גאוני משפחת אביחצירא- ש. מ.

היושבים במחשכים בשאלתם מאירים ומגלים, ודעת אל נכון הלא המה מורים, איזוהי גיאוני אביחצירא-סימון בן דודה
דרך ישרה, בשגם הוא בשר, ראייה מן התורה על רעייא מהימנא. ורבותינו מפרשים דקאי על דרשת חז״ל באיזהו מקומן(ראה תיקוני הזוהר דף קיד ומלקו״ש בשלח רמז רמא ושם וילך רמז תתקמ) שהיה שקול כנגד שישים רבוא עיי״ש.

וחששו פן מחומר קרוץ, ידמה בנפשו ומחשבתו כי רק הרועה הנאמן יכל היה לעלות ולהתעלות להשיג ולהגיע אל פסגת המעלות כי בנפשם ידמו שבעצמותו היה למעלה מגדר האנושי ואין ליחסו עם שאר קרוצי חומר, ילודי אשה שלא נמשך עליהם בעצם בריאתם חוט של חסד להיות מרוממים מתאוות החומר, שלא כן שאר האנוש אשר לעולם לא יוכל בכוחו הדל להתרומם לפסגות אותם מעלות גבוהות.

על זאת באה כוונתם וישאלו משה מנין, ועיקר הוראתם בזה אל האמונה הטהורה והשלימה שגם הרועה בכוחו ותכונותיו מרחם חולל ככל שאר האדם ולא זכה להגיע אל מדרגתו הלזו אלא ע״י עבודה בכל אמצעי המביא את האדם אל קורבת ה׳ האמיתית ולמאוס ולברוח מכל מה שמרחיק את האדם מן הקורבה הזו, ובדרך זו עלה ונתעלה בכוחו – כח אדם יציר חומר, עד למדרגה הרמה אליה הגיע וזהו כבודו ותפארתו.

 והעד הנאמן בזה, הלא הוא אדוננו הרמב״ם (פ״ה מתשובה ה׳יב) וז׳׳ל: אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה״ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב׳׳ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו עכ״ל. וזהו שאלתם ז׳׳ל משה מן התורה מנין, ר״ל מנין שכל מדרגתו הרמה של מרע׳׳ה היה אך מכח התורה ולימודה והלוכו בה ולא שהיה חצי אלוקות שונה מילוד אשה מתולדתו.

והשיבו: ״בשגם הוא בשר״. ורישא דקרא: "לא ידון רוחי באדם״ והיינו לא ידונו וישפטו הבריות שמשה הגיע לדרגתו משום שרוחי באדם והיינו רוח מיוחדת רוח אלוקית משכתי עליו וע״י אותה רוח עלה והגיע למדרגתו ־ איש אלוקים מה שלא עשיתי כן באדם אחר, אלא: "בשגם הוא בשרי׳ אף הוא היה רק בשר ודם ככל האחרים, וסופו מוכיח עליו: ״והיו ימיו מאה ועשרים שנה״. הרי זמן חיותו ככל שאר אנשי דורו, ומסתברא דאם היה שונה מהאנושי וחצי אלוקות היה, מן הראוי שזמן חיו ג״כ יהיה שונה מזמן חייהם של בני דורו, ע״כ לא יהין איש להעמידו למשרע׳׳ה למעלה מגדר אנושית מחולדה, רק ילך בדרכיו ויעשה כמעשיו ואזי בכוחו להגיע לערכו ולמדרגתו.

טעות נושנת זו של אותם גולמי בני ישראל הנז׳ ברמב״ם, נתאזרחה אף בלבבות רבות מאתנו. לכן כאשר נראה, נשמע ונתפעל מגדולי ישראל העומדים ברום המעלה הרי אנו עומדים ומביטים עליהם ובלבבנו מקוננת מחשבה זרה זו: אנו בודאי לעולם לא נוכל להדמות ולהגיע למדרגתם הרוממה, כי המה מיועדים מאת ה׳ מתולדתם להיות דגול מרבבה ויחידי סגולה, אשר בן אדם ההמוני ילוד אשה לו יחיה שנין אלפין לא ישיגם, ואף אם בכל כוחותיו יעבוד את בוראו לא יגיע ערכו לערכם. וטעות זו תגדל ותתעצם בלב האדם ותניב פרי קלוקל כפי גודל ההתפעלות שהתפעל. אבל האמת לא כן, כי היצר היושב על מפתחי הלב הוא המשיא עצה ומחשבה זרה זו בלבבות.

כי גם המה – אותם גדולי ישראל וקדושי העם, אילו לא היו עובדים על עצמם עבודה אמיתית בלתי פוסקת כפי שהשי״ת רוצה, ודאי לא היו מגיעים אל ערכם וגדלותם. וככל שהיתה חסרה מצדם שלמות העבודה כך דרגתם וערכם היתה קטנה יותר. ומי לנו גדול כהתנא האלהי רבי עקיבא אשר ממנו יצאה תורה לישראל והוא עצמו עד גיל ארבעים עם הארץ היה, ובארבעים לחיו אלפא ביתא התחיל בלמידה ראה אבות דר״נ, ועם כל זאת עלה ונתעלה לדרגת תנא אלהי עד שראויה היתה התורה לינתן על ידו, כן הוא ממש כל ילוד אשה ערכו ודרגתו תלויה אך לפי גודל עבודתו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 115 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אפריל 2018
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930