סידור אבותינו- רבי מאיר אלעזר עטיה הי"ו

בע"ה

תכון תפלתי קטורת לפניך

סידור אבותינו

מסודר מתוקן בטוב טע"ם באורח נכונה

ליהדות מרוקו והספרדיםסידור אבותינו

מאת : הרב מאיר אלעזר עטיה הי"ו 

אם למסירת                              

אנו עדים שעד לזמנינו אנו, היו אי אלה מנהגים, נוסחאות ונעימות שונות בין קהילה לקהילה, ואפי בין ציבור ביהכנ״ס זה לבין ביהכנ״ס הצמוד לו, אלה היו מנהגים טובים אשר הביאו איתם גולי ספרד ופורטוגל ולא היה מי שהעיז להעיר להם או לשנות להם אפי נעימה כל שהיא בתפילתם,

עובדה, בשנות החמישים אחדים משליחי חב״ד רצו לערער על מנהגי הנפיחה והציעו סדרים חדשים בנושא הכשרויות, מיד נקראו לסדר באופן דחוף ע״י חברי ביה״ד הגדול שבכזה-בלנקה אשר בראשם כיהן הגאון הגדול מהר״ש משאש זצוק״ל, וכה היו דבריהם כדרבנות: אנו קוראים לכם לסדר, הוי ידוע שאתם נשלחתם אלינו למרוקו כדי לקדם מוסדות חב״ד ע״י כ״ק האדמו״ר שליט״א, אנו מכבדים את רצונו של האדמו״ר בזה, ואנו נעזור לכם בכל הקשור להפצת תורה ויר״ש, אבל אינכם רשאים בשום פנים ואופן להתערב במנהגי הארץ הוו, כי מנהגי ארץ זו מושתתים על פי גאוני ארץ אשר שמם הטוב יצא לשם ולתהילה בכל רחבי עולם התורה, ומהיום והלאה איננו רוצים לשמוע שום ערעור או דיבור בעניינים אלו ע״כ. אזהרה זו הקפידו לקיימה עד לעשור האחרון אשר כמעט כל הקהילה עזבה את מרוקו.

זאת ועוד בישיבת חב״ד אשר בעיר מכנאס מונה לר״מ הישיבה מו״ר הגאון העצום הצדיק רבי יצחק א-סבאג זצוק״ל אשר בעבר שימש כראש ישיבת הרבנים ״כתר תורה״ ומיומו הראשון התנגד בכל תוקף ללימוד התניא והקבלה בישיבות הקטנות דבר שלא היה מקובל בישיבות מרוקו מקדמת קדמתא, ובלית ברירה כיבדו הוראותיו, הנה רק משני מקרים אלו שקרו בזמננו אנו רואים בעליל שאין לומר שמנהג זה או אחר נלמד מקהילות ומעדות אחרות, ומשם באר״ה והדבר ברור ואין להאריך בזה עוד, (כך שמעתי מפי תלמידיו ומובאים הדברים בכת״י אם למסורת).

מה גם כבר מימי ראשוני חכמי המערב בפסקיהם היה לא להביא ראיות ממנהגי אשכנז, וכן כותב ר׳ יוסף ברדוגו: מגדולי חכמי ראבט לפני כמאה וחמישים שנה להרב עדות יעקב (ברדוגו) וזה לשונו הטהור: ומ״מ אין להביא ראיה מאותו המנהג של מדינות אשכנז כמו שידוע בכל הגהות מור״ם, ״שאין אנו הולכים אחר מנהג בני אשכנז כלל״(דבריו מובאים גם בהקדמה לספרו יבין שמועה).

*גם רבינו הקדוש נטפל לחזק מנהגים והפסקים בתוך התפילה למרות היותו מגדולי המקובלים. וכה דבריו בספרו חפץ הי, ברכות א׳ באמצע פירושו לדברי התוס׳ ד״ה אחת ארוכה: מכאן ראיתי להוכיח לחזק המנהג שנהגו לומר הרבה פזמונים ותחינות ביום התענית וביום ר״ה וביום הכפורים בתוך תפילת י״ח כפי סדר הנוגע לכל אחד כי כן נתנו רשות רבותינו להוסיף כפי מה שירצו ודלא כמנהיגים להשמיט הפזמונים ביום יוהכ״פ מתוך התפילה כי מנהג אבותינו תורה וכן ראוי להניח הסדר שכתוב במחזורים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 104 מנויים נוספים

Translate:
רשימת הנושאים באתר
ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
Translate: