גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחציראגאוני משפחת אביחצירא- כתיבה, עריכה וסגנון שלמה מיארה

ולדודו היקר והנעלה לש״ט ותהילה ר׳ ישראל אביחצירא הי״ו, בנו של הגאון הגדול הראב״ד רבי מכלוף זצ״ל. וכן להרה״ג דעסיק באורייתא תדירא כמוה״ר רבי יעקב אביחצירא שליט״א מקים עולה של תורה בעיר רמלה ומחשובי הרבנים שם. דודנו היקר והנעלה הרה״צ כמוה״ר רבי שלמה אמסלם שליט׳׳א ראש בית המדרש "בני שלמה״. יד עמם האחים היקרים והמבורכים בני משפחתנו המפוארה, איש צניע ומעלי מזכה הרבים שקוד על תלמודו, הר׳׳ר אברהם אביחצירא הי״ו, הוא ורעייתו אורלי מב״ת וכל ב״ב, ועמו אחיו היק׳ והנעלה ר׳ שלום אביחצירא הי״ו הוא וכל ב״ב. על כל הסיוע הרב בעריכת פרק שלשלת היחס, והתמונות הרבות, יקרות הערך שנתנו בשמחה מאוסף התמונות של אביהם היקר רודף צדקה וחסד נעים זמירות הר״ר אליהו אביחצירא ז׳׳ל בר סולטנה, תהא זכות זו לעילוי נשמתו, ונשמת זוגתו מרת סעידה בת מזל טוב ע״ה, ולקץ ימים יעמדו עת יקיצו וירננו שוכני עפר בב׳׳א.

ולשאר העוזרים והמסייעים במלאכת הקודש, הגאון הגדול חכם ובקי בכל ענין רבי שלמה דיין שליט״א רב העדה המערבית ירושלים. הרה״ג ידיד יקר ונעלה נודע לשם טוב ותהילה, צפנת פענח, איש צניע ומעלי בהר׳׳ר אברהם מלול שליט׳׳א. ידידנו היקר איש משכיל ונבון ד׳׳ר וידאל הצרפתי הי״ו. ולמעלת איש משכיל וחכם מזר׳׳ק הזהב וזר לו זהב ר׳ אליהו משאש שיחי׳ בלאו׳׳צ גאון מופלא בכל חדרי התורה ובכל מילי דחוכמתא רז לא אניס ליה, ראב״ד מקודש, הגאון רבי יוסף משאש זלה״ה. ברכת אבותינו הק׳ עליהם ממרומים ואל שדי יריק עליהם ועל כל יוצ״ח, ברכות שמים מעל עד בלי די, ברוח ובגשם לעד לעולם אמן.

ברכה מיוחדת נקבע בזה לכל ידידנו היושבים בגולה ארץ צרפת, אשר סייעו רבות ע״מ להוציא הספר בצורה המושלמת ביותר. הראשון במעלה ידידנו היקר והנעלה צורבא מרבנן רבי אורן בוחבוט שליט״א, ונוו׳׳ב תחי׳ מב״ת עם שלושת בנותיו יש״ץ. בנו של ידידנו היקר והנעלה רבי פנחס בוחבוט הי״ו שהוא נכד מסטרא דנוקבא להגאון הגדול המופלג מגדולי גאוני משפחתנו רבי אברהם אביחצירא זצוק״ל הדיין דקזבלנקה, אשר בעודנו צעיר לימים זכה לתואר מופלג: "החכם השלם והכולל׳, ממו״ז הקוה׳׳ט מרן רבי יעקב זי״ע. על כל ההתמסרות הרבה לילה כיום יאיר בכל כוחו למען יצא דבר נאה ומתקבל. 

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

אקדמות מילין

וכן לידידנו היקר שאר בשרנו, ירא ה׳ וסר מרע רבי אברהם עמרם אביחצירא הי״ו ורעייתו מב״ת, פריז. ולשני בניו היקרים שנולדו לו לאחר השתטחות על ציונו של מו״ז מרן קה״ק רבי יצחק הגדול זי׳׳ע, ילדי החמד נתנאל מכלוף ודוד שלום יה״ר שזכות מו״ז תעמוד להם ויגדלו לתורה וירא״ש מתוך קדושה אמיתית, על החומר והתמונות הרבות שהמציא לפנינו מאוסף תמונותיו של מו״א ר׳ מכלוף ז״ל יה״ר שזכות זו תעמוד לע׳׳נ. וכן לידידנו היקר והנעלה ירא ה׳ באמת איש צניע ומעלי שאר בשרנו רבי אברהם(אלברט) אביחצירא הי״ו, מרסאיי. בנו של הגאון המופלג מגדולי רבני משפחתנו ומגדולי בעלי הענווה שבדורו רבי שלום אביחצירא זצ״ל.

 ולאמו הרבנית הצדקנית רחל אביחצירא תחי׳ מב׳׳ת, על כל הסיוע הרב והמצאת כל החומר העצום והרב שהיה באמתחתם, לפנינו תוך רשות מלאה להעלות הדברים על מכבש הדפוס למען נוכל להוציא דבר נאה ומתקבל מתחת ידנו ללא כל תקלה ושגיאה בשכר זאת אל שדי ישפיע עליהם שפע ברכה והצלחה וחיים ארוכים עד ביאת גו׳׳צ בב״א. כמו כן לידידנו היקר הנעלה לש״ט ותהלה רודף צדקה וחסד רבי דוד אביחצירא הי״ו בנו של שאר בשרנו וידיד גדול למו״א, רבי יוסף אביחצירא זצ״ל, נכדו של מרן רבי יעקב זי״ע. ולבני משפחת אצראף הי״ו ממרסאיי, הראשון בראש האב הצדיק רבי שלמה ובנו היקר רבי אליהו ובתו ג׳קלין יש״ץ. וכן לידידנו ירא ה׳ וסר מרע שאר בשרנו רבי מכלוף ילוז הי״ו נו״נ להגה"ק רבי שלמה חיון זיע״אומסטרא דנוקבא למו״ז הגה״ק רבי מסעוד אביחצירא זיע״א, הוא וכל ב״ב אתהה' תשמרם וכצנה רצון תעטרם אמן.

ואלה העומדים על הברכה ראשי מכון יד יצחק (בן צבי) ירושלים. ראש המכון: פרופ׳ מר יום טוב עסיס הי״ו, מר מוטי בן ארי הי״ו ומר דב כהן הי״ו, על העזרה האדיבה בכל השעות והזמנים והרצון והסיוע להקל מעלינו במלאכה הספר הנכחי, והספרים הבאים הנמצאים בשלבי עריכה. יחד עמם, ראשי חברת כל ישראל חברים, פריז, ראש הארכיון והספרייה: מר ג׳ון קלוד קופערמינץ׳ הי״ו ועמו מר אברהם מלתת הי״ו אשר סייעו בידנו רבות ובנועם ונחת מלאו כל בקשתנו במסירות מיוחדת, אף הם סייעו רבות הן בספר הנכחי והן ביתר הספרים הבאים. שוכן שחקים ישלם להם בפעלם הטוב ויתברכו בכל מילי דמיטב אמן.

בהתימי אפרוש תפילה, יה״ר שגאוני משפחתינו הק', יחד כולם יעמדו בפלילה מלפני שוכן מעונה ויבקשו רחמים מאל מלא רחמים עבור מאיר דניאל בן צפורה. וזכות מו׳׳ז הק׳: מרן קה״ק פחד יצחק אביחצירא, והמלך דוד אביחצירא, וגדול אדונינו גאון יעקב אביחצירא, מן שמיא יהבו ליה חינא וחסדא רפואת הנפש והגוף, ואלהא דמאיר יהא בעזרו משמי קדשו ובגבורות ישע ירפאהו ויחלימהו כרפואת חזקיהו מחלותו אמן.

אתה חלקי צורי ומשגבי, אליך אקרא בעטוף לבי, אמצני וחזקני כי כח אין בי, ורוח נכון חדש בקרבי לטהר ולתקן את חובי, וסלח נא אנכי מבקש, וזכות אבותינו הקדושים מכל הצדדים, תעמוד לי ולבתי שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם, ונזכה לראות בנים ובני בנים ת׳׳ח אמיתיים גדולים בתורה ויראה ממשיכי דרך אבותינו הק׳ באמת ובאמונה אמן.

פי המדבר: לכבוד אבא מארי זי״ע ולכבוד כל רבני וגאוני משפחתנו הקדושה זיע״א. החו״פ עיר חיפה יע״א, חודש נתבש״מ צדיק כתמר בתמ״ר, כאן שנה רבי ״ואבן יקרה לא בא בבשם ההוא עוד" לפ״ק. נאם דוד בן לאו״צ קדוש ונורא הרב הדומה למלאך פניו כפני שרף כמוהר״ר יצחק אביחצירא. נו״נ למרן קה״ק הרב פחד יצחק זי״ע מסטרא דדוכרא. ומסטרא דנוקבא למרן קה״ק המלך דוד. למעלה בקדש מרן מו״ז גאון יעקב אביחצירא זי״ע.

יבנה וחכמיה

מימות עולם גידלה ארץ מרוקו בין ברכיה, גדולי עולם ומצוקי תבל. החל משלהי האלף החמישי – תקופת רבנו ניסים ורבנו חננאל, אשר עפ״י הוראתם עקר גדול תלמדיהם רבינו יצחק ב׳׳ר יעקב אלפסי, ממקום לימודיו בעיר קירואן, לישב על כס הרבנות בעיר ׳פאס׳ שבמרוקו, ולהקים שם ישיבתו. גם אדוננו הרמב״ם שנולד כשלושים שנה אחר פטירת הרי״ף נטל את מקל הנדודים מעיר מולדתו ׳קורדובה׳ שבספרד וקבע משכנו בין תחומיה של העיר ׳פאס׳.

עד לדורות האחרונים: הגאון רבי יעקב ששפורטש זצ׳׳ל, מגדולי התורה ועמודי היראה אשר לאישיותו הנשגבה יש לזקוף את שמירת גחלת התורה והאמונה הטהורה. הגאון רבי חיים ן׳ עטר בעל האור החיים. רבי אברהם אזולאי זצ"ל מהעיר פאס. בעל החסד לאברהם וזקינו של של החיד"א.

זקינו רבי אברהם אזולאי הראשון זצ"להנמנה עם גולי ספרד, שהגיעו לעיר פאס בזמן מוהר"ש לביא. הגאון רבי יצחק אבן וואליד זצ"ל מהעיר טיטואן, מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל שאלות ותשובות ויאמר יצחק. הגאון רבי דו הכהן סקאלי זצ"ל מהעיר דבדו, בעל שאלות ותשובות קרית חנה דוד. הגאון רבי דוד כנאפו זצ"ל, ראש בית דין העיר מוגאדור בנו של הגה"ק רבי יוסף כנאפו ועוד.

משפחות מיוחסות יצאו מבין תחומי עיבורה של ארץ מרוקו, מהם: משפחת בירדוגו המיוחסת דור אחר דור עד לתקופת הגאונים, כמפורט באורך בשלשלת היחוסין של המשפחה מהרי״ח בירדוגו. וראה ביקר סהדותא שבראש הספר הק׳ מים עמוקים:

יקר סהדותא שבא לידינו כו׳׳ח (כותב וחותם) מידי הרה״ג מעו׳׳מ (מעוז ומגדול) כקש״ת (כבוד קדושת שם תפארת) משה פארדו זצ״ל אשר היה אב״ד בע"ת (בעיר תהילה) נא אמן יע״א (יחונן עליה אלוקים) אשר כתבה לראיה ביד מר בריה דרבינא הרב הכולל בנש׳׳ק (בנן של קדושים) כמוה״ר מרדכי בירדוגו ז״ל הוא א׳ מבניו של הרב המחבר זלה׳׳ה מידי עוברו בנא אמון לעלות לדור בא״י (בארץ ישראל) וז״ן (וזה נוסחה) תב׳׳ת (תיבה בתיבה): הנה אנכי הבא על החתום הן בעודני בעוב״י (בעיר ואם בישראל) מקנאסא יע״א בשנת שש ליצירה עיני ראו מגילת עור קלף מעובד ישן והיא מגלת יוחסין למשפחת בירדוגו המהוללה לקדושים אשר בארץ זלה״ה איש בשמו על בית אבותיו רב פלוני בר״פ (בן רב פלוני) וכוי וכן עזה׳׳ד היו מבוארים למשפחותם לבית אבותם ועלה היחוס למעלה עד הגאון הידוע והמפורסם רב בוסתאי גאון שהיה מזרע דוד המלך ע״ה ממשפחת זרובבל בן שאילתיאל. ולמטה דור דור עד הרה׳׳ג נר המערבי גאון יעקב בירדוגו זצוק״ל ר״מ בעוב״י מקנאסא יע״א וחתומים הראשונים כמלאכים הי״ו רבני קאסטילייא זיע״א ובי דינא בתר בי דינא לדור דור מקיימי חתימות הראשונים ומוסיפין לבאר לאנשי דורם אשר נולדו אח"כ בזמניהם ומכלל רבני קאסטילייא האחרונים, היה חותם תשיעי הרב משה אלשקר זלה׳׳ה אשר היה רב במצרים בזמן מהר״י בירב זצ״ל ע״כ נהירנא כד הוינא שד׳׳ר(שליח דרבנן) מעיה״ק טבריא תובב״א וש״ר (ושלום רב). ע״ה משה פארדו ס״ט.

Recent Posts
  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues

  • Evolution du judaisme marocain-Doris Bensimon-Donath

    Structures socio-économiques Sous des apparences qui, aux yeux de l’observateur venu de l’extérieur, semblaient à peine différenciées, les structures socio-économiques de la société juive maghrébine traditionnelle présentaient, en réalité, une certaine diversité. Il faut distinguer, tout d’abord, les ruraux des urbains. Les premiers furent probablement assez nombreux  avant la pénétration française au Maroc. Dans les années 1950-1955, P. Flamand en trouva les derniers vestiges en pays berbère. Dans les mellahs ruraux, les Juifs n’étaient pas propriétaires des terres qu’ils exploitaient : il s’agissait de biens acquis par antichrèse, contrat qui permet au créancier d’entrer en possession d’un bien et de

  • המשפט העברי בקהלות מרוקו-עריכה משה עמאר-אליהו עצור-משה גבאי-האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז

    מועצת הרבנים במארוק האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז נאום הרב שאול אבן דנאן יחשל״א ע״ד ההלולות רבותי! חגי נדבה ומועדי קדש הלולים היו למקרא לכל עם הארץ. המה עצמם אומרים מקודש והם עונים מקודש. באמת, התעוררות ברוח חזקה מפעמת אנשים רבים לקדש מועדי חול אלה בכל מחוז ובכל עיר ובבל כפר. ממציאים צדיק יסוד בארץ אשר יהיה למו למרכז ועליו יסובבו עיר. תוצאות המפעל הזה, טוב ורע, טוב גמור ורע מוחלט בראשית התהוות המוסדות האלה פה מארוק, היו למוסדי פתאים וגם לתמימי דרך. אכן עתה, קבל הענין צורה אחרת. גם נתן ביד הצבור, והיה לעסק תחבולי של מו״מ להביא כסף

  • היהודים במרוקו השריפית-בעריכת שלום בר אשר

    צבא ה״עביד״ השחור והמוג׳אהרון כדי לשלוט בארץ ולהילחם בנוצרים ובתורכים ארגן השריף צבא, שנאמנותו נעלה על כל ספק ושהיה מורכב מחיילים שגייס מקרב כושיי סודאן. כבר אל-מנצור גייס עבדים שחורים לצבאו הסדיר, שהיה מורכב ברובו משבויים נוצרים משוחררים וממתאסלמים אנדלוסים. אל-רשיד הסתכסך עם מלך באמבארה סגו, שנתן מקלט לאחד מיריביו מן הסוס, עלי אבן־ח׳יידר (בו-חסון?), ולא יכול איפוא להביא טירונים מטימבוקטו. לעומתו הצליח אבן־ח׳יידר לאסוף בסודאן כמה אלפי כושים ולפלוש לארצות הסולטן. הוא שחררם באזור הסוס, לשמע הידיעה על מותו של אל-רשיד. משורותיהם שאב מולאי אסמאעיל, אנשים ליצירת גרעין חיל המשמר השחור שלו. אולי חיפש לאחר מכן את צאצאי חייליו

  • חתונה יהודית בצפון מרוקו-גילה הדר

     גיל הנישואין ודפוסי בחירת הכלה/חתן  2.1 גיל הנישואין ״בת לאביה מטמונת שווא, מפחדה לא ישן בלילה. בקטנותה שמא תתפתה, בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תינשא, נשאת שמא לא יהיו לה בנים, הזקינה שמא לא תעשה כשפים״.(סנהדרין ר ע"ב) עד אמצע המאה העשרים העדיפו ההורים במרוקו להשיא את הבנות בגיל צעיר על פי המסורת והמנהג העברי., לא מצאתי עדויות בכתב או בעל־פה לנישואי ילדות מתחת לגיל 13 מלבד מקרה אחד שאירע בלאראצ׳ה בשנת 1853 : ״על עניין הקידושין שקדש יעקב גבאי קטנה בת י״א שנים בפני אביה יעקב מילול״. נראה שקידושי קטנה היו חריגים, ורבי יצחק בן וואליד מתיטואן נשאל

  • Contes populaires racontes par des juifs du Maroc-Dr Dov Noy-La mere cruelle

    LA MERE CRUELLE Yitsak Massas-narrateur Il y a longtemps, longtemps, à une époque très reculée, il y avait une famille qui vivait, heureuse, dans son village. Avant de mou­rir, le chef de cette famille appela ses fils et leur dit: "Après ma mort, ne versez jamais de l'eau chaude sur le seuil de la porte." Plusieurs jours passèrent et après la mort de leur père, les jeu­nes gens durent faire de grands efforts pour subvenir à leurs be­soins. Très tôt, le matin, ils sortaient au travail et ils rentraient chez eux, peu de temps avant le coucher du soleil. Il

  • יהדות מרוקו, הווי ומסורת –רפאל בן שמחון-הילד המרטיב

     הילד מאחר לדבר היו מקרים רבים שילדים בגיל שנה ושנתיים טרם התחילו לדבר. אחרים איחרו ללכת וזחלו כל הזמן על בטנם והמשיכו לינוק בגיל שנתיים ויותר. ההורים נהגו לקחת אותם לבית העלמין ביום שישי אחר הצהרים לפני קבלת שבת, בזמן שהרבה אנשים נמצאים בבית החיים, לעריכת סעודות ליד קברי הצדיקים. ההורים הושיבו את בנם על־יד הקבר של הקדוש, ונתנו לו לטעום מן הסעודה וללגום מן התה ומכל אוכל שהוגש לנוכחים. בגמר הסעודה, ההורים הניחו צלוחית מלאה מים על הקבר, וכעבור ימים חזרו ונטלו אותה. הם השקו את ילדם כל אימת שביקש לשתות. המים האלה בנוסף לברכה שבהם (ברכת הצדיק) זירזו

  • קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי

    צהלי רני עדה שלמה רקע לפיוט: הפיוט נכלל ב׳יגל יעקב׳ למהדורותיו במדור ׳פיוטים של מתן תורה'. על פי תוכנו מתאים הוא לכבוד הכנסת ספר תורה הנזכר בבית חמישי ׳יגל הכותב… וגם הקונה׳. אולם קהילות תאפילאלת שרות פיוט זה גם בחתונה. שילוב שירים לכבוד התורה בשירי חתונה קיים גם בקהילות אחרות כמו קהילות הצפון במרוקו כמו השיר ׳היא תורה לנו נתנה׳ המכיל כ״ב בתים על פי סדר א׳׳ב אותיות התורה ויוצר דימוי של ׳טקס הובלת הכלה לבית החתן לזה של הכנסת ספר תורה להיכל׳. שילוב שירים לכבוד התורה באירוע של חתונה קשור כנראה בדימוי הכנסת כלה להכנסת ספר תורה המצוי במקורות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 116 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031