ברית מספר 29- בעריכת אשר כנפו…סוף המאמר – העיר תיטואן – ירושלים הקטנה

אמנון אלקבץ

העיר תיטואן – ירושלים הקטנה

טמודא – Tamouda)

חוברת ברית מספר 29

הצלחת Alliance בתיטואן, הביאה אליה את החברה היהודית האנגליתAJ.A, ואת החברה הרוסיתO.R.T, שאף הן שמו להן למטרה לסייע לחינוך היהודי בתחומי המדע והטכנולוגיה, בארצות הנחשלות. התחרות בין שלושת החברות על לבם של התלמידים, נמשכה עד סיום הפרוטקטוראט במרוקו, בשנת 1956. אולם ידה של כי״ח היתה תמיד על העליונה, וילדי תיטואן העדיפו את החינוך הצרפתי על פני השאר. החדרת התרבות הצרפתית והטמעתה

– ,Alliance Israelite Universelle, "ברית כל ישראל חברים" (כי״ח), נוסדה בשנת 1860 בפאריס ע״יקבוצת יהודים שבראשה עמד המדינאי היהודי אדולף כרמיה (1880-1796). החברה שמה לה למטרה עזרה ליהודים שהופלו על רקע גזעני, ושזכויותיהם נפגעו, וכן, פיתוח אי תלות של ילדי ישראל ע״י חינוך והתמקצעות, ע"פ המשפט: "כל ישראל ערבים זה לזה".

 – בן-וואליד, יצחק, "ויאמר יצחק", בן־אמוזג, ירושלים, תש"מ. הרב בן-וואליד הוא בנו של ר' שם-טוב. מוצאמשפחתו מהעיר וואלידוליד שבמחוז קשטיליא שבספרד. אחר הגירוש, בחרו בני משפחתו להתיישב בתיטואן, וחלקם, מאוחר יותר, עבר למוגדור. אחר שאשתו הראשונה נפטרה בצעירותה, נשא לאישה את שמחה, בתו של ר' וידאל ביבס. לזוג נולדו 6 בנים ו-4 בנות. בשנת פתיחת "אליאנס" בתיטואן, זכה לארח בביתו את ר' יעקב אביחצירא למשך 6 חדשים, לפני שהמשיך למצרים, בדרכו לא״י. ר' בן-וואליד הגיע אף הוא לביקור בא״י, והקים בחיפה את "ישיבת בית-הלוי". נולד בשנת תקכ״ז(1767), ונפטר בשנת תרי״ט (1859), והוא כבן 93 שנים. שימש ברבנות בתיטואן כ-40 שנה. שם מקום מנוחתו.

,Anglo Jewish Association "האגודה היהודית אנגלית" מבריטניה.

            – ברוסית: "האגודה למלאכה מקצועית", נוסדה ברוסיה בשנת 1749.

בקרב יהודי מרוקו בכלל, ובקרב קהילת תיטואן בפרט, הפכו את בוגרי בתי הספר של כי״ח לאנשי מודרנה שנחשבו כמשכילים יותר מעמיתיהם שבבתי המדרש או שבישיבות היהודיות. בוגרים אלה נפתחו לעולם הרחב, והתחילו לחפש אחר מקום שיכול להכיל את ידיעותיהם ולקדמם מן הבחינה החומרית-כלכלית ותרבותית. היעד הראשון תמיד היה מדריד, בה יוצאי תיטואן הקימו את הקהילה הגדולה מבין קהילות היהודים בספרד. הם לא בחלו להרחיק נדוד גם ליעדים כמו, מלאגה, מרבללה, ברצלונה, קראקאס שבונצואלה, פאריס ולעוד מקומות רבים אחרים. בערים אלה נמצאות קהילות תיטואניות מגובשת גם היום.

 העושר הרוחני ונכסי התרבות הרבים שצברו והיו מנת חלקה של קהילת יהודי העיר, עשו אותה כיייצואנית" לארגון קהילות אחרות בעריה השונות של מרוקו. לכל מקום שהיגרו בניה, נשאו עמם בשורות של התחדשות, מוניטין של יושר, חוכמה ומוסר. על פי רוב, התאקלמותם במקום שאליו הגיעו, היתה מהירה משאר המהגרים. ילידי תיטואן נחשבו תמיד כאליטה האריסטוקרטית של יהודי מרוקו, לפיכך, נדיבותם כלפי קהילות אחרות היה בה מעין גאוות "כל ישראל ערבים זה לזה". יתרה מכך, התנהגותם הקפדנית בתחום המוסר, הפכה לשם דבר גם בקרב המוסלמים. בעיקר ידועה נדיבותם בעיתות הרעב הרבות' שהיו פוקדות את צפון מרוקו כתוצאה מהבצורות המתמידות, או המגפות של שנות 1730 – 1744 ועוד. בשנים אלה, קהילת תיטואן היתה פותחת את שעריה למאות רבות של פליטים יהודים שהיו מגיעים אליה למצוא בה פת-לחם. היו אלה שכניה הלא רחוקים ממכנס, פאס וסביבותיהם. מי מהיהודים שלא עמד לו כוחו בפני הרעב והמגפות, פנה לאיסלאם, כדי לזכות ב״זכאת', , אותה תרומה של מזון או כסף המחולקים למוסלמים העניים, על מנת לשרוד. בין הפליטים הידועים שנמלטו אליה מפני הרעב או מפני הרדיפות, היו גדולי הדור כמו ר' יעקב אבן-צור (היעב״ץ), שברח אליה מפאס מפני הרעב והעוני, או מפני הרדיפות של המלך מולאי איסמאעיל. אחד אחר היה ר' חיים בן-עטר (אור-החיים הקדוש), שנרדף בעירו סאלה ע״י מושליה שחמדו את הונו הרב אותו ירש מאביו, עד שנישלו אותו. תחילה ברח למכנס ואחר כך לפאס, ולבסוף הגיע לתיטואן, ברם משרבו הצרות גם שם, החליט לעלות לא״י, השתקע בעכו, ויסד בה ישיבה בשם "כנסת ישראל".

בניה של תיטואן, או צאצאיהם, ממשיכים גם כיום לפאר את מוצאם בכתיבה הספרותית, כמו בלאנש בן-דהאן ז״ל (1975-1903). ספרה הידוע ביותר, "Mazal Tob", כך במקור, בצרפתית, מספר על נישואי הבוסר של קטינות לעשירי תיטואן, בניגוד לרצונן. ספר זה זכה לעיטורים ולפרסים רבים בצרפת. סופר אחר שנולד בשנת 1933 בתיטואן, הוא יצחק שוקרון. שוקרון היגר אל המושבה התיטואנית בקראקאס שבוונצואלה, שם הפך לאחד המחזאים הגדולים במדינה. ספרו הידוע "מאסות" על התיאטרון בוונצואלה, הפך אף הוא לרב-מכר, הומחז, וזכה לפרסים ולעיטורים רבים. גם מחזהו "50) "50 Vacas gordas פרות שמנות), זכה לתשבחות רבות. עוד סופרת ידועה מיוצאי תיטואן, היא אסתר בן-דהאן.

ספרה "עזוב, עוד נחזור" המספר על געגועיה לעירה, ו״סודה של המלכה אסתר" מעין ביוגרפיה עצמית, זכו אף הם לביקורות חיוביות. כיום היא מנהלת תוכניות טלוויזיה במדריד שבספרד.

אכן תיטואן, זאת "ירושלים הקטנה".

סוף המאמר – העיר תיטואן – ירושלים הקטנה

אמנון אלקבץ

Recent Posts
  • דפים מיומן-ג'ו גולן-תשס"ו 2005

    מתל אביב לביירות בתל אביב של 1931 היה המשבר הכלכלי בעיצומו. שפל שרר ברחבי הארץ. יאשה היה מחוסר עבודה. חברת היבוא־יצוא שהוא היה מנהלה המסחרי מאז שובו ממצרים נאלצה לסגור את שעריה. סבתא שרה, שנישאה מחדש זמן קצר אחרי שהגיעה לפלסטינה, גרה בביירות. בית המלון של בעלה השני, שלום רבינוביץ׳, ניצב על המצוק הצופה לים, ושימש מועדון למושבה הרוסית של ביירות. שרה ביקשה מיאשה להצטרף אליהם. רוב המבקרים הקבועים במלון היו מנהלים של מפעלים או חברות. היא הציגה את בנה יאשה לאורחיה. ידידות נקשרה בינו לבין אחד, מסייה בזרגי. בזרגי הציע ליאשה משרה בחברת ״זינגר״ למכונות תפירה, שהוא היה מנהלה

  • דבדו עיר הכהנים- תולדות קהילה במרוקו ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד-אליהו מרציאנו

      פרק 16: פיוטים פיוט ר׳ סעדיה אדאתי ר׳ סעדיה אדתי אשרי יולדתו, פספאנייא היתה דירתו, ופנאדור היא קבורתו, ועלינו תגן זכותו. ר׳ סעדיה אור המנורה, בצרור החיים היא צרורה, נשמתו הטהורה בישיבה של מעלה שורה, נהנה מזיו השכינה. ר׳ סעדיה צ׳ווי עינייא, בזכותו רבי יחייד לבלייא, עלינא וועלא ליהוד די פדנייא, ויג׳ינא למשיח ואליה. ר׳ סעדיה צווי לאה תמשי קול אולייה, ותגי בחאג׳תהא מוקדייא, זכותו תדרג עלייא. במתיבתא דרקיעא, לכבודו שפתי אביעה, מלא משאלותי אל גדול דעה, ובטל מעלנו גזירה רעה. ר׳ סעדיה מן גירוש קשטיליא, חין גזרו על ליהוד לפניא, ווהווא מן עשרא די כרג׳ו דגייא, פלמרכב רקבו

  • Michel Knafo-Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes

    Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes Depuis que Kadima, l'organe du département d'immigration, avait été dissous sur ordre des autorités du Maroc indépendant, l'émigration des Juifs vers Israël s'est poursuivie sous diverses formes. Ils quittaient le pays de manière légale ou illégale, avec l'accord des autorités ou malgré leur interdiction, par la négociation ou l'activité clandestine. Des caravanes plus ou moins grandes d'émigrants étaient organisées – recevaient des instructions nécessaires et on les transportait, clandestinement, au-delà des frontières. Derrière toutes ces activités la main directrice de l'Etat d'Israël. La participation du département de la Alyah dans l'organisation de

  • קורות היהודים בספרד המוסלמית-א.אשתור

    כשם שהכרוניקות הישנות משאירים יותר סתום ממה שהם מפרשים בדבר הדרך שבה באו המוסלמים בדברים עם תושבי הערים הנכבשות, נוצרים ויהודים, כך ברורים ומפורשים הם סיפוריהם על הביצוע של שיתוף־הפעולה עם היהודים. כפי שאנו למדים מדבריהם ריכזו הכובשים את היהודים בכל מקום. הם העבירו את היהודים שנמצאו בסביבת עיר גדולה לתוכה ובעיר גופא ריכזו אותם בשכונה אחת. זה היה קל מאד בימים ההם, משום שבתים רבים היו ריקים מאדם לאחר בריחת האצילים והעשירים, ומצד שני היה זה הכרח צבאי. המחבר של כרוניקה עתיקה אומר: ״כאשר מצאו יהודים בגליל, ריכזו אותם בעיר הראשית שלו״ והיסטוריון ערבי אחר מספר: ״נהיתה זאת השיטה

  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;

  • פאס וחכמיה כרך ב'- לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור- רבי דוד עובדיה-

    מכתב קסד אלעזר בן לחדב— מהמכתב הנז׳ לא נוכל לומר שהיה ת״ח. וברור שלא נוכל לזהותו עם אליעזר בן אלחדב שהזכיר הרב בן נאיים בערכו שהיה אחד מחכמי מקנאס. מכתב קסה רבי יחייא וויזמאן זצ״ל מו״ץ בעיר מארכש. ושמש ברבנות עם מו״ה יצחק דילויה ומו״ה אברהם בן מאמאן ז״ל. הרב הנז׳ היה חריף גדול ונחל נובע מקור חכמה וגוזר ים התלמוד לגזרים מרוב עיונו וחריפותו וגם דלה דלה בחכמת הקבלה. נתבש״ט ש׳ תנ״ו זיע״א. עיין מלכי רבנן דף 63. מכתב קסו הנגיד כמה״ר אברהם מימראן — במשך ימי מלכותו של מולאי ישמעאל במאה הה׳ נמנו בני משפחת מימראן ליועציו ולנגידי

  • המאה החמישית לאלף הששי-פאס וחכמיה כרך א' -רבי דוד עובדיה זצ"ל

    המאה החמישית לאלף הששי בתחילת המאה ההיא היו רבנים בפאס מהר״יר סעדיה אבן דנאן, ומוהר״ר עמנואל סירירו, והיה ויכוח ביניהם ובין מוהרר״י ששפורטאט רב בסאלי בשנת ת״ב (1642) והודפס בספר אהל יעקב, שאלה ח׳. בספר עת ספוד שייסד כמוהר״ר יעב״ץ יסד קינה וכתב בתחילתה בזה״ל, לפטירת החכם השלם ד״ומ אב״ד (דיין ומצויין, אב בית דין) דמתא פיס יע׳׳א כמוהר״ר יהודה עוזיאל זלה״ה שנתבקש בישיבה של מעלה אור ליום ששי בשבת ט״ו יום לאדר שנת התמ״ט ליצירה (1689) ע״כ, מובן מאליו שאינו מוהר״ר יהודה עוזיאל החתום בתקנות לפי סדר השנים. עוד כתוב בספר הנ״ז קינה לפטירת החכם השלם הדיין כמוהר״ר שאול

  • שמואל הלוי אבולעפיה-עמרם ב״ר שלמה אבורביע-רחמים שלמה אבושדיד-משה דוד גאון

    שמואל הלוי אבולעפיה נולד בטולידו בשנת ה״א ס. היה סוכן בית האוצר של דון פידרו האכזר מלך ספרד בקשטיליה. במשרה רמה זו כהן עשרים שנה והסדרים אשר הנהיג הביאו והצמיחו ברכה רבה לקופת המדינה. היה לו ארמון בטולידו אשר שמש כמרכז לכל עניני היהודים בעיר, הקים עוד היום. בימי גדולתו בנה כמה בתי כנסיות בקשטיליה. המפואר ביותר שבהם נהפך אח״כ לבית תפלה נוצרי. בכתבת ברורה שעדיין נראית בו נמצא רשום: ״חסדי ה׳ נזכיר תהלות ה׳ ככל אשר גמלגו והגדיל לעשות עמנו. הקים בתוכנו שופטים ושרים אשר הצילונו מיד אויבים וצרים. אם אין מלך בישראל לא השבית לנו גואל. הוא מעוז


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930