גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא –  גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

גאוני משפחת אביחצירא- ר' יוסף אביחצירא

משפחת אבן דנאן אף היא יחוסה עולה ומטפס עד לאדוננו הרמב״ם. ראה בהקדמת שו׳׳ת אשר לשלמה להגאון רבי שלמה ן׳ דנאן שחותם בסוף ההקדמה בשמו וביחוסו:

זעירא דרבנן שלמה אבן דנאן הי״ו, בלאו״ץ (בן לאותו צדיק) יושב אוהלים, צדיק תמים, חכם חרשים בנן של קדושים, הרב הכולל, בישראל להלל, כמוהר״ר משה זלה״ה, בלאו״ץ זקן מלא רחמים, נאה דורש מוסר מלכים, יראת ה׳ היא אוצרו, שייף עייל שייף נפיק, הרב הכולל, כמוהר״ר שמואל זלה׳׳ה, בלאו׳׳ץ רב חביבא מטע ה׳ להתפאר, נחל נובע מקור חכמה, הלא זה הו״ד, הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, הלא זה הדד, כמוהר״ר מנשה זלה״ה, בלאו׳׳ץ בר אבהן ובר אוריין הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, כמוהר״ר שמואל זלה׳׳ה, בלאו׳׳ץ עטרת זקנים, יראת ה׳ היא אוצרו, וכל יקר ראתה עינו, מורינו ורבנו, הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, הלא זה הו״ד כמוהר״ר מנשה זלה״ה, בלאו׳׳ץ האשל אשר ברמה, כל רז לא אניס ליה וכל תעלומה, הרב המובהק, סיני ועוקר הרים, הדיין המצויין, כמוהר״ר אברהם זצוקלה״ה, בלאו״ץ אביר הרועים, משקה מי התורה לעייפין, דרש אורייתא בשבעין אנפין, מדברנא דאומתיה חריפא סכיניה, ומחדדן שמעתתיה, ה״ה הרב הגדול, מעוז ומגדול הדיין המצויין כמוהר״ר שאול זצוקלה״ה, בלאו״ץ יסוד עולם, אור ישראל וקדושו, נזר אלוהיו על ראשו, בקי בכולהו ש״ס ופירושו, הרב הגדול, מעוז ומגדול, אבן הראשה, זיהרא דשימשא, הרב המפורסם, גאון עוזינו ותפארתינו, נר המערבי, סבא דמשפטים, הדיין המצויין כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו׳׳ץ הנשר הגדול בענקים, בהיר הוא בשחקים, הנזר והצפת( צ"ל מצנפת )  האות והמופת, אור עולם ופ׳לאו, ממזרח שמש ועד מבואו, נודע שמו בשערים, סיני ועוקר הרים, המאיר לארץ ולדרים, ראש המדברים והמורים, דגל התורה מרים, גדול אדונינו, הוא אבינו הוא רועינו, נר המערבי, הגאון המופלא וכבוד ה׳ מלא, הדיין המצויין, כמוהר״ר שמואל זצוקלה״ה, בלאו״ץ רכב ישראל ופרשיו, הרב הגדול מעוז ומגדול, צדק ומשפט מכון כסאו, אור עולם ופלאו, גדול אדונינו הוא אבינו, סבא דמשפטים, כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, גאון עוזינו ותפארתינו, המקדש שמו יתברך ברבים, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה הי״ן, בלאו״ץ רבין חסידא, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, אריה דבי עילאי, גוזר ים החכמה לגזרים, הרב המופלא גדול אדונינו, זה סוה״ר(סיני ועוקר הרים), הדיין המצויין, כמוהר״ר שמואל זצוקלה׳׳ה [והרב מו״ז הנז׳ איהו גופיה מגורש מקסטילייא], בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, המאור הגדול, גדול מרבן שמו, פום ממלל רברבן, סוה״ר, כמוהר״ר מימון זצוקלה׳׳ה, בלאו״ץ הרב הגדול מעוז ומגדול, גאון עוזינו ותפארתינו, עטרת ראשינו, הרב המפורסם, הגאון הדיין המצויין, כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, סוה׳׳ר, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, בלאו״ץ גאון עוזינו ותפארתינו, הרב הגדול מעוז ומגדול, סוה׳׳ר, כמוהר״ר משה זצוקלה׳׳ה, בלאו״ץ הרב הגדול מעוז ומגדול, זיהרא דשימשא, הרב המפורסם, נר המערב, הגאון המופלא, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, בלאו׳׳ץ מאור המלה, נס התעודה ודגלה לא יעדכנו פטדת כוש זהב וחוילה, מופלא שבסנהדרי גדולה וקטנה רעייא מהימנא, פטיש החזק עמוד הימיני, לא יעדכנו כל אבן יקרה ופניני, האי תנא קאי בין הרים, ארי במסתרים, שומעו תולך מסוף העולם ועד סופו ושמו נודע בשערים, חוקיו ומשפטיו לישראל להורות להם תורה ומצות ומשפטים ישרים, זיו כבודו והודו מאיר לארץ ולדרים, הגאון המפורסם, גוזר ים החכמה לגזרים, גדול אדונינו, הודנו והדרנו, רבה דעמיה, מדברנא דאומתיה, רכב ישראל ופרשיו, הדיין המצויין מרנא ורבנא, כמוהר״ר משה זצוקלה״ה זיעי׳א, בלאו״ץ זה סיני, גאון עוזינו ותפארתינו, הגאון סיני ועוקר הרים, הדיין המצויין, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, המכונה אבן דנאן.

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

משפחת בן סוסאן ( בן שושן ) המיוחסת עד לשבט בנימין, כפי שמעיד הגה״ק רבי יששכר בן סוסאן זי״ע, יליד העיר פאס', בהקדמת ספרו, תקון יששכר בענין עיבור השנים וחישוב התקופות (דף ד.). ז״ל: על שמי הקטן, בן השם הגדול, שם אדוני אבי נר׳׳ו, עם כינוי משפחתי הצעירה מכל משפחות שבטנו, שבט בנימין בן יעקב עכ׳׳ל. מיוצאי חלציו היה, הגה״ק רבי אברהם בן סוסאן זי״ע שחי בין השנים תרי״ג לתש״א והיה גאון מפורסם באותו העת ובתואר מצב״ק תארוהו בזה׳׳ל: כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא קדוש יאמר לו שבו נגנז ונטמן נזר ועטרה ארון התורה, אספקלריא המאירה, אורה זו תורה, המאיר לארץ ולדרים, גדול ומהולל מאוד בכל השערים המצויינים להלכה ובמשפט האורים, אורים ותומים, אביר הרועים, אבינו רועינו, רועה צאן קדשים, מעודו בהיותו בן כ״ב שנים, נתמנה מהרבנים המופלאים חב״ח להורות ולדון בכל דבר המשפט והוא שפט את ישראל בעיר מולדתו המהוללה, עי״ת דבדו יע״א, גם בעי״ת דאר לבידא יע״א, גם שמש פה, קרוב לעשרים שנה, גם ריבה פעלים ־ בתורה מהם חכמים מחוכמים, ומהם רבנים מובהקים, יושבי כסאות למשפט בערי מערב הפנימי והחיצון, הלא הוא גדול אדונינו, עוז תפארתנו, ראב״ד מקודש שקדשוהו שמים, כקש׳׳ת כמוהר׳׳ר אברהם בן סוסאן זלה׳׳ה וזיע׳׳א עכ׳׳ל. מוהר׳׳א הנז׳ היה נכדו הישיר של הגה״ק רבי יעקב בן סוסאן זיע׳׳א הנקרא ׳בן כולילף׳, שהיה רבו של הקדוש מרן רבי יעקב אביחצירא זי״ע״י.

רבי יששכר בן סוסאן נולד בשנת ר״ע בקירוב. והיה יליד העיר פאס. משם עלה לירושלים ולמד בשנת רפ״ז אצל רבי לוי ן׳ חביב, הרלב״ח. מירושלים עקר מושבו לעיר צפת שם התחמם לאורו של מרן הבית יוסף זיע״א ושימש כרבה של קהילת המערביים בצפת. חייו היו מלאי יסורין וגלות ועל הכל לא מלאו לבו חלילה לעזוב את עסק התוה״ק. אודות כל יסוריו וגלויותיו שנדד מהכרח, הינם מתוארים בכתב ידו בהקדמתו לספר תקון יששכר.

לקדושים אשר בארץ המה ואדירי בל חפצי בם

בין אותם גדולי וגאוני עולם שהאירו את שמי מרוקו, מן המשפחות המיוחסות והעניפות, היו הגאונים ממשפחת ׳אביחצירא׳ אשר את עיקר גאונותם ובקיאותם הסתירו בתכלית ההסתרה מהמון העם. בודדים המה אשר זכו להתוודע לגאונותם האמיתית ועומק עיונם הזך של גדולי המשפחה, בכל מכמני התורה הן בדרך הפשט והרמז, והן בדרך הדרש והסוד. בעוד שלשאר המון העם נתוודעו בעיקר בדרכי קדושתם ופרישותם מהעולם החומרי.

מן היושבים ראשונה היו: ראש בית אב, מרן הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי יעקב אביחצירא זיע׳׳א. משם יפרד והיה לארבעה ראשים: בנו בכורו הגה׳׳ק רבי מסעוד זיע״א, הגה״ק רבי אהרן זיע״א, הגה״ק רבי אברהם זיע״א ובן זקוניו הגה״ק רבי יצחק זיע״א. נכדיו הק׳ מהם: חסידא קדישא, איש אלוקים נורא, רבי דוד הי״ד, המכונה: ׳בבא דו׳, ולאחר הריגתו, זכה לכינוי נוסף בשונה משאר בני משפחתו: ׳עטרת ראשנו׳. אחיו: הגאון הקוה״ט רבי ישראל זיע״א, המכונה: ׳בבא סאלי׳, הצדיק רבי יצחק, המכונה: ״בבא חאקי״. החסיד הק׳ בן בתו של שם רבי יחייא אדהן זיע״א. הגאון הגדול רבי שלום אביחצירא זיע״א. גם ניניו הק׳ יצא קוום בכל העולם, מהם: הגאון הגדול מתקיפי קדמאי איש האמת, ראב״ד מקודש רבי מכלוף אביחצירא זיע״א. הגאון הקוה״ט רבי מאיר זיע״א (בבא מאיר), אשר גאונותו היתה למופת אצל כל חכמי התורה וגאוני עולם, שזכו להתוודע אליו ולהתבשם מאור תורתו וכנפי קדושתו. הגאון הצדיק רבי שמעון אביחצירא זצ״ל. הגאון החסיד והענו רבי אברהם אביחצירא (בבא הנה) זצ״ל.

הגאון הקדוש איש אלוקים נורא בקדושתו וצדקותו, גאון מופלג בפרד״ס התורה אשר הושיע את קהילתו בכל עת צרה וצוקה והיה להם כאב, ברחמיו המרובים. קדוש ה׳ רבי יצחק אביחצירא זיע״א (דמן חיפה). שהיה נכדם הישיר של מרן הגה״ק, רבי יצחק הגדול, בן זקוניו של מרן רבי יעקב זי״ע. ומצד אמו, נכדו של קה״ק מרן רבי דוד אביחצירא זי״ע, ׳עטרת ראשנו׳, בנו בכורו של הגה״ק רבי מסעוד אביחצירא, הבן הבכור של מרן רבי יעקב זי״ע.

דמשק אליעזר

ממזרח למורדות הר חרמון, על הדרך ההולכת מעמק תפרת והחדקל אל מצרים ועוברת דרך ארץ ישראל, שוכנת העיר דמשק – הנמנית מן הערים העתיקות בעולם. מקרא מלא מעיד על קיומה של העיר דמשק עוד מתקופת האבות: ״ויאמר אברם ה׳ אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר״. ורש״י פי׳ בשני אופנים ראשונים: לפי התרגום מדמשק היה, ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק ע״כ.

ב׳ תתפ״ד לערך, היתה ׳דמשק׳ בידי ארמיים והיתה יריבתה של מלכות ישראל, כנזכר בשמואל: ״ותבא ארם דמשק לעזר הדדעזר מלך צובא״. עד אשר נכבשה בידי דוד להיות תחת שלטונו, שם: ״ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש. וישם דוד נציבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה״.

דמשק עיר של חכמים וסופרים. בעיר זו התגורר התנא רבי יוסי בן דרומסקית ונקרא על שם עירו כנזכר בדבריו: אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק. בשנת ד׳ תתק״ג ביקר בדמשק רבי אברהם ן׳ עזרא. ארבעים שנה לאחר מכן עבר בה בראש קבוצת יהודים רבנו הרמב״ן.

ה׳ ש׳ התגוררו בעיר דמשק גדולי המקובלים בראשם רבי חיים ויטאל זי״ע, גדול תלמידי רבינו האריז״ל. רבי משה אלשיך. רבי אפרים פנצ׳ירי, שחיבר וערך את כתבי מהרח״ו בחוליו האחרון. רבי חיים אבולעפיא, בן בתו של מהר״י בירב. רבי יאשיהו פינטו ששימש אותה תקופה כמרא דאתרא. הר״מ נג׳ארה מגורי האר״י ובנו הרב ישראל נג׳ארה. הר״י ן׳ צאייאח ועוד.

בעיר של חכמים וסופרים זו – דמשק, החלו לבצבץ ניצני התייסדותה הראשונים של משפחת ׳אביחצירא שם קבע ראש המשפחה רבי שמואל את משכנו בהעלותו מירושלים עיה״ק. זאת למרות שבכל ימות השבוע לא היה נמצא רבי שמואל בביתו שבדמשק, אלא, נוסע ומתבודד בבית הכנסת שבכפר ג׳ובאר השוכן דרומית מזרחית לדמשק, כמהלך שעה מן העיר. לפי עדות אחרת רבי שמואל התגורר בצפת.

לפי המסורת המקובלת בידי בני משפחת אביחציראשהולדתו של רבי שמואל היתה בירושלים ואח״כ עקר מקום מושבו לדמשק. יש להניח שתי אפשרויות, בנוגע לזמן עקירתו מירושלים: בעלון התור הניח בפשיטות שרבי שמואל עזב את ירושלים יחד עם אבותיו בעודו בעונת הפעוטות. אולם לפי המסורת המשפחתית עקירתו של רבי שמואל מירושלים, היתה בסוף ימיו. הסיבה לעזיבתו, היתה מחמת ששמו התחיל להתפרסם ומוניטין שלא יצא בקרב אנשי ירושלים. על מנת לברוח מן הפרסום והגדולה, עקר מקום מושבו לדמשק. אודות פרטי המעשה ראה לקמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Recent Posts
  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues

  • Evolution du judaisme marocain-Doris Bensimon-Donath

    Structures socio-économiques Sous des apparences qui, aux yeux de l’observateur venu de l’extérieur, semblaient à peine différenciées, les structures socio-économiques de la société juive maghrébine traditionnelle présentaient, en réalité, une certaine diversité. Il faut distinguer, tout d’abord, les ruraux des urbains. Les premiers furent probablement assez nombreux  avant la pénétration française au Maroc. Dans les années 1950-1955, P. Flamand en trouva les derniers vestiges en pays berbère. Dans les mellahs ruraux, les Juifs n’étaient pas propriétaires des terres qu’ils exploitaient : il s’agissait de biens acquis par antichrèse, contrat qui permet au créancier d’entrer en possession d’un bien et de

  • המשפט העברי בקהלות מרוקו-עריכה משה עמאר-אליהו עצור-משה גבאי-האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז

    מועצת הרבנים במארוק האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז נאום הרב שאול אבן דנאן יחשל״א ע״ד ההלולות רבותי! חגי נדבה ומועדי קדש הלולים היו למקרא לכל עם הארץ. המה עצמם אומרים מקודש והם עונים מקודש. באמת, התעוררות ברוח חזקה מפעמת אנשים רבים לקדש מועדי חול אלה בכל מחוז ובכל עיר ובבל כפר. ממציאים צדיק יסוד בארץ אשר יהיה למו למרכז ועליו יסובבו עיר. תוצאות המפעל הזה, טוב ורע, טוב גמור ורע מוחלט בראשית התהוות המוסדות האלה פה מארוק, היו למוסדי פתאים וגם לתמימי דרך. אכן עתה, קבל הענין צורה אחרת. גם נתן ביד הצבור, והיה לעסק תחבולי של מו״מ להביא כסף

  • היהודים במרוקו השריפית-בעריכת שלום בר אשר

    צבא ה״עביד״ השחור והמוג׳אהרון כדי לשלוט בארץ ולהילחם בנוצרים ובתורכים ארגן השריף צבא, שנאמנותו נעלה על כל ספק ושהיה מורכב מחיילים שגייס מקרב כושיי סודאן. כבר אל-מנצור גייס עבדים שחורים לצבאו הסדיר, שהיה מורכב ברובו משבויים נוצרים משוחררים וממתאסלמים אנדלוסים. אל-רשיד הסתכסך עם מלך באמבארה סגו, שנתן מקלט לאחד מיריביו מן הסוס, עלי אבן־ח׳יידר (בו-חסון?), ולא יכול איפוא להביא טירונים מטימבוקטו. לעומתו הצליח אבן־ח׳יידר לאסוף בסודאן כמה אלפי כושים ולפלוש לארצות הסולטן. הוא שחררם באזור הסוס, לשמע הידיעה על מותו של אל-רשיד. משורותיהם שאב מולאי אסמאעיל, אנשים ליצירת גרעין חיל המשמר השחור שלו. אולי חיפש לאחר מכן את צאצאי חייליו

  • חתונה יהודית בצפון מרוקו-גילה הדר

     גיל הנישואין ודפוסי בחירת הכלה/חתן  2.1 גיל הנישואין ״בת לאביה מטמונת שווא, מפחדה לא ישן בלילה. בקטנותה שמא תתפתה, בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תינשא, נשאת שמא לא יהיו לה בנים, הזקינה שמא לא תעשה כשפים״.(סנהדרין ר ע"ב) עד אמצע המאה העשרים העדיפו ההורים במרוקו להשיא את הבנות בגיל צעיר על פי המסורת והמנהג העברי., לא מצאתי עדויות בכתב או בעל־פה לנישואי ילדות מתחת לגיל 13 מלבד מקרה אחד שאירע בלאראצ׳ה בשנת 1853 : ״על עניין הקידושין שקדש יעקב גבאי קטנה בת י״א שנים בפני אביה יעקב מילול״. נראה שקידושי קטנה היו חריגים, ורבי יצחק בן וואליד מתיטואן נשאל

  • Contes populaires racontes par des juifs du Maroc-Dr Dov Noy-La mere cruelle

    LA MERE CRUELLE Yitsak Massas-narrateur Il y a longtemps, longtemps, à une époque très reculée, il y avait une famille qui vivait, heureuse, dans son village. Avant de mou­rir, le chef de cette famille appela ses fils et leur dit: "Après ma mort, ne versez jamais de l'eau chaude sur le seuil de la porte." Plusieurs jours passèrent et après la mort de leur père, les jeu­nes gens durent faire de grands efforts pour subvenir à leurs be­soins. Très tôt, le matin, ils sortaient au travail et ils rentraient chez eux, peu de temps avant le coucher du soleil. Il

  • יהדות מרוקו, הווי ומסורת –רפאל בן שמחון-הילד המרטיב

     הילד מאחר לדבר היו מקרים רבים שילדים בגיל שנה ושנתיים טרם התחילו לדבר. אחרים איחרו ללכת וזחלו כל הזמן על בטנם והמשיכו לינוק בגיל שנתיים ויותר. ההורים נהגו לקחת אותם לבית העלמין ביום שישי אחר הצהרים לפני קבלת שבת, בזמן שהרבה אנשים נמצאים בבית החיים, לעריכת סעודות ליד קברי הצדיקים. ההורים הושיבו את בנם על־יד הקבר של הקדוש, ונתנו לו לטעום מן הסעודה וללגום מן התה ומכל אוכל שהוגש לנוכחים. בגמר הסעודה, ההורים הניחו צלוחית מלאה מים על הקבר, וכעבור ימים חזרו ונטלו אותה. הם השקו את ילדם כל אימת שביקש לשתות. המים האלה בנוסף לברכה שבהם (ברכת הצדיק) זירזו

  • קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי

    צהלי רני עדה שלמה רקע לפיוט: הפיוט נכלל ב׳יגל יעקב׳ למהדורותיו במדור ׳פיוטים של מתן תורה'. על פי תוכנו מתאים הוא לכבוד הכנסת ספר תורה הנזכר בבית חמישי ׳יגל הכותב… וגם הקונה׳. אולם קהילות תאפילאלת שרות פיוט זה גם בחתונה. שילוב שירים לכבוד התורה בשירי חתונה קיים גם בקהילות אחרות כמו קהילות הצפון במרוקו כמו השיר ׳היא תורה לנו נתנה׳ המכיל כ״ב בתים על פי סדר א׳׳ב אותיות התורה ויוצר דימוי של ׳טקס הובלת הכלה לבית החתן לזה של הכנסת ספר תורה להיכל׳. שילוב שירים לכבוד התורה באירוע של חתונה קשור כנראה בדימוי הכנסת כלה להכנסת ספר תורה המצוי במקורות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 116 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031