גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא –  גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

גאוני משפחת אביחצירא- ר' יוסף אביחצירא

משפחת אבן דנאן אף היא יחוסה עולה ומטפס עד לאדוננו הרמב״ם. ראה בהקדמת שו׳׳ת אשר לשלמה להגאון רבי שלמה ן׳ דנאן שחותם בסוף ההקדמה בשמו וביחוסו:

זעירא דרבנן שלמה אבן דנאן הי״ו, בלאו״ץ (בן לאותו צדיק) יושב אוהלים, צדיק תמים, חכם חרשים בנן של קדושים, הרב הכולל, בישראל להלל, כמוהר״ר משה זלה״ה, בלאו״ץ זקן מלא רחמים, נאה דורש מוסר מלכים, יראת ה׳ היא אוצרו, שייף עייל שייף נפיק, הרב הכולל, כמוהר״ר שמואל זלה׳׳ה, בלאו׳׳ץ רב חביבא מטע ה׳ להתפאר, נחל נובע מקור חכמה, הלא זה הו״ד, הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, הלא זה הדד, כמוהר״ר מנשה זלה״ה, בלאו׳׳ץ בר אבהן ובר אוריין הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, כמוהר״ר שמואל זלה׳׳ה, בלאו׳׳ץ עטרת זקנים, יראת ה׳ היא אוצרו, וכל יקר ראתה עינו, מורינו ורבנו, הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, הלא זה הו״ד כמוהר״ר מנשה זלה״ה, בלאו׳׳ץ האשל אשר ברמה, כל רז לא אניס ליה וכל תעלומה, הרב המובהק, סיני ועוקר הרים, הדיין המצויין, כמוהר״ר אברהם זצוקלה״ה, בלאו״ץ אביר הרועים, משקה מי התורה לעייפין, דרש אורייתא בשבעין אנפין, מדברנא דאומתיה חריפא סכיניה, ומחדדן שמעתתיה, ה״ה הרב הגדול, מעוז ומגדול הדיין המצויין כמוהר״ר שאול זצוקלה״ה, בלאו״ץ יסוד עולם, אור ישראל וקדושו, נזר אלוהיו על ראשו, בקי בכולהו ש״ס ופירושו, הרב הגדול, מעוז ומגדול, אבן הראשה, זיהרא דשימשא, הרב המפורסם, גאון עוזינו ותפארתינו, נר המערבי, סבא דמשפטים, הדיין המצויין כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו׳׳ץ הנשר הגדול בענקים, בהיר הוא בשחקים, הנזר והצפת( צ"ל מצנפת )  האות והמופת, אור עולם ופ׳לאו, ממזרח שמש ועד מבואו, נודע שמו בשערים, סיני ועוקר הרים, המאיר לארץ ולדרים, ראש המדברים והמורים, דגל התורה מרים, גדול אדונינו, הוא אבינו הוא רועינו, נר המערבי, הגאון המופלא וכבוד ה׳ מלא, הדיין המצויין, כמוהר״ר שמואל זצוקלה״ה, בלאו״ץ רכב ישראל ופרשיו, הרב הגדול מעוז ומגדול, צדק ומשפט מכון כסאו, אור עולם ופלאו, גדול אדונינו הוא אבינו, סבא דמשפטים, כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, גאון עוזינו ותפארתינו, המקדש שמו יתברך ברבים, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה הי״ן, בלאו״ץ רבין חסידא, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, אריה דבי עילאי, גוזר ים החכמה לגזרים, הרב המופלא גדול אדונינו, זה סוה״ר(סיני ועוקר הרים), הדיין המצויין, כמוהר״ר שמואל זצוקלה׳׳ה [והרב מו״ז הנז׳ איהו גופיה מגורש מקסטילייא], בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, המאור הגדול, גדול מרבן שמו, פום ממלל רברבן, סוה״ר, כמוהר״ר מימון זצוקלה׳׳ה, בלאו״ץ הרב הגדול מעוז ומגדול, גאון עוזינו ותפארתינו, עטרת ראשינו, הרב המפורסם, הגאון הדיין המצויין, כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, סוה׳׳ר, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, בלאו״ץ גאון עוזינו ותפארתינו, הרב הגדול מעוז ומגדול, סוה׳׳ר, כמוהר״ר משה זצוקלה׳׳ה, בלאו״ץ הרב הגדול מעוז ומגדול, זיהרא דשימשא, הרב המפורסם, נר המערב, הגאון המופלא, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, בלאו׳׳ץ מאור המלה, נס התעודה ודגלה לא יעדכנו פטדת כוש זהב וחוילה, מופלא שבסנהדרי גדולה וקטנה רעייא מהימנא, פטיש החזק עמוד הימיני, לא יעדכנו כל אבן יקרה ופניני, האי תנא קאי בין הרים, ארי במסתרים, שומעו תולך מסוף העולם ועד סופו ושמו נודע בשערים, חוקיו ומשפטיו לישראל להורות להם תורה ומצות ומשפטים ישרים, זיו כבודו והודו מאיר לארץ ולדרים, הגאון המפורסם, גוזר ים החכמה לגזרים, גדול אדונינו, הודנו והדרנו, רבה דעמיה, מדברנא דאומתיה, רכב ישראל ופרשיו, הדיין המצויין מרנא ורבנא, כמוהר״ר משה זצוקלה״ה זיעי׳א, בלאו״ץ זה סיני, גאון עוזינו ותפארתינו, הגאון סיני ועוקר הרים, הדיין המצויין, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, המכונה אבן דנאן.

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

משפחת בן סוסאן ( בן שושן ) המיוחסת עד לשבט בנימין, כפי שמעיד הגה״ק רבי יששכר בן סוסאן זי״ע, יליד העיר פאס', בהקדמת ספרו, תקון יששכר בענין עיבור השנים וחישוב התקופות (דף ד.). ז״ל: על שמי הקטן, בן השם הגדול, שם אדוני אבי נר׳׳ו, עם כינוי משפחתי הצעירה מכל משפחות שבטנו, שבט בנימין בן יעקב עכ׳׳ל. מיוצאי חלציו היה, הגה״ק רבי אברהם בן סוסאן זי״ע שחי בין השנים תרי״ג לתש״א והיה גאון מפורסם באותו העת ובתואר מצב״ק תארוהו בזה׳׳ל: כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא קדוש יאמר לו שבו נגנז ונטמן נזר ועטרה ארון התורה, אספקלריא המאירה, אורה זו תורה, המאיר לארץ ולדרים, גדול ומהולל מאוד בכל השערים המצויינים להלכה ובמשפט האורים, אורים ותומים, אביר הרועים, אבינו רועינו, רועה צאן קדשים, מעודו בהיותו בן כ״ב שנים, נתמנה מהרבנים המופלאים חב״ח להורות ולדון בכל דבר המשפט והוא שפט את ישראל בעיר מולדתו המהוללה, עי״ת דבדו יע״א, גם בעי״ת דאר לבידא יע״א, גם שמש פה, קרוב לעשרים שנה, גם ריבה פעלים ־ בתורה מהם חכמים מחוכמים, ומהם רבנים מובהקים, יושבי כסאות למשפט בערי מערב הפנימי והחיצון, הלא הוא גדול אדונינו, עוז תפארתנו, ראב״ד מקודש שקדשוהו שמים, כקש׳׳ת כמוהר׳׳ר אברהם בן סוסאן זלה׳׳ה וזיע׳׳א עכ׳׳ל. מוהר׳׳א הנז׳ היה נכדו הישיר של הגה״ק רבי יעקב בן סוסאן זיע׳׳א הנקרא ׳בן כולילף׳, שהיה רבו של הקדוש מרן רבי יעקב אביחצירא זי״ע״י.

רבי יששכר בן סוסאן נולד בשנת ר״ע בקירוב. והיה יליד העיר פאס. משם עלה לירושלים ולמד בשנת רפ״ז אצל רבי לוי ן׳ חביב, הרלב״ח. מירושלים עקר מושבו לעיר צפת שם התחמם לאורו של מרן הבית יוסף זיע״א ושימש כרבה של קהילת המערביים בצפת. חייו היו מלאי יסורין וגלות ועל הכל לא מלאו לבו חלילה לעזוב את עסק התוה״ק. אודות כל יסוריו וגלויותיו שנדד מהכרח, הינם מתוארים בכתב ידו בהקדמתו לספר תקון יששכר.

לקדושים אשר בארץ המה ואדירי בל חפצי בם

בין אותם גדולי וגאוני עולם שהאירו את שמי מרוקו, מן המשפחות המיוחסות והעניפות, היו הגאונים ממשפחת ׳אביחצירא׳ אשר את עיקר גאונותם ובקיאותם הסתירו בתכלית ההסתרה מהמון העם. בודדים המה אשר זכו להתוודע לגאונותם האמיתית ועומק עיונם הזך של גדולי המשפחה, בכל מכמני התורה הן בדרך הפשט והרמז, והן בדרך הדרש והסוד. בעוד שלשאר המון העם נתוודעו בעיקר בדרכי קדושתם ופרישותם מהעולם החומרי.

מן היושבים ראשונה היו: ראש בית אב, מרן הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי יעקב אביחצירא זיע׳׳א. משם יפרד והיה לארבעה ראשים: בנו בכורו הגה׳׳ק רבי מסעוד זיע״א, הגה״ק רבי אהרן זיע״א, הגה״ק רבי אברהם זיע״א ובן זקוניו הגה״ק רבי יצחק זיע״א. נכדיו הק׳ מהם: חסידא קדישא, איש אלוקים נורא, רבי דוד הי״ד, המכונה: ׳בבא דו׳, ולאחר הריגתו, זכה לכינוי נוסף בשונה משאר בני משפחתו: ׳עטרת ראשנו׳. אחיו: הגאון הקוה״ט רבי ישראל זיע״א, המכונה: ׳בבא סאלי׳, הצדיק רבי יצחק, המכונה: ״בבא חאקי״. החסיד הק׳ בן בתו של שם רבי יחייא אדהן זיע״א. הגאון הגדול רבי שלום אביחצירא זיע״א. גם ניניו הק׳ יצא קוום בכל העולם, מהם: הגאון הגדול מתקיפי קדמאי איש האמת, ראב״ד מקודש רבי מכלוף אביחצירא זיע״א. הגאון הקוה״ט רבי מאיר זיע״א (בבא מאיר), אשר גאונותו היתה למופת אצל כל חכמי התורה וגאוני עולם, שזכו להתוודע אליו ולהתבשם מאור תורתו וכנפי קדושתו. הגאון הצדיק רבי שמעון אביחצירא זצ״ל. הגאון החסיד והענו רבי אברהם אביחצירא (בבא הנה) זצ״ל.

הגאון הקדוש איש אלוקים נורא בקדושתו וצדקותו, גאון מופלג בפרד״ס התורה אשר הושיע את קהילתו בכל עת צרה וצוקה והיה להם כאב, ברחמיו המרובים. קדוש ה׳ רבי יצחק אביחצירא זיע״א (דמן חיפה). שהיה נכדם הישיר של מרן הגה״ק, רבי יצחק הגדול, בן זקוניו של מרן רבי יעקב זי״ע. ומצד אמו, נכדו של קה״ק מרן רבי דוד אביחצירא זי״ע, ׳עטרת ראשנו׳, בנו בכורו של הגה״ק רבי מסעוד אביחצירא, הבן הבכור של מרן רבי יעקב זי״ע.

דמשק אליעזר

ממזרח למורדות הר חרמון, על הדרך ההולכת מעמק תפרת והחדקל אל מצרים ועוברת דרך ארץ ישראל, שוכנת העיר דמשק – הנמנית מן הערים העתיקות בעולם. מקרא מלא מעיד על קיומה של העיר דמשק עוד מתקופת האבות: ״ויאמר אברם ה׳ אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר״. ורש״י פי׳ בשני אופנים ראשונים: לפי התרגום מדמשק היה, ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק ע״כ.

ב׳ תתפ״ד לערך, היתה ׳דמשק׳ בידי ארמיים והיתה יריבתה של מלכות ישראל, כנזכר בשמואל: ״ותבא ארם דמשק לעזר הדדעזר מלך צובא״. עד אשר נכבשה בידי דוד להיות תחת שלטונו, שם: ״ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש. וישם דוד נציבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה״.

דמשק עיר של חכמים וסופרים. בעיר זו התגורר התנא רבי יוסי בן דרומסקית ונקרא על שם עירו כנזכר בדבריו: אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק. בשנת ד׳ תתק״ג ביקר בדמשק רבי אברהם ן׳ עזרא. ארבעים שנה לאחר מכן עבר בה בראש קבוצת יהודים רבנו הרמב״ן.

ה׳ ש׳ התגוררו בעיר דמשק גדולי המקובלים בראשם רבי חיים ויטאל זי״ע, גדול תלמידי רבינו האריז״ל. רבי משה אלשיך. רבי אפרים פנצ׳ירי, שחיבר וערך את כתבי מהרח״ו בחוליו האחרון. רבי חיים אבולעפיא, בן בתו של מהר״י בירב. רבי יאשיהו פינטו ששימש אותה תקופה כמרא דאתרא. הר״מ נג׳ארה מגורי האר״י ובנו הרב ישראל נג׳ארה. הר״י ן׳ צאייאח ועוד.

בעיר של חכמים וסופרים זו – דמשק, החלו לבצבץ ניצני התייסדותה הראשונים של משפחת ׳אביחצירא שם קבע ראש המשפחה רבי שמואל את משכנו בהעלותו מירושלים עיה״ק. זאת למרות שבכל ימות השבוע לא היה נמצא רבי שמואל בביתו שבדמשק, אלא, נוסע ומתבודד בבית הכנסת שבכפר ג׳ובאר השוכן דרומית מזרחית לדמשק, כמהלך שעה מן העיר. לפי עדות אחרת רבי שמואל התגורר בצפת.

לפי המסורת המקובלת בידי בני משפחת אביחציראשהולדתו של רבי שמואל היתה בירושלים ואח״כ עקר מקום מושבו לדמשק. יש להניח שתי אפשרויות, בנוגע לזמן עקירתו מירושלים: בעלון התור הניח בפשיטות שרבי שמואל עזב את ירושלים יחד עם אבותיו בעודו בעונת הפעוטות. אולם לפי המסורת המשפחתית עקירתו של רבי שמואל מירושלים, היתה בסוף ימיו. הסיבה לעזיבתו, היתה מחמת ששמו התחיל להתפרסם ומוניטין שלא יצא בקרב אנשי ירושלים. על מנת לברוח מן הפרסום והגדולה, עקר מקום מושבו לדמשק. אודות פרטי המעשה ראה לקמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
יולי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יונ    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031