מקדם ומים כרך ב'

מקדם ומים – חלק ב'

מחקרים על החברה היהודית בארצות האסלאם ובפזורה הספרדית

הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה – תשמ"ו

עריכה : יוסף שיטרית וצבי יהודהמקדם ומים כרך ב

 

שרפות ורעידות אדמה באיזמיר במאות הי״ז-י״ט, ותעודה על האשמת יהודים בהצתה*

אליעזר בשן

שרפות, רעידות אדמה ומגפות – אלה שלושת הפגעים, שהחלישו את האוכלוסיה בתורכיה בכלל ואת היהודים, שישבו באזורים עירוניים צפופים, בפרט. מכות אלה מידי שמיים ומידי אדם היו בין הגורמים, שהביאו לדלדול כלכלי ורוחני של הקהילות היהודיות, שפרחו במאות הראשונות של התקופה העותמאנית. במאמר זה נדון רק בשתי המכות הראשונות.

בערים הגדולות באנטוליה ובבלקאן פרצו לעתים קרובות בתקופה העותמאנית שרפות, שגרמו נזקים חמורים ברכוש, וכילו חלקים של רבעים מאוכלסים ומסחריים. הבתים, שרבים מהם היו עשויים עץ, הצפיפות וחוסר ציוד כיבוי מתאים, גרמו להתפשטות מהירה של האש. רבות מההצתות היו זדוניות, ונעשו בידי קבוצות ממורמרות כאות מחאה נגד השלטון ונגד הסוחרים האירופאים והיהודים, שהישגיהם הכלכליים עוררו את קנאתן, בייחוד בתקופות של משבר כלכלי, אינפלציה ומחסור במזון. לכן אין פלא שרבים ממוקדי ההצתות היו הרחובות, שבהם סחרו פראנקים ויהודים.

היהודים, שרובם עסקו במסחר וגרו בקרבת השווקים, סבלו במיוחד מההצתות, ולתופעה זו היתה השפעה בתחומי חיים שונים. בקושטא, למשל, גרמו השרפות במאה הי״ז לניידות ולמעבר לאזורי מגורים אחרים, וכתוצאה מזה נשברו מסגרות קהילתיות, שאפיינו את הדורות הראשונים של מגורשי ספרד בקושטא. בעיר זו, כמו בשאלוניקי, אדירנה, מונסטיר, ניקופול, בלגראד ועוד, היה מורגש מחסור בדירות ובחנויות, שהעלה את דמי השכירות. אחת התוצאות למצב זה היתה תחרות ומתח בין יהודים לנוכרים, וכן בין יהודים לבין עצמם, שהצריכו הסדרים ותקנות למניעת הסגת גבול.

איזמיר

עיר זו שוכנת במקום מועד לרעש, ורעידות אדמה פקדו אותה לעתים, מהן שגרמו לאסונות כבדים בנפש וברכוש. על כך יש עדויות גם בהקשר לגורלם של היהודים החל במאה הי״ז.

לעתים פרצו שרפות סמוך לרעש. אלה עשויות היו להיות מקריות או מכוונות, כאשר גורמים אלימים ניצלו את האנרכיה והוסיפו שמן למדורה. שרפה לאחר רעש פרצה ב־1688, לאחר שורה של רעידות אדמה, שהחזקה בהן היתה בי״ב בתמוז תמ״ח (10 ביולי 1688). כתוצאה משני אסונות אלה נשרף ונהרס חלק גדול מבתי העיר: אלפים נספו, וביניהם כ־400 יהודים, לפי אחת ההערכות. מבין שש רעידות האדמה, שגרמו להרס בעיר, היתה זאת הקריטית ביותר.

למרות רגישותה של איזמיר לרעשים, הפכה העיר למרכז מסחרי חשוב במאות הי״ז-י׳׳ח, הודות לנתונים טבעיים אחרים. העיר נבנתה מדי פעם לאחר רעידות אדמה.

צרפתי בשם ז׳אן דו מונט, שביקר במזרח התיכון בשנת 1689, מספר באיגרת שנכתבה ביולי 1692 על שרפה שפרצה ברובע היהודי באיזמיר, וכילתה למעלה ממאה בתים, שברבים מהם היו גם חנויותיהם. לדבריו, נמנעו מלכבות את השרפה בגלל קדושת השבת. יש לשער שהוא מתכוון לדלקה שאירעה ב־.1688

בתיקי חברת הלבנט האנגלית, בדיווחים של הקונסולים באיזמיר והשגרירים בקושטא מצוי מידע על רעידות אדמה ושרפות שפרצו בעיר זו, על היקף הנזקים, על השכונות שסבלו, ובין השאר גם על יהודים. כמה ידיעות משלימות ומפרטות אירועים הידועים מכבר, ואחרות מספרות על אירועים שלא מצאנו להם עדויות מסייעות – למשל, הסיפור על יהודים שנאשמו בהצתה והוצאו להורג.

נמנה אירועים אלה לפי סדר כרונולוגי:

באוקטובר או בתחילת נובמבר 1739 פקד רעש את העיר, אבל לא ידוע על נזקים לאוכלוסיה.

בעקבות שרפה שפרצה ב־1742 שיתפו פעולה יוונים, ארמנים ויהודים, והרכיבו משלחת משותפת שהתייצבה בפני הסולטאן בתלונה נגד הקאדי המקומי המושחת.

שרפה גדולה פרצה בשנת תק״ג (1743), וכילתה בתים ובתי כנסיות. על כך כותב ר׳ רפאל יוסף חזן, מחכמי איזמיר, שעלה לירושלים ונפטר בה בתקפ״א (1821). הרופא וחוקר הטבע השוודי פ.הסלקוויסט, שסייר במזרח בשנים 1752-1749, ונפטר באיזמיר, כותב שביקר בבית כנסת בעיר זו בלווית סוחר יהודי בשם דה־קוסטה. לדבריו, נותרו אז רק ששה בתי כנסיות באיזמיר. בעבר היו יותר אך נשרפו, ועדיין לא נבנו מחדש. הוא בודאי התכוון לשרפה שפרצה ב־.1743

הרובע הפראנקי נשרף בדלקה, שהשתוללה ב־6 באוגסט.1763

דומה שהדלקה, שפגעה ביותר ביהודי איזמיר במאה הי״ח, מבחינה כלכלית וקהילתית, היתה זו שפרצה באדר תקל״ב (1772) ובה נשרפו רוב בתי הכנסיות והחנויות של היהודים. תוצאות השרפה נדונו בספרות התשובות עוד עשרות שנים לאחר האירוע. בין השאר בהקשר לתפילה בבתי בנסיות פרטיים, הואיל ורק קרוב לשלושים שנה לאחר מכן קיבלו רשות לבנות בתי כנסת חדשים.

Recent Posts
  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;

  • פאס וחכמיה כרך ב'- לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור- רבי דוד עובדיה-

    מכתב קסד אלעזר בן לחדב— מהמכתב הנז׳ לא נוכל לומר שהיה ת״ח. וברור שלא נוכל לזהותו עם אליעזר בן אלחדב שהזכיר הרב בן נאיים בערכו שהיה אחד מחכמי מקנאס. מכתב קסה רבי יחייא וויזמאן זצ״ל מו״ץ בעיר מארכש. ושמש ברבנות עם מו״ה יצחק דילויה ומו״ה אברהם בן מאמאן ז״ל. הרב הנז׳ היה חריף גדול ונחל נובע מקור חכמה וגוזר ים התלמוד לגזרים מרוב עיונו וחריפותו וגם דלה דלה בחכמת הקבלה. נתבש״ט ש׳ תנ״ו זיע״א. עיין מלכי רבנן דף 63. מכתב קסו הנגיד כמה״ר אברהם מימראן — במשך ימי מלכותו של מולאי ישמעאל במאה הה׳ נמנו בני משפחת מימראן ליועציו ולנגידי

  • המאה החמישית לאלף הששי-פאס וחכמיה כרך א' -רבי דוד עובדיה זצ"ל

    המאה החמישית לאלף הששי בתחילת המאה ההיא היו רבנים בפאס מהר״יר סעדיה אבן דנאן, ומוהר״ר עמנואל סירירו, והיה ויכוח ביניהם ובין מוהרר״י ששפורטאט רב בסאלי בשנת ת״ב (1642) והודפס בספר אהל יעקב, שאלה ח׳. בספר עת ספוד שייסד כמוהר״ר יעב״ץ יסד קינה וכתב בתחילתה בזה״ל, לפטירת החכם השלם ד״ומ אב״ד (דיין ומצויין, אב בית דין) דמתא פיס יע׳׳א כמוהר״ר יהודה עוזיאל זלה״ה שנתבקש בישיבה של מעלה אור ליום ששי בשבת ט״ו יום לאדר שנת התמ״ט ליצירה (1689) ע״כ, מובן מאליו שאינו מוהר״ר יהודה עוזיאל החתום בתקנות לפי סדר השנים. עוד כתוב בספר הנ״ז קינה לפטירת החכם השלם הדיין כמוהר״ר שאול

  • שמואל הלוי אבולעפיה-עמרם ב״ר שלמה אבורביע-רחמים שלמה אבושדיד-משה דוד גאון

    שמואל הלוי אבולעפיה נולד בטולידו בשנת ה״א ס. היה סוכן בית האוצר של דון פידרו האכזר מלך ספרד בקשטיליה. במשרה רמה זו כהן עשרים שנה והסדרים אשר הנהיג הביאו והצמיחו ברכה רבה לקופת המדינה. היה לו ארמון בטולידו אשר שמש כמרכז לכל עניני היהודים בעיר, הקים עוד היום. בימי גדולתו בנה כמה בתי כנסיות בקשטיליה. המפואר ביותר שבהם נהפך אח״כ לבית תפלה נוצרי. בכתבת ברורה שעדיין נראית בו נמצא רשום: ״חסדי ה׳ נזכיר תהלות ה׳ ככל אשר גמלגו והגדיל לעשות עמנו. הקים בתוכנו שופטים ושרים אשר הצילונו מיד אויבים וצרים. אם אין מלך בישראל לא השבית לנו גואל. הוא מעוז

  • Belicha-Belido-Belilty-Benabbas-Benabrekh

    BELICHA Nom patronymique d'origne hébraïque, arabisation du prénom biblique Elicha qui a pour sens "Dieu délivre", précédé de l'indication de filiation hébraïco-arabe Ben. Ce prénom masculin était encore fréquemment donné au Maroc au XXème siècle, et se prononçait lissa, licha. Toutefois, selon la tradition fidèlement transmise dans la branche marocaine de Mogador de cette illustre famille de génération en génération, ce patronyme n'aurait été accolé que relativement tardivement à cette famille de Lévy d’origine espagnole – qui, à la suite de ses pérégrinations en Europe de l'Est, avait adopté une forme yidich de ce patronyme: Loeb – à la suite

  • יהודי פאס תרל"ג-תר"ס- 1900-1873 –אליעזר בשן

    מעורבות הדיפלומטים. ב-10 ביוני 1886 כתב דרומונד האי לשר החוץ על התפרצות קנאים בפאס, שבקושי דוכאה על ידי השלטונות, והיהודים חיים בפחד ובחשש מפני שחיטה המונית.  הוא העביר לשר החוץ העתק מכתבו של הסולטאן שנשלח לוזיר הראשי סיד אמפדל גרניט על האירוע, ונאמר בין השאר שהסולטאן מבקש למנוע כל מעשה שאינו מועיל לטובת הכלל. הוזיר הנ"ל תיאר במכתבו ב-21 ביוני את הרקע להתפרצות הקנאית נגד היהודים, כפי שדווח לו מפאס. יהודי ניסה ב-10 ( צ"ל 23 ) במאי להיכנס לבניין ממשלתי בפאס אלג'דידה ( החדשה ) ושומר הניצב בשער מטעם המושל מנע זאת ממנו. כתגובה תקפו היהודי וחבריו את השומר

  • להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא" – מאת הרב שמיר-אסולין

    להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא". דברי התורה מוקדשים – לעילוי נשמת אמו"ר הרה"צ רבי יוסף בר עליה ע"ה, שעלה לגנזי מרומים ביום א' בשבת יב' כסלו, לסדר: "ויצא יעקב {יוסף} מבאר שבע… והנה יהוה – ניצב עליו". וכן, להצלחת חיילי צה"ל העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהנו. "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" (בר' כח, י). "יציאת צדיק מן המקום, עושה רושם.  שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם – פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה" (רש"י בר' כח י). מבוא: פרשת "ויצא", מספרת לנו על יעקב אבינו היוצא לגלות חרן בגיל 63 לאחר

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930