רבי ש.משאש ז"ל-אורה של ירושלים

בירדוגו השרביט המיוחסת

השם בירדוגו ניתן למשפחה עוד בהיותם בספרד.

בירדוגו בספרדית פירושו שרביט. שם המורה על בני המשפחה, שהיו ממונים לרבנים דיינים, ומשמשים בשאר מיני שררה במלכות, ואצל השליטים אשר בספרד, עד שהגיע הדבר שבזמניהם היו התפקידים הבכירים נחשבים למקצועות יהודיים – תפקידים כמו ניהול כספים, רפואה, מנהלי קשרי חוץ וסחר, ומתורגמנים.

בירדוגו- היה כינוי גם לאיש שממונה על ההוצאה לפועל את עונשי המלך. וכן השם מורה על מגילת היוחסין שהיתה בידם המייחסת אותם עד הגאון זרובבל בן שלתיאל שחי בתקופת הגאונים, והוא כנודע מיוחס עד דוד המלך. (השתלשלות הדורות היתה כתובה ע״ג מגילת קלף, אלא שברבות השנים מגילה זו נעלמה)

נמצא ששולשלת היוחסין של רבנו, הגיעה למעלה בקודש עד דוד המלך ע״ה.

תעודה המאשרת כי משפחת בירדוגו הינם מצאצאי דוד המלך ע"ה

יקר סהדותא

שבאה לידינו כתובה וחתומה מידי הרב הגאון מעוז ומגדול כבוד קדושת תורתו משה פארדו זצ־ל אשר היה אב"ד בעיר נא אמון יגן עליה אלקים. אשד כתבה לראיה ביד מר בריה דרבינא הרב הכולל בנן של קדושים כבוד מורינו הרב רבי מרדבי בירדוגו ז"ל מידי עוברו בנא אמון לעלות לדור בארץ ישראל. וז"ן תבית:

הנה אנכי הבא על החתום הן בעודני בעיר ואם בישראל מקנאסא יגן עליה אלהים עיני ראו מגילת עור קלף מעובד ישן והוא מגילת יוחסין למשפחת בידדוגו המהוללה לקדושים אשר בארץ זלה"ה איש כשמו על בית אבותיו רבי פלוני בן רבי פלוני וכו' וכן על זה הדרך היו מבוארים למשפחותם לבית אבותם, ועלה היחוס למעלה עד הגאון הידוע והמפורסם ר׳ בוסתנאי גאון שהיה מזרע דוד מלך ע"ה ממשפחת זרובבל בן שלתיאל, ולמטה דור דור עד הרה"ג נר ״המערבי גאון יעקב בירדוגו זצוק"ל ריש מתיבתא ומורה צדק בעיר ואם בישראל מקנאסא יע"א, והחתומים ראשונים כמלאכים הי"ו רבני קאסטילייא זיע"א ובי דינא בתר בי דינא לדור דור מקיימי חתימות הראשונים ומוסיפין לבאר לאנשי דורם אשר נולדו אחר כך בזמניהם, ומכלל רבני קאסטילייא האחרונים היה חתום תשיעי הרב משה אלשקר זלה"ה אשר היה רב במצרים בזמן מהר״י בי רב זצ"ל, עד כאן נהירנא כד הוינא (זוכר כשהייתי) שד"ר (שלוחא דרבנן) מעיהיק טבריה תובב"א וש"ר ע"ה

משה פראדו ס"ט – סין טין – עפר ואפר

קדוש מן העריסה

רבנו הגדול רבי שלום זצ״ל נולד לאביו הגאון המופלא רבי מימון זלה״ה ולאמו הצדקת מרת רחל בת הצדיק רבי דוד אסודרי זצ״ל בכב׳ שבט תרס״ט. כבר בברית המילה זכה רבנו שהסנדק שלו יהיה הגאון הגדול רבי יהושע בירדוגו ־ אב בית הדין של העיר מקנס, ושאביו רבי מימון יהיה המוהל שלו.

 אך גדל מעט הבחינו בו שנוצר לגדולות. מלבד כשרונותיו הפלאיים, הצטיין רבנו בנטיה מיוחדת לביקוש החכמה, אף רגע מזמנו לא הלך לאבוד, כשאביו שוכר לו מלמדים תלמידי חכמים שילמדוהו תורה וחכמה. משחר ילדותו נהג אביו להוליכו עימו לבית הכנסת לשמוע אל הרינה ואל התפלה, משירת הבקשות שבאשמורת הבוקר של יום השבת ועד לתיקון חצות של כל ימי השבוע. שעות וימים אלו, ודמויות ההוד של אותם החסידים ואנשי המעשה אשר ראה בעיניו נטעו בלבו את יסודות האמונה והיראה שליווהו לאורך ימים ושנים.

בן חמש שנים החל רבנו ללמוד תורה, אצל רבי מאיר טולידאנו זצ׳׳ל רבי מאיר על אף גדלותו העצומה בתורה בחר ללמד תשב״ר בשעות הבוקר, ובשעות אחה״צ והערב לימד בישיבתו של רבי ידידיה טולידאנו זצ״ל. בכישרון הקליטה המיוחד שניחן בו רבנו תוך זמן קצר סיים את לימוד האותיות, ולמד אצלו רבנו עד גיל ארבע עשרה, שמתוכם היו כמה שנים בבית הספר, ששם רבי מאיר היה מגיד השיעור לגמרא. (רבי מאיר נולד בתרמ׳׳ט ונפטר בתש״י)

בגיל תשע ראה בו אביו סימני טהרה, וחשק פנימי של יראת שמים, ורצון גדול לעשית מצוות. החל לחנכו במצות התפילין, וכבן יג׳ החל בחזנות במקומו של אביו. תפלתו המסודרת קולו הנעים, אישיותו ומדותיו הטהורות הדליקו נימי קדושה בלבותם של רבים.

הנסיין

כבן יד׳ סיים את לימודיו בבית הספר, והיה רבנו עומד

בפרשת דרכים להיכן הואא פונה האם להמשיך ללמוד ולהתמסר ללימודי קודש. או ללכת לעבודה ולמסחר ובשעות הערב יקבע עיתים לתורה, כרובם של בוגרי בית הספר שלנוכח המצב הכלכלי של אותה התקופה שלא היה מזהיר, לאחר שהיו סופגים יסודות של תורה ויראת שמים אצל המלמדים, היו פונים לעסק פרנסתם, כי לימודים גבוהים בלמודי חול באותו הזמן לא היה בנמצא במקנס, ולכן היו התלמידים פונים להתלמד במלאכות שונות כל אחד כפי נטית ליבו חשקו וכשרונותיו, מי בפתיחת עסק, ומי בעמל כפים, ולכן הנסיונות היו רבים. חבריו, ומוריו, שהכירו את כשרונותיו דיברו על לבו שאם ילך לעבוד כעובד מתלמד בבנקאות או בניהול עסקים, יש לו סיכוי לעתיד מזהיר בהנהלת עסקים ומפעלים, עתיד של עושר וכבוד, והשכנועים היו מידי יום במשך חודשים רבים.

תפארת בנים אבותם

אמנם רבנו שהיה אז צעיר לימים וכוח ההחלטות הגורליות האלו לא היו בידו אלא ביד הוריו, הפנה אותם לאביו וככל אשר יאמר יעשה. הלחץ על אביו של רבנו היה גדול מאוד. אך כיון ששאיפתו של רבי מימון היתה עזה לגדל את בנו רבי שלום על ברכי התורה והיראה, ולראותו רב ומורה הוראה בישראל, ובנוסף לזה, מכיון שאביו של רבנו ראה את אהבת התורה שפעמה בלב רבנו, דבר זה הכריע את הכף שלא להתפתות.

ואף שידע שאם בנו ימשיך בלימוד התורה יהי׳ עליו לפרנס את בנו עוד רבות בשנים, לעומת מרבית חבריו של בנו, שיהיו מפרנסים את עצמם וגם את משפחתם, בכל זאת העדיף אביו את חיי עולם, על פני חיי שעה. ולכך בחר רבי מימון שבנו ימשיך להתמיד בעסק התורה.

וזה לשונו הטהור של רבנו בהקדמה לספרו תבואות שמש ח״ד: ״כי אזכרה מקדם חסדי ה׳ ופלאי אל חי, הנס הגדול וסייעתא דשמיא שנעשו עימי בימי חורפי, והם היסוד והבסיס לכל הצלחתי בתורה הקדושה ובדרך הישרה, וזכות אבותיי נשמתם עדן עמדה עימי בצאתי מבית הספר שלא נכשלתי ברעיוני ללכת לעבוד במקומות שהציעו לי בבנקים ובמקומות המכניסים הרבה כסף, וח״ו כמעט כרגע הייתי נטמע בין החופשיים כהרבה חבריי שהלכו בדרך זו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אוקטובר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר