הקצידה ב'שיר ידידות' – המקורות הטקסט והמוסיקה – אברהם אמזלג

הקצידה ב'שיר ידידות'שיר-ידידות

 המקורות הטקסט והמוסיקה

אברהם אמזלג

פעמים מס' 19 – עמוד 88-112

פרק מספר 4 מתוך המאמר

חינוך ומוסר.

 הקצידה העברית עוסקת, בין היתר, בחינוך ובמוסר, וזאת בדרכי הנועם של הלחן המוכר ; לעיתים לקוח הנושא המוסרי מתוך הקצידה הערבית, שעליה נערך התרכיב , והוא מתורגם למונחים של מוסר יהודי .

הערת המחבר : הקשרים בין הקצידה המקורית לקצידה העברית המורכבת עליה אינם מוסיקאליים בלבד . אפשרות קיומם של קשרים נוספים , כגון : קשרים לשוניים , הקבלות שמקורן בטקסט הערבי , תכנים – מחייבת מחקר השוואתי נוסף .

 דוגמה טובה לכך היא הקצידה 'צמאה נפשי לאל תמים דעים' , מאת ר' רפאל משה אלבאז, לפרשת בראשית . קצידה זו מבוססת על הקצידה הערבית 'אס מן עאר עליכום ארזאל לכנאס ?' מאת המשורר והמלחין המארוקאי סי קדור אל עלאמי , המספרת על קורות איש עשיר שירד מנכסיו ובעקבות עוניו נטשוהו חבריו .

הערת המחבר : מידע על התוכן והטקסט של קצירה ערבית זו מסר לי הכנר ואמן המוסיקה האנדאלוסית, ר' ישועה אזולאי מנתיבות, בשנת 1980 . קצידה זו עודה מוכרת בקרב יהודי מארוקו . כמה ביצועים שלה מצויים בארכיון ההקלטות שלי .

 עד להופעת סי קדור התמקדה הקצידה הערבית הצפון- אפריקאית בנושאים רגשיים , שעיקרם אהבה , קנאה ועניינים הגזורים מהם . לאחר הופעתו , חלה תפנית בתוכנן של הקצירות הערביות, שכן סי קדור היה הראשון ששילב בהן נושאים מוסריים . הוא שימש בכך דוגמה לר' רפאל משה אלבאז ( 1823- 1896) שהיה בעצמו פייטן מצוין . אלבאז מציע בקצירה הנזכרת 'לא לבטוח בנדיבים בתיתם איש כמתנת ידו' ומתאר את הסכנות ואת חוסר התוחלת שבעושר . הפסוקים הבאים הלקוחים מקצירה זו מלמדים על תוכנה , ועל קשריה עם המקור הערבי , על גישת המשורר לנושא ועל השתקפות המוסר היהודי בצורתה העברית של הקצידה :

א.

צמאה נפשי לאל תמים דעים – רם נישא כסה שמים הודו

אלוהי אבטח בו . כי מה נעים – בטחי בו , אשורי לא ימעדו

אל תבטחו בנדיבים ושועים – בתיתם איש כמתנת ידו

נדמו לך כאוהבים ורעים – ובקרבים משא כבד יכבדו

נדבתם לך מעט ורעים – לשווא פשט העני את ידו

הון עשיר מדרך השכל יטעם – לשיכים ולצנינים בצידו

 הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו

ב

ראיתי אוהבי עשיר רבים – דורשי שלומו ואמרי פיהו

פניו יחלו יום יום תאבים – חושקים לראותו ואת נווהו

פתח ביתו הן יצאו ניצבים – תמיד איש לבצעו מקצהו

אך ימי עני רבים מכאובים – וגם כל אחי רש שנאוהו

לחם אכלו לחם העצבים – פת במלח יאכל כי לחמו הוא

ג

אל יתהלל עשיר בעושרו – עשיר ואביון אל עמק שווה

כי לא יתן לאלוהים כפרו – בבוא אליו חולי ומדווה

באו עדיה ויחפרו – לא יועיל הון איננו שווה

 אך טוב איש חונן ומלוה

ד

לב נבון יקנה דעת ומזימה – לצוד ציד ליום חליפתו

ישוב היום בתשובה שלמה – כי לא ידע האדם את עיתו

יבחל בהבלי הזמן עד מה – זר מעשהו ועבודתו

יבחר בתורת האל תמימה – ובלומדיה תגדל אהבתו

חילו ואונו להבל דמה – ישכיל ויבין לאחריתו .

ה

יזכור יום כל חפציו נמנעים – תמס יהלוך כעש תמודו

 יום עומדו לפני אביר הרועים – ריקם אין כל מאומה בידו

הבל המה מעשה תעתועים – מגערת פניך יאבדו .

ראה : אעירה שחר , עמ' לג-לו . קצירה זו כלולה בתקליט 'פיוטים ממסורת יהודי מרוקו – מפי הפייטן ר ' דוד בוזגלו' . תקליטי בית התפוצות.

אנו למדים כמה דברים מפסוקים אלה :

א : הקצידה 'צמאה נפשי ' משתמשת לא רק בלחן של הקצידה הערבית שהוזכרה אלא גם במוטיב המרכזי שלה : העוני והעושר והיחס הנכון אליהם .

 ב : הפייטן העברי משתמש בביטויים מלעיגים כלפי העשיר ועושרו וכלפי העני וחמדנותו .

ג: תמצית המוסר היהודי ביחסו לעושר ולעוני הוא , כי אין ערך לנכסי חומר ועל -כן יש לעסוק בתורה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 95 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
דצמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« נוב    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31