מעשה בפרה שלא רצתה לחרוש ביום שבת קודש-שבחי צדיקים
סיפור א' – הסיפור במלואו….כולל סריקה של המקור
הסיפור מובא בערבית מוגרבית, והתרגום הינו שלי. לא מבטיח לדייק, ואם מאן דהוא, ימצא לנכון לתקן או להוסיף אשמח מאוד להערות כאלו, וגם מבקש מאוד להשתדל לעשות כן, לא למעני אלא למען כלל הקוראים. בתודה מראש
מעשה די וואחד ליהודי די כּאנת ענדו בּגרה תא תחרת שתייאם ונהאר שאבע תא תרייח
מעשה ביהודי אחד שהייתה ברשותו פרה אשר חרשה את האדמה שישה ימים בשבוע וביום השביעי נחה היא ממלאכתה
ואחד נהאר מא בקּא פי ידו ואלו ומסה באע האדיךּ לבּגרה דיאלו לוואחד פרסי – מן בלאד פרס
ביום בהיר אחד, לא נותר בידו די למחייתו, ומכר את הפרה שלו לאחד פרסי, מארץ פרס
האדאךּ לפרסי קבּאד האדיךּ לבּגרה ורבטהּא באס יחרת בּיהא
הפרסי הנ"ל תפס את הפרה וירתום אותה על מנת שתבצע את החריש
בקאת האדיךּ לבגרה תחרת שתייאם דזמעא כּאמלין ומן די אוצל נהאר שבת קודש הוואה רבטהּא פחאל לקאעידא והייא אוקפת וגלסת פלארד ומא חבתסי תחרת
הפרה המדוברת חרשה ששת ימי השבוע במלואם, ובהגיע יום השביעי שבת קודש הוא רתם אותה כמו שרגיל הוא לעשות בימות השבוע והיא מאנה לחרוש והתיישבה לה על האדמה ולא רצתה לחרוש
וקאם האדאךּ לפרסי ותא ידרבהא דרבאת קאצחין והיּיא מא חבתסי תחררךּ מן מודעהא
ניגש הפרסי הנזכר והחל להכותה מכות קשות והיא מאנה לזוז ממקומה
דג'ייא מסה וזרה לענד ליהודי די באעהלו וקאלו קום רפד עלייא בגרתךּ די ביעתילי לאיין פיהא חאזה קביחה די מה תא תתחבס תחרת ליום
חיש מהר אץ רץ אצל היהודי שמכר לו ואמר לו , קום וקח ממני את פרתך שמכרתה לי, כיון שיש בה מעשים רעים שלא רוצה לחרוש היום
והאדאך ליהודי פהם באיין מן סבת הווא מנהאר שבת מא חבתס לבגרא תחרת וגלסת לארד לאיין האגדאך כאן מוולפהא הווא
והיהודי הנ"ל הבין שכנראה שהסיבה היא מיום השבת, לא רוצה הפרה לחרוש ונתיישבה על הארץ כיוון שכך הורגלה לכך
זא האדאךּ ליהודי וקאללו להאדאך לפרסי אזי מעאייה ואנה נקוללהא תקום ותחרת
בא היהודי הנזכר לפרסי המדובר, התלווה אלי ואצוה עליה ) על הפרה ) שתקום לחריש
מסאוו בזוזהום לענד לבגרא וקבדהא ליהודי והדרלהא פודניהא וקאללהא אה בגרתי נתי תה תערף באיין מן די כּונתי פרשותי כּונתי תכדם שתייאם ותרייח פנהאר שבת
הלכו שניהם לפרה והיהודי תפס אותה ודיבר לאוזניה ואמר לה : את פרתי, הרי יודעת את שבזמן שהיית ברשותי, עבדת שישה ימים וביום השביעי היה לך יום מנוחה
וליום דנובי זללבלי חתא ביעתךּ להאד לפרסי ודאבה ראךּ פרשותו תה נטלב מנךּ פאבור תוקף ותמסי תחרת
והיום בעוונותי נאלצתי למוכרך לפרסי הנ"ל, וכעת את ברשותו, אני מבקש ממך טובה, קומי ולכי לחרוש
דיךּ סאעא קאמת לבגרא ומסאת תחרת
באותה שעה קמה הפרה והלכה לחריש כפי שביקש ממנה היהודי
דיךּ סאעה קאללו לפרסי ליהודי נחבךּ תעבבי עלייא האד לבגרא לאיין אנה מה מקדר נכּון נמסי ענדךּ פכול מררא די תגלס לבגרה לארד באס תקולהא תקום תחרת
ואז אמר הפרסי ליהודי, רוצה אני שתיקח ממני את הפרה הזו, כיוון שלא אוכל לבוא אליך כל אימת שהפרה תשבות ממלאכתה, ושתבוא אתה להקים אותה לעבודה
ונית מה תמסי מן קדדאמי חתא תקוללי אס נהווא סחור די עמלתהא פודניהא
כמו כן מבקש אני שלא תלך מכאן עד שתאמר לי איזהו הכישוף שעשיתה באזניה
קאם האדאך ליהודי ותא יבכי וקאל לפרסי אנה מאסי סחאר , קאלו לפרסי אשכון יאמנך באס מאסי סחאר נתי לאיין אנה עיית נדרב בלקטיב לבגרה פצבאח ומה חבתס ונתי ג'יר הדרתללהא פודניהא אוקפת
היהודי החל למרר בבכי ואמר לפרסי אני איני מכשף, ענה לו הפרסי מי יאמין לך שזה לא אכן אתה לא מכשף, כיוון שאני עייפתי מלהרביץ במקל את הפרה ומיאנה היא עד שאתה לחשת באזניה דבר מה, ומיד היא קמה לעבודתה
לוכּאן מה סחור דיאלך מה תוקף, קאלו ליהודי אילא תייק בייה מאיין מה קולתלהא ג'יר תוקף תכדם אפילו הווא נהאר שבת לאיין ליום מה בקאת פרשותי וחין שמעתני אוקפת דג'ייא
לו לא היה זה כישופך לא הייתה עננית לך, ענה לו היהודי אם תאמין לי, הרי שפשוט אמרתי לה לקום לעבודתה גם אם זה יום השבת , כיוון כשהייתה ברשותי ומיד ככשמעה אותי לוחש לה, התרוממה במיידית
מנאיין סמע לפרסי האד לכּלאם כמּם פתשובה וקאל אוי לי האדי די הייא בהמה מה תה תערף לאתהדר וּלא תפהם עקלת כאלקהא די הווא הקב"ה ואנה די כלאקת בצורה די הקב"ה בהו"ש ועטאני לעקל וּלפהאמה מה עקלתסי כאלקי יתש"ל
כאשר שמע הפרסי דברים אלו, החל לחשוב בחזרה בתשובה, ואמר הויה לי הבהמה הזו אינה יודעת לא לדבר ולא לחשוב, הכירה את בוראיה שהוא הקב"ה, ואני שנולדתי בצלמו של הקב"ה כביל ונתן לי שכל והבנה, לא הכרתי את בוראי ישבח שמו
דיך סאעה מסה ותגייר ותעללם תורה מליח וזכה ותשממה בשם רבי חנניה בן תורתא פחאל מה מכתוב פי סדר הדורות ומה יכון ענדך עזב כביר ותצקצי כיף פהמת לבגרה האדאך לכלאם די תכללם מעאהא ליהודי לחסיד
תיכף החליט להתגייר ולמד תורה בצורה טובה והחליף את שמו לרבי חנניה בן תורתא, כמו שכתוב בסדר הדורות ולא יפלך בעיניך ותשאלני איך הבינה הפרה דיבורים אלה שדיברת אתה היהודי החסיד
לאיין תורתנו הקדושה כבר שבבקת למעאודה די בלעם ימ"ש לוקת די הדרת מעאה לאתון דיאלו
כיוון שתורתנו הקדושה כבר קשרה את סיפורו של בלעם ימח שמו, שעה שדיבר עם אתונו
לאיין פכול דור כאינין צדיקים ועלא ידיהום תא יתעררף לכול ואחד באיין כאיין הקב"ה פשמה ופלארד
כיוון שכל דור, ישנם צדיקים ועל ידם כל אחד יודע שהקב"ה קיים בשמים ובארץ
האד לפרסי נדר כיף האדיך לבהמה שמעת למולאנהא וכאנת תרייח נהאר שבת ומן די סאף לפרסי האד למעשה די טרא עקל הקב"ה ורזע בתשובה וזכה חתא תעללם תורה וכאן יתוקאלו להלכות מן ישמו
הפרסי הנ"ל ראה איך הפרה שמעה בקולו של בוראנו ונחה היא ביום שבת קודש, ומי שראה הפרסי המעשה הזה שקרה, הכיר בהקב"ה וחזר בתשובה עד שלמד תורה והיה מתקין הלכות בשמו
עלא האדאךּ יחדאז בנאדם יכון חארץ פשבת לעזיז וביהא יזכה לעשרות כבירה ויכשב כבוד ויטוול לעמר פחאל מה טרה ליוסף מוקר שבת די כאן סרה חותא לכבוד שבת וצאב פיהא מרגליות טובות ה' יזכנו לשמור שבתות וימים טובים אמן כן יהי רצון
על זה הדבר, חייב אדם להיות שומר שבת קודש היקר ועל ידי זה יזכה לעשרות גדולה ויתכבד בכבוד גדול ויאריך ימים כמו שקרה ליוסף שומר השבת שקנה דג לשבת ומצא בו מרגליות טובות ה" יזכנו לשמור שבתות וימים טובים אמן כן יהי רצון
סוף המעשייה א