משה עובדיה-מטרת שליחותו של השד״ר ציון אוחנא למערב הפנימי-מרוקו

משה עובדיהברית מספר 28

תעודה לתולדות השד"רים של ועד העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, מטרת שליחותו של השד״ר ציון אוחנא למערב הפנימי-מרוקו

הערת המחבר : התעודה בה אני דן נמצאה על – ידי בתיק של הארכיון לתולדות העם היהודי בירושלים, בזמן חקירתי על הרב יעקב משה טולידאנו(1879-1960), שהיה מבני עדת המערבים והספרדים בעיר טבריה. אני רוצה להודות למנהלת הארכיון הגב' אסולין הדסה, מר רנטו שפיגל ועובדי הארכיון, שהתירו לי להשתמש בתעודה ולקדם את המחקר על העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן לרב אברהם שלוש רבה של העיר כפר סבא מבניה של עדת המערבים בירושלים על העזרה בפענוח שמות החתומים על התעודה.

מבוא

הקהילה המערבית בירושלים נוסדה במאה ה- 19 על ידי הרב דוד בן שמעון (1822- 1880), שהגיע ב – 1854 מהעיר רבאט אשר במרוקו. הרב דוד ראה את מצוקותיהם של בני עדתו וקיפוחם על ידי הכוללים הספרדיים מבחינת חלוקת הכספים, שהגיעו מחוץ לארץ ליישוב היהודי בארץ ישראל, על כן החליט לעזור להם על-ידי הפרדת העדה המערבית מהספרדים. בשנת 1868 הוא יזם הקמת שכונה של עדת המערבים מחוץ לכותלי העיר העתיקה בירושלים, שנשאה את השם: מחנה-ישראל. (מי שיבקר היום בשכונה זו, ימצא בה מוזיאון ומרכז עולמי למורשת יהדות צפון אפריקה מיסודו של ועד העדה המערבית בירושלים המנציח את המערבים בירושלים לדורותיהם ואת עלייתם של יהודי צפון-אפריקה לארץ- ישראל בעלייה הגדולה בשנות ה-50).

שליחי חכמים מארץ ישראל (בארמית 'שלוחא דרבנן' – שליח של חכמים), היו נשלחים לגולה כדי לאסוף תרומות לכוללים-לעדות ולמוסדות בארץ ישראל. השד״רים שימשו לא רק אוספי תרומות מהגולה אלא גם נציגי ארץ ישראל. לכן השד״רים היו תלמידי חכמים בעלי מוסר, נימוסים ומידות טובות. עצם הימצאותם בגולה היה בה כדי לעורר את יהודי הגולה מבחינה רוחנית. הם הביאו את בשורת הארץ לגולה המנותקת מענייניה של הארץ. יש להבין שהשד״רים יצאו למרחקים לכמה שנים, ונסיעתם הייתה כרוכה במאמצים פיזיים מרובים, לכן היו להם תכונות סגוליות: אומץ לב, בריאות הגוף, הסתגלות לכל מצב, בקיאות בהווי העולם, תפיסה מהירה בלימוד שפות וכישרון להיות מעורבים בין הבריות. היו שד״רים ישישים מאוד והיו צעירים בעלי המידות שהזכרנו. השד״ר היה מוותיקי הארץ, ושהכיר את מנהגי הארץ שאליה היה נשלח או עולה חדש שהגיע לארץ ויכול היה להשפיע ולהצליח בשליחותו בארץ מוצאו. השד״ר היה יכול להישלח מן העיר שבה גר או מעיר אחרת. כמה מהשד״רים יצאו לשליחות אידיאולוגית למען ארץ ישראל ולא על מנת לקבל פרם.

ועד העדה של המערבים בירושלים היה זקוק לשדרי״ם, משלהי המאה ה-19 בשל ההיפרדות מהספרדים להם היו שדרי״ם, שדאגו לקופת הכוללים הספרדים.

 הערת המחבר : ראו אודות העדה המערבית במחקריהם של: אלמאליח אברהם, ״לתולדות עדת המערבים״, לוח ארץ ישראל של לונץ י״ד (תרס״ט). עמי 53- 88 ! ברנאי יעקב, העדה המערבית בירושלים (1918-1830), ירושלים תשל״א; הנ״ל, ״העדה המערבית בירושלים במאה הי׳׳ט״, פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, א, ירושלים תשל״ג, עמי 140-129; גולדמן יעקב, ״קהל עדת המערבים ומחלוקתם עם הספרדים״, האסיף ד (תרע״ט), עמי 90-86; שבתי זכריה, ״בית ועד עדת המערבים בירושלים״, בתוך: ירושלים הבלתי נודעת פרקים בתולדות העיר העתיקה בדורות האחרונים, בית-אל 1998, עמי 171-157 ; רצהבי יהודה, ״קונטרס משפט לאלהי יעקב״, לתולדות עדת המערבים בירושלים, בתוך: פרס י, איש- שלום מ, שוחט ע(עורכים), ירושלים רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה ב(תשייט), עמי קמז-קעד.

ועד העדה של המערבים בירושלים היה זקוק לשדרי״ם, משלהי המאה ה-19 בשל ההיפרדות מהספרדים להם היו שדרי״ם, שדאגו לקופת הכוללים הספרדים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר