משפחת אביחצירא

וגם השנייה ובניה נ"ע. וגם הבן הקטן שנשאר אחריו גם הוא הלך למנוחות. ואנחנו נשארנו לאנחות. ולא הרהר אחר מדותיו יתברך חלילה וחס. הס כי לא להזכיר וכו'…וגם כן סבל יסורין בחלי עיניו ימים רבים. ובגופו חלה גם כן כמה פעמים.

והיה מקבל הכל בסבר פנים יפות. בשמחה ובטוב לב בכל מכל כל לפי שאינו חפץ בהנאת זה העולם כלל. דווקא לעשות נחת רוח ליוצרו. בעבור כבוד שמו ושכינתו שהיא עמנו. כ'ב יכול בגלות. דיו לעבד להיות כרבו. והיה מרחיק נדוד כדי ללמוד תורה בהתבודדות. מחמת טרדת בני אדם.

 והלך לערים וכפרים. והיה מקיים זאת התורה אדם כי ימות באהל. אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. מניח ביתו וישיבתו מקום כבודו וכבוד אבותיו זלה"ה והלך למקומות שפלים ונמוכים. לקבל צער דירת עראי שעראי.

ומכל מקום שהלך שם ביתו עמו. ואינו מטריח על בני אדם כלל. ואתו עמו הוצאתו והכנסתו וכלי תשמישו. וצרכי אכילתו. מסתפק בדי לו אינו אוכל בשר כלל ויין ושכר לא ישתה דווקא מעט מן המעט. ופת הרבה ומעט לפתן יהיה מה שיהיה.

ובכל מקום שהלך יעשה מצוות ותיקונם בסתר ובגלוי כדי לזכות את הרבים והושיב סופרים ומלמדי תינוקות ושוחטים מומחים בכל עיר ועיר על פיו יצאו ועל פיו יבואו. הוא המסביר וכו'….ובכל ימיו יגע וטרח בתלמודו. 

כדי להבין הדבר על בוריו. וטעמו ונימוקו. עמו להפיק רצון זממו לברור אוכל מתוך פסולת להוציא הדבר לאמיתו. בפיו ובמחשבתו. ולהשלמת נפשו כל תאוותו. יהגה בתורתו. ולפאר ליוצרו על שם כבוד מלכותו. זאת הייתה מנוחתו.

ועוד התאזר ויעש לו חיבורים נחמדים מפז נבחרים. על התורה ועל העבודה מסודרים. כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת נקיים וברים. לדעת מוסר השכל דברים הדברים צדיקים ילכו בם אור זרח לישרים. כלולים בפרדס חדרי חדרים. לא ירדו לסוף דעתו תלמידים חברים.

כולו זרע אמת בן מלכים ושרים. גבר חכם ועלה עיר גיבורים. ולבש עוז והדר וישת לו הדרים. נאים ומפוארים. כשמש מאירים. לארץ ולדרים. כולם קדושים כולם טהורים. ברוך חכם הרזים. השמים מספרים. כבוד אל ומעשה צדיקים.

כולם אהובים כולם ברורים כולם גיבורים. ויפתח האחד את שקו. לתת מספוא לחמורו. לזכך ולטהר חמרו. בעול תורת יוצרו. וימצא פתח פתוח בספרו. אשר הכין וקרא לו בטוב מאמרו. פתח האוהל להדריכו ולהישירו.

בדרך ישר להכנס בחדרו. ושם כמו והן מספר. מה שעשה בתיקונו ובסידורו. על תורת אמת דרשו וחקרו. ובאמת חתם ראש תוך וסוף דברו. כמו שאמרו רז"ל על מלת אמת. שהיא ראש אותיות התורה ואמצע וסופן נמנו וגמרו. תתן אמת ליעקב בחירו.

על זה הסדר כתב וחתם ספרו. ראש פרשיות אמצען וחותמן כך קבלה נשמתו. ממושב יקרו. לזה רמז פתח ראשי תיבות ופה תוך חותם במתק דברו. לחבר את האוהל להיות אחד לעשות רצון יוצרו. גם האוהל חהיות אחד לעשות רצון יוצרו. גם האוהל במספר קן גימטריא דוד מספרו.

ואת השני עשה עולה כולו כליל הל' לבדו. וכסף משנה לקח מידו. לתמכו ולסעדו. על פניותיו לצד ימין בנפשו ומאודו. מלא כרסו בש"ס ופוסקים בכל אשר מצאה ידו. גם משדרשים ואגדות ודברי קבלה וכו'. חוק נתן ולא יעבור מלמודו. צלל במים אדירים ועלה ומלא כדו.

קנה דעת חכמה ובינה. ועשה אזנים לתורה. ומצא חן בעיני אלוהים ואדם. בשכל טוב אשר קרא לו בשפה ברורה. שם רמז שמו הטוב וחניכתו לדוד אביחצירא. כולו מלא חסדים וצדקות נכון לעתות בצרה. דבריו כנים ואמיתיים במדת המשקל ובמשורה.

לאותות ולמועדים ולימים ושנים. שמיה שרא נהורא. כל חיך שטועם בו יאמר מתוק וטוב סחרה. כלול במקרא משנא וגמרא. ומדרשים וזוהר הקדוש כמה וכמה מאמרים הוציא לאורה. טובים ויפים ומזוקקים לנפש רחבה וקצרה.

לאכול מפריו פרי צדיק עץ חיים זו תורה וזו שכרה. ואל השלושה לו בא חבב התורה ונסבה. ובחר לו דרך אחרת קצרה ורחבה. כוונתו לשמים בלי ראיה ועקבה. ללמד לתלמידיו דרך קצרה. זו היא הטובה. ואחז החבל בשני ראשים לארכה ולרוחבה.

ויקרא שמו רישא וסיפא. כי אחז דרכו בקודש לדרוש כל תיבה בראש הפרשה וסופה. פריו למאכל ועלהו לתרופה. לתיקון האדם כדי להינצל מבושה וחרפה. ולהרים את ראשה כלה יפה. שבכל יום מיחלת ומצפה. אולי תעלה למכתה ארוכה ותרופה.

שהנעת לשון ושפה. ודברי פי חכם חן בריש ובסיפא. על ימים נוראים כולך יפה. ולא גמר תאוותו כתרצה יפה. ובא עד חצי התורה ולא הגיע לסופה. ועד שהמלך במסבו בישיבה נאה ויפה. בא שטן וערבב את השמחה והיינו לחרפה. ובעוונותינו הרבים גברה מדת הדין ושפחה חרופה.

עד שנשבה המלך מתוך החופה. וכנסת ישראל כולה ראשה חפה. והצדקנו עלינו את הדין בשפה רפה. עד שמן השמים יביט ה' וישקיפה. לנקום נקמתו בקרוב ולהקים נון כפופה. ואז תהיה שמחה הנזופה. במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

וילקט יוסף עדות בהוסיף. כמה חידושים מוסרים ותפילות ותחינות בהיות הקצף. לשבר הלבבות ולעורר השינים מתרדמתם בערב יום גם בנשף. אולי ישובו מרעתם ויתום הכסף. וגם בקשות ופיוטים עשה לכבוד השכינה והצדיקים ונידחי ישראל יאסוף. ולא שמענו לקולו עד בא הקצף.

ונשארנו לבדנו כיתומים ואין אב כי אין מאסף. מלך מלכי המלכים. ברחמיו וחסדיו הרבים. יתנהג עמנו במידת החסד והרחמים. ויראה נא בעניינו ובעמלנו ולא יביט מעלנו. ויוסף ה' שנית ידו לקנות שארית יוסף אמן כן יהי רצון. 

וברוך ה' שלא השבית לנו גואל שאחריו קם כמוהו איש חיל רב פעלים.

קדוש הילולים. החסיד העניו אחימלך שר צבא ה'. הרב הכולל, בישראל להלל. כבוד קדשות תורתו האדמו"ר כמוהר"ר ישראל אביחצירא נר"ו יאיר אמן כן יהי רצון שמלא מקומו לכל דבר שבקדושה וגמילות חסדים וכו'…

למעלה למעלה זכה וזכה אחרים בכל מכל כל. ותלמוד תורה כנגד כולם. בכל מקום שהלך עשה תיקונים ומנהגים טובים וכו'. ומשנהו אח טוב לישראל אח נאמן. צנצנת המן. לכל דבר שבקדושה מזומן. אחרון אחרון חביב מזר"ק הטהו"ר כבוד קדושת תורתו כמוהר"ר יצחק אביחצירא נר"ו יאיר ויתמוך יד אחיו בכל מדי דטב במ"ך.

אני עני הנה באתי. להגיד שבח אדוני ולא יכולתי. כי אין מלה בלשוני מחסרון ידיעתי. ואיך אשים לאל מלתי. ובמקום גדולים בטלה שיחתי. מה יענה טלה בין זאבים חשבתי. אל כעבד לפני רבו קרבתי. ואב מרחם על בנו ותלמידו אמרתי. לו דומיה תהלה לדוד.

נשענתי וגם נתליתי. ברחמי שמים בטחתי. כאיסתירא בלגינא קיש קיש קריתי. וכעץ קטן השמעתי. ואל אלוהים אשים דברתי אולי ישמע בקול תחינתי. ויראה בעניי וצרתי. לו אשפוך שיחי בתפילתי. תפילה לדוד.

ימי קדם אזכרה עת הייתי. תחת כנפי אדוני החסיתי. ובצלו חמדתי וישבתי. כבן בית לפניו נקראתי. בטובו אכלתי ושבעתי ושתיתי. לא זזה ידו מתוך ידי בקומי ובשבתי. כל רצוני בביתו עשיתי. מנעורי גדלני כאב זכרתי. זכור ה' לדוד יד ושם היה לו בעבודת הקודש.

בכל יום מטהר את עצמו ומקדש. במותר לו מכל תאוה פורש. ובתורתו יהגה ראה וחידש. נפש יתירה הייתה לו בחול כמו בשבת קודש. חולין בטהרה אוכל בקודש. חרדה לבש בבואו אל הקודש. מחיל אל חיל תורתו ותפילתו במקום הקודש. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוגוסט 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031