ממזרח וממערב-כרך ד'- מאמרים שונים-ארמית ועברית בשירת רבי דוד בן אהרן חסין – אפרים חזן

ממזרח וממערב כרך רביעיאפרים חזן

קובץ מחקרים בתולדות היהודים במזרח ובמגרב

בעריכת

שמעון שורצפוקס

הוצאת אוניברסיטת בר-אילןרמת גם – תשמ"ד

ארמית ועברית בשירת רבי דוד בן אהרן חסין – אפרים חזן 

הסכמות חכמי מקנאס לספר נושאות את התאריך של שנת תקמ״ב, ובשער הפנימי לפיוטי האזהרות רשומה שנת תקמ״ז, לאמור הספר היה מוכן בידי המחבר שנים לא מעטות קודם שיצא לאור. מהדורה אחרת של הספד יצאה לאוד בשנת תרצ״א בקאזאבלאנקה בהשתדלות צאצאי המשורר.

מלבד שתי מהדורות אלה.המקבצות את כלל שירי רדבא״ח, נפוצו שיריו בקבצים רבים נוספים שבדפוס ושבכתבי־יד, ומהם שנדדו, כאמור, עד למצרים הרחוקה ״.

התפוצה הרבה שזכתה לה שידת רבי דוד, והחיבה היתירה שנודעה לה אצל יהודי מארוקו עשו אותה חלק בלתי־נפרד מכלל השכלתו של כל יודע עברית במארוקו. לשון שירתו של רדבא״ח נוטלת חלק בתודעתם הלשונית של יודעי ספר — וכאלה רבים היו — שבין יהודי מארוקו; ומהם היודעים לצטט ממנה טורים שלמים ואף שירים לא מעטים בעל־פה. שימוש הלשון אצל משוררנו עשוי אפוא להשפיע על כתיבתם ועל דיבורם של בני קהילה גדולה במשך מאתיים השנים שלאחר פטירת המשורר.

אחד הדברים המעניינים בשימוש זה הוא בפנייה אל כל רובדי הלשון העברית ואף אל הארמית והעמדתם זה בצד זה, עתים דרך מיזוג מלא ועתים דרך הרכבה וצירוף, ונושא זה הוא עניינו של מאמרנו.

השימוש הנרחב בכל מקורות הספרות העברית בשימושי הלשון ובשיבוצים ספרותיים יש בו כדי להעיד על בקיאותו הרבה של המשתמש ועל למדנותו. גם הזדקקותו של רבי דוד לנושאים הלכתיים כמו בפיוטו הארוך על הלכות שחיטה מעמידה דמות של תלמיד־חכם מובהק. מקור אחר לעניין זה הוא בעדותו של רבי משה מאימרן בהקדמה למהדורת אמשטרדאם: "… ועם שידיו רב לו בכל הש״ס, ובמדרשי האגדה שפתותיו שושנים, שנה ופירש כל דבר הקשה הלא הם כתובים על ספר כמוסים באוצרותיו…״. לאמור: יש לפנינו עדות על כתבים של רבי דוד בהלכה ובאגדה שלא הגיעו לדפוס, והעד משבח את הכתבים ואת הכותב (״שפתותיו שושנים״).

תיארנו עניין זה שכן השימוש ברובדי הלשון תלוי במוחלט בהיקף ידיעותיו ובלמדנותו של המשתמש. ואם נרצה לפרט יותר נוכל להיעזר בשירי השבח, ולהבדיל בשירי המספד, שכתב רבי דוד על תלמידי־החכמים, שבהם הוא מציין את המקורות שתלמיד חכם בקי בהם: מקרא משנה ותלמוד, ספרא וספרי ותוספתא, רש״י ורבנו תם, רבנו נסים והרי״ף, הרא״ש והרמב״ם, הרשב״א, הריב״ש והארבעה טורים, כללו של דבר, המעגל המקיף של ספרות ההלכה והאגדה והפרשנות עליה.

 עניין נוסף הקובע בשימוש ברובדי הלשון הוא באופי השירה ובעיקר בז׳אנר השירי העומד לפנינו, שכן לשונו של שיר מושפעת במישרין מן המקורות שמהם יונק השיר בענייניו. למשל, שירים העוסקים בי״ג העיקרים שואבים מספרות ההגות של ימי־הביניים הן ענייני תוכן והן ענייני לשון, ובאופן דומה נוהגים שירים המבססים עצמם על הקבלה ועל ספרות הנסתר. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30