סיפורי עם ואנקדוטות מאוצר הפולקלור של יהודי ספרד

סיפורי ספרד

יצחק מוסקונה

תרגום עברי : רבקה ויואל שלום פרץ

ספרית מעריב

מבוא אוסף זה של אנקדוטות, סיפורי־עם ופרקי הווי המוגש לפני הקורא הוא תולדה של שנות מחקר ארוכות שהוקדשו ללימוד ההיסטוריה והמנהגים של יהודי בולגריה ככלל ושל העדה הספרדית בפרט. חלק מן החומר פורסם בזמנו על־ידי המחבר בבטאון־ השנתי של יהודי בולגריה.

הקהילות היהודיות בארצות הבלקן, ראשיתן נעוצה עוד בתקופה הרומית והביזנטית. בסוף המאה החמש-עשרה, לאחר גירוש היהודים מספרד ופורטוגל, גדלה האוכלוסיה היהודית באזור ויהודי ספרד הפכו בה לרוב. יהודי ספרד הביאו אתם את מנהגיהם המיוחדים ואת שפתם היהודית-ספרדית ומאז ועד תחילת המאה הנוכחית שלטה שפה זו ברחוב היהודי בכל ארצות הבלקן. יהודי הבלקן הושפעו רבות מן הסביבה המזרחית שהקיפה אותם והשפעה זו ניכרת הן בניבים התורכיים והבולגריים שהסתננו לתוך השפה והן במנהגים ובאורחות החיים.

בדור האחרון חל בין יהודי בולגריה תהליך מהיר של טמיעה ושכחה. הדור הצעיר כבר אינו דובר ספאניולית כי אם בולגרית, מרוחק מן המסורת היהודית ואינו מכיר את מנהגיה. יחד עם זאת, קיימת בו סקרנות מסוימת לשמוע על עברו; סקרנות הניזונה מזכרונות בית סבא ומקשרים עם קרובים בקהילות היהודיות השונות.

אנו, שנולדנו בתחילת המאה, איננו יכולים לשכוח את תקופת ילדותנו ונעורינו. בזכרוננו קיימים עדיין אותם חיים פטריארכליים שבמסגרתם התחנכנו, חיים מלאים חום, אהבה ועזרה־הדדית מחד גיסא, ועוני ועבודה מפרכת מאידך גיסא. רבים מסיפורי הקובץ מבוססים על זכרונות אישיים אלה.

חלק מן הסיפורים משחזרים מאורעות אמיתיים; אחרים מקורם בשמיעה ואמיתותם ההיסטורית מוטלת בספק, אך כולם גם יחד משקפים את הרחוב היהודי של אז ואת הדמויות הפועלות בו. הדמויות מוצגות לעתים בנימה הומוריסטית ואפילו לגלגנית, אך זהו לגלוג שבטוב־לב שנועד לעורר בלב הקורא ״צחוק מהול בדמעות״. בפרסום לקט זה עמדו לנגד עינינו מטרות אחדות: ראשית, להדגים את עושר ניביה וביטוייה של השפה היהודית ספרדית ואת כושרה לבטא רגשות ומחשבות ולשקף את צורת הדיבור והמנהגים של טיפוסים שונים ובני מעמדות שונים.

שנית, להביא בפני הקורא חומר מגוון על התרבות, המנהגים, הפולקלור, איכות החיים והמצב הכלכלי של יהודי הבלקן, חומר שיכול לשמש בסיס למחקרים אתנולוגיים ופולקלוריים.

ולבסוף – להראות לקורא כי על אף החיים הקשים, חיי יגע ועמל שהיו מנת חלקם של אבותינו לא נעדרו מהם ההומור הבריא והאופטימיות.

אמרנו כבר שהשפה היהודית־ספרדית קלטה לתוכה השפעות מן השפות המקומיות. הטקסט הספאניולי משקף במידה רבה השפעות אלה ומכיל גם מלים וצורות דקדוקיות משובשות המשמשות כלי מצוין להבעת לעג והומור.

מבעד לסיפורים קורמת עור וגידים שורה ארוכה של בעלי מקצועות ועיסוקים ברחוב היהודי. הנחותים ביניהם הם חסרי־ההשכלה החיים מן היד אל הפה: קבצנים, מוכרי סמרטוטים, סבלים, מוכרי ירקות עונתיים ומאכלים מתוצרת בית. למעמד גבוה יותר משתייכים בעלי העסקים הזעירים ומתווכים למיניהם. עיסוק בפני עצמו הוא הרוכלות בכפרים – עיסוק מסוכן מאוד באותה תקופה בגלל חוסר הבטחון בדרכים. העם נתן ביטוי קולע לפרנסה מפוקפקת זו: ״לשליחות מיהר בסיסה, בעבור חצי נגיסה״. אחד מרבני אותה תקופה, רבי אליעזר פפו, נהג לחייב את אותם סוחרים לברך ברכת ׳הגומל׳ בכל פעם ששבו בשלום לעירם, על שום ששיחק מזלם ולא הותקפו על־ידי שודדים, לא נפלו מן הסוס ונחבלו ולא טבעו בנהר, ובדרך כלל עברה עליהם הנסיעה בלי טרדות וסיבוכים מיוחדים. הספרות הרבנית מאותה תקופה מלאה בשאלות ותשובות שענינן יהודים שנרצחו בדרכים.

צד נוסף המבצבץ ועולה מתוך הסיפורים הוא הבדלי הגישה וההשקפות בין הדור הישן לדור החדש השואף לחיי נוחות ולשינוי מצבו הכלכלי.

גם למעמד העשירים בקרב היהודים יש ייצוג בסיפורינו וניתן ללמוד מתוכם מעט על אורחות חייהם של אותם גבירים ויחסם לאחיהם העניים. עולם שלם של הווי יהודי דתי, מנהגי חגים ושמחות, ולהבדיל מנהגי אבלות, בא לידי ביטוי בסיפורים. הקשר החי של היהודים לדת ולמסורת ניכר גם בפתגמים הרבים הנפוצים בפיהם והשזורים במלים וניבים עבריים, או הרומזים למאורעות תנ״כיים כמו: ״הבטיחו לו את רחל ונתנו לו את לאה״, ״בין כך ובין כך אבדה בת יפתח״, ״ימות שמשון עם אלפיהם״, ״במקום שאין ברוך־הוא, אין גם ברכה״.

גם מערכת היחסים המיוחדים השוררת בין גויים ליהודים משתקפת בסיפורים וכמו כן הבעיות הכרוכות בנישואי תערובת.

מתוך הסיפורים למדים אנו גם על התייחסותו של היהודי לעצמו ־ הזדהותו וגאוותו על השתייכותו לעם זה. הרגשה זו באה לידי ביטוי גם באמרות עממיות כגון: ״יהודי טיפש אין בנמצא״.

ולבסוף, ניתן בסיפורים הד גם לתקופת השואה ושנות הברבריות והאימים של השלטון הפאשיסטי. עוז רוחו של העם הבולגרי ואי נכונותה של השכבה האינטליגנטית המתקדמת להיכנע לדרישות הגרמנים, מנעו מיהודי בולגריה את הגורל שפקד את אחיהם בארצות הכיבוש הגרמני, אך איש מאלה שעברו תקופה זו אינו יכול לשכוח את ההשפלה שבנשיאת הטלאי הצהוב, את מחנות העבודה ואת תחושת האימה שהתלוותה לשנים אפלות אלה.

אנו מקווים כי בעזרת אוסף זה של סיפורים ומעשיות, יצייר הקורא לעצמו תמונה מקיפה של חיים יהודיים על כל פרטיהם ויעמוד על עושר הבעתה של השפה הספאניולית. אם אכן השגנו את מטרתנו – זאת נניח לקורא לשפוט. מכל מקום תיוותר לו לפחות ההנאה שבקריאת דברי הומור.

Recent Posts
  • לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים-לכסווא דל-כ'מס סנין

    לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים במלאת תשעה חודשים לילד, הוריו הזמינו את ספר המשפחה לבית וגילחו את ראש תינוקם בנוכחות בני המשפחה והקרובים. בהזדמנות זו ערכו חגיגה קטנה בבית וכיבדו את האורחים בתה, בעוגות ובמשקה. אולם היו משפחות שערכו את חגיגת התספורת בבית-כנסת, בחול המועד פסח או סוכות, או בל״ג בעומר. כאשר התספורת נערכה בל״ג בעומר, הטכס התקיים ליד קברו של הצדיק אשר בזכותו זכתה המשפחה בילד. כל הזמן שהספר גוזז את שערותיו של התינוק, ה-זג'ראתאת משמיעות קריאות שמחה וצהלה והאב מתפלל לבריאות בנו. יש שנהגו לנקב את תנוך אוזנו של הילד ליד קבר

  • להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו.   מאת: הרב משה אסולין שמיר.  

                                           להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו. מאת: הרב משה אסולין שמיר. להאיר באור החיים – לערב שבת קודש. "ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,   אל הארץ אשר אראך" (בר' יב, א).   "לך לך" – קריאת כיוון – ללכת לארץ ישראל. אברהם אבינו – העולה החדש הראשון, פתח את שערי העליה לארץ – לכל הדורות.   "והאמין ביהוה – ויחשבה לו לצדקה" (בר' טו, ו). המאמין הראשון בה' –  פתח את שערי האמונה במלכות ה' בעולם. "אתה מוצא שלא ירש אברהם העולם הזה והעולם הבא,  אלא בזכות

  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues

  • Evolution du judaisme marocain-Doris Bensimon-Donath

    Structures socio-économiques Sous des apparences qui, aux yeux de l’observateur venu de l’extérieur, semblaient à peine différenciées, les structures socio-économiques de la société juive maghrébine traditionnelle présentaient, en réalité, une certaine diversité. Il faut distinguer, tout d’abord, les ruraux des urbains. Les premiers furent probablement assez nombreux  avant la pénétration française au Maroc. Dans les années 1950-1955, P. Flamand en trouva les derniers vestiges en pays berbère. Dans les mellahs ruraux, les Juifs n’étaient pas propriétaires des terres qu’ils exploitaient : il s’agissait de biens acquis par antichrèse, contrat qui permet au créancier d’entrer en possession d’un bien et de

  • המשפט העברי בקהלות מרוקו-עריכה משה עמאר-אליהו עצור-משה גבאי-האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז

    מועצת הרבנים במארוק האסיפה השנתית הראשונה של תש"ז נאום הרב שאול אבן דנאן יחשל״א ע״ד ההלולות רבותי! חגי נדבה ומועדי קדש הלולים היו למקרא לכל עם הארץ. המה עצמם אומרים מקודש והם עונים מקודש. באמת, התעוררות ברוח חזקה מפעמת אנשים רבים לקדש מועדי חול אלה בכל מחוז ובכל עיר ובבל כפר. ממציאים צדיק יסוד בארץ אשר יהיה למו למרכז ועליו יסובבו עיר. תוצאות המפעל הזה, טוב ורע, טוב גמור ורע מוחלט בראשית התהוות המוסדות האלה פה מארוק, היו למוסדי פתאים וגם לתמימי דרך. אכן עתה, קבל הענין צורה אחרת. גם נתן ביד הצבור, והיה לעסק תחבולי של מו״מ להביא כסף

  • היהודים במרוקו השריפית-בעריכת שלום בר אשר

    צבא ה״עביד״ השחור והמוג׳אהרון כדי לשלוט בארץ ולהילחם בנוצרים ובתורכים ארגן השריף צבא, שנאמנותו נעלה על כל ספק ושהיה מורכב מחיילים שגייס מקרב כושיי סודאן. כבר אל-מנצור גייס עבדים שחורים לצבאו הסדיר, שהיה מורכב ברובו משבויים נוצרים משוחררים וממתאסלמים אנדלוסים. אל-רשיד הסתכסך עם מלך באמבארה סגו, שנתן מקלט לאחד מיריביו מן הסוס, עלי אבן־ח׳יידר (בו-חסון?), ולא יכול איפוא להביא טירונים מטימבוקטו. לעומתו הצליח אבן־ח׳יידר לאסוף בסודאן כמה אלפי כושים ולפלוש לארצות הסולטן. הוא שחררם באזור הסוס, לשמע הידיעה על מותו של אל-רשיד. משורותיהם שאב מולאי אסמאעיל, אנשים ליצירת גרעין חיל המשמר השחור שלו. אולי חיפש לאחר מכן את צאצאי חייליו

  • חתונה יהודית בצפון מרוקו-גילה הדר

     גיל הנישואין ודפוסי בחירת הכלה/חתן  2.1 גיל הנישואין ״בת לאביה מטמונת שווא, מפחדה לא ישן בלילה. בקטנותה שמא תתפתה, בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תינשא, נשאת שמא לא יהיו לה בנים, הזקינה שמא לא תעשה כשפים״.(סנהדרין ר ע"ב) עד אמצע המאה העשרים העדיפו ההורים במרוקו להשיא את הבנות בגיל צעיר על פי המסורת והמנהג העברי., לא מצאתי עדויות בכתב או בעל־פה לנישואי ילדות מתחת לגיל 13 מלבד מקרה אחד שאירע בלאראצ׳ה בשנת 1853 : ״על עניין הקידושין שקדש יעקב גבאי קטנה בת י״א שנים בפני אביה יעקב מילול״. נראה שקידושי קטנה היו חריגים, ורבי יצחק בן וואליד מתיטואן נשאל

  • Contes populaires racontes par des juifs du Maroc-Dr Dov Noy-La mere cruelle

    LA MERE CRUELLE Yitsak Massas-narrateur Il y a longtemps, longtemps, à une époque très reculée, il y avait une famille qui vivait, heureuse, dans son village. Avant de mou­rir, le chef de cette famille appela ses fils et leur dit: "Après ma mort, ne versez jamais de l'eau chaude sur le seuil de la porte." Plusieurs jours passèrent et après la mort de leur père, les jeu­nes gens durent faire de grands efforts pour subvenir à leurs be­soins. Très tôt, le matin, ils sortaient au travail et ils rentraient chez eux, peu de temps avant le coucher du soleil. Il


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 116 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031