הראשי של השלטון שם, באותו יום הוזמן מנהל מחלקת העלייה ודובר על עניין עזה, באופן כללי. ההודעה הראשונה שלי לעיתונות בפאריס נמסרה ימים אחדים לאחר שעמוס רבל – עליו עוד ידובר – נקרא לשלטונות במרוקו בדבר צמצום העלייה, עלינו לדון ולקבוע מי מטפל בדבר ".

ב – 31.5.1955 נערכה בירושלים ישיבת הנהלת הסוכנות בהשתתפותו של ד"ר נחום גולדמן. הוא מסר דין וחשבון כללי והפטיר מלים אחדות על קשיים מסוימים בעלייה מצפון אפריקה. אמרתי :

" אני מפנה את תשומת לב החברים לכך, שזה שלושה חודשים ישנם קשיים בעלייה מצפון אפריקה, וההנהלה לא הגיעה לדיון בעניין זה. אני מבקש דיון בשאלה הזאת. במשך כל הזמן אנו שרויים במין מסתורין. עד לישיבה עם צור – השגריר בפאריס – לא ידענו דבר. לפחות פרופורמה, על ההנהלה לדון בעניין זה. אני מציע ליושב הראש ולחברים למצוא אפשרות להמשך הדיון על העלייה מצפון אפריקה ".

ב – 13.6.1955 מסר בישיבת הנהלת הסוכנות ש.ז.שרגאי – ראש מחלקת העלייה דין וחשבון על ביקורו בחו"ל. אמרתי באותה פגישה :

" איַּחד דברי על צפון אפריקה בלבד. אני רוצה לתאר בפני ד"ר גולדמן, שלא היה כאן, את התמונה לאשורה. זו הפעם הראשונה בשלשות החודשים האחרונים שההנהלה שומעת דו"ח בעניין העלייה מצפון אפריקה. אני מזכיר שהבאתי הצעות לדיון, ואף על פי כן לא קויָם כל בירור. גם היום, כפי שאתם רואים, למרות היות הסעיף הזה על סדר היום כבר שלושה חודשים, הדיון אינו מתקיים…..רבים מחברינו כאן נוהגים כבת יענה ומתעלמים מן המציאות. לדעתי, המצב הפוליטי והביטחוני בצפון אפריקה רע מאוד. אני צופה שבעוד חצי שנה או שנה תתחיל בריחה מבוהלת מתוניסיה. הלא ליד שולחן זה מסרתי לראשונה להנהלה, מה ששמעתי מד"ר פרלצווייג, שבהסכם בין צרפת לתוניסיה אין סעיף המזכיר תנועה חופשית של יהודים.

בעוד חצי שנה יעמדו יהודי תוניסיה על חומרת המצב, ויתחילו לברוח. הנה, ממרוקו בורחים כבר היום. מסרתי בדו"ח שלי להנהלה, כי 125.000 יהודים ממרוקו מוכנים לעלות. רק השבוע קיבלתי דו"ח מעובד מחלקת הקליטה, אדם שעבר את כל מרוקו לאורכה ולרוחבה – באוג'דה בצפון מזרח, טנג'יר בצפון מערב, מראקש והכפרים בדרום מזרח ומיישובים במערב מרוקו – אגאדיר, סאפי וכו…. – לדבריו, בכל מקום רוצים היהודים לעלות. מה אנו עושים לזירוז תהליך זה ? איך אנו מעריכים את מצבם ? אני סבור שהם נתונים בסכנה של ממש, אבל ההנהלה הציונית, מתוך שקט אולימפי לא דנה במצב. אינני יודע אם דברי יעשו את הרושם הדרוש, אך אני אומר מה שאני אומר כדי שבפרוטוקול יהיה רשום, אחר מחברי ההנהלה עמד על כך.

אני רוצה לשאול את ד"ר גולדמן : " איך אתה מעריך את המצב הפוליטי של יהודי מרוקו ? לדעתי מצבם גרוע מאוד ! יש חברים היודעים טוב ממני מה מתרחש. זה שלושה חודשים שאנו מסתובבים סביב עצמנו עד שלבסוף חזר העניין אל ז'ילבר – שגריר צרפת בישראל. לטובת עניינינו רצוי שהדבר יסוכם בפאריס. מה שנקבע כאם עם ז'ילבר יעבור ממילא דרך המסננת של הממשלה הצרפתית, אחר כך ללא קוסט – המושל הכללי במרוקו – והעניין יתחיל מחדש……לפני שאנו באים לדון בסעיף הקליטה, אם לבנות צריפונים או בדונים, עלינו לקבוע שהעלייה ממרוקו היא עליית הצלה ".