אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו-חנניה דהן
409 – אלי מא ענדו אולייא, ראסו ל־אוולא.
למי שאין קרובים, ראשו הראשון.
ריחתך- ריחת אל־בצלא פל־קדרא;
וריחת שחמא פ־שאקור.
הריח שלך – כריח הבצל בסיר, וריח השומן בגרזן.
קריב־לי פ׳חאל ריחת אל־בצלא פ־טאג׳ין.
הוא קרוב שלי, כריח הבצל שנדבק בסיר.
קריב־לי פ׳חאל ריחת א־שחמא פ־שאקור.
הוא קרוב שלי, כריח השומן שנשאר בגרזן
414 אמא פתרני בל־חבאב,
ומא ענדי מעא־מן נסד אל־באב.
קרובים יש לי לרוב,
ואין לי עם מי לסגור הדלת.
415 משאוו אלי כא יעררפונא,
בקאוו אלי כּא יכּרהונא.
הלכו(מתו) אלה שמכירים אותנו,
נשארו אלה ששונאים אותנו.
416 משית ל־דאר בוי נרתאח,
ציבת אל־בכּא ונוואח. .
הלכתי לבית אבי למצוא מנוחה.
מצאתי בכי ואנחה (קינות).
417 עזיזי, ובן אל־חראמי.
דודי־יקירי, אך בן-ממזר.