סידור אבותינו- רבי מאיר אלעזר עטיה הי"ו

בע"ה

תכון תפלתי קטורת לפניך

סידור אבותינו

מסודר מתוקן בטוב טע"ם באורח נכונה

ליהדות מרוקו והספרדים

מאת : הרב מאיר אלעזר עטיה הי"ו סידור אבותינו

הבריות : שווה בבית…יש הלאה גירסאות המוסיפין : ממלשינות, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משונה, מחולאים רעים, ממקרים רעים…..

2 הנותן ליעף כח – עיין במרן השו״ע (סימן מ״ו ס״ו) שכתב דאין לאומרה בשם ומלכות, וכן נהגו בעיר מכנס שאין אומרים אלא ״ברוך הנותן ליעף כח״,

ועיין בספר שמש ומגן (ח״א סכ׳׳ה) למורנו הגר״ש משאש שהביא את דברי הכנה״ג במקורם (שטה כ״ט) שכתב וז״ל: ומנהגנו לאומרה בלא שם ומלכות, וכתב עוד שם: שמעתי אומרים על תייר אחד שבא מארץ הצבי והעיד על מרן השו׳׳ע שחזר בו בסוף ימיו והיה מברכה בשם ומלכות, וכתב ע״ז הכנה״ג ונערתי בהם שא״א לדחות מה שכתב מרן במפורש בשו״ע ע״פ שמועות שחזר בו, ועוד כתב הכנה״ג דאפי׳ לא אמרה מרן היינו אומרים כן מדעתנו דהרי טעמו של מרן הוא דברכה שלא הוזכרה בתלמוד (ראה ברכות ס:) אין לנו רשות להוסיפה וטענה זו טענה יפה היא וכבר כתבה הרא״ש לגבי ברכת פדיון הבן.

והגר״ש משאש הביא עוד בשם הרב מעט דב״ש שכתב שאילו היה רואה מרן את דברי האר״י היה חוזר בו, והוא השיג עליו דמנין לנו שהיה חוזר בו? אדרבא הצד הברור לפנינו שראה סברא זו ודחאה בשתי ידיים, וסיים שם שאין לומר אילו ראה היה חוזר דא״כ לית לן האי כללא ד״לכו אל יוסף״ עכ״ל.

אבל בספר ״נהגו העם״ כתב שבעירו צפרו נהגו לברכה בשם ומלכות כדעת האר״י ז״ל עכ״ל.

וכן ראינו בכל הסידורים העתיקים שהביאו ברכה זו בשם ומלכות, ומסתמא כך נהגו רוב יהודי מרוקו.

 צךכי – ברכה זו נתקנה על נעילת הסנדל- נעל, והרה״צ ר׳ יעיש קריספין ע״ה נתן טעם לזה ע״פ הפסוק בתהילים: (ח, ז-ח) ״תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו צונה ואלפים כולם וגם בהמות שדי וגו׳״, דע״י שפושט האדם את עורותיהם ועושה מנעלים לרגליו, ניכר לעין שכל הבהמות והחיות נמצאים תחת ממשלתו, וכיון שכולם נמצאים תחת ממשלתו ממילא נעשים לו כל צרכיו, וע״כ כשנועל מנעליו מברך שעשה לי כל צרכי, ומטעם זה כתבו האר״י דיל והרב חיד״א והבן איש חי (פרשת וישב ט׳) דאין מברכים ברכה זו בתשעה באב וביום הכיפורים משום דבימים אלו אסורים בנעילת הסנדל.

ולעצם הנוסח: גירסתנו היא צָרְכִּי בלשון יחיד. אולם יש סידורים שהגירסא בהם צרכי, וכך כתב גם הרב בעל ״חסד לאברהם״, אולם מדברי הרב אלעזר הלוי בן טובו מחבר ספר ״פקודת אלעזר״ משמע שגרס כגירסתנו שהכ״ף מודגשת בחיריק וכ״כ ר׳ דוד עובדיה בספרו ״נהגו העם״ שכך נמצא בסידורו של הרב יעב״ץ (רבי יעקב אבן צור) וכן מנהגנו.

אין לברך ביום הכפרורים ובתשעה באב זו מכיוון שכל העולם הולכים יחפים, וכתב הר"א אנקאווה שכך הוא המנהג להולכים על פי האר"י ז"ל, והמברכים יש להם על מי שיסמוכו הלא הם הרמב"ם והשו"ע ועוד. והאבל תוך שבעה מברך ברכה זו והברכה על שאר העולם שאינם יחפים.

שלא עשני אשה – עיין לעיל (הלכות ברכות השחר סעיף ט׳) שם הביא הרב ר׳ רפאל ברוך טולדאנו נוסח אחר לברכה זו. אולם מורנו ורבינו הרב ר׳ אברהם אנקווא בספרו ״חסד לאברהם״ מקיים את הגירסא הנמצאת לפנינו שלא עשני אשה וכתב דהטעם לגירסא זו שגורסים ״שלא עשני״ היא: שלא נתגלגלתי בעוונותי באשה שאינה מצווה במצוות כאיש. ולעומת זה האשה מברכת שעשני כרצונו להצדיק עליה את הדין. וכן בברכת שלא עשני גוי הטעם שלא נתגלגלתי בעוונותי בגופו של גוי, (בהיותי בפאס שמעתי מידידי שלשלת יוחסין הנו״ח בנימין סרירו הי״ו ששמע מפי רבי ידידיה מונסניגו זצ״ל שהיו חכמים אשר קיבלו מרבותיהם הראשונים בפאס לברך ברוך…שלא עשני כגויי הארצות), וכן הטעם בברכת שלא עשני עבד שלא נתגלגלתי בעוונותי בגופו של עבד החייב במצוות כאשה, ועוד טעמים אחרים ע״ש ובזה נחה דעתינו להמשיך בגירסא זו.

5 מנהגנו מברכה זו והלאה מברכים בלשון רבים כמו שמצינו במסכת ברכות (כ״ט) אמר אביי לעולם לישתף איניש בהדי צבורא (ישתף עצמו בתוך הציבור), ופירש רש״י: אל יתפלל תפילה קצרה בלשון יחיד אלא בלשון רבים ומתוך כך תפלתו נשמעת, וכן מצאנו שהובאת גירסא זו בכמה סידורים ובסידורי המקובלים.

ונראה טעם לגירסא זו, דכיון דנהגו דמסדר התפילה מתחיל לומר הברכות בקול רם (ובמתון) כדי לזכות הציבור בעניית ברוך הוא וברוך שמו ובענית אמן, וגם כדי להוציא ידי חובה אותם יהודים פשוטים שאינם יודעים לקרוא, וכן להוציא ידי חובה את הת״ח ואנשי מעשה הלומדים בלילות, על כן נכתבו ברכות אלו בלשון רבים, וראיתי להרב בית מנוחה שהביא בשם ספר הגן(דף הי) וזה לשונו: יש לומר הברכות בבית הכנסת בקול נעים. ואיש אחד מאן דהוא, זכה לגן עדן מפני שהיה אומר הברכות בקול נעים בבית הכנסת, ואף שהיה אדם קל, זכות וו הביאתו לגן עדן ומכבדים אותו. כך סיפר אותו אדם אחר פטירתו לשמש בית הכנסת. עכ״ל.

                       יש מוסיפים: ״למענך׳ שתצילנו היום ובכל יום ויום. וראיתי זקני מכנס הנוהגים להוסיף כאן ״בכל שעה ורגע, מאנשי פשע, מאנשי רשע, מאנשי חמס, מאנשי מרמה, מאנשי עלילה, מעזי פנים וכוי… ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר, ומבטול תלמוד תורה, ומכולם תצילנו ה״׳.                

                       ומעזות פנים כך הגירסא בכל הסידורים מנוקדת הזי׳׳ן בשורוק. אולם מורינו הגדול רבי חיים רפאל שושנה (שהיה דקדקן גדול) בספרו אע״ש הורה שצריך לגרוס ומעזות – הזי״ן – בחולם, כנגד נשים עזות פנים, כמו מאדם רע ומאשה רעה. וכן פשט רש״י ז״ל (בברכות ט״ז:).

וזה לשון רש״י: מעזי פנים שלא יתגרו בי. ומעזות פנים שלא יוציאו עלי לעז ממזרות ע״כ. הרי שדיבר כנגד הנשים שכוחן בפיהן. והמנקדים הזי״ן בשורוק – שרקו ויחרקו שן בפירוש רש״י ז״ל. ע״כ לשונו.

 

וכדי ליישב הגירסא השגורה בפינו (ומעזות בשורוק) נביא את ביאורו של המהר״י קריספין וז״ל: מעזי פנים – שלא יעיזו פניהם בנו ולא נבוא לידי ריב ומחלוקת עימהם. ומעזות פנים – שלא נעיז פנינו כנגד אחרים דבזה עלולים אנו לבוא לידי מריבה עימהם. דמעיקרא הוא ריב דהוא בלשון זכר, ולבסוף מריבה דהיא לשון נקבה הפרה ורבה. עכ״ל. דבכפל זה שהוא תוצאה הבאה מעזי פנים ומעזות פנים יש גם זכר ונקבה כדלעיל ובזה תתיישב גם גירסתינו שעל ידי הריב של עזי פנים נבוא לידי עזות פנים הגורמת אח״כ למריבה הפרה ורבה.

ומדינה של גיהנם – מדינה במפיק ה״א, והטעם כתב המהר״י קריספין שהרי כל מה שביקשנו עד כאן היה בקשת הצלה בעולם הזה. וע׳׳כ אנו קוראים מדינה במפיק ה״א שיצילנו האל גם מדינה של גיהנם לעתיד לבא.

היוצא מדבריו שהגורמים בלא מפיק ה״א כוונתם שיצילנו מדברים המביאים לדינה של גהינם.

ומכל מקום ע״י שתהיה לאדם עין טובה על אחרים וישמור את לשונו מרע, ינצל מכל הדברים האמורים לעיל, שהם דברים הבאים כתוצאה ישירה מהתנהגות לא נכונה של האדם.

ומתוך כך נביא קטע מתוך דבריו של מרן המאור הגדול הגר״ש משאש זצ״ל (שמ״ש ומגן ב׳ עמוד שכ״ו) על הפסוק ״מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב״ וכר דביאר דכוונת הפסוק היא דהמדבר לשון הרע, מלבד זה שיוצר לעצמו כמה וכמה אויבים גשמיים ורוחניים, אין חייו חיים, שכולם מלאים עצבות ודאגות על מה שהוא רואה בטוב את חביריו ומקנא בהם ורוצה להיות כמותם ואינו יכול להדמות אליהם וכל זה אינו מניח לו לחיות בטוב וכוי. וזהו שמסיים ״סור מרע״ דעל ידי שהנך נוצר את לשונך ושפתיך מרע, על ידי כך הנך מסיר את הדאגות והדברים הרעים מעליך, ובמקום זה הנך ״עושה טוב״ לעצמך שתהיה שקט ובוטח ויהיו לך ימים של טובה.

וראיתי למי שפירש דמה שאמרו חז״ל ״תשעים תשעה מתים בעין הרע״ אין הכוונה כפשט הדברים שאנשים מביטים עליהם ונותנים בהם עין הרע, אלא נהפוך הוא הם מתים מעין הרע שנותנים עינם באחרים ומקנאים בהם, דהצער שיש להם בראותם הטוב שיש לאחרים (ומקנאים בהם) ממיתם לבסוף, והוא נכון. ע׳׳ב לשונו הטהור.

ונלע״ד דזה מתאים לדברי התנא באבות (פ״ב, י״א) רבי יהושע אומר: עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות ״מוציאין את האדם מן העולם. ועוד שם (פ״ד כ״ח) רבי אלעזר הקפר אומר: הקנאה, והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם״. דמדות רעות אלו גורמות להם לצאת מהעולם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 104 מנויים נוספים

Translate:
רשימת הנושאים באתר
ינואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
Translate: