Brit-La vie Juive a Mogador

 

brit-la-vie-juive-a-mogador 

Brit

Revue des Juifs du Maroc

Numero special

Salomon Hai Knafo

La vie juive a Mogador

Presente et annote par

Asher Knafo

Ot Brit Kodesh

Hiver 2008

II fonda une synagogue au nom de son pere le Grand Rabbin David Knafo. Rapidement cette synagogue devint le centre spirituel de sa famille et de nombreux habitants de Lod qui venaient la pour s'impregner de la sagesse de Salomon et de son harmonieuse priere. Nombreux furent ceux qui venaient avec leurs enfants pour que Salomon Hai leur inculque les traditions et les coutumes de nos ancetres. Sa faculte de communiquer aux autres, enfants comme adultes, les valeurs spirituelles du Judai'sme en firent ici aussi un guide de la communaute.

II fut elu comme membre de la municipality de Lod et cette election le consacra comme chef des Juifs Nord-africains a Lod.

En 1982  en s'installant a Jerusalem, il concretisa son reve et celui de son epouse Esther. La comme a Lod, leur maison etait ouverte a tous. De tout le pays les gens venaient a Jerusalem specialement pour leur rendre visite. Ils devinrent le centre familial et celui de tous les ressortissants de Mogador en Israel et dans le monde.

Les connaissances de Salomon Hai Knafo sur l'histoire des Juifs marocains en general et des Juifs mogadoriens en particulier etaient fabuleuses. II ecrivit plusieurs articles qui furent publies dans Brit ־ La Revue des Juifs du Maroc. Plusieurs chercheurs venaient le voir pour enqueter sur l'histoire du Maroc et sur plusieurs sujets qui concernaient la vie des Juifs a Mogador ou au Maroc.

Jusqu'a ses derniers jours il resta attache a la lecture et aux livres. II fonda l'association "Ot Brit Kodech" qui avait pour but d'approfondir l'etude et l'investigation de la culture judeo-marocaine. II fut rempli de joie quand parurent les livres de son grand-pere Rabbi Yossef Knafo "Zakh Venaki" et "Perouch le Pirke Avot". II suivit avec attention la preparation des autres livres a partir des manuscrits de son ai'eul qu'il avait soigneusement conserve.

Salomon Hal Knafo, decede a Jerusalem le 7 nai 1995, etait incontestablement une de grandes figures du Judaism marocain.

La vie juive a Mogador 

Le texte qui suit a été écrit en réponse à des questions qui ont été posées à son auteur, mon père Chlomo Haï Knafo par Mme Brouria Horowitz. Nousn'avons plus les questions mais il me semble qu'elles seront assez évidentes  à la lecture des réponses. Et si vous demandez quel est l'ordre des choses, j'ai mis ici une réflexion de l'auteur dont la place initiale était au milieu du texte. -Asher Knafo

Je crois que je chevauche un peu sur les questions, j'y suis entraîné parce que chez nous tout marche ensemble. Les coutumes, les fêtes, les relations, l'éducation. Tout était tellement partie liée, que les événements se suivent et je ne peux décrire une chose sans en citer une autre, alors elles s'enchevêtrent. J'ai voulu répondre à chaque question bien distinctement, mais je n'ai pu le faire et je suis obligé de mélanger les faits.

Les origines de Mogador

D'après les dernières fouilles et les recherches historiques sur l’emplacement actuel de la ville de Mogador, une ville existait déjà, profondément ensablée. On ne connaît pas la raison de sa destruction. On ne sait s'il faut l'attribuer au climat humide et froid, à la fuite de ses habitants ou si sa destruction est due aux éléments déchaînés. Car encore de nos jours, aux moments des grosses marées, la mer emporte tout un pan de la triple muraille. Elle s'engouffre sous quelques maisons, sape la base des fondations, forme une espèce de tunnel par lequel il est possible de passer, à marée basse, de la rue directement à la mer

Or, selon la légende, la ville n'a pas plus de 200 ans d'existence. C'est ce qu'atteste l'inscription sur le fronton du port de Mogador. Elle mentionne : "Celui qui pénètre dans cette ville avec son seul bâton, en sortira tout habillé."

Il parait que le Sultan qui l'avait bâtie, aurait dit en regardant les environs (où il n'y avait que des dunes de sable) : "Sa subsistance viendra de loin, et sa démolition interviendra un jour de Shabbat ou un jour de fête". Certains disent que ce sont des prédictions

Tout en leur souhaitant bonne chance, le Sultan prévenait les habitants éventuels de se méfier des apparences et de ne pas croire qu'ils auraient une vie facile. Peut-être faut-il voir dans la seconde prédiction, une prédiction relative aux Juifs qui, non seulement ne produisent pas le jour du Shabbat et les jours de fêtes, mais dépensent beaucoup pour ces occasions. D'autant que les tribus des alentours lorsqu'elles venaient à saccager la ville, commençaient par le Mellah habité par les Juifs. Et bien entendu, cela se passait probablement le Shabbat et les jours de fêtes.

La ville d'Agadir, seul port du Maroc sur l'océan atlantique, se révolta contre le gouvernement de Sidi Mohamed Ben Abdallah, Sultan du Maroc, résidant alors à Marrakech

En fait, ce n'était pas une révolte, mais un refus de payer les impôts aux délégués du Sultan. Autrement dit, les habitants ne se considéraient pas obligés d'obtempérer aux ordres du Sultan. En réalité, il n'y avait pas de pouvoir absolu, tout le sud vivait sous un régime féodal, et les Caïds se faisaient souvent la guerre, et les plus gros mangeaient les plus petits.

Il y avait des tribus qui vivaient sous d'autres régimes, surtout dans les pays montagneux dont le pouvoir était entre les mains du Conseil des Anciens

C'est à la suite de cette incartade que le Sultan a fermé le port d'Agadir au commerce intérieur et au commerce extérieur. Pour combler le trou budgétaire produit par cet acte, il avait érigé le port de Mogador. Tout d'abord, il semble qu'il fut le port d'attache de nombreux bateaux pirates que possédait le Maroc. Or, sans population sédentaire le port ne pouvait subsister. Le meilleur moyen d'assurer une subsistance à une population était d'y installer une communauté juive avec tous les moyens en mains. Et c'est ainsi que le Sultan fit appel à quelques-unes des meilleures familles juives issues d'autres villes du Maroc, principalement de Marrakech. Mais revenons à Mogador. Toute la ville était ceinte d'une muraille comme nous l'avons décrit plus haut. Cette muraille formait des remparts plongeants directement dans la mer. Au fait de ces remparts des créneaux dans lesquels s'encastraient les gueules de longs canons en bronze du 17 cmc et 18une siècle

Recent Posts
  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את

  • Tikoun Hatsot-,תיקון חתות-שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-משה גבאי

    TIKOUN HATSOT Il était de coutume de se lever au milieu de la nuit pour se lamenter sur la destruction du Temple et prier pour !,arrivée du Messie. TIKKUN CHATZOT It is an ancient custom In Israel to awaken at midnight, to sit on the ground and say lamentations by candlelight, for the destruction of Jerusalem, for the Holy Temple which was destroyed and for the Shchina — the Holy Spirit In exile. תיקון חצות יהודים נהגו לקום באשמורת הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש ולהביע כמיהה לשיבת ציון ולגאולת עם ישראל. CHAPITRE III: LA TRADITION C'est une coutume

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-מהו מנהג ״שירת הבקשות״?

    פרק ראשון מהו מנהג ״שירת הבקשות״? מנהג ״שירת הבקשות״ הקיים אצל יהודי מרוקו מושרש אצלם מזה מאות בשנים. למנהג זה ישנם שורשים קדומים מצפת של המאה ה־16. כיצד מגיע מנהג מצפת של המאה ה־16 למרוקו, הארץ הרחוקה שבמגרב? מה יכול להביא מנהג שהיה מקובל, בצורתו הראשונה, על קבוצה מצומצמת (הקבליסטים מימי האר״י הקדוש) להיות נחלתם של כלל הקהילות היהודיות במרוקו? מן הראוי שאתן בשלב זה הסבר על אופי המנהג. ההסבר המפורט שיובא להלן יקל בודאי על הקוראים להכיר את מהותו. יהודי מרוקו נוהגים לקום בלילות שבת לאחר חצות הליל בסביבות השעה 03:30-03:00 ולהתכנס בבתי הכנסת לצורך שירה ופיוט לפני הקדוש־ברוך־הוא.

  • תקנות מגורשי קטיליה בפאס למניעת עיגון במצבי ייבום-אלימלך וסטרייך

    השוואה לחקיקה המגורשים בסדר קידושין ביטוי לכך ולהיבטים נוספים שהעלינו עד כה ניתן למצוא בתקנה הראשונה הפותחת את קורפוס החקיקה של המגורשים. תקנה א קובעת: תקנו ח״ק ז״ל ששום בר ישראל לא יקדש לשום בת ישראל כי אם דוקא במנין עשרה ובתוכם חכם מחכמי העיר הנפרעים מהקהל או דיין מדייני העיר וכן בכניסתם לחופה ואם יהיה באופן אחר מעתה אנו מפקיעין אותם הקידושין. תקנה זו נדונה בהרחבה בחיבורו המונומנטלי של א״ח פריימן הי״ד, והוא קבע את הממצאים האלה: ראשית, מבחינת התוכן נדרשה נוכחות של חכם המכהן בפועל בקהילה בעת טקס הקידושין או הנישואין כדי שאלה יהיו תקפים. לפי ממצאיו של

  • מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון

    מתוך הספר  מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון הקדמה תהפוכות שונות עובר האדם במהלך חייו. יש ואירוע אחד מביא לשינוי משמעותי בחייו. אהבתי הרבה לנושאי מורשת מרוקו הינה חלק מחיי הכרה בערכה ובחשיבותה. תמיד הייתי חדור ברגשות עזים כלפי העבר שהושאר במרוקו. ידיעותיי לא חפפו תמיד את מודעותי לגבי חשיבותה של מורשת זו. ידעתי כי יש עושר רב מאחורי המשפט אשר כה השתמשתי בו ״תרבות יהודי מרוקו עשירה ומפוארת״, אך לא ידעתי עד כמה ובמה. ביולי 1995 ביקרתי עם קבוצת חברים במרוקו, ביקור שהשאיר בי רושם עז, ודומה כי מאז נתהפכו אורחות חיי. מאז שחזרתי לארץ

  • יהדות המגרב-רפאל בן שמחון-שבתות מיוחדות

    שבתות מיוחדות מלבד יום השבת, שהוא יום המנוחה השבועי וגם יום קדוש ומכובד, ישנם עוד מספר שבתות בשנה הנושאות אופי מיוחד והמציינות מאורעות מיוחדים, כגון: שבת בראשית היא השבת הראשונה שלאחר חג הסוכות בה פותחים מחזור חדש בקריאת התורה בפרשת ״בראשית״. הגאונים קראו לה ״ראש השנה לפרשיות״ . בשבת זו נוהגים להעלות לתורה את ״חתן־בראשית״ ולכבדו שוב, הגם שכבר ביום שמחת־תורה, כבדו אותו בעליה. לרגל המאורע, משנים את סדר ההפסקות שבפרשה (סדר העליות). לעולה הראשון לתורה, קורא החזן מ״בראשית״ עד ״ויהי ערב, ויהי־בקר יום אחד״. לעולה השני, עד ״יום שני״ והעולה האחרון (משלים) הוא חתן־בראשית, אשר מכבדים אותו בקריאה בתורה

  • לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים-לכסווא דל-כ'מס סנין

    לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים במלאת תשעה חודשים לילד, הוריו הזמינו את ספר המשפחה לבית וגילחו את ראש תינוקם בנוכחות בני המשפחה והקרובים. בהזדמנות זו ערכו חגיגה קטנה בבית וכיבדו את האורחים בתה, בעוגות ובמשקה. אולם היו משפחות שערכו את חגיגת התספורת בבית-כנסת, בחול המועד פסח או סוכות, או בל״ג בעומר. כאשר התספורת נערכה בל״ג בעומר, הטכס התקיים ליד קברו של הצדיק אשר בזכותו זכתה המשפחה בילד. כל הזמן שהספר גוזז את שערותיו של התינוק, ה-זג'ראתאת משמיעות קריאות שמחה וצהלה והאב מתפלל לבריאות בנו. יש שנהגו לנקב את תנוך אוזנו של הילד ליד קבר

  • להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו.   מאת: הרב משה אסולין שמיר.  

                                           להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו. מאת: הרב משה אסולין שמיר. להאיר באור החיים – לערב שבת קודש. "ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,   אל הארץ אשר אראך" (בר' יב, א).   "לך לך" – קריאת כיוון – ללכת לארץ ישראל. אברהם אבינו – העולה החדש הראשון, פתח את שערי העליה לארץ – לכל הדורות.   "והאמין ביהוה – ויחשבה לו לצדקה" (בר' טו, ו). המאמין הראשון בה' –  פתח את שערי האמונה במלכות ה' בעולם. "אתה מוצא שלא ירש אברהם העולם הזה והעולם הבא,  אלא בזכות


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031