מארק אליאני – יהודי מרוקו במונטריאול, לאן? מסורת, מודרניזציה והתחדשות

הקשר לישראל:

יהודי מרוקו שהיגרו למונטריאול לא פנו עורף לישראל. הקשר שלהם למסורת היהודית בא לידי ביטוי באהבתם העמוקה לישראל. רבים מהם מבקרים בישראל ויש שילדיהם נשלחים ללמוד זמן מה בארץ. הם גם מארחים ישראלים רבים באירוע שמתקיים אחת לשנתיים והמעלה על נם את מורשת יהדות ספרד וישראל.

אינטגרציה ומודרניזציה:

יש שהביעו חששות, שהקשר ההדוק למסורת וההתארגנות סביב הזהות הספרדית יובילו להתבדלות. אולם מעבר לדבקות בעוגן המסורתי שסיפק בטחון וזהות קהילתית מגובשת, יהודי מרוקו במונטריאול השתלבו בקהילה הסובבת כאשר שמו את יהבם על רכישת השכלה ועל יוזמות עסקיות מגוונות. שיעור יהודי מרוקו שרכשו השכלה אקדמית גבוה בארבעים אחוז מזה של האוכלוסיה הסובבת אותם, כמו כן, יש להם ייצוג מכובד בייזמות עסקיות, במסחר ובמקצועות חופשיים.

המשכיות והתחדשות גיך דורית:

אם עוגנים במסורת היהודית שירתו את דור המהגרים הראשון שהתיישב במונטריאול, נשאלת השאלה אם הדור שגדל או נולד בקויבק ירש משהו מעוגנים אלה של מסורת ואם הכניס לתוכם מאפיינים אחרים. המחקרים הרשומים בהערה מעידים על כך שהדור הצעיר נשאר קשור למסורת ההורים תוך דבקות בתהליך של מוביליות חברתית, שמאפשר להם להשתלב בהצלחה בחברה הקנדית.

נשים, למשל, ממשיכות למלא תפקיד חשוב בגיבוש הזהות המשפחתית, ויחד עם זאת הן משתלבות יותר בחברה הרחבה אם באמצעות רכישת השכלה ואם בשוק העבודה. תהליך השילוב הזה הביא על פי רוב לשוויון תוך-משפחתי, אך גם לקונפליקטים שהגיעו עד גירושים, כדוגמת המקובל בחברה הסובבת אותם.

הדור הצעיר מתאפיין בשיעור ילודה נמוך יותר מזה של דור ההורים. קשרי המשפחה המורחבים הצטמקו, אם כי עודם הדוקים יותר מאשר בקרב הקהילה האשכנזית או הקנדית בכלל. נשים ממוצא יהודי מרוקאי ממשיכות ליחס חשיבות לקשרי משפחה הדוקים, גם כאשר גברים מאותו רקע, נותנים עדיפות לערכי חופש, שמאפשרים להם מוביליות חברתית וכלכלית גבוהה יותר. הבדלים בדגשים בין נשים לגברים מצביעים על מתחים פוטנציאליים וחרדה לגורל הקהילה. השאיפה להשכלה ולמוביליות חברתית וכלכלית דוחפים בהכרח לפיזור רחב יותר, לעתים קרובות מעבר לגבולות מונטריאול וקויבק, בהן השפה הצרפתית דומיננטית. לימוד השפה האנגלית פתח את שערי אמריקה הצפונית בפני הדור שנולד או גדל במונטריאול ובו זמנית איפשר העתקת המגורים למקומות מרוחקים, מחוץ למחוזות דוברי צרפתית, לצורך השכלה או קידום קריירה. כך, השפה הצרפתית נדחקת למעמד משני, שפה בה מדברים במשפחה, עם דור ההורים, ואולי גם לצרכי תעסוקה, אם נשארים בקויבק ובמונטריאול. כיום, רכישת השכלה בשפה האנגלית נפוצה יותר בקרב הדור הצעיר, לכן המשיכה למקומות מרוחקים גדלה, לאור השאיפות העזות למוביליות חברתית וכלכלית.

דיון

הזהות היהודית המסורתית העניקה בטחון ליהודי מרוקו שהיגרו למונטריאול ואיפשרה להם להתארגן בארצם החדשה ולהסתגל אליה בתקופת מעבר קריטית, ללא משבר משמעותי. בכך הם שונים מאחיהם שהיגרו לישראל והיו נתונים ללחצים שהביאו אותם במהרה לנטישת זהותם המסורתית. במונטריאול, יהודי מרוקו הצליחו לשמר את זהותם הישנה, עם לכידות קהילתית בונה, ותוך כדי כך לרכוש משאבים שאיפשרו להם להשתלב בחברה הקנדית. למרות הזהות הקהילתית החזקה יחסית בקרב הדור הצעיר, מרחב הזדמנויות גדול, אם בהשכלה ואם בתעסוקה, והוא גורם לפיזור קהילתי רחב. בסופו של דבר, המרדף אחרי הגשמת שאיפות פרטניות גובר על הלכידות הקהילתית.

מאפייני המהגריס – מיטוסים ומציאות.

 יש הטוענים שמשכילי ועשירי מרוקו בחרו להגר לצרפת וקנדה ולארצות מערביות ודרום אמריקאיות, ואילו ענייה עלו לישראל. אין שום בסיס עובדתי לטענות אלה. לפי מחקרים השוואתיים. אנשים בעלי מאפיינים דומים היגרו גם לישראל וגם למקומות אחרים. אולם מרחב ההזדמנויות שניתן לאלה שבחרו ביעדים מחוץ לישראל, היה גדול בהרבה.

אין ספק שגם יהודי מרוקו שהיגרו לישראל זכו לשיפור משמעותי ברמת חייהם. יחד עם זאת, ברור לכל, שיהודי מרוקו בישראל היו נתונים לאילוצים ומיגבלות שצימצמו את מרחב ההזדמונויות שלהם. די לציין לשם כך את הריכוז הגבוה של יהודי מרוקו בספר הישראלי, בעיירות פתוח ובמושבי עולים מבודדים, כדי להבין עד כמה מרחב ההזדמנויות המצומצם בישראל פעל לרעתם. ההגירה למונטריאול שבקויבק לעומת זאת, פתחה בפני יהודי מרוקו מרחב הזדמנויות מגוון, ויהודי מרוקו השכילו לנצל אותו היטב.

לפי טיעון מטעה אחר, מרבית יהודי מרוקו שהיגרו לישראל היו'כפריים', שלא כמו אלה שהיגרו לארצות אחרות. אולם סקרים שנערכו בקרב יהודי מרוקו מצביעים שמרביתם היו עירוניים, ורק חמישה עד שמונה אחוזים התגוררו בספר הכפרי בעודם במרוקו. בנוסף לכך, אפילו היהודים שגרו בספר הכפרי, היו בעלי מאפיינים עירוניים מבחינת עיסוקיהם. אין ספק שהיו הבדלים בין יהודי מרוקו, כמו בכל חברה אחרת, אולם הטיעון שהיו הבדלים משמעותיים בין אלה שהיגרו לישראל לבין אלה שהיגרו לארצות אחרות מוטעה ומטעה. האוחזים בטיעון מטעה זה רצו להצדיק בצורה זו או אחרת קליטה לא מוצלחת של יהודי מרוקו בישראל מטעמים שאינם ראויים לפרט כאן. יהודי מרוקו שהיגרו למונטריאול לא היו שונים מאלה שהיגרו לישראל. יש ביניהם שעברו דרך ישראל, אבל מצאו לנכון להגר משם למונטריאול בגלל קשרי משפחה וגם בגלל שהחברה הקנדית העניקה להם מיגוון הזדמנויות רחב יותר, בלי דעות קדומות ובלי סטיגמות מגבילות.