Pogrom de Fes-tritel-P.B.Fenton

tritel

Un autre temoignage sur ce phenomene atroce est fourni par un clerc francais — l'abbe Leon Nicolas Godard (1825-1863). Archeologue et historien, il visita l'Afrique du Nord, l'Egypte et la Palestine, et laissa un recit de voyage au Maroc qui est une source inestimable d'informations sur ce pays, au milieu du XIXe siecle. A notre connaissance, il fut le premier a employer le terme tritel dans la litterature europeenne, bien avant que celle-ci ne connaisse le mot pogrome:

Le sort de cette malheureuse nation, sort humainement inexplicable, est des plus tristes que l'on puisse imaginer, bien qu'il doive un notable adoucissement au caractere d'Abd-er-Rhaman", dont le regne est beaucoup moins cruel que celui des cherifs precedents. Du temps de ces derniers, le mellah, c'est-a-dire la terre salee, aride et maudite devenait frequemment une sorte d'enfer. Peu d'annees s'ecoulaient sans qu'il fut livre au pillage.

Les Juifs n'ont point oublie la catastrophe de ce genre dont ils furent victimes a Fez, vers la fin du siecle dernier, par le caprice du feroce Mohammed Yezid reg. 1790-1792  le fils de la renegate anglaise Leila Zarzet; et, parfois, quand un Maure leur reclame de l'argent, au lieu de repondre qu'ils n'en ont pas, ils lui demandent: «N'etiez-vous done pas au pillage de Faz-Djedid?» Le quartier des Juifs est au Nouveau Fez. II etait presque passe en coutume de payer ainsi periodiquement, par le triteul de la juiverie, l'arriere de la solde des troupes. Les mellahs de Tetuan, de Larache, d'Alkassar furent devastes comme celui de Fez sous le meme Yezid. Les chefs de la communaute israelite s'estimaient heureux lorsqu'ils obtenaient de composer avec les troupes a force d'argent.

II arriva meme que le tritel se fit avec la complicite des fonctionnaires locaux, comme ce fut le cas a Settat en 1903  peu avant l'epoque que nous examinerons plus particulierement:

Le 27  decembre, profitant de la situation actuelle au Maroc, quelques tribus de Kabyles pasteurs et laboureurs de Stat firent irruption dans la ville. Le Khalifa, gouverneur, avait-il l'intention de laisser faire ou etait-il complice des Kabyles? En tout cas, il avait quitte la ville la veille de l’emeute et le pillage commenca le jeudi matin. Personne ne fut epargne; Arabes et Israelites proteges et non proteges, tous furent impitoyablement depouilles de leurs biens. Mais nos coreligionnaires souffrirent particulierement de ces agressions. Les Kabyles entraient dans les boutiques ou dans les maisons, arretaient les personnes qu'ils y rencontraient, les deshabillaient pour s'assurer qu'elles n’emportaient ou ne cachaient rien, leur laissaient ensuite une chemise pour tout vetement et les chassaient. Tous ceux qui faisaient la moindre opposition etaient menaces de mort. Les Kabyles brisaient les portes des boutiques a coups de crosse, ils tiraient des coups de feu dans les serrures qui resistaient a l'effraction et mirent ainsi tout a sac.

Mais la ne s'arreterent pas leurs mefaits. Deux malheureux Israelites, une femme de 60  ans et un jeune homme de 30  ans perirent ecrases sous les pieds des chevaux. De nombreuses scenes de violence se produisirent en outre. C'est ainsi qu'une fillette de douze ans, laide et difforme, fut maltraitee avec une telle brutalite par un Arabe qu'on avait peine a reconnaitre en elle une creature humaine. Quelques femmes qui avaient accouche quelques jours avant le pillage furent deshabillees par les Kabyles et exposees avec leur nouveau-ne a la faim, au froid, a la pluie […].

Dans le desordre des premiers moments, hommes, femmes, enfants s'echapperent comme ils purent. Dans la debandade generale, des enfants s'egarerent, des femmes perdirent la trace de leur mari. Un enfant resta perdu pendant 24  jours. A l'heure actuelle, il n'a pas ete possible encore de reunir toutes les families […]. Un grand nombre de ces malheureux fugitifs – 700 environ – parvinrent au bout de 10  jours d'une marche penible jusqu'a Casablanca.).

  ? Qu'est-ce qu'un tritel

Le tritel n'est donc pas un phenomene isole dans l'histoire du judai'sme marocain ni meme dans l'histoire des Juifs de Fes. Mais le tritel du 17 avril 1912  presente tout de meme un aspect unique, comme le fit remarquer Amram Elmaleh, directeur de l'ecole de l'Alliance Israelite Universelle, qui vecut ces evenements traumatisants

Durant les journees du 17 18 et 19  avril 1912  le Mellah a ete pille et en partie detruit par les askris et les malandrins de Fez- Djdid et de la Mdina.

       Askari, mot arabe et turc employe a I'epoque coloniale pour designer les troupes indigenes

Les incendies allumes ont complete la ruine du quartier. A des epoques diverses de l'histoire, le Mellah de Fez a bien ete pille. On se contentait d'enlever les objets de valeur et tout ce qui pouvait etre transporte. Les existences et les immeubles etaient respectes. Les Israelites qui vivaient constamment sous la menace de pareils desastres, avaient des cachettes sures ou ils gardaient leurs especes, leurs bijoux, et leurs documents. Une fois l'orage passe, les Israelites eprouves ne tardaient pas a se remettre sur pied par leurs progres moyens et a reprendre leur vie normale. La catastrophe que le Mellah deplore actuellement n'a pas de pareille dans l'histoire. II faut remonter aux epoques les plus reculees de la barbarie pour retrouver un exemple d'une semblable destruction. Confiant dans la securite consecutive a la presence des troupes francaises a Fez, les Israelites ne dissimulaient plus leurs valeurs dans des cachettes,  l'argent etait en circulation et avait cree une certaine prosperite dans le quartier. Le pillage a tout fait disparaitre. Le bilan de ce desastre pourrait s'etablir comme suit: Vol ou destruction presque totale de la richesse mobiliere du Mellah; incendie ou eboulement de 24 immeubles importants comprenant des logements pour un millier de personnes et une cinquantaine de boutiques pour commercants

Recent Posts
  • יהודי המזרח בארץ ישראל- חלק ב' מ.ד.גאון

    אברהם אביחצירא מרבני טבריה. חתום על הסכמה בספר מלחמת המגן להרב משה מאיר חי אליקים. הוציא לאור מספרי אביו הרב, ביניהם גנזי המלך ירושלים תרמ״ט, והוא פירושים בקבלה. והסכימו עליו רבני הזמן המרפ״א ויש״א, והרב יוסף ויטאל מראשי ק״ק חסידים בית אל בעת ההיא. את הקדמתו לספר הנ״ל מסיים הרב: פי המדבר בן לאדמו״ר הרב המחבר כותב וחותם פעה״ק טבריה ת״ו, בחדש תמוז התרמ״ח בסדר אתה תקום ת׳ריח׳ם' דוד אביחצירא נולד בתאפילאלת בשנת תרנ״ו. ידוע בכל ערי המערב לפרוש וצדיק גדול. בנו של הרב מסעוד אביחצידא, ונכדו של הרב יעקב אביחצירא ז״ל. ר׳ יוסף בן נאים כותב עליו: לספר קדושתו

  • הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה-חייס סעדון-תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942

    תקופת וישי – יוני 1940 – נובמבר 1942 תקופת וישי נמשכה מיוני 1940 ועד סוף 1942. בפועל לא בוטלו חוקי וישי גם בתקופת הכיבוש הגרמני, אך בשל חילופי השלטון בתוניסיה ואירועי המלחמה נתפסה התקופה הגרמנית כתקופה שונה. חוקי וישי הוחלו על צרפת ועל השטחים שהיו תחת שלטונה בצפון אפריקה, אולם יישום החוקים והצווים בתוניסיה היה בעייתי, שכן הדבר עלול היה לפגוע קשות בשירותים חיוניים כמו שירותי הבריאות, שירותים עירוניים, מכס ובנקאות, שרבים מן המועסקים בהם היו יהודים. אין לנו מידע מדויק כיצד יישמו המושלים בערי תוניסיה את הוראות החוק. מסמך שהגישה הקהילה היהודית בצפאקץ ב-4 במאי 1943 למפקח האזרחי של

  • רדיפה והצלה – יהודי מרוקו תחת שלטון וישי-יוסף טולדאנו-חרם על מוצרי גרמניה

      שבוע לאחר מכן הצטרפה הבירה למחאה. ברחובות רבאט הופץ כרוז הקורא לכל האוכלוסייה להצטרף לתנועה המחאה ולחרם על המוצרים הגרמנים: ״גרמניה של המאה ה-20 נסוגה לזמנים הברבריים, היא רודפת עכשיו את יהודיה, מיעוט חסר ישע. אנו פונים אל העמים התרבותיים! אל הצרפתים שבמרוקו! אל המוסלמים והיהודים: אל תקנו דבר מהגרמנים כל עוד היטלר והאספסוף האנטישמי שלו לא יפסיקו עם מעשי העושק שלהם״. הפגנה בממדים חסרי תקדים נערכה בקולנוע רנסנס, ובה השתתפו יותר מ-2000 איש. היומון "לקו דו מרוק״(L'Echo du Maroc}, שייצג את החוגים הקולוניאליים שאהדו את החרם מטעמיהם שלהם, העניק לה כיסוי רחב. הרב רפאל אנקאווה, ראש בית הדין

  • דפים מיומן-ג'ו גולן-תשס"ו 2005

    מתל אביב לביירות בתל אביב של 1931 היה המשבר הכלכלי בעיצומו. שפל שרר ברחבי הארץ. יאשה היה מחוסר עבודה. חברת היבוא־יצוא שהוא היה מנהלה המסחרי מאז שובו ממצרים נאלצה לסגור את שעריה. סבתא שרה, שנישאה מחדש זמן קצר אחרי שהגיעה לפלסטינה, גרה בביירות. בית המלון של בעלה השני, שלום רבינוביץ׳, ניצב על המצוק הצופה לים, ושימש מועדון למושבה הרוסית של ביירות. שרה ביקשה מיאשה להצטרף אליהם. רוב המבקרים הקבועים במלון היו מנהלים של מפעלים או חברות. היא הציגה את בנה יאשה לאורחיה. ידידות נקשרה בינו לבין אחד, מסייה בזרגי. בזרגי הציע ליאשה משרה בחברת ״זינגר״ למכונות תפירה, שהוא היה מנהלה

  • דבדו עיר הכהנים- תולדות קהילה במרוקו ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד-אליהו מרציאנו

      פרק 16: פיוטים פיוט ר׳ סעדיה אדאתי ר׳ סעדיה אדתי אשרי יולדתו, פספאנייא היתה דירתו, ופנאדור היא קבורתו, ועלינו תגן זכותו. ר׳ סעדיה אור המנורה, בצרור החיים היא צרורה, נשמתו הטהורה בישיבה של מעלה שורה, נהנה מזיו השכינה. ר׳ סעדיה צ׳ווי עינייא, בזכותו רבי יחייד לבלייא, עלינא וועלא ליהוד די פדנייא, ויג׳ינא למשיח ואליה. ר׳ סעדיה צווי לאה תמשי קול אולייה, ותגי בחאג׳תהא מוקדייא, זכותו תדרג עלייא. במתיבתא דרקיעא, לכבודו שפתי אביעה, מלא משאלותי אל גדול דעה, ובטל מעלנו גזירה רעה. ר׳ סעדיה מן גירוש קשטיליא, חין גזרו על ליהוד לפניא, ווהווא מן עשרא די כרג׳ו דגייא, פלמרכב רקבו

  • Michel Knafo-Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes

    Le département d'immigration, le Mossad et autres organismes Depuis que Kadima, l'organe du département d'immigration, avait été dissous sur ordre des autorités du Maroc indépendant, l'émigration des Juifs vers Israël s'est poursuivie sous diverses formes. Ils quittaient le pays de manière légale ou illégale, avec l'accord des autorités ou malgré leur interdiction, par la négociation ou l'activité clandestine. Des caravanes plus ou moins grandes d'émigrants étaient organisées – recevaient des instructions nécessaires et on les transportait, clandestinement, au-delà des frontières. Derrière toutes ces activités la main directrice de l'Etat d'Israël. La participation du département de la Alyah dans l'organisation de

  • קורות היהודים בספרד המוסלמית-א.אשתור

    כשם שהכרוניקות הישנות משאירים יותר סתום ממה שהם מפרשים בדבר הדרך שבה באו המוסלמים בדברים עם תושבי הערים הנכבשות, נוצרים ויהודים, כך ברורים ומפורשים הם סיפוריהם על הביצוע של שיתוף־הפעולה עם היהודים. כפי שאנו למדים מדבריהם ריכזו הכובשים את היהודים בכל מקום. הם העבירו את היהודים שנמצאו בסביבת עיר גדולה לתוכה ובעיר גופא ריכזו אותם בשכונה אחת. זה היה קל מאד בימים ההם, משום שבתים רבים היו ריקים מאדם לאחר בריחת האצילים והעשירים, ומצד שני היה זה הכרח צבאי. המחבר של כרוניקה עתיקה אומר: ״כאשר מצאו יהודים בגליל, ריכזו אותם בעיר הראשית שלו״ והיסטוריון ערבי אחר מספר: ״נהיתה זאת השיטה

  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930