סידור אבותינו- רבי מאיר אלעזר עטיה הי"ו

בע"ה

תכון תפלתי קטורת לפניך

סידור אבותינו

מסודר מתוקן בטוב טע"ם באורח נכונה

ליהדות מרוקו והספרדים

מאת : הרב מאיר אלעזר עטיה הי"ו 

הקדמת המחבר

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתךסידור אבותינו

האר עיני למען אראה ואבין מתורתך את הדברים הנפלאים הנסתרים והנעלמים שאינם מפורשים בה (שעשועי תורה)

ישמחו החזנים ויגילו ממתפללים, הרוצים לדעת ולהכיר מנהגי התפלה נוסחאותיה וגרסותיה השונות, ועל מה יסודותיה הוטבעו בעבר הרחוק ועם הזמן אבד טעם שרשם ונימוקם מהמתפלל,

אם מחמת שבעלייתם לארצנו או לגלויות אחרות והתערבו בקהילות זרות אשר להם נוסחאות ומנהגים שונים, או מחמת שלא היתה אפשרות בידם להשיג ספר תפילה כמנהגם בזה איבדו מסורת אבותם בנוסחי התפלות, ויש עוד סיבות אחרות אשר יפה השתיקה להם ואין צורך לפרטם וד״ל. (ראה מבוא לסידור זה לעיל עמוד ב׳)

אמנם יצאו בשנים האחרונות סדורים עם נוסחאות שונות וכל אחד אומר שזה הנוסח הנכון והמדוייק, ויש מפיצי ספרים או סתם ילידי הארץ אשר מעולם לא התפללו עם קהילות מסורתיות מקוריות, מוציאים סידורים בתוספת של כמה מנהגים ומפרסמים שהוא על פי ״נוסח יהודי מרוקו״ ומאידך מחוסר ידיעה משאירים בו נוסחאות המנוגדות למנהגינו. ויש אשר הוציאו לאור סידורים על פי קהילה מסויימת או רב מסויים וכותבים על פי נוסח יהודי מרוקו, דבר שאינו מקובל על כל הקהילות שבכל ערי מרוקו הגדולה והרחבה, בזה צריך לציין דברים השנויים של כל עיר ועיר. כי בדורנו זה לאושרנו רבים בן פורת יוסף מבני עדתנו חוזרים לחיק מחצבתם ובהם גם בני ישיבות הקדושות, אברכים, רבנים ודיינים אשר התחנכו בארץ ורוצים לחזור למנהגי אבותינו ולדעת על מה אדניהם הוטבעו.

לאור זה בזמננו מורגש שיש חסרון ״בסידור אבותינו״ אשר יתן למתפלל אשנב קטן להסתכל במה שמסתתר בחביון מסורת אבותינו זה דורות רבים, לבדוק סיבת השינוי וערך היחוד שבהם.

על כן מתוך עסוקי בתורתם של רבינו חכמי המערב, שאיפותי תמיד היו ללמוד ולדעת כל אורחותם, מנהגיהם וסתרי תפילותיהם המיוחדות להם בעבודת קודש שבשערי תפילה.

כי דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם (רמב״ם דעות פ׳׳ו א׳)

ובחסדי ה׳ עלי, זכיתי מילדותי לשאוב מתורת חכמי עדתינו וזקניה. ישבתי בין ברכי רבנן, ודבריהם היו נר לרגלי. שורשי אהבתם מנהגיהם ולחניהם נטועים בי עוד מימי ילדותי, כאשר התפללתי בקביעות בביהכנ״ם ע״ש המרא דאתרא, ראש לכל רבני המערב (בשנים התרצ״ה – הת״ש) הגאון רבי יקותיאל חיים ברדוגו זצוק״ל.

מחלון ביתי ומהחדר אשר בו נולדתי נשקף ביהכנ״ס הנ״ל, כך שכל התפלות והבקשות נקלטו באזני, ומקטנותי הייתי מפזם ומנעים ביני ובין עצמי אותן נעימות עתיקות. נעימות שחדרו ללבי ומלאו אותי בחן נעימותיהם, עד אשר זכני הקב״ה להיות מסדר התפלות בהקפדה מלאה על פי הנוסחאות שהיו מקובלות מדורי דורות.

שליח הצבור בימי נעורי היה ר׳ מאיר ברדוגו נכדו של הרב זצ״ל ובנו של החזן המפורסם ר׳ אלישע ברדוגו ע״ה. הם הקפידו שהתפלה ולחניה, גרסותיה ומנהגיה תיערך עפ״י קבלת אבותיהם הקדושים.

מאז עמדתי על עמדי נטיתי בכל מאודי להתחבר לחזנים הדגולים שהיו בערים השונות ממראכש בדרום ועד תיטואן, במטרה ללמוד הפיוטים והבקשות של יהודי מרוקו.

המשך………………………

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 104 מנויים נוספים

Translate:
רשימת הנושאים באתר
ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
Translate: