עובדיה


אגרת יחס פס – רבי דוד עובדיה זצ"ל

פאס וחכמיה

פאס וחכמיה

 שאלה ח'. דברים על האנשים הגדולים אשר נקברו שם. תשובה. יתבאר להלן כי בית הקברות חדשה היא כי עת ערו עד היסוד קברות השנים ש׳ נת״ק – 1790 –  ונתגלגלו עצמותיהם הקדושים.

שאלה ט׳. לשלוח רשימה של כתבי יד היקרים אשר שם, שם הספר ושם המחבר ושם הסופר ושנת הכתיבה. תשובה. יתבאר להלן.

וכאשר הגיעו לעי״ת לונדון יע״א נתכבדו להקביל את פני החכם החוקר רבי אברהם הלוי הי״ו, המזכיר להחברה המהוללה חברת אגודת אחים הי״ו. ושאל מהם איזה שאלות, ושלחו מתם דברים ככתבם, בכתב יד החכם החוקר ודורש טוב לעמו הנ״ל, וזה נוסח השאלות ותשובתם בצדם. שאלות על מושבי אחב״י(אחינו בני ישראל) בפאס יע״א ועל קדמוניותיהם שאלה א׳. אם היו בני ישראל בפאס לפני גירוש ספרד. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה בי, כמה באו מספרד להתיישב בפאס. תשובה. יתבאר להלן. שאלה ג'. היש רבים או מעטים אשר ישבו שם מארץ ערב ואשר לא באו מספרד תשובה. יתבאר לקמן.

שאלה ד'. הזכירו שמות מחברי ספרים, ואת כל אשר ידעתם על אודות המחברים ואת כל הקורות והתלאות אשד באו עליהן. תשובה. יתבאר להלן.

 שאלה ה'. הגידו לנו שמות משפחות גדולות ידועות הבאות מגירוש ספרד. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה ו'. הזכירו לנו שמות הספרים אשד נכתבו על ידי גדולי פאס ועל ידי רבנים וחכמים ישנים וגם חדשים. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה ז'. שלח לנו משנה מכתב יד כאשר נמצאו סיפורים על גירוש בני עמנו מספרד, או סיפורים אחרים על תולדות וקורות בני עמינו, מעת היותם בפאס ובערים אחרות ממרויקוס. תשובה. יתבאר להלן.

שאלה ח'. שלחו לנו נוסח פזמונים ושירים וסליחות אשר מורגלים בפה אנשי פאס או בעיר אחרת ממרויקו׳ס, ואינם מורגלים מחוץ לארץ מרויקו׳ס תשובה. יתבאר להלן קצת לדוגמא.

שאלה ט'. נוסח דברי זכרון הנכתבים בספרי זכרונות של בתי כנסיות ונוסח הדברים הנכתבים על אבני המצבות של בית החיים, שלחו לי ג״כ.

 תשובה. הבתי כנסיות הישנים נהרסו, כאשר יתבאר, וכן בית הקברות הישנה ערו ערו עד היסוד בה בשנת נת״ק (1790) כאשר יתבאר והכל חדש, ואין כל חדש. תדע שהקבר הישן הנודע לנו שעודנו מצויין שלא נתגלגלו עצמותיו הוא קבורתו של צדיק מוז״ה מוהר״ר אליהו הצרפתי זצ״ל, שעלה אל האלהים שנת תקס״ה(1805) כאשר יתבאר.

שאלה י'. ועוד בשאלותי עשרת כתבו לי מעת לעת את כל אשר הגון ומתוקן לדעת על עסק אחב״י (אחינו בני ישראל) בעירכם, ואני אשיב דבר דבור לשולחיו באמת ואהבת צדק ומשפט.

תשובה. אפריין נמטייה ותשואות חן חן לו על הענוה אשר המליך על גדלותו שבשפלנו זכר לנו, ושאול שאל האיש לנו, יקרה נפשינו בעיניו תיקר נפשו בעיני האלהים אמן. שאלה י״א. מה מספר אחב״י בפאס.

תשובה. יתבאר להלן.

 שאלה י״ב. מה מספר אחב״י (אחינו בני ישראל) במקנאס, גם כן בצפרו, ג׳׳כ תאזא, ג״כ דבדו. תשובה, יתבאר להלן.

שאלה י״ג. מספר התושבים בפאס, ר״ל, היהודים שנשארו מן התושבים, קודם הגירוש. תשובה. יתבאר להלן, על פי האומד הגס.

שאלה י"ד. במה מתפרנסים: העניים.

תשובה. יש להם הקדשות קרקע, ומפרותיו מחלקים פרס קבוע מדי שבת בשבתו לת״ח (לתלמידי חכמים) השרוים בצער. כחצי דורו בכל שבוע לגדול; ומשם ואילך פוחת והולך. ולשאר העניים פראנך אחד בכל שבוע, והולך ומת­מעט. גם יש ישיבה לאיזה תלמידי חכמים, והמתנדבים בעם מטילים מלאי. גם יש עשרה בטלנים והם מזקני עם הארץ השתים בדלי דלות, ולומדים תהילים בכל יום בכנופייא. ויש גבאי בכל בית כנסת המקבץ להם פריטי, בעת התפילה, ובני קהלינו משגיחים. ומי שיש לו איזה מיחוש וכו' עושה פדיון נפשו, ומחלק לצדקה. ויחידי סגולה מחלקים לזמנים. ובערב פסח שבועות וסוכות, עושים נדבה כל בני קהלינו ומתחלקת לשעתה. ובכסלו עושים נדבה הלבשת ערומים, גם נדבות פרטיות לשלוחי ארץ ישראל ולעוברים ושבים המסבבים לצורך פרנסתם, דשכיחי טובא, ויש מתלמידי חכמים שוחטים ושלוחי ציבור, וכותבי שטרות, באופן ציבהר מיכא וציבחר מיכא ומתפרנסים. כ״ז בשנים כסדרן, אבל אם יהיה ב״מ (בר מינן) איזה יוקר, מתאמצים בני קהלינו ואחרים תיל לפרנס ענייהם. ובשנתינו זאת התרט״ל (1879) שיש יוקר גדול ששוה ה״מוד״ יותר מתשעה פרנקים לתפ״ץ (לא תקום פעמים צרה), עשו בני קהלינו מאב של שנה שעברה עד טבת זה שעלינו שלוש נדבות, שנתנו הגדולים בנדבה הראשונה כ״ה דורוס לכל אחד, ובשניה כ״ה דורוס, ובשלישית חמישים דורוס, ושאר העם לערך זה מלבד שלוש פעמים בשבוע, שהגבאין מחזרין לגבות הפת מן הבתים, והכל מתחלק, קמח מדי שבת בשבתו, ופת מדי יום ביומו, תהי משכורתם שלימה מעם ה׳.

לשון לימודים לר' יעקב אבן צור-רבי דו עובדיה זצ"ל

מכתב יט
רבי דוד עובדיה 2

רבי דוד בן חמו, אחיו של רבי משה בן חמו, וחבירו של רבי יעקב אבן צור ולפעמים שלח לו שי מהפרי החשוב שבעיר פרי הדבדבניות. היה אחד משוחטי מתא ושאל מרבני פאס על סירכה ובועה מליאה מים זכים, וכנראה שהיה סוחר ומתפרנס מיגיע כפו, ולזה כשהיה נחוץ לכסף היה ממשכן קרקעותיו, ופעם עשה משכונה למוהריב״ץ מנכסי יתומים שעל ידו, וכאשר לא מצאה ידו במה לפדות המשכונה פנה אליו מוהריב״ץ ומתלונן על זה. בסוף ימיו חלה והיה תש כח ולא נודע זמן פטירתו, אך אנו יודעים שנשאר בחיים אחרי פטירת חבירו רבי דוד בן שטרית, ובסוף ימיו התחבר גם עם הה״ר שאול בן חותא ז״ל (משפט וצב״י א׳ קמ״ז) אחד משוחטי מתא. וחתם בפס״ד הנז'.

מכתב כא

הרב מימון יאפיל מרבני אלג׳יר מחבר ספר פי צדיק מדרשים ליוורנו את חק״י. רבי משה ישראל כתב תשובה לרבי מימון יאפיל בדבר פיטור מס לת״ח מובהק שהיה באלג׳יר שעסק במרבית היום במסחר, מ. ויינשטיין הקשרים בין יהודי אלג׳יריה ובין א״י תדפיס ותיקין עמי 11.

מכתב לד

רבי מאיר ב״ר יוסף די אבילא ז״ל רמו״ץ בעיר צפרו חי במאה הה׳ והו' והוא מתלמידיו המובהקים של רבי משה ן׳ חמו ז״ל וכנראה שגם למד תורה מפי רבי יהודה ן׳ עטאר ז״ל אשר מתארו באחד ממכתביו משי״ח (מורי שיחיה).

הרב הנז' היה ידוע לאיש חסיד וקדוש והיה לו יד ושם בחכמת הקבלה כמו שיראה המעיין בספרו קבוץ גלויות הרב הנז׳ כתב הרבה פס״ד אשר הובאו במוצב״י וכן חתם בס׳ חק ומשפט סי׳ קל״ח וכן בסוף ספר אהבת הקדמונים חתם על פס״ד השררה. כמו״כ כתב הרבה חד״ת ופס״ד בשם רבו רבי משה ן׳ חמו ונדפסו בספר קבוץ גלויות. י׳׳ל ע״י הר״ד עובדיה שליט״א פאס תשכ״ב. ועיי״ש ממה ששמע מרבני הדור ובפרט מהרב יעב״ץ ורבי בייא (הוא הח׳ הש׳ רבי חייא באייא ורבי אברהם בנו מכפר גרים. מוצב״י ב׳ קע״ה). וכנראה שרבי מאיד הנז׳ נתבש״מ בשנת תצ״ג.

מכתב טל

רבי שמואל גואקיל ז״ל— מו״ה רבי אלעזר בהלול ז״ל מחכמי מאכנס רשם בס׳ ליקוטים בשם ״מראה עיניים״ חידו״ת ששמע משדר״י ארץ ישראל. ובניהם מביא כמה חידושים משם ר׳ שמואל גואקיל הנד.

בראשית המאה בשנת תס״א או תנ״ח היה במארוקו הרב הז' והוא כתב בעיר טיטואן תשובה בהלכה לאשר את פס״ד של חכמי העיר וחותם ״כה דברי איש צעיר גולה ונידח עבד נרצע וכו'. זמן הפס״ד שנת ותה״י ל״י ליצירה וחתם אחר מו״ד. דוד הכהן ומהר״ח אלמושנינו ז״ל.

מכתב מא

משפחת שוראקי משפחה עתיקה בתלמסאן שבאלג׳יריה המערבית ובה היו רבנים ובעלי שם, במאה הט׳׳ו אנו מוצאים בספר יכין ובועז סי׳ נח לרבי צמח דוראן שאלה מר׳ אפרים שוראקי דיין מתלמסאן. ובמחצית המאה הט״ז רבי משה שוראקי כמו שמוצאים בחוט המשולש הטור הב׳ שאלה י״ב אל החכם הדיין רבי משה יצ״ו, במאה הי״ז רבי אליהו שוראקי, חסיד ופייטן שקדן בתורה, ומופלג ביראה, נפטר בט׳ באב שנת התס״ו (1706) בנו רבי סעדיה בעל מוניטין משורר ומליץ הניח אחריו הרבה חבורים ושיריו הוכנסו לריפרטוואר ב־שירי בני מערבא בימי שמחה חגים ומועדים, שמחות משפחתיות וצבוריות, חבר ספר מונה מספר ספר ללימוד תורה החשבון נדפס ע״י אוניברסיטת בר אילן תשל״ג בעריכת ח.ז. הירשברג ז״ל, פירוש על פרק יט בספר אהלים שנמצא בכ״י בספרית.8\1׳.1״

מכתב מה

רבי משה ישראל ז״ל, רב ומו״ץ בק״ק רודיס ובסוף ימיו היה ראב״ד בנא אמון ונלב״ע שם בשנת הת״ק ליצירה. הרב היר״א בסוף ס׳ בן ימין כותב כי מקור חכמה אשר ממנו חוצבה משפחת בית ישראל הוא הראש הרב הגאון מוהר״ר משה ישראל, תלמיד הרה״ג אברהם יצחקי. עיי״ש באילן היחס.

הגאון חיד״א בספרו שם הגדולים קוראו איש ירושלים, והוא חתנו של מהר״מ ן׳ חביב משאלוניקי. ושקיל וטרי עם גדולי הדור מוהר״י רוזאניס ומהר״א נבון ומהר״י הכהן ורבותינו מהרי״ז ומהרא״י ומהר״ש נאוואווי ומהר״ש קמחי ושאר רבני הדור, עיי״ש בערכו.

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

רבי דוד עובדיה 2

עוזר בנושאי עניות ויתומות ומטפל במקווה טהרה. מתקפידו לגבות הנדרים והנדבות של בני עירו ולתת לכל העניים והלמידי חכמים כל אחד מה שראוי לו, ולגבות כל שבוע נדבות תלמידי חכמים והעניים הבאים מעיר או מארץ אחרת, ובפרט לשלוחי ארץ ישראל.

מאידך תפקידם של שאר טובי העיר וראשי הקהל הוא שלטוני בלבד, רק להכריע ולהחליט והביצוע בידי הנגיד. לא מצאנו שראשי הקהל וטובי העיר מסרו דין וחשבון על פעולותיהם. תפקידיהם לא היו מוגדרים מראש אלא הם נדרשים להתערב בכל שטחי חיי הקהל, להסדירם ולכוונם בדרך הטוב והישר.הרבה תלוי באישיותם, בהיקף יזומתם ומדת מסירותם ובמסיבות שהזמן גרמן. אינו דומה תפקיד שבעה טובי העיר בתקופה רגועה יחסית לתפקידם בתקופת מלחמות, רעב ומהומות.

שמירת המללאח נעשית על ידי סגירת שערי המללאח בערב. המאחר לבוא דופק והשוער פותח לו. השומרים, ערבים שהקהילה שכרה אותם לתפקידי שמירה ושכרם שולם מקופת הקהל על ידי הגזבר. בית הסוהר. הגברים נאסרים בבית הסוהר הכללי של העיר, אך לנשים היהודיות מבית משמר מיוחד בתוך המללאח, וערביה שומרת עליהם. מלבד התפקידים הנ"ל דאג הקהל לבל יקופחו זכויות הציבור. בהתאם לכך נקבע שהנהר העובר במללאח תחת הבתים, הוא של הציבור כולו, ואין בעלי החצרות שתחתם הוא עובר יכולים למנוע מאחרים את השימוש במי הנהר וצריכים לתת צעבר בחצרים כשאחד בנה את ביתו, דאג הקהל למדודו ולפקח על המדידה לבל יקח מקרקע הציבור. הבונה עייה על גשר של רשות הרבים, חייבוהו לשלם לקופת הקהל, והקהל פיקח על כך.

תעודה מספר 235

235

התקנ״ג

דברי הרב משי״ח אמת ודינו דין אמת שזכאי כהר״ש הנז' בדינו לגבות לעצמו השטר הנ״ל מהמלוה הנז׳ דאע״ג דכתב בו נתחייב לפרוע להנגיד כהר״ש לזכות המלך לא מצי הלוה למימר ממונא דמלכא הוא לאפקועי שעבודא מיניה דקושטא קאי דממונא של כהר״ש הוא דהוא ניהו דיהיב זוזי ללוה והשטר יוצא מתחת ידו ומה שכתוב בו לזכות המלך ברור הוא דלא כתב כן אלא לפנחי׳יא בעלמא להטיל אימת מלכות על הלוה ולזרזו לפרוע החוב בהשתדלות נמרץ… ומודעת זאת בכל הארץ שכל שיש לו נגיעה במלכות או עם איזה שר כותב בשטרותיו לזכות המלך או לזכות השר להטיל אימה… ולראית האמת חי׳פ צפרו באדר ש״ש התקנ"ג וקים.

שאול ישועה אביטבול סי״ט

הועתק מם׳ אבני שי״ש ח״ב סימן קא.

נהגו העם- קהלת צפרו-רבי דוד עובדיה זצ"ל

יום טוב וחול המועד

א.                                  לענין התספורת בערב יום טוב אחר חצות לאדם הבא מחוץ לעיר או חבוש בבית האסורים או לענין אבילות לא היה מנהג קבוע ומעיר פאס הודיעו למהר״י בן חותא שביום שבת לפני יום טוב היו מכריזין ששום ספר לא יעשה מלאכתו בערב יום טוב ואותם שמותרים בחוה׳׳ט מותרים גם בערב פסח (מוצב״י ח׳׳א סי׳ קצ״ב).

ב.                                  בתפילת יום טוב שחל להיות בשבת נוהגים לומר את יום השבת הזה, ולא את יום המנוח הזה, דלא כמו שכתב רש״י ז״ל בפ״ק דביצה די״ז שהביא הגירסה הזאת, וגירסה זו הביאה ג״כ רב עמרם גאון והרשב״ץ והרד״א וכ״כ הטור ופסקה מרן״ בסי׳ תפ״ז ס״א שכתב ואם חל בשבת אומר את יום המנוח, והבאה״ט שם כתב ומנהגינו את יום השבת הזה וכוי עיי׳ ה״י ויד אהרן ע״כ וכתב ע״ ו הגאון יעב״ץ זלה״ה בסידור תפילה שלו וז״ל את יום השבת כלישנא דקרא זכור את יום השבת מהרי״ל דל״ד וכ״כ הרב הק יעקב שכ״כ הרמב״ם וכו׳ עכ״ל, וכ״כ הרב חק יוסף בסי׳ תפ״ז סק״ה וכ״כ הרב חמדת ימים דק״א ע״א.

ג.                                  בשבת חוה״מ כשאומרים בתפילת שחרית יעלה ויבוא, לא מזכירין את יום השבת ועיין כפ״ה סי׳ תפ״ז אות ל״ב ובסי׳ תכ״ה ס״א ובסי׳ ת״ץ אות ס״ט.

ד.                                  המנהג לעשות תגלחת לקטנים בחוה״מ סוכות ובחוה״מ פסח בבית הכנסת כפסק מרן בסי׳ תקל״א ס״ו. ועי׳ כף החיים או״ח סי׳ קנ״א אות מ״ה ועיין בספר שו׳׳ג או״ח סי׳ תקל״א ס״ק י״ב אות ב׳ שכתב וז״ל ראיתי פה ירושלים שגלחו בן ה׳ שנים תוך ביהכ״ן בשמחות וגיל ומזה מסיק הרב לב חיים (ה״ד הרב פקודת אלעזר ח״ב סי׳ קנ׳׳א) ואם איסורא איכא מאי דוחקייהו לעשות בבית הכנסת יעו״ש. ועי׳ בספר נתיבי עם סי׳ תקל״א וע׳׳ע בספר גן המלך שבסוף ספר גינת ורדים סי׳ ס״ב שכתב וז״ל ומותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד כדי להרגיל את השמחה במועד ומצור. נמי איכא בכך ומגלחין עי׳ ספר ישראל עכ״ל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר