ברוכים הבאים לאתר מורשת יהדות מרוקו

אתר  " מורשת יהדות מרוקו "  הינו אתר שמספר את סיפורה של יהדות צפון אפריקה בכלל ושל יהדות מרוקו בפרט, מאז ומקדם ועד ימינו אלו. מטרתנו היא להפיץ את המורשת המופלאה הזו אשר לא זכתה לחשיפה הראויה לה, ולהנחיל את המורשת, המנהגים, הפולקלור המוסיקה ועוד, לדורות הבאים, ובעיקר לדור הצעיר שלא ידע את ארץ מולדתו  אין להתעלם מכם שמרוקו היא ארץ אסלאמית עם כל המשתמע מכך, ולכן נבחן גם מעמדו של היהודי תחת שלטון אסלאמי, לעתים מתון ולעתים אכזרי. הגולש באתר יגלה שלל נושאים, ולבטח נושאים שיעניינו אותו במיוחד…במידה ויש למן מהגולשים, בקשה מיוחדת אודות נושא שלא הועלה באתר, הוא מוזמן ליצור קשר דרך האתר, המייל שלי או הנייד שמופיעים כאן בדך הזה….גלישה נעימה

יש לציין שהפרסומים באתר זה בניהולי – אלי פילו – הינם בבחינת  " שימוש הוגן " 

בברכה

אלי פילו

epilo@012.net.il

058-6556902

קישור לפייס בוק

 

           אורות יהדות המגרב

מכון לחקר יהדות מרוקו בראשותו של הרב הפרופסור משה עמאר הי"ו

משה עמאר 22222

maroc_2

לדף הפייסבוק של מורשת יהדות מרוקו- לחצו כאן

אנו משתדלים כאן באתר לחדש ולהתחדש כל הזמן….לאחרונה הוכנסו שינויים לתועלת ונוחיות הגולש באתר הזה…השינו הראשון, הוא לשונית התרגום לשפות רבות כל אחד ושפתו הוא…בתחתית הדף של כל קטגוריה, הוספנו מספור של הדפים, שיעזור לגולש לגשת לדף המבוקש, מבלי לעבור את כל הדפים ודף אחרי דף……אינדקס הכללי על יהדות מרוקו…מתכונתו שונתה וכיום יופיע כל נושא בדף אחד בליווי תמונות וכתבות בכל השפות ומכל העולם….זו עבודה שתדרוש ממני,  עבודה רבה וסזיפית, אך מעניינת ביודעי שזה לתועלת הגולשים…האתר אינו מסחרי….כל הפרסומים הינם למטרת " שימוש הוגן " 

בברכה

אלי פילו

 

 מפה אינטראקטיבית של ערי מרוקו לפי שמותיהםAmazigh woman

מפת האתר לפי נושאים – Plan du site

היסטוריה

נר המערב-י.מ.טולידנו     

תולדות היהודים באפ' הצפונית -הירשברג

קורות היהודים באפר"הצ – א. שוראקי

הברברים המתייהדים-הירשברג

הד'ימים – בני חסות – בת – יאור

הפזורה היהודית ספרדית אחר הגירוש

הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

ארבעים שנות יישוב-בעזה.ד.אלקיים

התנועה השבתאית במרוקו-א. מויאל

ויהי בעת המללאח- י.טולדאנו

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראלהירשברג

יהודי צ. אפרקיה במלה"ע ה-2-מ.אביטבול

יהודי צ.אפר. וארץ ישראל – מ.אביטבול

ישראל בערב – ח.ז.הירשברג

כי"ח – אליאנס – תיעוד והיסטוריה

כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

מארץ מבוא השמש – הירשברג

מורשת יהדות ספרד והמזרח- י.בן עמיkessoua kbira

מחקרי אליעזר – אליעזר בשן

מחקרים בתרבות יהודי צפון אפריקה

נשות חיל במרוקו – אליעזר בשן

עבודת שורשים לתלמיד

פגיעות בחיי הדת אצל יהודי מרוקו-א.בשן

 

הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

מראכש העיר-חביב אבגי

 מראכש 000000

 

 

 

 

 

?


אגוז - הנספים

 

 

 

 


l'avenir illustre

 

 

ביבליוגרפיה

הספרייה הפרטית של אלי פילו

 

 

עליית יהודי האטלס-יהודה גרניקר

יהודי האטלס 1

 

הסלקציה – חיים מלכא

 

הערצת הצדיקים ונפלאותיהםהרב דר משה עמאר היו

 

 

 


 

 

 

 

Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

 

ממזרח וממערב-כרך ב'- מאמרים שונים

%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97-%d7%95%d7%9e%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%9b%d7%a8%d7%9a-%d7%91

 


סעדים...קברים

 

 

 

 

 

 

 

סיפורים מחיי יהודי מרוקו – ח.דהן ז"ל%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%94


חוברת 5

 

 

 

 

 

 

 

עליית הנוער 6

 

 

רבי אליהו- קזבלנקה

רבי אליהו- קזבלנקה

 

 

 

 

 

קבר אור החיים הקדוש

קבר אור החיים הקדוש

 

 

الجهاد والكراهية يهودي-ג'יהאד ושנאת יהודים

 

 

Recent Posts

  • חלוצים בדמעה- אברהם מויאל האיש ופועלו-חנה רם-מצוקת גדרה ויסוד המעלה

    מצוקת גדרה ויסוד המעלה לעומת פתח־תקוה שיצאה למרהב, נותרה מושבת הביל״ויים גדרה באותו מצב בו השאירה מויאל טרם מונה לתפקידו. למעשה מצבם אף הוחמר, כי על־פי הנחייה ויסוצקי נשללה מהם גם התמיכה החודשית. עוד בהיותו בארץ העדיף ויסוצקי את פתח־תקוה על־פני גדרה בטענה, כי איכרי פתח־תקוה הם בעלי משפחות ואילי הביל״ויים, שהם רווקים, ימצאו את דרכם בכוחות עצמם. עוד מצא ויסוצקי פסול בגדרתים שאין ביניהם, כמקובל לחשוב, סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. ומשנותרו הביל״ויים בחוסר כל, אף לא עיבדו את אדמתם מהעדר ציוד לכך, הציע ויסוצקי תחילת לפזרם כפועלים שכירים במושבות ולהושיב במקומם מהפליטים שהגיע׳ ארצה ב־1882. כעבור זמן קצר כתב

  • עלית יהודי אטלס (מרוקו)-יהודה גרניקר-ברית יוצאי מרוקו

    יצחק בן שמש משדה חמד מספר : " הייתי נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במרוקו. עבדתי מחודש מאי ועד יוני 1956. בראש מחלקת העלייה במרוקו עמד אז עמוס רבל, חבר קיבוץ דוברת. אברהמי היה הגזבר, ווילנר – הקשר עם השלטונות הצרפתיים ברבאט. זכיתי לעבוד במחיצתו של יהודה גרינקר אשר בין יתר התפקידים שהוטלו עליו במרוקו, בא לטפל בכפרי האטלס ולארגן מהם גרעינים להתיישבות. יחד פעלנו, יחד רשמנו ויחד נדדנו…. בפנקסו של גרינקר היה רשום כל כפר וכפר ואפילו הנידח ביותר שמימינו לא שמעונו עליו. בנדונינו הרבים לא נתן לפסוח על אף כפר ואפילו היו בו משפחות בודדות. הוא קיים

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031