הגר הלל – הרפורמיזם היהודי-הלאומי במבחן :

 

העיתון ל'אווניר איעלוסטרה%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%96%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%a7%d7%94

קזבלנקה 1926-1936

עם התבססות המשטר הקולוניאלי במרוקו, ניצבה יהדות מרוקו מול מציאות חדשה. המעבר ממרוקו הנשלטת בידי סולטאן מוסלמי־עצמאי למרוקו הנתונה בצל הפרוטקטורט הצרפתי, וכן המעבר מחברה מסורתית לחברה בתהליכי מודרניזציה ועיור מואצים, חייבו את מרבית הקהילה היהודית לקחת חלק בתהליכי הסתגלות קשים. המבוכה לנוכח האתגרים שנוצרו בעקבות מציאות זו, הכשירה את הקרקע לקליטתן של אידיאולוגיות מודרניות, אשר היכו שורשים בעיקר בריכוזים יהודיים בערים מודרניות, כמו קזבלנקה. סוד משיכתן היה בכך שהן הציעו מערכות פוליטיות, חברתיות, או תרבותיות, אשר נענו לצרכים המשתנים ובאו לפתור את הבעיות של הציבור היהודי בעידן החדש.

בשנות העשרים והשלושים, נקרע הרחוב היהודי בין שתי אידיאולוגיות מודרניות עיקריות: הלאומיות הציונית וזו של הרפורמיזם היהודי־המערבי. ביקשנו לבדוק את דרכה של התנועה הציונית בקזבלנקה בין שתי מלחמות עולם: שורשיה, מסריה, מאבקיה, אופיו הסוציו־אקונומי של גרעין תומכיה, וכן דפוסי התארגנותה ואופני פעולתה.

איתורם של כל חברי התנועה חייב חיפוש אחר אירוע שבו הם היו עשויים להשתתף. עברנו על המקורות שבידינו, שנה אחר שנה, אך רק בשנת 1936 נמצא מבוקשנו – ועידה, שלראשונה נוסדה בה הסתדרות מרוקנית ציונית־ארצית, ובראשה ועד מקומי ייצוגי שנבחר לשרת את מטרות הציונות: איסוף כספים לבניין הבית הלאומי, הפצת השפה העברית העלייה. כאשר חיפשנו את קבוצת היוזמים של ועידה היסטורית זו, נתקלנו בתא ציוני קטן בקזבלנקה, המאכלס קבוצה שונה בתכלית מזו שהכרנו בראשית התקופה הקולוניאלית הצרפתית ושונה מזו שאנו עתידים לפגוש בשלהיה. גילוי זה עורר בנו תמיהה ואת פשרה ננסה להבין בפרקים הבאים.

עיון במקורות העלה שהתא הציוני בקזבלנקה עסק מדי פעם בגיוס כספים למען הקרנות הציוניות, אך עיקר מאמציו הושקעו בעריכת עיתון מקומי, ליאתניר אילוסטרה L'Avenir illustre, שפירושו – העתיד (עיתון עם איורים) ואילו מערכת העיתון תירגמה את שמו – ל־העתיד המצויר.

העיתון נוסד בקזבלנקה, בשנת 1926, בידי יונתן טורש(J. Thursz), מהגר מאירופה המזרחית, ששיקם את התא הציוני בקזבלנקה לאחר מלחמת העולם הראשונה. אומנם, מערכת העיתון גילתה נטיות פרו־ציוניות ברורות. ואולם, דומה כי על־פי המודל שהוצע בחלקו הראשון של הספר המגמה השלטת בעיתון בתקופה הנדונה כאן אינה ציונית קלאסית אלא רפורמיסטית־לאומית.

הגוון הרפורמיסטי של ליאווניר אילוסטרה בא לביטוי באידיאולוגיית השיקום של החברה היהודית בקזבלנקה במטרה לגאול אותה ממצוקתה הכלכלית, החברתית, הארגונית והרוחנית לפי עקרונות ההשכלה והליברליזם. בניגוד לזרם הציוני הקלאסי, שראה בקיבוץ גלויות ובבניית בית לאומי בארץ־ישראל אפשרות יחידה לשיקום העם היהודי, הרי שהתפיסה שעמדה ביסוד הזרם הרפורמיסטי־הלאומי, היתה שניתן לשקם את העם היוהודי גם במקום מושבו – בתפוצה. הגוון הלאומי באותו עיתון השתקף בניסיון להתאים את החברה היהודית לזמנים המשתנים ולשלב אותה בסביבתה הנוכרית בלי לוותר על ייחודה היהודי ועל מוסדותיה האוטונומיים. לעומת זאת, הגוון הציוני של העיתון בא לביטוי בזיקתו לתהליך הקמת הבית הלאומי בארץ־ישראל. תהליך זה נתפס כמוקד השראה למדד ההתעוררות הלאומית בעולם היהודי כולו, והוכחה שאפשר לקיים ישות לאומית יהודית בעידן המודרני.

הדיון בזרם אידיאולוגי אחד, הזרם הרפורמיסטי־הלאומי ובמאבקיו נגד מתחרהו – הזרם הרפורמיסטי־היהודי־המערבי־הקלאסי – יפגיש אותנו עם הקבוצות החברתיות בקזבלנקה שתמכו באידיאולוגיות אלה, וכן עם האמצעים שהשתמשו בהם כדי להפיצן. כידוע, אחד האמצעים להפצתן היה ייסוד עיתונות יהודית־מקומית שדרכה נלמד על הצורות שבהן עובדו האידיאולוגיות המערביות והותאמו לצרכים הייחודיים של קהילת קזבלנקה ועל האופן שבו הונחלו לציבור המקומי.

מבעד למשקפיהם של הכתבים במערכת ליאווניר אילוסטרה נעקוב אחר המסרים של הזרם הרפורמיסטי־הלאומי בקזבלנקה, דפוסי פעולותיו, מאבקיו ותומכיו, ונעיף מבט גם במתחריו בחברה היהודית. העיקרי שבהם היה העיתון ל'אוניון מרוקיין (L'Union Marocaine), שפירושו – האחדות המרוקנית; בתפיסתו הרפורמיסטית־היהודית־המערבית הקלאסית היה מקורב להנהגת הקהילה הפרו־צרפתית ולממסד כי״ח.

העיתון נוסד בשנת 1932 בידי מזכיר הקהילה א׳ נטף (E. Nataf), כתשובה לעיתון ליאווניר אילוסטרה. חלק ממאבקיו של ליאווניר אילוסטרה יעומתו עם מאבקיו של ל'אוניון מרוקיין במטרה למקם את ליאווניר אילוסטרה בקשת הדעות, שרווחו בזירה היהודית־הקזבלנקאית, וזאת בניסיון לאמוד את משקלו היחסי לעומת גורמים אחרים שפעלו באותה עת.

בדפים הבאים נוזמן לוועידה הארצית הראשונה של התורמים לקרנות הלאומיות במרוקו. בוועידה שהתכנסה בקזבלנקה בשנת 1936, נתוודע אל התא הקזבלנקאי־הציוני, שחבריו הם גיבורי הדיון. כדי לפענח את סימני השאלה שמפגש זה מעורר נחזור עשר שנים לאחור, לשורשיו של התא הציוני ולימי ייסוד ביטאונו; משם נתקדם בצורה מעגלית עד אשר נחזור לנקודת המוצא: שנת 1936, שבה התרחש המפגש ההיסטורי שבו נפתחת היחידה. בד בבד :שהזר את הנתיב שהוביל את חברי הקבוצה מהציונות הקלאסית אל הרפורמיזם הלאומי יבחזרה, כבתנועה ספיראלית, לציונות מורכבת, אך מעורה יותר בהוויה המקומית.

השנה שנת 1936. קבוצה המונה כמה עשרות משכילים צעירים, והמכנה עצמה ״ידידי ל'אווניר אילוסטרה", מוזמנת לקחת חלק בוועידה ארצית של קהילות מרוקו למען התרמה לקרנות הבית הלאומי.

היוזם: י׳ טורש, מהגר ממזרח אירופה. מקום הכינוס: קזבלנקה.

בין המשתתפים אפשר למצוא קבוצה מקהילת פאס (Fes). חלקם עוד זוכרים שעירם היתה בין חלוצי המחנה הציוני במרוקו. עם הכיבוש הצרפתי נדם קולו של מחנה זה ושנים רבות לא נמצא מי שיישא את הדגל הציוני במקומו; עתה, בזכות היוזמה הקזבלנקאית הם מקווים להחזיר עטרה ליושנה; אך רב המרחק בין דור המייסדים בפאס – אחת הקהילות השורשיות והמפוארות של מרוקו – לדור היורשים בקזבלנקה: עיר צעירה, שאף לא הופיעה על מפת המרכזים היהודיים החשובים בראשית המאה.

אגודת ״חיבת ציון״, שנוסדה בשנת 1909 בפאס, על־ידי אחדים מנכבדי הקהילה, ניהלה במשך שנתיים התכתבות עם המוסדות הציוניים בשפה עברית מתובלת ברמיזות מקראיות. אגודת ״קול המבשר״, שנוסדה אף היא בפאס, בשנת 1917, פעלה במשך חמש שנים למען הפצת השפה העברית והעלאת יהודים מקהילות פאס וצפרו (Sefrou) לארץ־ישראל (יהודה, תשמ״א, עמודים 89-86).

כדי להמשיך את פועלן של שתי אגודות אלה התקבצו קומץ צעירים סביב העיתון החילוני, ליאווניר אילוסטרה, הכתוב בשפה הצרפתית, אף שבשמו העתיד, לא מופיע כל אזכור לציון ובין דפיו ספק אם נמצא קול קורא לעלייה.

אתם הקוראים ודאי תוהים: ציונות ללא ציון, ללא עברית וללא עלייה – דווקא בקרב יהדות, שזיקתה לציון, לשפת הקודש ולמצוות העלייה לרגל היתה במשך שנים מן המפורסמות?!

אכן, סיפור התפתחותה של התנועה הציונית במרוקו מעורר תמיהות, וללא הבנת ההקשר ההיסטורי הרחב הוא יהיה מורכב מתהיות וחידות בלתי־פתורות. לפיכך, נדון בדפים הבאים בתהליכים היסטוריים המהווים נדבך הכרחי לניסוחם של הסברים היסטוריים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
יוני 2018
א ב ג ד ה ו ש
« מאי    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930