סידור אבותינו- רבי מאיר אלעזר עטיה הי"ו

לגולשים רוב שלומות

אני מתכבד להביא לאתר שלי חלקים נרחבים מסידור אבותינו שחובר על ידי הרב מאיר אלעזר עטיה הי"ו. הסידור שופך אור על המנהגים של יהודי ממרוקו בכל הזמנים, ולאחרונה נשתכחו מהם. ואף לחלקם אינם ידועים. כמי שגדל במרוקו ומכיר קצת את המנהגים ובעיקר מנהגי תפלה, אני מודע לחשיבות הנושא.

סידור זה קיבלתי אותו מידיד אתר עת הייתי פעיל באתר " קוסקוס "

אני תקווה שהבאת הדברים יאיר את עסידור אבותינוינינו ונחזיר עטרה ליושנה…..

אלי פילו

בע"ה

תכון תפלתי קטורת לפניך

סידור אבותינו

מסודר מתוקן בטוב טע"ם באורח נכונה

ליהדות מרוקו והספרדים

מאת : הרב מאיר אלעזר עטיה הי"ו

 

מבוא לסידור אבותמו

כמו שמן הראוי שלא להיכנס לבית חבירו פתאום בלתי אם יקוש תחילה על הדלת, כן אין לקרוא בספר בלתי אם יקרא תחילה את המבוא שלו. (ספר הברית)

סידור אבותינו חובר במטרה להחזיר השמטות הנוסחאות, הגרסאות והמנהגים של התפלות כפי שקבלנום מאבותינו ואשר שגורים בפינו כנתינתן דור דור ודורשיו מפי קדושי עליון רבותינו חכמי מרוקו והספרדים.

אותם סידורים אשר בהם התפללו אבותינו אזלו מהשוק ובמקומם הופצו לאלפים ורבבות סידורים על פי נוסחאות אחינו עדות המזרח ומנהגיהם. גם הופצו ע״י סוחרי ספרים סידורים בצירוף מספר זעיר של מנהגי מרוקו הידועים בלי טעמים ונמוקים וגם מצער שערבבו תחומים והכניסו מנהגים שמעולם לא שמענו עליהם, מנהגים אשר הונהגו ע״י עדות אחרות, עד שלצערינו היום הדור הצעיר אינם יודעים מהו הנוסח המקורי של אבותם, ומשתוקקים לחזור לשאוב מאותם מקורות מהימנים. וכבר מרן החיד״א בספרו קשר גודל סימן י״ב אמר: ״מנהג שורשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום״ וכו'. על כן הבאתי כל מנהג במקומו עם ציון מקורו, טעמו ונימוקו ועל מה אדניו הוטבעו. באופן שסידור זה בעזהי״ת ישמש כעין אנציקלופדיה ערכית למסורת אבותינו.

לאור האמור הצטרכתי לציין הדברים כדלקמן:

 א-באותיות מודגשות, ציינתי כל שינויי הנוסחאות והגירסאות היתרות והחסרות כדי שכל מתפלל ירגיש ידע וילמד מקום השינויים וישננם היטב. כ״כ ציינתי באותיות בולטות כל הראשי תיבות המיוחדות לכוונות התפלה, ועוד ציינתי באותיות קטנות הנוסחאות הנוהגות רק בחלק קטן מהקהילות הפזורות במרוקו.

ב – מנהגי כל קהילה וקהילה ציינתי ליד אותו הקטע השייך לתפלה. ולא ראי זה כראי זה כי מדינת מרוקו מאוד גדולה, מנהגי התושבים שונים ממנהגי המגורשים. מנהגי תושבי הדרום, שונים ממנהגי תושבי המרכז, החוף, צפון מזרח והאמור הספרדי.

ג – הלבה ומסורת – אוסף עינייני הלכות התפלה מלוקטים מהרמב״ם, מרן השו״ע והחיד״א ורובן ממרנן חכמי מרוקו ראשונים ואחרונים.

ד – טע״ם לתפילה – ליקוט דברי טעם ומוסר לפני קטעי תפלה, רובם מרבותינו חכמי מרוקו.

ה – א״ם למסית – שורשי המנהגים מקורותיהם, טעמם ונימוקם, מאשר שמענו מחכמי העדה ומזקניה וגם הערות הבאות עליהם מחכמי מרוקו עם אוסף שינויי הנוסחאות בראש כל קטע וקטע. (לדוגמא ראה אם למסרת 18-)

יש לציין שההלכות המובאות בסידור, הינם טעם וסיבה לקיום המנהגים ולא עומדים במחלוקת כנגד הפסיקות המובאות בסידורים אחרים, ובפרט לאלה שיצאו בהסכמת גדול הדור אדמו״ר רבינו עובדיה יוסף שליט״א. מטרתינו להציב בפני הדור החדש מסורת אבותינו המהוללה והמפוארה ולהוכיח שהינם מסורות על בסיס איתן וחזק. ואותן התפילות הונהגו ויצאו מפי שרפי קדש כמלאכי השרת.

ו – מנהגי ראש הודש חול המועד ואסרו חג הכנסנו אותם לתפלה של חול כדי לזוכרם היטב במועדם.

ז – תיקון לאה ורחל, בקשות הבוקר לחול, לשבת וראש חדש, אשר מנהג ותיקין היה לאומרם יום יום על פי נעימות עתיקות מסורתיות.

ח. מנהגי אבלות: שכיב מרע (גוסס), טהרת המת, הקפות שעושים לאנשים כשרים, סדר לווית המת וקינות הנאמרים לאנשים חשובים על כל אלה אבד עליהם הכלח וכבר נשכחו ועלינו לחדשם.

ט – צוינו הפרדות בין אותיות דומות אשר סמוכות הגורמות לידי הבלעה בקריאה וזאת על ידי סימון חץ < כמו כן בעיקרי התפלה- (ברכות ק״ש ועמידה) סימנו ההברות המוטעמות מלעיל בשופר מהופך, ומלרע בקדמא – קמץ חטוף (קטן) סימנו באות ״או״ לועזית מעל האות.

השוואים הנעים צויינו בשוואים מודגשים, ושווא בראש מילה לעולם נעה.

י – בל שמות הוי״ה ב״ה משולבים באדנו״ת. וזה רמוז באמרם: לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי, ע״ד מ״ש דשם הוי״ה נקרא גלוי(כי היא כתובה וגלויה לפנינו) ואדנ״י נקראת סתר לפי שאותיות אדני אינם נגלים (כי קוראים שם יהוה בשם אדני), וצריך לחבר הוי״ה ואדנ״י כזה יאהדונה״י וזהו צריך להיות: ירא שמים בסתר שהוא אדנ״י כבגלוי שהוא שם הוי״ה (מהר״ר רפאל מסעוד אבן מוחא) גם היות וסידור זה כולו לפי מסורת מרוקו ראיתי לנכון להציב בימין העמודים הפסוק ״שויתי יהוה לנגדי תמיד׳/ כי אבותינו הקדושים הקפידו תמיד לצייר שם ״השם״ בין עיניהם ורובם החזיקו בסידור תפלתם ציור ״למנצח בנגינות מזמור שיר״ עם ״שויתי ה׳״ בראש הציור. ועוד למען יוכל המתפלל לכוין לבו כראוי לאבינו שבשמים.

יש לציין שאין מנהגנו להניע ״שוא״ הבאה אחרי שורוק אפילו ששורוק היא תנועה גדולה, לכן לא הקפדתי להדגישו בכל מקום רק במקומות שעל הרוב מניעים אותם.

*בתפלת העמידה ובאשרי יושבי ביתך, ניקדנו שמות ההויה לפי שמות הספירות הצמודים להם, כמובא בסידורי המקובלים הקדמונים.

השם יתברך יעזרנו לעבדו בשמחה, בלבב שלם ובנפש חפצה, ויקבל תפלותינו ברצון, אכי״ר.

ע״ה מאיר אלעזר עטיה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 104 מנויים נוספים

Translate:
רשימת הנושאים באתר
ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
Translate: