מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

הוצאת ראובן מס ירושלים – תשל"ו – 1976

רבי דניאל השומר

מעשה נסים. רבי דניאל השומר אשכנזי.

תופעה נפוצה בין המאמינים הנמנים עם שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות היא הזיקה החזקה לצדיק, לקדוש, על פי רוב לאחר פטירתו של הלה, קשר הבא לידי ביטוי בדרכים שונות. קשה לעמוד על המורכבות של תופעה זו. האם בני האדם מרגישים את עצמם כה רחוקים מאלוהים שהם נזקקים לדמות ביניים שתתווך בינם ובין האלוהים ?

פולחן הצדיקים פרץ גדר זו ובהרבה מקרים שם את הצדיקים כמטרה לעצמה. הצדיק הוא עתה מקור הכוח והוא הוא הנעתר לבקשות הנצרכים. בעיית יחסי הגומלין בין האדם לצדיק ובין הצדיק לאלוהים עדיין פתוחה, ואין ספק, שהיא תוסיף להעסיק חוקרים שונים.

ברצוננו לתרום לדיון זה כמה עבודות פולקלוריות הקשורות בצדיק אחד, רבי דניאל אשומר אשכנזי הקבור במרוקו. אחד הדברים המאפיינים את יהדות מרוקו היא המשיכה והנהירה לקברי קדושים שונים. קשר זה יונק בוודאי משורשים קדומים.

הערת המחבר בקשר לשם האם  " השומר " או " אשומר ". ידועים רבנים בשם זה ( אשומר ) במרוקו עצמה. רבי אברהם אשומר נזכר בספרו של בירדוגו, נופת צופים. בן נאיים בספרו " מלכי רבנן " עמוד מה, מזכיר את רבי היודה אשומר, מחכמי פאס, שחי במאה החמישית. קוריאט אברהם בספרו " זכות אבות, מזכיר את השם בן אשומר.

רבי דניאל השומר אשכנזי ארבע טוגאנה – מתוך הספר , צדיקי מרוקו ונפלאותיהם "

אחד הקדושים הנערצים ביותר על ידי יהודי מרוקו,שנהרו לקברו בכל ימות השנה, במיוחד נודע ברבים עקב הנסים שחולל בריפוי הפרעות נפשיות למיניהן.

לפי המסורת, מוצאו מארץ ישראל והגיע למרוקו בתקופה קדומה. נערץ גם על ידי המוסלמים שקוראים לו סידי דניל. בארץ, ממשיכים יהודי מרוקו במקומות רבים לערוך הילולה לרבי דניאל השומר בראש חודש אלול.

רבי דניאל אשומר אינו ידוע, יחסית, אצל רוב רובה של הידות מרוקו. רק החל משנת 1944 התחילה להתקיים שם הילולה המונית. באותה נשה הוציא משה עמאר חוברת קטנה בשם " מעשה נסים " כתובה ביהודית ערבית, ובה כמה וכמה עניינים הקשורים בקדוש זה.

החוברת יצאה לאור במהדורה של 200 עותקים, והוים קשה להשיגה, בסעיף הסמוך נביא את הטקסט של " מעשה נסים כלשונו, וכן את תרגומו.

  מעשה נסים

פרק ראשון

פהאד למצחאף מכתובין נסים די זראוו

פצדיק הרב הכולל המלומד בנסים

שמו נודע בשערים כמוהר"ר

דניאל השומר אשכנזי זיע"א

די מנהום יפהם בנאדם לכוח דצדיקים זכותם תגן עלינו ועל כל עמו ישראל אכי"ר.

אנא משה עמאר כא נטלב מן ישראל כוואננא באש די יקבד האד אלמצחאף יחדאז יקראה מן אלוול חתתא אללככאר. ויררד באלו מליח באש יסוף נסים דצדיק הרב הכולל המלומד בנסים כמוהר"ר דניאל השטומר אשכנזי זיע"א אכי"ר.

תעארפו יא כוואננא באס אנא משה הנזכר מן די כונת סי נקדר נעקקל עלא ראצי ולפמיללייא דיאלי. עבאאוני אלהאד צדיק למדכּור, ופשעה די קררבת לצדיק חללת עינייא וברית פהאדיק סאעא שבח לאל פחאל אילא מא כאן ענדי חתתא סי מרצ' כלל.

תרגום.

בספר זה כתובים נסים שקרו אצל הצדיק הכולל המלומד בנסים שמו נודע בשערים כמוהר"ר דניאל זיע"א. שמהם ובין האדם את כוחם של הצדיקים זכותם תגן עלינו ועל כל עמו ישראל אכי"ר.

אני משה עמאר מבקש מישראל אחינו שמי שיקח ספר זה חייב לקראו מן ההתחלה ועד הסוף, וישים לב היטב על מנת שיראה את נסי הצדיק הרב הכולל המלומד בנסים כמוהר"ר דניאל השומר אשכנזי זיע"א אכי"ר.

ידוע לכם, אחי, שאני משה הנזכר משהייתי בן 14 חליתי במחלה קשה לא אליכם, עד כדי כך שלא יכולתי לזכור מאומה. משפחתי לקחה אותי לאותו צדיק הנזכר, ומאותו רגע שהתקרבתי לצדיק פקחתי עיניים ונרפאתי מיד שבח לאל כאילו לא הייתי חולה כלל וכלל.

ופרחת אנא אלפאמילייא דיאלי וזורת מן צדיק ורזעת בריאן שבל לאל, וכממת פי באלי באס אילא עאווני השי"ת נבני בית פצדיק הנזכר. ונהאר חבני השי"ת ווצל לוקאת פאש בתבבת נדר דיאלי ובדית כא נבני פיהאדאק טינפו ציבת למסלמין כא יחרתו האדיק למערה דצדיר הנזכר.

וחתא יהודי מם האדוק לכפרים די קראב לצדיק מא כא יקדר סי יהדר מעאהום ויקוללהום באס מא יחרטו סי פלמערה. ועמלת זהדי בחכמה מעא למסלמין, וקולתלהום עלאס כא תחרתו פלמערה די הייא דליהוד.

ועיית נעמל בחכמה באש נמננעהום מן האדאך לחרט ומא קדרת שי. וטלבלתהום באש יביעולי האדאך למוצ'ע, וטלבולי ואחד לעדאד כתיר. ומן די כא נסוף מא מקדר סי נעטי האד סך די טלבולי, דכ'לת לצדיק כא נבכי וכא נקרא תהילים.

וכא נטלב לצדיק באש יעאוונני וביינלי סי טריק באש נקדר נחייד מן ידיהום האד למערה ומא יבקאוו שי יחרתו פיהא.

תרגום

ושמחתי אני ומשפחתי וביקרתי בקבר של הצדיק וחזרתי בריא שבח לאל וחשבתי שאם השי"ת יעזור לי אבנה בית לצדיק. וביום שרתה השי"ת הגיעה העת לקיים את נדרי. והלכתי בראש חודש אייר בשנת תש"ד וקניתי מקום מן המוסלמים על מנת לבנות בית והתחלתי בבנייה.

ובאותו זמן גיליתי, שהמוסלמים היו מעבדים את אדמת בית הקברות, ושום יהודי מאותם הכפרים הקרובים לצדיק לא היה יכול לדבר אתם ולומר להם , שלא יעבדו את אדמת בית הקברות. השתדלתי לנהוג בחכמה עם אותם מוסלמים, והוכחתי אותם על שהם עובדים בבית הקברות היהודי.

השתדלתי רבות על מנת למנוע מהם את העבודה החקלאית, ולא הצלחתי. ביקשתי מהם, שימכרו לי את המקום, והם ביקשו סכום מופרז.

וכשראיתי שאיני יכול לתת מה שביקשו ממני, נכנסתי לצדיק, ובכיתי וקראתי תהילים ביקשתי מן הצדיק שיעזור לי, ויראה לי דרך על מנת שאוכל להוציא מידיהם את בית הקברות.

וקבל מא נמשי ביומאיין באש נבני לבית כאנת ואחד למסלמא מאתלהא בנהא לא אליכים, ומשאת רפדת תלאתא דלחזור מן אוצט אלמערה, ןסקקפת ביהום לקבי די בנהא ופליל זאהא ואחד פלחלום וכא ידרבהא וקאללהא עלאש תרפד לחזאר מן למערה.

ופצבאח זאת לענדי וכא תקוללי כיף תעמאל באש יסמחלהא לחכם ראה רפדת לחזאר מן למערה וקולתהא לאזם תררד לחזאר למוצ'עהום. ותזיב דביחא ללחכם ויסמחלהא וכן היה. זאבת לחזאר וזאבת לדביחה וכא תטלב סמאחא מן צדיק, ומא בקא שי יזיהא חתתא שי עדאב פליל ובראת.

תרגום פרק 2

יומיים לפני שהתחלתי לבנות סביב קבר הקדוש נפטר בנה של מוסלמית לא אליכם, והיא הלכה ולקחה שלוש אבנים מאמצע בית הקברות, ובנתה בעזרתם את קבר בנה. בלילה בא אליה אחד בחלום, היכה אותה והציק לה ואמר לה : למה לקחת אבנים מבית הקברות  ?

למחרת באה אלי ושאלה אותי איך תעשה על מנת שהחכם יסלח לה על לקחה את האבנים. אמרתי לה, את חייבת להחזיר את האבנים למקומן, ולהביא קרבו לחכם ואז יסלח לה וכן היה. היא הביאה את האבנים ואת הקרבן וביקשה סליחה מן הצדיק ושוב לא הציקו לה בלילה, והיא הבריאה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Recent Posts
  • תנועה השבתאית במרוקו-אליהו מויאל-

    לאחר שמנה את כל התלאות, היסורין והסבלות שעברו על היהודים בתפוצות שונות, מביע התלמיד תמיהה על דברי בן־סעדון, על איזה עובדות הסטוריות הוא מסתמך כאשר הוא קובע באגרת: ״ומזה יצא לנו טוב טעם לבני מערבנו(מרוקו) ומכל שכן לבני אמסטרדם והמבורג שאין שמד״ ותלמידו של ששפורטש שואל: ״האם זה וכיוצא לא יספיקו לקרות זמן זה איכה שמד במקום ידוע לקבעו צום וחובה?״ במלים אחרות אומר התלמיד, האם המאורעות, הרדיפות והנגישות שצוינו לעיל, אין בהם די כדי לקבוע שבזמן זה יש אכן שמד במקום מסוים, וחייבים לקבוע את צום תשעה באב בחובה? את מכתבו מסיים התלמיד בהערה כאילו צדדית, אך נוקבת, המתיחסת

  • יהודי המזרח בארץ ישראל חלק א'- מ.ד.גאון – מבוא

    מבוא: כליון הגעגועים לציון ולארץ הקדושה, תסס במשך כל ימי הגלות הארוכה בלבות יהודי ארצות הקדם, וילמדם להתקומם באף ובחימה נגד דורשי רעתם, וכן נגד כל אלה שנסו לשלל מהם את חופשתם האישית והלאומית. השעבוד המדיני החיצוני לכאורה – גדר בעדם, והוא הועיל לבצר את עמדתם הרוחנית שנתרופפה. בעטיו של זה, הם הפנו תשומת לבם אל עולם האצילות גדל המרחבים, המלא אור ודרור ונוחם, ובו מצאו את החפש והמרגוע שאליהם ערגה נפשם הנהלאה. תוך כדי חפושיהם המתמידים איך לשחרר את העם מעבדותו הגו והרגישו, כאלו רקעליהם בלבד הוטל התפקיד המסובך, האחראי ורב הכובד, להיות לשומרי גחלת האלהים באומה, לדאג ולהשגיח

  • הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-דניאל שרוטר ויוסף שטרית

    פקיד אחר, שאינו חותם את שמו, טען גם הוא נגד צירוף שני נכבדים לשלושת הדיינים: ראשית, משום שמבחינת ידיעותיהם בהלכה אין הם מסוגלים לעזור לליבון הבעיות המשפטיות שיידונו בבתי הדין; שנית, ובעיקר, משום שלשיטתו של סלושץ הרכב מעורב כזה של בתי הדין היהודיים אמור לדון בבוא הזמן גם בעניינים אזרחיים ובעניינים פליליים הנוגעים ליהודים במטרה להוציאם מן השיפוט של בתי הדין המוסלמיים של המח׳זן, ולכך, סבור היה הפקיד, יש להתנגד בכל תוקף. ההצעה נשלחה גם לחוות דעתם של אישים ידועים בקרב יהדות מרוקו, וביניהם שתי דמויות בולטות במיוחד. הראשון היה יחיא זגורי, נשיא ועד הקהילה היהודית של קזבלנקה מאז ייסודו

  • יהודי המזרח בארץ ישראל-משה דוד גאון

    יהודי המזרח בארץ ישראל משה דוד גאון… אל הקוראים. בטרם עלותי לא״י מבוסניה ארץ מגורי לפנים, לא ידעתי פירושה של ההגדרה -יהודי המזרח״, אם כי הנני ספרדי מלידה אף גדלתי בסביבה מרובת אוכלוסים יהודים׳ שרב בה היסוד הספרדי הלשאנן והשלו, על האשכנזי התוסם והקודח. אלה עם אלה דברו ביניהם על פי רב שפה אחת, ובנוסח ובסדור משותף ערכו תפלותיהם לאל מרום. לעתים רחוקות קלטה אזני איזה ניב והגה על דבר ההבדל במנהגים שבין יהודים ליהודים, הבדל שיסודו בהרגלים ומסורות בלבד׳ אשר בשום פנים אינם עשויים כדי להרחיק ולפלג. רק בבואי לירושלים הקדושה, שלפני כך דמיתיה וחזיתיה בעיני רוחי כמקום הנועד

  • La création de la Misguéret et l’activité du Mossad au Maroc 1955-1964-Michel Knafo

       Deuxieme partie Dans les structures de l'autodefense et de l'immigration clandestine  La création de la Misguéret et l’activité du Mossad au Maroc 1955-1964 Une nouvelle phase du rassemblement des exilés Eliezer Shohani Eliezer Shoshani est né en 1905, en Russie, et a immigré en Erets-Israël avec ses parents en 1912. La famille s'est installée à Tel-Aviv, et Eliezer a été élève du gymnase Herzliya. En 1917, les autorités turques ont exilé la famille a Ségéra (A) où elle a vécu un an et demi. En 1927, Eliezer a fait partie du groupe fondateur de Kfar Yéhochoua où il a

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי

    ארבעה מינים אתרוגים מהודרים מגיעים לתאפילאלת מערי מרוקו: אגאדיר, צווירה, תארודאנת ופגיג. האתרוגים אינם מורכבים, הם צהובים כמו לימונים, בעלי פיטם וחלקים ללא כל פגם. לאחר העלייה לארץ הנטייה של חכמי אביחצירא היא להעדיף אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי מרוקו המהודרים. באשר להדס, אין מקפידים בכל קהילות תאפילאלת על שלושה ענפים במדויק, ולא על הדס משולש, אלא לוקחים כמה ענפי הדס שוטים. ביום א׳ של סוכות המתפללים נוהרים בכל קהילות תאפילאלת, וביניהם נוער רב, לחצר בית הכנסת כדי לעסוק באגידת ארבעת המינים. את הלולב מקשטים בחוטי רקמה רחבים או ברצועות בד מצוירות שכורכים מסביב ללולב מראשו לסופו, וסימנך ׳זה אלי

  • מועדי ישראל – חג הסוכות.   מאת: הרב משה אסולין שמיר

    מועדי ישראל – חג הסוכות. מאת: הרב משה אסולין שמיר "חג הסוכות תעשה לך…              ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דב' ט"ז, יג-טו). "ולקחתם לכם ביום הראשון… ושמחתם לפני ה' אלוקיכם…" (ויקרא כ"ג מ). מהות השמחה בחג הסוכות.  "אור זרוע לצדיק – ולישרי לב שמחה" (תהלים צז יא).  האור המסמל את הצדיק, והשמחה המסמלת את ה-ישרי לב, מסמלים את חגי תשרי: בעקבות אור התשובה אותו זרע הצדיק  בראש השנה וכיפור, {הפס' הנ"ל פותח את תפילת כיפור}. הוא זוכה לשמוח בחג הסוכות – בבחינת "והיית אך שמח". הקשר הפנימי בין חגי תשרי:  "תקעו בחודש שופר בכסה {ר"ה וכיפור} – ליום חגינו"

  •  לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים-פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב- רבי דוד בן אהרן חסין

     לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים                     פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב   לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים   אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים   נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים   יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים   דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים   וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל כַּפּוֹת תְּמָרִים

  • אוצר המנהגים לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא"- מאיר נזרי – סוכות ושמחת תורה

    סוכות ושמחת תודה הימים שכין יום כיפור לסוכות מנהג ייחודי בקהילות דרום תאפילאלת אצל חלק מהמשפחות שלא לבשל מאכלים בין יום כיפור לסוכות, ואלו שנהגו לבשל העבירו אוכל מבושל לאלו שלא נהגו לבשל. ייתכן שהעניין קשור בייחודיות של הימים האלה. הערות המחבר: דוגמאות לכך הן מסעודה אשת אברהם סבאג מארפוד, שנהגה לבשל והעבירה אוכל לבית סבי שבו לא נהגו לבשל(מפי אדוני אבי), ובני משפחת באשי בן חיון מריסאני, שהביאו חמין לבני משפחת ר׳ מכלוף ב״ר יצחק שטרית שלא נהגו לעשות חמין(מפי ר׳ יצחק שטרית). אלה הם ימים המחברים בין יום כיפור לבין חג הסוכות, בבחינת פתיחת דף חדש. לפנים בישראל

  • Roots-racines-Kippour-Moche Gabbay

      KIPPOUR Le tableau est divisé en deux parties: la prière et ce qui la précède. En bas à droite une femme enceinte apporte trois poulets: un pour elle, un coq et une poule pour le bébé qui est dans son ventre; la flagelation au bain rituel; bénédiction des petits-fils par les grands-parents avant le jeûne; alluamge des cierges par les femmes. YOM KIPPUR This painting is divided into two sections: The spiritual — the prayers, and the preparatory stages leading up to Yom Kippur day. On the bottom right a pregnant woman is bringing three fowls for slaughter —


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30