מורשת יהדות מרוקו

שושלת לבית פינטו-אהוד מיכלסון

מודיעים לצדיקים יום מיתתם

בלילה לפני שהסתלק הרב משה אהרון פינטו, בעת האישפוז בבית החולים קפלן ברחובות, הוא הופיע בחלום אצל בנו, הרב חיים. בחלום ביקש האב מבנו, כי למחרת בערב יהיו נוכחים בני המשפחה ליד מיטתו, ״כי מחר נשמתי עולה לישיבה של מעלה. מי יכסה את עיני, אם לא תהיה שם, ומי ידאג לכך שגופתי לא תועבר לחדר הקירור״, אמר הרב.

למחרת בבוקר מיהר הרב חיים פינטו לבית דפוס באשדוד, כדי להכין מודעה לקראת ההילולה המתקרבת בסופו של אותו חודש, ביום פטירת הר״ח זצ״ל. בעל הדפום כבר הכין נוסח ראשוני של המודעה, וביקש מהרב לבדוק את הנוסח ולראות אם לא חלו שגיאות כלשהן.

במודעה נכתב בין היתר, כי ההילולה תיערך במעמדו של הצדיק הקדוש רבי משה אהרון פינטו. הרב חיים פינטו הביט בשורה זו, וביקש מבעל הדפוס כי יוסיף בראשי תיבות את המילים ״אם ירצה השם״ ליד שמו של אביו. בעל בית הדפוס מחה על כך, ואמר כי הדבר לא מקובל, שכן את ראשי התיבות ״אי״ה״ מציינים רק פעם אחת, בראש המודעה.

הרב חיים פינטו עמד על דעתו, אולם בסופו של דבר ביקש מבעל בית הדפוס שיעכב את ההדפסה ולא יתחיל בה, עד שיקבל ממנו אישור סופי לכך.

בשעות הערב, ה׳ אלול תשמ״ה, התייצב הרב חיים פינטו ובני משפחה אחרים ליד אביו הגוסס. בשעה 8.30 בלילה יצאה נשמתו של הרב, בקדושה ובטהרה, ועלתה בסערה השמיימה. הרב חיים עצם את עיניו של הנפטר, והחל בסידורים המינהלתיים לשחררו מבית החולים ולהעבירו לאשדוד. שם, בבית הכנסת על שם הר״ח פינטו זצ׳יל, ישבו אנשים במשך כל הלילה, ואמרו פרקי תהילים ליד הגופה.

לולא החלום – לא היה הרב חיים פינטו ניצב ליד אביו בשעת פטירתו: באותו ערב הוא הוזמן להשתתף בשמחת שבע ברכות של קרוב משפחה בירושלים.

עם היוודע דבר פטירת הצדיק הגיע לבית הרב חיים פינטו תושב אשדוד, אמיל דבדה. בידו הפקיד הרב משה אהרון מכתב, ארבע שנים לפני פטירתו, ואמר לו כי יפתח אותו רק לאחר הסתלקותו. לאחר שנפתח המכתב, בליל פטירתו, נמצא כתוב שם על ידי הרב כי, ״נראה לי עת פקידה ביום ה׳ אלול תשמ״ה״, היום שבו אכן נפטר מהעולם.

אוצר חיים

הרב חיים פינטו שליט״א עומד בראש מוסדות ״אוצרות חיים – ישמח משה״ באשדוד. המוסדות כוללים בתי כנסת על שם הצדיקים חיים פינטו זצ״ל ומשה אהרון פינטו זצ״ל, ישיבה ״דברי אדמון ספרא״ ובית־ספר חרדי לבנות ״נאות אסתר״. בית הספר נוסד בעקבות בעיות שהתעוררו בחינוך החרדי באשדוד, ומתחנכות בו כ-200 תלמידות. עם השלמת הבניין החדש יוכל המוסד לקלוט עוד 300 תלמידות. במקביל משמש הרב פינטו שליט״א כרבה הראשי של קרית מלאכי. בתפקידו זה פעל רבות להפיץ תורה ודעת בעיר, ולפתור בדרכי נועם בעיות שהתעוררו עם המיגזרים שאינם מקפידים על קלה כבחמורה. את עצמות ארבעת הצדיקים מבני משפחתו, שהעלה ממרוקו בטרם נחרש בית העלמין והפך לשדה, הטמין בקרית מלאכי. כמו אבותיו הרבנים זצ״ל למשפחת פינטו, משמש הרב חיים פינטו שליט״א כתובת להמונים, מהארץ ומהעולם, הפונים ומבקשים עצה. תפילה או ברכה. בהילולות שאותן הוא מארגן בימי פטירת הרבנים זצ״ל למשפחת פינטו, באשדוד ובמרוקו, משתתפים אלפים ורבבות.

ארוכא ומרפא

״שום סיכוי. הילד הזה יישאר צמח כל ימי חייו״- אמרו הרופאים, חד וחלק, להוריו של ילד בך עשר. זה נפגע בתאונה קשה, והרופאים לא נתנו לו שום סיכוי לחזור ולתפקד כרגיל. ההורים ההמומים, שלא משו ממיטתו, נתקפו ייאוש. לבני המשפחה ולחברים, שבאו לעודד את רוחם, סיפרו על תחזית הרופאים הקשה, וגם אלה נפלו ברוחם. דודו של הילד לא אמר נואש. הוא התייצב אצל הרב חיים פינטו שליט״א, כדי לבקש עצה וברכה. בזמן ההילולה, כאשר הונף ספר התורה הקדוש,בירך הרב פינטו את הילד והתפלל להחלמתו. ימים אחדים לאחר מכך ראו הרופאים כי התחזית הקשה שלהם לא התאמתה. אולי משום שבמונחים רפואיים לא קיים המושג ״נס״. אבל, נס אכן התרחש, הילד התעורר, החל לתפקד, וכעבור שלוש שניס חגג את בר־המצווה שלו ברוב שמחה.

שבח חיים 

מכלוף מזל תרים

תולדות הצדיק הקדוש המקובל והמלוב"ן רבי חיים פינטו "הגדול" זיע"א

באור החיים

מעשה פייאם הרב רבי חיים פינטו ז"ל כאן ואחד רשע מתחסב וכאן עשיר ושונא ישראל ואחד נהאר דאז לחכם ולמתחסב הזז פיה עינית, קאל לצאחבו בררחו לדאךּ ליהודי, קאלולו האדאךּ ואחד לחכם כביר, קאלהום ברחולו, זא לחכם קדדאם למתחסב,קאלו עלאס צרוואל דייאלךּ נאזל חתה לתחת, ולחכם ע"ה כאן יעמך דרך צניעות באס מה ירה חתה חד רזךיה, קאלו ליון זווזתתליךּ ונהאר אכור ילא תדוז באקי בצרוואליךּ נאזל דבבר לראצךּ. קאלו ואכה יא סידי. נאץ ליל, זאו מלאכח חבה וכאידרבו פיה ולעביד ולמכאזנייא קדאמו ואין קול ואין עונה. לבוקר ותהום כל העיר זאוו לקייאד ולכבאר, זי כא יקוללו זנו, סי כאי קולו דאר זדידה וכו'….

ומן כתרת טפשות דייאלו מא עארף מנאיין זאתו דרבה. לילה תאנייה עמל לעססה פם לבית, נץ ליל ומאכי חבלה זאו כא יגלבוה מן האד זנב לחארה וידרבו כא יגווט מה כאיין די יואזבו. לאצבאח צבח מהוול בזזאף, צפד חכבאר דמווירא וכא יעאדלהום וכול ואחד ואס יקוללו, חתה זא ואחד לגוי מן חסידי אומות העולם אוהב ישראל קאלו האד סי מא יכון גיר דרבה דליהוד, עאודלי ואס דארבתי מעא סי יהודי, קאללו למתחסב יא סידי גיר ואחד לחזאן דאז ותצרת עליה, קולתלו עלאס צרוואלו מדללי, קאללו יאךּ מא לחזאן פינטו, קאללו האדאךּ, קאללו אנה כא נעארף עזאייבו ועאודלו עליה, קאללו פכני מן האד סי, קאללו זיב בגלה ועמרהא סכּאר ואתאי וסמע ופלוס, זאבוהאלו, מסא כאי זרי לדאר לחכם צאב מראתו, קאלהא פאיין לחכם, קאלתלו כא יתסנא חתא זא והאדאךּ לגוי כא יעארפו לחכם באיין אוהב ישראל, קאל לחכם לגוי זי תרגבני עלה למתחסב, לילא חבו ידרבוה כתר מן לילתאיין לוכרה, קאללו יא סידי, ראה כללית למדרה מגבלינו ולגוי כאי רגב פיה, קאללו עלאס זיבתי האד תכּבירא, עבי לחראם וראה לילת מה יזיה חתה חד, ויברה לגוי, רפד דאךּ סי. עבאה כיף דכל קאללו אמן דרא, קאללו לילה מאסי תכון כטר וקבל מה נרגבו קאללי זיתי תרגבני עלה למתחסב, דאבה קאללי ראה תברה דיךּ לילא נאת ראקד ואלכין דקק באקיין פיה ורזע כאי רגבו, קאללו עארף כיף תמססה מעה ישראל לחקקין רצון יריאיו יעשה