גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני אביחצירא 3גאוני משפחת אביחצירא

כתיבה, עריכה וסגנון שלמה  מיארה

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

בתאור מרטיט מתאר הגה״ק רבי אהרן אביחצירא זי׳׳ע, בנו השני של מרן רבי יעקב, את ראש המשפחה רבי שמואל, וכה כותב:

…ולרום מעלת ראש חניכת אביחצירא רבנו שמואל זלה׳׳ה, לספר קצת מן הקצת בשבחו זחלתי ואירא, שמו כשם רבו שמואל הרמתי שקול כבי תרי אריה שבחבורה על כן אני מורה מקום איה הוא מקומן של ש׳בחים, לך נא אל שם הגדולים… ושם תראה קצת משבחו. ועוד בספר שעשועים גם הוא הביא קצת משבחו ממה שספר עליו בספרו הק׳ רבנו מהרחי׳ו זיע״א, וכמה נסים עשה לעדת בני ישראל הקרובים והרחוקים הציל אותם מכל דוחקים, וכל ימיו היה מתבודד עם קונו בחדרי עלייתו שבנה לו בבית הכנסת של ג׳ובר הלא היא בדמש׳ק אליעז׳ר כי שם ביתו, ובתוכה היתה עליית נשמתו ושם הוא ציון קבורתו זלה״ה, זאת נחלת עבדי ה׳ וצדקתם יראת הי טהורה קדמה לחכמתם..

בתאור אחר שמעולם לא התפרסם, מוצאים אנו עדויות חדשות אודות מעשיו ואשיותו של הק׳ רבי שמואל, ראה בספר גלות תימן.

רבי שמואל אבו חצירה, כל ימיו אבל על ירושלים וזה צדיק גמור אין כמוהו בעולם.. הקב״ה גוזר והוא מבטל הוא גוזר והקבי׳ה מקיים אח הוא לשמים ומדבר עם הקב״ה כאשר ידבר איש אל רעהו ומה שישאל ממנו נותן מבלי איחור… וידוע כי רבי שמואל אבו חצירה לא היה כמותו לא נביא ולא חוזה ולא תנא ולא גאון צדיק וישר וחסיד ועניו ונאמן כי ה׳ אתו. ונתענה ק׳׳כ יום בסיגופים ובתפלות ובקש לקרב הגאולה, וירדה פתקא מן השמים וכתוב בה: אל תטריחני בני, אל תרגיזני לבטל הגזירה כי גזירה היא מלפני על ישראל להשלים גלותם ולהשלים ניצוצות הקדושים אשר נתפזרו בעוונם אז ושבו בנים לגבולם.

על גדלותו של רבי שמואל, העומד בראש האילן הגדול – משפחת אביחצירא. ניתן לשפוט מתוך ידיעה על זמן חיותו. לפי המסורת המשפחתית רבי שמואל היה מתלמדיו של רבנו המהרח״ו זי״ע. אולם, מתוך המקורות נראה, שרבי שמואל חי בראשית שנות השי, כדלהלן:

בשן"ת רבי בצלאל אשכנזי, הובאה צוואה אודות אשה שעלתה מדמשק לירושלים, כעד על הצוואה הנ״ל, חתום הר׳׳ר עבדיה ן׳ נאציר נ״ע, שהיה ממלא מקומו של רבי שמואל בדמשק. תאריךהצוואה ׳׳יום ראשון כ״ג לניסן ה׳ של״ט ליצירה פה דמשק״. הרי עדות לפנינו, ממנה ניתן ללמוד שקודמו של הרב נאציר – רבי שמואל הנז', חי בערך בראשית שנות השי. אותה תקופה כאמור העיר דמשק היתה עשירה בגדולי וחכמי ישראל ארזי התורה בנגלה ובנסתר.

ידיעה זאת, שופכת אור על זהות גדלותו האמיתית, של ראש המשפחה, רבי שמואל. שכן גם בדור של גאוני עולם וקדושי ה׳ כאלו זכה וקנה לו שם של ״איש אלוקים קרוש״, והיה מוכר בעזוזו ונפלאותיו כלשונו של החיד״א (עוד ראה לקמן). ואין לך עדות גדולה מזו על גדלותו האמיתית.

לפי המסורת המשפחתית הנזכרת, רבי שמואל היה תלמידו של מהרח״ו. מסורת זו אינה עומדת מול שבט הביקורת ההסטורית, שכן מתוך המקורות (ראה להלן) עולה, שבתקופת מהרח״ו, רבי שמואל כבר היה אדם גדול בעל שעור קומה. מה עוד שקשה לעמוד על זמן מדוייק אודות מקום מגוריהם של מהרח״ו ורבי שמואל, שכן שניהם התגוררו גם בדמשק וגם בארץ ישראל. מה גם שבזמן שלגבי מהרח״ו עוד ניתן לשער על מקום מגוריו מתי בדמשק ומתי בצפת, אודות רבי שמואל קשה לברר ולאמת את הדבר, שכן פרשת מקום מגוריו כולה מבוססת רק על מסורות, ואף המה לשלושה מתחלקות. לאור זאת קשה להחליט ולהכריע בברור כפי אותה מסורת שרבי שמואל היה תלמידו של מהרח״ו.

ושמעתי מזקנים עזוזו ונפלאותיו

אודות נפלאותיו, של הק׳ רבי שמואל זי״ע, אשר חולל בכח קדושתו. כתב הגה״ק רבי אהרן זי״ע.

״ממשפחת אבימלך החסיד והעניו המקובל האלהי המפורסם בניסים כמוהר״ר שמואל אביחצירא זלה״ה, ומעשה תוקפו וגבורתו הנה הינם כתובים בספר הקדוש מהרח״ו זלה״ה״.

בס׳ דברי יוסףלמוה״ר יוסף סמברי ( מחכמי מצרים ) הכולל דברי ימי ישראל מאחר דור האמוראים ועד לתקופתו, כותב אודות ממעלותיו של רבי שמואל:

ראיתי לכתוב קצת ממעשיו הנאהבים והנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים, כפי מה ששמעתי מפי קדוש בר אוריין ובר אבוהון שלשלת היחס והמעלה רמה, בנן של קדושים ה"ה כמוהר״ר שמואל ויטאל נר״ו, ששמע מפי מגיד אמת שראה וידע אותו הייה החכם השלם כמהר״ר עבדאללא ן׳ נאצר ז״ל, שהיה ממלא מקום הרב הנז׳ בק״ק גובאר לאחר פטירתו ז״ל וכו׳ עכ״ל.

אחר הקדמה זאת ממשיך הרב סמברי ז״ל ומעתיק כמה ממעשיו של הרב ז"ע וז"ל

בימים ההם היה ערל אחד טמא שפתים, הוא יושב בבית אחד על אם הדרך, ומארי ג׳ירג׳יס שמו. והיה מכשף גדול, והיה מצפה בכל עת, שיעבור עליו מת מצוה היה לוחש בכשפיו, עד שהיה הארון כמשא כבד ואינם יכולים לזוז אותו ממקומו, עד שהיו מפייסין אותו ברצי כסף, ותהי חק לישראל אם דל ואם עשיר.

ויהי היום נתבקש בישיבה של מעלה רב ועצום בישראל, ויקבצו לו ויספדו לו כל ישראל ובתוכם הרב הנז׳ לגמול חסד עמו. ויהי הם קוברים איש וישקף הערל בעד החלון וירא והנה ארון האלוקים עובר, ויצעק הערל בקול גדול ולא יסף לאמר: מדוע אינכם מחזיקים את חוקי? ולחש בכשפיו כמנהגו ונעשה הארון כבד.

ויחר לזה החסיד מאוד כי היו מזלזלים בכבוד הנפטר, ויקרא לה׳ אלוקיו, וידבר אתו טובות לאמר: אדני שמעני פתוח תפתח את החלון קדמה ותשקיף עליו לטובה ולא לרעה ולמה תעשה כה לעבדך? וישקף הערל בעד החלון לראות מה יקרא לו. וכוון כוונה אחת הרב ז״ל משמות הקדושים, וצמחו לו(למכשף) שתי קרנות אשר לשתי הפאות והיו מושכות ועולות לשני צדדיו עד כי לא היה יכול להכנס בראשו מן החלון ואז נשאו את ארון האלוקים בנקל והספידוהו בכבוד גדול כדין וכשורה, והטמא מתאונן על המראה כי השיאוהו ויכלו לו.

והקול נשמע במדינה לפני השרים והשופטים אשר היו בימים ההם מה שאירע להערל, ויחרד כל העם אשר במדינה, וילכו כל העם וזקניו ושופטיו ושוטריו תחת החלון של הערל לראות את המראה.

ויאמר אליהם לאמר: ראו הביאו לנו איש עברי לצחק בנו ומשחק עמי בכשפיו שאין בהם ממש, ואם בא יבא ולא יאחר כל אחד יעשה מלאכתו ונראה מה יהיו חלומותיו ומאין לו כל זה.

ויענו כל העם ויאמרו: טוב הדבר. ובבוא הרב הנז׳ כתבו אלו התנאים עליהם, שכל אחד יעשה מה שלבו חפץ ואין לו עליו דמים. ויתבונן מה שעתיד לעשות בו הערל, ואז מסר לו כוונותיו לאיש א׳ מתלמידיו לשמור בריתו ועדותיו וילמדהו דעת ודרך תבונה הודיעהו.

והתחיל הערל לעשות מעשהו, זר מעשהו החל וגמור, והיה קושר קשרים לתלמיד, הרב מתירן. ובכל זאת לא שלו ולא שקט ולא נח הערל עד כי עשה את הרב ככלב והיה סובב סובב, ויצא יצוא ושוב הולך ונובח ככלב.

ויקם תלמידו ויקרא עליו כוונה אחת וישלך אדרתו עליו כמו שעה ונהפך לאיש אחר ויתמהו האנשים איש אל רעהו, ויאמרו לו(למכשף): אם יש לך פעולה אחרת עשה, ואם לאו הננו.

ויתנו לו רשות לעשות הרב מעשהו, וקם קימה שיש בה הידור והתפלל אל ד׳ אלקיו ואמר: היום יודע כי יש אלוקים בישראל, ויקח סעיף תמר אחד אורך הערל, ויכתוב עליו מכתב פיתוחי חותם קודש לה׳, ומקצה אחד בידו ועמד לו מנגד הערל, ויהיה מכה בקורנס על העץ והערל משקע בקרקע עד ארכובותיו.

ויאמר לו הרב: שוב לה׳ אלוקי ישראל ותן לו תודה ואני אעלה אותך מן הארץ לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ויען הערל לפני השרים והשופטים: עשה מה שתחפוץ.

ויכה פעם שנית, ונשקע בארץ עד חציו, ויאמר לו הרב: ראה העברתי מעליך חיציך ופעמיים שלש עם גבר. ולא שת לבו גם לזאת.

ויך פעם שלישית ונשקע כולו תחת הקרקע. כן יאבדו כל אויבך ה׳ ועשו הערלים אותו מקום במה היא במה של מר ג׳ירג׳יס עד היום. עכ״ל.

ויצאו השלוחים בכללם הלך שליח אחד לכפר ג'ובר והתפלל בבית הכנסת פעם ושתים להקביל את פני החכם של בית הכנסת להראות לו את הכתבים כדי לעשות לו נדבת ידם ולא מצא אות7 כי לא היה מכירו.

בנוסח אחר יש שמייחסים את המעשה הנ׳׳ל למהרח"ו זי״ע. אולם, סביר להניח שביד הנוסחא הנ״ל לפיה המעשה מתייחס למהרח״ו קיימת טעות והשמות הוחלפו בשגגה.

״- ראה בס׳ שערי ירושלים, רישר, שער י׳ מעשה הארץ, ז״ל: מעשה בזמן רבינו האריז״ל ותלמידו הקדוש רבי חיים וויטאל ז״ל הנה יש עוד היום הזה טומאה בדמשק הנקראת בית רימון… והמכשלה הזאת היתה צער גדול לישראל… גם כשהיו מוליכין מת דרך שם נלקח פתאום מהארון ע׳׳י כישוף… והרב מהרח״ו ז״ל היה בצפת ולמד עם הרב הקדוש רבינו האריז״ל וגילו מן השמים להאריז״ל לשלוח את מהרח״ו לשם לעשות נקמה בזאת הקליפה… ויהי היום וימות א׳ וקראו למהרח׳׳ו המה הולכים עם המת המונח בארון עץ… והרח״ו הלך עמהם ללוותו ויבואו עד מקום בית רימון ויצעקו הנושאים בקול מר צורח להרח״ו עתה הנה הוקל הארון מאוד בלי הרגש כלל אם מת בתוכו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Recent Posts
  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues

  • Evolution du judaisme marocain-Doris Bensimon-Donath

    Structures socio-économiques Sous des apparences qui, aux yeux de l’observateur venu de l’extérieur, semblaient à peine différenciées, les structures socio-économiques de la société juive maghrébine traditionnelle présentaient, en réalité, une certaine diversité. Il faut distinguer, tout d’abord, les ruraux des urbains. Les premiers furent probablement assez nombreux  avant la pénétration française au Maroc. Dans les années 1950-1955, P. Flamand en trouva les derniers vestiges en pays berbère. Dans les mellahs ruraux, les Juifs n’étaient pas propriétaires des terres qu’ils exploitaient : il s’agissait de biens acquis par antichrèse, contrat qui permet au créancier d’entrer en possession d’un bien et de

  • המשפט העברי בקהלות מרוקו-עריכה משה עמאר-אליהו עצור-משה גבאי-האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז

    מועצת הרבנים במארוק האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז נאום הרב שאול אבן דנאן יחשל״א ע״ד ההלולות רבותי! חגי נדבה ומועדי קדש הלולים היו למקרא לכל עם הארץ. המה עצמם אומרים מקודש והם עונים מקודש. באמת, התעוררות ברוח חזקה מפעמת אנשים רבים לקדש מועדי חול אלה בכל מחוז ובכל עיר ובבל כפר. ממציאים צדיק יסוד בארץ אשר יהיה למו למרכז ועליו יסובבו עיר. תוצאות המפעל הזה, טוב ורע, טוב גמור ורע מוחלט בראשית התהוות המוסדות האלה פה מארוק, היו למוסדי פתאים וגם לתמימי דרך. אכן עתה, קבל הענין צורה אחרת. גם נתן ביד הצבור, והיה לעסק תחבולי של מו״מ להביא כסף

  • היהודים במרוקו השריפית-בעריכת שלום בר אשר

    צבא ה״עביד״ השחור והמוג׳אהרון כדי לשלוט בארץ ולהילחם בנוצרים ובתורכים ארגן השריף צבא, שנאמנותו נעלה על כל ספק ושהיה מורכב מחיילים שגייס מקרב כושיי סודאן. כבר אל-מנצור גייס עבדים שחורים לצבאו הסדיר, שהיה מורכב ברובו משבויים נוצרים משוחררים וממתאסלמים אנדלוסים. אל-רשיד הסתכסך עם מלך באמבארה סגו, שנתן מקלט לאחד מיריביו מן הסוס, עלי אבן־ח׳יידר (בו-חסון?), ולא יכול איפוא להביא טירונים מטימבוקטו. לעומתו הצליח אבן־ח׳יידר לאסוף בסודאן כמה אלפי כושים ולפלוש לארצות הסולטן. הוא שחררם באזור הסוס, לשמע הידיעה על מותו של אל-רשיד. משורותיהם שאב מולאי אסמאעיל, אנשים ליצירת גרעין חיל המשמר השחור שלו. אולי חיפש לאחר מכן את צאצאי חייליו

  • חתונה יהודית בצפון מרוקו-גילה הדר

     גיל הנישואין ודפוסי בחירת הכלה/חתן  2.1 גיל הנישואין ״בת לאביה מטמונת שווא, מפחדה לא ישן בלילה. בקטנותה שמא תתפתה, בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תינשא, נשאת שמא לא יהיו לה בנים, הזקינה שמא לא תעשה כשפים״.(סנהדרין ר ע"ב) עד אמצע המאה העשרים העדיפו ההורים במרוקו להשיא את הבנות בגיל צעיר על פי המסורת והמנהג העברי., לא מצאתי עדויות בכתב או בעל־פה לנישואי ילדות מתחת לגיל 13 מלבד מקרה אחד שאירע בלאראצ׳ה בשנת 1853 : ״על עניין הקידושין שקדש יעקב גבאי קטנה בת י״א שנים בפני אביה יעקב מילול״. נראה שקידושי קטנה היו חריגים, ורבי יצחק בן וואליד מתיטואן נשאל

  • Contes populaires racontes par des juifs du Maroc-Dr Dov Noy-La mere cruelle

    LA MERE CRUELLE Yitsak Massas-narrateur Il y a longtemps, longtemps, à une époque très reculée, il y avait une famille qui vivait, heureuse, dans son village. Avant de mou­rir, le chef de cette famille appela ses fils et leur dit: "Après ma mort, ne versez jamais de l'eau chaude sur le seuil de la porte." Plusieurs jours passèrent et après la mort de leur père, les jeu­nes gens durent faire de grands efforts pour subvenir à leurs be­soins. Très tôt, le matin, ils sortaient au travail et ils rentraient chez eux, peu de temps avant le coucher du soleil. Il

  • יהדות מרוקו, הווי ומסורת –רפאל בן שמחון-הילד המרטיב

     הילד מאחר לדבר היו מקרים רבים שילדים בגיל שנה ושנתיים טרם התחילו לדבר. אחרים איחרו ללכת וזחלו כל הזמן על בטנם והמשיכו לינוק בגיל שנתיים ויותר. ההורים נהגו לקחת אותם לבית העלמין ביום שישי אחר הצהרים לפני קבלת שבת, בזמן שהרבה אנשים נמצאים בבית החיים, לעריכת סעודות ליד קברי הצדיקים. ההורים הושיבו את בנם על־יד הקבר של הקדוש, ונתנו לו לטעום מן הסעודה וללגום מן התה ומכל אוכל שהוגש לנוכחים. בגמר הסעודה, ההורים הניחו צלוחית מלאה מים על הקבר, וכעבור ימים חזרו ונטלו אותה. הם השקו את ילדם כל אימת שביקש לשתות. המים האלה בנוסף לברכה שבהם (ברכת הצדיק) זירזו

  • קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי

    צהלי רני עדה שלמה רקע לפיוט: הפיוט נכלל ב׳יגל יעקב׳ למהדורותיו במדור ׳פיוטים של מתן תורה'. על פי תוכנו מתאים הוא לכבוד הכנסת ספר תורה הנזכר בבית חמישי ׳יגל הכותב… וגם הקונה׳. אולם קהילות תאפילאלת שרות פיוט זה גם בחתונה. שילוב שירים לכבוד התורה בשירי חתונה קיים גם בקהילות אחרות כמו קהילות הצפון במרוקו כמו השיר ׳היא תורה לנו נתנה׳ המכיל כ״ב בתים על פי סדר א׳׳ב אותיות התורה ויוצר דימוי של ׳טקס הובלת הכלה לבית החתן לזה של הכנסת ספר תורה להיכל׳. שילוב שירים לכבוד התורה באירוע של חתונה קשור כנראה בדימוי הכנסת כלה להכנסת ספר תורה המצוי במקורות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 116 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031