סידור אבותינו- רבי מאיר אלעזר עטיה הי"ו

בע"ה

תכון תפלתי קטורת לפניך

סידור אבותינו

מסודר מתוקן בטוב טע"ם באורח נכונה

ליהדות מרוקו והספרדיםסידור אבותינו

מאת : הרב מאיר אלעזר עטיה הי"ו 

אם למסֹרת.

 

[1] ראיתי להביא לזה ביאור הרמ״ז המובא במקדש מלך לרבי שלום בוזגלו בבראשית יא ע"ב :

שיש לכוין בזה לאור אין סוף ב״ה המאיר באותה ספירה, כי אלו השמות וההויות אינם עצמות אין סוף, רק נשמת הספירות המשמשים ככלים בלבד. והכוונה היא שיכוין אל אור של אין סוף ברוך הוא השוכן בקרבם ומחיה את כולם.

וביאור לזה קצת מביא רבינו בחיי על התורה (דברים פרק ד פסוק ז) ״כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו״. רמז לנו משה רבינו בכתוב הזה על מעלתן של ישראל שהם מתפללים ונענים, כי יכוונו אל הכח העליון להשפיע כחו ״במדות״ בכל מדה ומדה הצריכה להם, ולכך הם נענים בכל פעם ופעם.

וביאור הכתוב, כי מי גוי גדול אשר לו המדות קרובות אליו כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו ולא אל המדות.

ומזה יאמרו רז״ל (ע״ז ג:) עמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים, עמוד מכסא רחמים ושב בכסא דין, הכל כפי מה שצריך המתפלל. ועל המדות הזכיר הנביא ע״ה (חבקוק ג.ח) -כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. ודרשו רז״ל: אין הרוכב טפל לסוס, אלא הסום טפל לרוכב, והבן זה. עכ״ל.

כאן רבנו מלמד שאין להתפלל אל המדות כלומר הספירות, כי הם רק כסוס תחת הרוכב בשמי שמי קדם האין סוף ב״ה.

קדמות מסורת יהודי מרוקו

זכור ימות עולם – קדמות קהילת יהודי מרוקו המעטירה, אחת הקהילות אשר מעולם לא פסקה מהם תורה.

ראשוני העברים הגיעו אל נמלי המגרב בעקבות הספנים הפניקים הצידונים בימי שלמה המלך, לשם העמיד את בנו ״בעשה״ כמנהיג אזור סוס, מת ונקבר שם בכפר אנזור, ונקרא בפי ההמון ״סידי בועישה וסלימאן.

בתקופת הגאונים היה קשר ישיר בין גאוני בבל לחכמי קירואן וצפון אפריקה, והרבה מנהגים ומסורות נשתמרו עד היום אשר מקורם מימי הגאונים ומיוחדים רק לקהילות אלו.

שלושה עמודי הוראה

הרב התלמודי והפוסק הנודע רבי יצחק אלפסי אשר נולד בקלעת חמד כפר הסמוך לפאס, לא עקר לספרד אלא בזיקנותו לאחר שימים רבים הרביץ תורה במרוקו וכתב שם את חיבורו הענקי תלמוד קטן ואת רוב-רובן של התשובות שחיבר, גם תלמידו רבי יוסף אבן מיגש שימש ברבנות בקהילת פאס.

רבי מימון אביו של הרמב״ם מצא לנכון לשלוח את בנו הצעיר הפיקח והחכם מכל אדם ללמוד תורה דווקא לעיר פאס עיר התורה והחכמה, להשתלם שם בעיון התלמודי וכללי ההלכה אצל גדול הדור רבי יהודה הכהן אבן שושן.

רבותינו המגורשים מספרד, פתגם היה בפיהם ״אל המקום אשר יפנה הרא״ש אחריו אנו הולכים״. כי המגורשים שנהרו אל עיר פאס, רובם היו מקאשטילייא מקום רבנותו של הרא״ש.

אם למסֹרת

ע׳׳כ הרבה פעמים מוצאים שמנהגי אשכנז דומים מאוד למנהגי מרוקו, מה גם שבמשך כל הדורות נשלחו מהתם להכא לאיסוף תרומות לצרכי הקמת ישיבותיהם ובאותם הזדמנויות לקחו איתם כל מיני מנהגים קדומים אשר מיוסדים על אדני פז רבותינו הקדושים, ומעולם המנהגים לא שונו חזקים כראי מוצק, אלה מנהגים עתיקים שקדמו למר״ן ע״ה בעשרות ומאות שנים, או מנהגים שונים הנובעים מפירושים שונים בדעת השו״ע בין חכמי המערב לחכמי אשכנז ועדות המזרח.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 104 מנויים נוספים

Translate:
רשימת הנושאים באתר
ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
Translate: