ממזרח וממערב-כרך ו'-מאמארים

 

ממזרח וממערב כרך מספר שש.

ארץ ישראל בהגותו של רבי יצחק קארו – שאול רגב.

כבסיס לסעיף הראשון משמשות את ר׳ יצחק בדרשתו זו בקשתו של יעקב מיוסף לפני מותו, ״אל נא תקברני במצרים״, ולאחר מכן אותה בקשה עצמה של יוסף מאחיו: ״והעליתם את עצמתי מזה אתכם״ כאשר ייפקדו ויעלו לארץ ישראל. ״שבועה המתלווית לבקשה מלמדת על החשיבות שמייחסים שני אישים אלו לבקשתם. הרעיון הזה נעדר לגמרי מן הדרושים ב״תולדות יצחק״.

בספרות התלמודית, ולאחריה בספרות המדרשית ובזוהר, אנו מוצאים שתי גישות יסודיות ומנוגדות לרעיון של קבורת מתי חוץ לארץ בארץ. אחת המחייבת ומעודדת, ואחת השוללת ואף מגנה. במדרש רבה צו: ה אנו קוראים:

ולמה כל האבות תובעין ומחבבין קבורת א״י, א״ר אלעזר דברים בגו. ר׳ יהושע בן לוי אמר מהו דברים בגו, אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים. אמרו רבותינו שני דברים בשם ר׳ חלבו. למה האבות מחבבין קבורת א״י שמתי א״י חיים תחילה בימות המשיח ואוכלין ימות המשיח.

נימת הדברים בדרשה זו מתונה. ר׳ יהושע נותן את הטעם על פי הפסוק ״אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים״, זו לשיטתו היא ארץ ישראל. דרשתו של ר׳ חלבו היא המשך לדרשתו של ר׳ יהושע, והוא מסביר את הטעם: ״שמתי א״י חיים תחילה בימות המשיח ואוכלין ימות המשיח״.

 כלומר: התחייה בארץ ישראל תחול קודם. ממילא ייהנו מתי ארץ ישראל מימות המשיח לפני מתי חוצה לארץ. הרעיון מפותח יותר בפסיקתא רבתי:

ר׳ חלבו אמר. המת בחוצה לארץ, והנקבר בחוצה לארץ, שתי צרות בידו. צרת המיתה וצרת הקבורה. למה שכתוב בפשחור ואתה פשחור וכל יושבי ביתיך תלכו בשבי. בבל תבוא ושם תמות ושם תקבר. ור׳ חמא בר חנינא אמר המת בח״ל כיון שיבא מח״ל ונקבר בארץ אין בידו אלא מיתה אחת. ומה מקיים ר׳ חמא בר חנינא שם תמות ושם תקבר שקבורת אח ישראל מכפרת לו.

אין מתי חוצה לארץ שונים ממתי ארץ ישראל, אלא שקבורת ארץ ישראל מכפרת להם צרה אחת, והשנייה מכופרת להם בתחייה. לעומת זאת, מתי חוצה לארץ אין האדמה מכפרת להם ועל כן עדיין יש בידם שתי צרות: גלגול מחילות, שהוא עונש בפני עצמו, בא לכפר על צרה אחת, והתחייה תהיה בארץ ישראל.

בהמשכה של אותה דרשה שבפסיקתא מסופר על טיולם של שני חכמים בגבולות הארץ, שם הם רואים ארונות של מתים שהובאו לקבורה בארץ. שני החכמים מגיבים, כל אחד בשיטתו.

ר׳ ברוקיא ור׳ אליעזר בן פדת היו מטיילין באילפס ובאו ארונות מח״ל. א״ר ברוקיא לר׳ אליעזר מה הועילו אלו, בחייהם הניחו אותה ובמיתתן באו להם. א״ל ר׳ אליעזר לא היא. כיון שהם נקברים בארץ ישראל וניתן להם גוש של עפר של ארץ ישראל מכפרת להם. שנאמר וכפר אדמתו עמו.

שתי דעות מנוגדות מוצאים אנו גם לגבי העלאת המת לקבורה בארץ ישראל. מחד גיסא, ״ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה״ (ירמיה ב:ז). אבל מתי ארץ ישראל, שאין בהם אותה טומאה, אינם מטמאים את הארץ.

 כנגד זה סובר ר׳ אליעזר שקבורה בארץ ישראל מכפרת עוון, ועל כן הנקברים בארץ ישראל, אף על פי שמתו בחוצה לארץ, מעלתם גדולה מזו של אלו שגם נקברו שם. בשל הבאתם לארץ ישראל אין הם סובלים מעונש גלגול מחילות.

מתוך ויקיפדיה

רבי יצחק קארו. נולד בטולדו בשנת רי"ח (1458) – ייתכן שנפטר בירושלים בשנת רצ"ה (1535). רבראש ישיבהדרשן, ורופא. דודו של רבי יוסף קארו.

קורות חייו

רבי יצחק למד תורה אצל רבי יצחק קנפנטון. בתחילה עסק בלימוד תורה בישיבה בטולדו. בשלב מאוחר יותר עבר לליסבון על מנת להקים בה ישיבה. בעת גירוש ספרד גורשה משפחתו מספרד והגיעה לפורטוגל. בשנת 1497 גורש מפורטוגל עקב גזירה שחייבה את היהודים להתנצר או לעזוב את הממלכה. מפורטוגל נדד לטורקיה. במהלך מסע זה אירעו לו אסונות כבדים, כל בניו מתו במהלך המסע. ככול הנראה הייתה לו לפחות בת אחת שכן ידוע שהיה לו נכד, רבי אברהם צהלון.

קורות חייו של רבי יצחק בטורקיה אינם ברורים. נראה שנדד בין איסטנבול למגנזיה. בקהילות אלו נשא דרשות בפני הקהל, אך אין ידוע אם שמש בהם במשרה רבנית כלשהי. ככול הנראה, נחשב רבי יצחק סמכות רבנית שכן אחיינו הגדול, רבי יוסף קארו שאף גדל בביתו של רבי יצחק באיסטנבול , התייעץ עמו בענייניהלכה.

בשנת 1517 מסר את ספרו תולדות יצחק לדפוס. באותה שנה יצא למסע לארץ ישראל אך לא ברור אם הגיע לבסוף לארץ ישראל. מחד ישנן מסורות שהתעכב בדמשק ונשאר בה. מאידך ישנן מסורות המחזקות את האפשרות שהגיע לצפת, בה ישב אחיינו רבי יוסף קארו.

חיבוריו

ספר תולדות יצחק – ספר דרשות. בספר משולבין הן הפשט והן הפרשנות האלגורית למקרא.

חסדי דוד – חיבור הכולל דרשות בתחום הפילוסופיה והאגדה. נערך על ידי תלמידיו.

מספר תשובות בשו"ת אבקת רוכל של רבי יוסף קארו , הן בשמו של דודו רבי יצחק קארו (תשובה סימן מז ותשובה בסוף הספר). כך גם עיקרי תשובה בשמו בסוגיית הנחת תפילין בחול המועד מובאת בבית יוסף על טור סימן לא.

בנו של רבי יוסף קארו, יהודה, תכנן להוציא את ספר שו"ת שיכלול את תשובותיו של רבי יצחק קארו אך הדבר לא התממש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Recent Posts
  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues

  • Evolution du judaisme marocain-Doris Bensimon-Donath

    Structures socio-économiques Sous des apparences qui, aux yeux de l’observateur venu de l’extérieur, semblaient à peine différenciées, les structures socio-économiques de la société juive maghrébine traditionnelle présentaient, en réalité, une certaine diversité. Il faut distinguer, tout d’abord, les ruraux des urbains. Les premiers furent probablement assez nombreux  avant la pénétration française au Maroc. Dans les années 1950-1955, P. Flamand en trouva les derniers vestiges en pays berbère. Dans les mellahs ruraux, les Juifs n’étaient pas propriétaires des terres qu’ils exploitaient : il s’agissait de biens acquis par antichrèse, contrat qui permet au créancier d’entrer en possession d’un bien et de

  • המשפט העברי בקהלות מרוקו-עריכה משה עמאר-אליהו עצור-משה גבאי-האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז

    מועצת הרבנים במארוק האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז נאום הרב שאול אבן דנאן יחשל״א ע״ד ההלולות רבותי! חגי נדבה ומועדי קדש הלולים היו למקרא לכל עם הארץ. המה עצמם אומרים מקודש והם עונים מקודש. באמת, התעוררות ברוח חזקה מפעמת אנשים רבים לקדש מועדי חול אלה בכל מחוז ובכל עיר ובבל כפר. ממציאים צדיק יסוד בארץ אשר יהיה למו למרכז ועליו יסובבו עיר. תוצאות המפעל הזה, טוב ורע, טוב גמור ורע מוחלט בראשית התהוות המוסדות האלה פה מארוק, היו למוסדי פתאים וגם לתמימי דרך. אכן עתה, קבל הענין צורה אחרת. גם נתן ביד הצבור, והיה לעסק תחבולי של מו״מ להביא כסף

  • היהודים במרוקו השריפית-בעריכת שלום בר אשר

    צבא ה״עביד״ השחור והמוג׳אהרון כדי לשלוט בארץ ולהילחם בנוצרים ובתורכים ארגן השריף צבא, שנאמנותו נעלה על כל ספק ושהיה מורכב מחיילים שגייס מקרב כושיי סודאן. כבר אל-מנצור גייס עבדים שחורים לצבאו הסדיר, שהיה מורכב ברובו משבויים נוצרים משוחררים וממתאסלמים אנדלוסים. אל-רשיד הסתכסך עם מלך באמבארה סגו, שנתן מקלט לאחד מיריביו מן הסוס, עלי אבן־ח׳יידר (בו-חסון?), ולא יכול איפוא להביא טירונים מטימבוקטו. לעומתו הצליח אבן־ח׳יידר לאסוף בסודאן כמה אלפי כושים ולפלוש לארצות הסולטן. הוא שחררם באזור הסוס, לשמע הידיעה על מותו של אל-רשיד. משורותיהם שאב מולאי אסמאעיל, אנשים ליצירת גרעין חיל המשמר השחור שלו. אולי חיפש לאחר מכן את צאצאי חייליו

  • חתונה יהודית בצפון מרוקו-גילה הדר

     גיל הנישואין ודפוסי בחירת הכלה/חתן  2.1 גיל הנישואין ״בת לאביה מטמונת שווא, מפחדה לא ישן בלילה. בקטנותה שמא תתפתה, בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תינשא, נשאת שמא לא יהיו לה בנים, הזקינה שמא לא תעשה כשפים״.(סנהדרין ר ע"ב) עד אמצע המאה העשרים העדיפו ההורים במרוקו להשיא את הבנות בגיל צעיר על פי המסורת והמנהג העברי., לא מצאתי עדויות בכתב או בעל־פה לנישואי ילדות מתחת לגיל 13 מלבד מקרה אחד שאירע בלאראצ׳ה בשנת 1853 : ״על עניין הקידושין שקדש יעקב גבאי קטנה בת י״א שנים בפני אביה יעקב מילול״. נראה שקידושי קטנה היו חריגים, ורבי יצחק בן וואליד מתיטואן נשאל

  • Contes populaires racontes par des juifs du Maroc-Dr Dov Noy-La mere cruelle

    LA MERE CRUELLE Yitsak Massas-narrateur Il y a longtemps, longtemps, à une époque très reculée, il y avait une famille qui vivait, heureuse, dans son village. Avant de mou­rir, le chef de cette famille appela ses fils et leur dit: "Après ma mort, ne versez jamais de l'eau chaude sur le seuil de la porte." Plusieurs jours passèrent et après la mort de leur père, les jeu­nes gens durent faire de grands efforts pour subvenir à leurs be­soins. Très tôt, le matin, ils sortaient au travail et ils rentraient chez eux, peu de temps avant le coucher du soleil. Il

  • יהדות מרוקו, הווי ומסורת –רפאל בן שמחון-הילד המרטיב

     הילד מאחר לדבר היו מקרים רבים שילדים בגיל שנה ושנתיים טרם התחילו לדבר. אחרים איחרו ללכת וזחלו כל הזמן על בטנם והמשיכו לינוק בגיל שנתיים ויותר. ההורים נהגו לקחת אותם לבית העלמין ביום שישי אחר הצהרים לפני קבלת שבת, בזמן שהרבה אנשים נמצאים בבית החיים, לעריכת סעודות ליד קברי הצדיקים. ההורים הושיבו את בנם על־יד הקבר של הקדוש, ונתנו לו לטעום מן הסעודה וללגום מן התה ומכל אוכל שהוגש לנוכחים. בגמר הסעודה, ההורים הניחו צלוחית מלאה מים על הקבר, וכעבור ימים חזרו ונטלו אותה. הם השקו את ילדם כל אימת שביקש לשתות. המים האלה בנוסף לברכה שבהם (ברכת הצדיק) זירזו

  • קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי

    צהלי רני עדה שלמה רקע לפיוט: הפיוט נכלל ב׳יגל יעקב׳ למהדורותיו במדור ׳פיוטים של מתן תורה'. על פי תוכנו מתאים הוא לכבוד הכנסת ספר תורה הנזכר בבית חמישי ׳יגל הכותב… וגם הקונה׳. אולם קהילות תאפילאלת שרות פיוט זה גם בחתונה. שילוב שירים לכבוד התורה בשירי חתונה קיים גם בקהילות אחרות כמו קהילות הצפון במרוקו כמו השיר ׳היא תורה לנו נתנה׳ המכיל כ״ב בתים על פי סדר א׳׳ב אותיות התורה ויוצר דימוי של ׳טקס הובלת הכלה לבית החתן לזה של הכנסת ספר תורה להיכל׳. שילוב שירים לכבוד התורה באירוע של חתונה קשור כנראה בדימוי הכנסת כלה להכנסת ספר תורה המצוי במקורות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 116 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031