נר המערב-יעקב משה טולידאנו. איש טבריה.

פרק ראשון.

הזמן הראשון ליישוב בני ישראל במרוקו

חליפות ממשלת הארץ, מתי החל היישוב הישראלי בה, מצבם ומנהיגיהם, בימי הרומאים.

בבואי לדבר על תולדות ישראל במרוקו, קורותיהם וחייהם, מוצא הנני לדבר נחוץ לתת בראשית דברי, ידיעה קצרה ועוללת מרוקות ממשלת הארץ וחילותיה בזמנים שונים.

מרוקו היא הארת הכי נכבדה בארצות צפון אפריקה, ברברייה, ועמים גדולים ונודעים ישבו בהבימי הקדם, הקרתאגים, עיונים, הרומאים, הגוטים והוונדלים נהגו בה שלטון חזקויכוננו בה פנימה ולחוף שני הימים המגבילים אותה, ערים גדולות ומושבות, ששרידיהן ניכרות עד הנה.

אמנם מכל ההם יכלו רק הרומאים להחזיק בה מעמד יותר וממשלתם נמשכה בה מאות שנים, הם לכדו כנודע, מאת הקרתאגים, ואחרי כן מאת היונים, מקומות מקומות, בברברייה, ולאט לאט נהייתה כל ברברייה ביד הרומאים עוד לפני ספירת הנוצרים עשרות שנים.

בה נשארה בידם זמן רב עד לעת הוונדלים שהם נלחמו ברומאים  ויתיקום מן הארץ ( 430 אחרי הספירה. להוונדלים עזרו הרבה היהודים, גם כן אשר היה להם תפקיד חשוב במדינה, אך לא ארכו הימים וישובו הרומאים – הביצאנצים וילכדו אותה מהוואנדלים 533 לספירה, ואמנם גם בידם נשארה רק שנים אחדות, כי בעקבותיהם באו הגוטים מספרד וידחקו את צעדיהם, כן הברברים אשר מעולם נשאו עול עמים זרים, התקוממו אז על הרומאים, ויחד עם יתר עמי הארץ, אשר ארכה הרבה שנים, עד שסוף סוף בא הקץ לה על ידי הערביאים אשר יכלו לגבור על הערב רב ההם,.

ויקחו בידם את רסן הממשלה, אז עם כניסת מודלי הערביאים בארץ נגמרה התקופה ראשונה, תקופת ממשלת העמים הקדמונים במרוקו ובברבריה בכלל.

דבר ברור הוא כי יישוב היהודים במרוקו, קדום מאוד ומבואר לפנינו אבל להגביל מאיזה עת וזמן יישובם לראשונה, זאת אין אתנו יודע, אמנם כן, ישנם בקרב כמה קהלות מיהודי מרוקו מסורות שתגבלנה את ראשית יישובם לזמנים שונים, ויש מסורות כאלה שיקדימו את זמן בוא היהודים למרוקו עוד לימי שלמה המלך.

מסורת כזו נמצאת בייחוד אצל קהלות ישראל היושבות במדבר סאחרה נגב מרוקו, בערים ובכפרים שונים. וכן נזכרה כבר בהמסורת הזאת בדבר הסופר הקדמון פרוקוף , על אודות הקהלה העתיקה בעיר בוריון, שהם יהודי העיר ההיא התיחשו ביישובם שם עד לימי שלמצה, הן אמת, כי הדבר ידוע שאז בימי שלמה הייתה אפריקה הצפונית ידועה כבר לאנשי סוריה.

ויחד עם הצוריים ( פינקיין ) שהלכו באניותיהם לשם היו גם רבים מישראל מאנשי שלמה בימי חירם שהלכו אתם, הנה אם כן נוכל להתייחס באמון למסורות כאלה שהזכרנו. מלבד זה ידועה היא המסורת שאצל הברברים תושבי הארץ, כי המה צאצאי הפלשתים אשר ברחו מארץ כנען מפני מלחמות דודו יואב, וילכו לאפריקה.

וככה יסופר כי בכפר אחד בפנים מרוקו נמצאת כתובת עתיקה שבה כתוב " עד הנה רדף יואב שר הצבא אחרי הפלשתים ", ומפני כן נקרא המקום ההוא בשם " חג'ר סולימאן " ( אבו שלמה ), לדברים יש לצרף גם דברי קדמונינו שיחסו את הברבורים האבוסים שבכינו עבדי שלמה בארוחתו מידי יום, לעופות הבאים מארץ ברבריה.

ומכל זה אפשר להוכיח כי מסורות כאלה שיקדימו תחילת יישוב בני ישראל במרוקו עוד לימי שלמה. יכול להיות כי לא כזב ידברו, שיתכן שמהאנשים אשר הלכו באניות עם הצוריים מצאו את הארץ טובה בעיניהם ויבחרו להתיישב בה.

אמנם יותר יש לנו להאמין להמסורות שאומרות שמעשרת השבטים באו רבים ויאחזו בערים האלה במרוקו וברבריה בכלל, לזה יש גם יסוד שנוכל להשען עליו. מאמר אחד נמצא לקמונינו בהתוכחם על אודות עשרת השבטים איפוא הלכו ובו אמרו ( סנהדרין צ"ד א' ) .

" מר זוטרא אמר לאפריקי, אבל ישראל סיפרו בגנותה של ארץ ישראל כי מטו שוש אמרי שויא כארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי על חד תרין "

המאמר הזה הסבו את פניו חוקרים שונים מעמנו באופנים כל כך רחוקים, אבל החקירה הברורה הראתה לנו כי דעת מר זוטרא, זאת מתאמת היא אל המסורות ההן, שהרבה מגולי עשרת השבטים הלכו לאפריקה הצפונית ויבואו עד מרוקו, ששם הוא באמת הנוף שוש שאודותיו ידבר מר זוטרא.

הנוף הזה שמדת שטחו יחד עם הנפות הנספחות אליו הוא לערך 4960 פ"מ, ידוע מקומו בקרו הדרומית מערבית של מרוקו, וים האטלאנטי יסובבהו,, שרידי העתיקות הרבות שבנוף הזה יוכיחו כי בימי הקדם עוד לפני הרומאים, היה למקום יישוב כביר ונכבד, וכדברי מר זוטרא שאמר כי יש " שוש " ושוש תרי, כן גם הנוף הזה.

חלוק הוא אצל תושבי הארץ עד כה, לאמר שוש אחרת, לאמתת השערתנו זאת, כי בנוף הזה ישבו מוגלי עשרת השבטים, יעידו גם הכתובות העתיקות בעיר איפראן שנזכיר עוד לפנינו, באשר לאחת הערים הנספחות אל נוף שוש הזה,  תחשב גם העיר ההיא.

אם כה ואם כה הדבר ברור שהיה קהל ישראלי במרוקו אז לפני הספירה, שאחרי כן התרבה עוד יותר מחרבן הבית על ידי הגולים אשר הובאו שבי ביד הרומאים  ויושבו במקומות הנשמות אשר בברבריה כנודע.ואיך שיהיה, אם גם לא נחפוץ להודות, ליחס זמן ראשית ישוב בני ישראל במרוקו לימי גולת השבטים, על כל פנים זאת נוכל להחליט כי עוד לפני ספירת הנוצרים ישבו מספר מה מבני ישראל במרוקו, אם מהגולה אשר הוביל תלמי לאגו מירושלים ( 320 לפני הספירה ) ויפיצם בכל גבול ממשלתו והלאה בצפון אפריקה או מפליטי בני יהודה אשר באו פעם כפעם לארצות היונים.

ואז רחב מושבם וישתרע בכל ערי הארץ בפנים מרוקו, ותהיינה שם קהלות רבות וגדולות, ממצבם של יהודי מרוקו או תחת פקידי הרומאים, אין לנו ידיעה מפורטת, ורק בדרך כלל, די רק להביט על מצב אחיהם הקיריניים יושבי חבל קיריני הברברית אשר בגבול טריפולי ומצב אחיהם האלכסנדרונים.

Recent Posts
  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את

  • Tikoun Hatsot-,תיקון חתות-שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-משה גבאי

    TIKOUN HATSOT Il était de coutume de se lever au milieu de la nuit pour se lamenter sur la destruction du Temple et prier pour !,arrivée du Messie. TIKKUN CHATZOT It is an ancient custom In Israel to awaken at midnight, to sit on the ground and say lamentations by candlelight, for the destruction of Jerusalem, for the Holy Temple which was destroyed and for the Shchina — the Holy Spirit In exile. תיקון חצות יהודים נהגו לקום באשמורת הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש ולהביע כמיהה לשיבת ציון ולגאולת עם ישראל. CHAPITRE III: LA TRADITION C'est une coutume

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-מהו מנהג ״שירת הבקשות״?

    פרק ראשון מהו מנהג ״שירת הבקשות״? מנהג ״שירת הבקשות״ הקיים אצל יהודי מרוקו מושרש אצלם מזה מאות בשנים. למנהג זה ישנם שורשים קדומים מצפת של המאה ה־16. כיצד מגיע מנהג מצפת של המאה ה־16 למרוקו, הארץ הרחוקה שבמגרב? מה יכול להביא מנהג שהיה מקובל, בצורתו הראשונה, על קבוצה מצומצמת (הקבליסטים מימי האר״י הקדוש) להיות נחלתם של כלל הקהילות היהודיות במרוקו? מן הראוי שאתן בשלב זה הסבר על אופי המנהג. ההסבר המפורט שיובא להלן יקל בודאי על הקוראים להכיר את מהותו. יהודי מרוקו נוהגים לקום בלילות שבת לאחר חצות הליל בסביבות השעה 03:30-03:00 ולהתכנס בבתי הכנסת לצורך שירה ופיוט לפני הקדוש־ברוך־הוא.

  • תקנות מגורשי קטיליה בפאס למניעת עיגון במצבי ייבום-אלימלך וסטרייך

    השוואה לחקיקה המגורשים בסדר קידושין ביטוי לכך ולהיבטים נוספים שהעלינו עד כה ניתן למצוא בתקנה הראשונה הפותחת את קורפוס החקיקה של המגורשים. תקנה א קובעת: תקנו ח״ק ז״ל ששום בר ישראל לא יקדש לשום בת ישראל כי אם דוקא במנין עשרה ובתוכם חכם מחכמי העיר הנפרעים מהקהל או דיין מדייני העיר וכן בכניסתם לחופה ואם יהיה באופן אחר מעתה אנו מפקיעין אותם הקידושין. תקנה זו נדונה בהרחבה בחיבורו המונומנטלי של א״ח פריימן הי״ד, והוא קבע את הממצאים האלה: ראשית, מבחינת התוכן נדרשה נוכחות של חכם המכהן בפועל בקהילה בעת טקס הקידושין או הנישואין כדי שאלה יהיו תקפים. לפי ממצאיו של

  • מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון

    מתוך הספר  מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון הקדמה תהפוכות שונות עובר האדם במהלך חייו. יש ואירוע אחד מביא לשינוי משמעותי בחייו. אהבתי הרבה לנושאי מורשת מרוקו הינה חלק מחיי הכרה בערכה ובחשיבותה. תמיד הייתי חדור ברגשות עזים כלפי העבר שהושאר במרוקו. ידיעותיי לא חפפו תמיד את מודעותי לגבי חשיבותה של מורשת זו. ידעתי כי יש עושר רב מאחורי המשפט אשר כה השתמשתי בו ״תרבות יהודי מרוקו עשירה ומפוארת״, אך לא ידעתי עד כמה ובמה. ביולי 1995 ביקרתי עם קבוצת חברים במרוקו, ביקור שהשאיר בי רושם עז, ודומה כי מאז נתהפכו אורחות חיי. מאז שחזרתי לארץ

  • יהדות המגרב-רפאל בן שמחון-שבתות מיוחדות

    שבתות מיוחדות מלבד יום השבת, שהוא יום המנוחה השבועי וגם יום קדוש ומכובד, ישנם עוד מספר שבתות בשנה הנושאות אופי מיוחד והמציינות מאורעות מיוחדים, כגון: שבת בראשית היא השבת הראשונה שלאחר חג הסוכות בה פותחים מחזור חדש בקריאת התורה בפרשת ״בראשית״. הגאונים קראו לה ״ראש השנה לפרשיות״ . בשבת זו נוהגים להעלות לתורה את ״חתן־בראשית״ ולכבדו שוב, הגם שכבר ביום שמחת־תורה, כבדו אותו בעליה. לרגל המאורע, משנים את סדר ההפסקות שבפרשה (סדר העליות). לעולה הראשון לתורה, קורא החזן מ״בראשית״ עד ״ויהי ערב, ויהי־בקר יום אחד״. לעולה השני, עד ״יום שני״ והעולה האחרון (משלים) הוא חתן־בראשית, אשר מכבדים אותו בקריאה בתורה

  • לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים-לכסווא דל-כ'מס סנין

    לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים במלאת תשעה חודשים לילד, הוריו הזמינו את ספר המשפחה לבית וגילחו את ראש תינוקם בנוכחות בני המשפחה והקרובים. בהזדמנות זו ערכו חגיגה קטנה בבית וכיבדו את האורחים בתה, בעוגות ובמשקה. אולם היו משפחות שערכו את חגיגת התספורת בבית-כנסת, בחול המועד פסח או סוכות, או בל״ג בעומר. כאשר התספורת נערכה בל״ג בעומר, הטכס התקיים ליד קברו של הצדיק אשר בזכותו זכתה המשפחה בילד. כל הזמן שהספר גוזז את שערותיו של התינוק, ה-זג'ראתאת משמיעות קריאות שמחה וצהלה והאב מתפלל לבריאות בנו. יש שנהגו לנקב את תנוך אוזנו של הילד ליד קבר

  • להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו.   מאת: הרב משה אסולין שמיר.  

                                           להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו. מאת: הרב משה אסולין שמיר. להאיר באור החיים – לערב שבת קודש. "ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,   אל הארץ אשר אראך" (בר' יב, א).   "לך לך" – קריאת כיוון – ללכת לארץ ישראל. אברהם אבינו – העולה החדש הראשון, פתח את שערי העליה לארץ – לכל הדורות.   "והאמין ביהוה – ויחשבה לו לצדקה" (בר' טו, ו). המאמין הראשון בה' –  פתח את שערי האמונה במלכות ה' בעולם. "אתה מוצא שלא ירש אברהם העולם הזה והעולם הבא,  אלא בזכות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031