הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו-יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

מתוך ספרו של יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

הוצאת ראובן מס ירושלים – תשל"ו – 1976

רבי דניאל השומר

מעשה נסים. רבי דניאל השומר אשכנזי.

רבי דניאל אשומר בפי העם

על חייו ומעשיו של רבי דניאל אשומר ידוע מעט מאוד. המקורות העומדים לרשותנו הם כולם מקורות שבעל פה. ברם, יש כאן אפשרות לבדוק באיזה מידה ניתן להסתייע רק ממקורות שבעל פה.

קברו של רבי דניאל נמצא כחמישים קילומטרים מדרום למראכש, בדרך המובילה לוורזאזאת . שני המרכזים היהודים הקרובים אליו ביותר הם ארבע טיגאנה ותאחסאנאת . בשנת 1949 היו בארבע טיגאנה 23 משפחות כ-160 נפש, ובשנת 1943 היו בתחסאנט 40 משפחות. כמה משפחות מכפרים אלה גרות כיום במושב זנוח. ( הספר נכתב בשנת 1976 ).

מוצאו של רבי דניאל אשומר אשכנזי לוטה בערפל. הראינו לעיל שהשם אשומר מצוי במרוקו. בקונטרס המובא להלן מופיע " השומר " ולא אשמור, שהוא נכון יותר. השם אשומר מצוי בכמה מקורות,ידועים גם רבנים בשם זה במרוקו עצמה.

רבי אברהם אשומר נזכר בספרו של בירדוגו, נופת צופים. בן נאים בספרו " מלכי רבנן ", מזכיר את רבי יהודה אשומר מחכמי פאס שחי במאה הה'. קורייאט אברהם בספרו " זכות אבות " מזכיר את השם בן אשומר.

זאת ועוד, באזור שבו נמצאת לפי המסורת מצבת הצדיק שכן פעם מללאח של היהודים, שנקרא איית שומר שמשם הם גורשו.קבר הצדיק נמצא בתוך בית קברות יהודי עתיק, ונמצאה שם מצבה מן המאה הט"ו. לפי עדות אחת קבורה אמו של רבי דניאל אשומר לידו. 

אחד מתושבי כפר ארבע טיגאנה, הגר כיום במושב זנוח, סיפר לי את המקרה הזה : בחוזרו פעם מהילולה אצל רבי דניאל נתקף בנו ( שהיה בריא לפני כן ) בהתקפה, והוא נפל ארצה והתחיל מדבר. הבן ביקש מהאב לשלוח מכתב לקזבלנקה ולהודיע לאחרים על קבר הצדיק כי במקום שעליו הוקם בית המטבחיים קבורה אמו של הצדיק רבי דניאל אשומר, וכי דם הבהמות הנשחטות נשפך על מיטתה, ורבי דניאל אינו מרוצה מכך. לפי עדות התושב העתיקו האחראים את בית המטבחיים למקום אחר.

נראה כי אשומר אשכנזי, הוא המונח ביסוד הטענה, שרבי דניאל אשומר הוא שד"ר אשכנזי שבא מארץ הקודש, אבל אין ספק שיש לנו כאן עניין עם קדוש מקומי.

כידוע אשכנזים שבאו למקומות שגרו בהם ספרדים בשם המשפחה " אשכנזי " כגון רבי אשכנזי בצלאל בעל שיטה מקובצת. יש משפחות ספרדיות רבות הנושאות שם זה, כמו רבי יעקב אשכנזי די קורונא, למשל, או רבי יהודה אשכנזי בעל " יישא ברכה ".

שליחים רבים בשם " אשכנזי " נשלחו מארץ ישראל והרי כמה מהם : רבי עזריה חיים אשכנזי, רבי חיים אשכנזי, רבי אברהם בן רבי שמעון אשכנזי, רבי יהושע מרדכי אשכנזי, רבי יצחק בן רבי ירחמיאל הלוי אשכנזי, וכו…..

בשנת 1604היה באלג'יריה רבי יחיאל אשכנזי. בשנת 1801 שלחו חסידים שבטבריה את רבי דוד בן רבי ישראל אשכנזי. בשנים 1808 – 1809 היה רבי אברהם אשכנזי. באמצע המאה ה-19 בצ"א רבי חיים אשכנזי.

יהודי מראכש מספרים, שרבי דניאל אשומר בא לפני כמאה וחמישים שנה כשד"ר. שם זה אינו מופיע בספרו של א. יערי, שלוחי ארץ ישראל.

רבי דניאל אשומר נערץ גם על ידי המוסלמים, והוא נקרא בפיהם סידי דניל. הם טוענים, שהקבר הוא מוסלמי, והיו תקופות שלא אפשרו ליהודים לגשת אליו. החוקר וואנו משייך אותו לקבוצה של קברי קדושים שהיהודים והמוסלמים טוענים כאחד שהם שייכים להם. מן השורות שלהלן תעלה מאליה המסקנה שהקבר הוא יהודי.

קיים עוד קדוש הנקרא אשכנזי, והוא רבי יעקב נחמיאס המכונה גם מול אנאמי, דהיינו, בעל אנמאי ( המקום נקרא עתה סידי רחאל ). רבי יעקב נחמיאס שייך לרשימה של שבעה או עשרה רבנים שבאו פעם למרוקו. את קברו שיפצו ובנו בשנת 1946 וזו לשון בכתובת שעל קברו :

Ceci est la tombe du Rabbin dont le nom est connu dans toutes les villes et les villages. La demande de ceux qui viennent aupres de sa tombe est exaucee. Son nom est le Grand Rabbin Jacob Askenazi dit Moulay almay.

הרבה קדושים הנערצים על ידי היהודים ממרוקו מוצאם מארץ ישראל. מעמדם וכן הסדרים בכל הקשור לחלוקה הוסדרו לרוב על ידי תקנות.

מול אנמאי הוא רבי דוד אשכנזי או רבי שמואל אשכנזי. להלן רשימת הקדושים שמוצאם מארץ שיראל לפי ספרו של וואנו : חזן הרון כהן, רבי יחייא לחלו, סידי בן לנוואר, ירהיר יזיד, רבי עמרם בן דיוואן, רבי יחייא בן יחייא, מולאית מראן, צול אל בית, מולאי אינגירד, מולאי תונאבית, מול אל בורדז', סידי כירא, סידי חיים, דוד דראע, מולאי יגגי, שלמה בן לחנס, רבי חביב, רבי יהודה בן ישראל לוי, מול אזדה, רבי יונה אדוואדי, רבי שאול כהן, רבי משה כהן, רבי חיים דיוואן, באבא יהודה, רבי יצחק לוי, תוקשושת, רבי יוסף פינטו, איית אל כהן, רבי מכלוף בן יוסף אביחצירה, רבי מכלוף בן יוסף נסים, סידי וואלכנאס. זכותם תגן על כל עם ישראל באשר הוא.

2 תגובות על הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו-יששכר בן עמי " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Recent Posts
  • Tikoun Hatsot-,תיקון חתות-שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-משה גבאי

    TIKOUN HATSOT Il était de coutume de se lever au milieu de la nuit pour se lamenter sur la destruction du Temple et prier pour !,arrivée du Messie. TIKKUN CHATZOT It is an ancient custom In Israel to awaken at midnight, to sit on the ground and say lamentations by candlelight, for the destruction of Jerusalem, for the Holy Temple which was destroyed and for the Shchina — the Holy Spirit In exile. תיקון חצות יהודים נהגו לקום באשמורת הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש ולהביע כמיהה לשיבת ציון ולגאולת עם ישראל. CHAPITRE III: LA TRADITION C'est une coutume

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-מהו מנהג ״שירת הבקשות״?

    פרק ראשון מהו מנהג ״שירת הבקשות״? מנהג ״שירת הבקשות״ הקיים אצל יהודי מרוקו מושרש אצלם מזה מאות בשנים. למנהג זה ישנם שורשים קדומים מצפת של המאה ה־16. כיצד מגיע מנהג מצפת של המאה ה־16 למרוקו, הארץ הרחוקה שבמגרב? מה יכול להביא מנהג שהיה מקובל, בצורתו הראשונה, על קבוצה מצומצמת (הקבליסטים מימי האר״י הקדוש) להיות נחלתם של כלל הקהילות היהודיות במרוקו? מן הראוי שאתן בשלב זה הסבר על אופי המנהג. ההסבר המפורט שיובא להלן יקל בודאי על הקוראים להכיר את מהותו. יהודי מרוקו נוהגים לקום בלילות שבת לאחר חצות הליל בסביבות השעה 03:30-03:00 ולהתכנס בבתי הכנסת לצורך שירה ופיוט לפני הקדוש־ברוך־הוא.

  • תקנות מגורשי קטיליה בפאס למניעת עיגון במצבי ייבום-אלימלך וסטרייך

    השוואה לחקיקה המגורשים בסדר קידושין ביטוי לכך ולהיבטים נוספים שהעלינו עד כה ניתן למצוא בתקנה הראשונה הפותחת את קורפוס החקיקה של המגורשים. תקנה א קובעת: תקנו ח״ק ז״ל ששום בר ישראל לא יקדש לשום בת ישראל כי אם דוקא במנין עשרה ובתוכם חכם מחכמי העיר הנפרעים מהקהל או דיין מדייני העיר וכן בכניסתם לחופה ואם יהיה באופן אחר מעתה אנו מפקיעין אותם הקידושין. תקנה זו נדונה בהרחבה בחיבורו המונומנטלי של א״ח פריימן הי״ד, והוא קבע את הממצאים האלה: ראשית, מבחינת התוכן נדרשה נוכחות של חכם המכהן בפועל בקהילה בעת טקס הקידושין או הנישואין כדי שאלה יהיו תקפים. לפי ממצאיו של

  • מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון

    מתוך הספר  מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון הקדמה תהפוכות שונות עובר האדם במהלך חייו. יש ואירוע אחד מביא לשינוי משמעותי בחייו. אהבתי הרבה לנושאי מורשת מרוקו הינה חלק מחיי הכרה בערכה ובחשיבותה. תמיד הייתי חדור ברגשות עזים כלפי העבר שהושאר במרוקו. ידיעותיי לא חפפו תמיד את מודעותי לגבי חשיבותה של מורשת זו. ידעתי כי יש עושר רב מאחורי המשפט אשר כה השתמשתי בו ״תרבות יהודי מרוקו עשירה ומפוארת״, אך לא ידעתי עד כמה ובמה. ביולי 1995 ביקרתי עם קבוצת חברים במרוקו, ביקור שהשאיר בי רושם עז, ודומה כי מאז נתהפכו אורחות חיי. מאז שחזרתי לארץ

  • יהדות המגרב-רפאל בן שמחון-שבתות מיוחדות

    שבתות מיוחדות מלבד יום השבת, שהוא יום המנוחה השבועי וגם יום קדוש ומכובד, ישנם עוד מספר שבתות בשנה הנושאות אופי מיוחד והמציינות מאורעות מיוחדים, כגון: שבת בראשית היא השבת הראשונה שלאחר חג הסוכות בה פותחים מחזור חדש בקריאת התורה בפרשת ״בראשית״. הגאונים קראו לה ״ראש השנה לפרשיות״ . בשבת זו נוהגים להעלות לתורה את ״חתן־בראשית״ ולכבדו שוב, הגם שכבר ביום שמחת־תורה, כבדו אותו בעליה. לרגל המאורע, משנים את סדר ההפסקות שבפרשה (סדר העליות). לעולה הראשון לתורה, קורא החזן מ״בראשית״ עד ״ויהי ערב, ויהי־בקר יום אחד״. לעולה השני, עד ״יום שני״ והעולה האחרון (משלים) הוא חתן־בראשית, אשר מכבדים אותו בקריאה בתורה

  • לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים-לכסווא דל-כ'מס סנין

    לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים במלאת תשעה חודשים לילד, הוריו הזמינו את ספר המשפחה לבית וגילחו את ראש תינוקם בנוכחות בני המשפחה והקרובים. בהזדמנות זו ערכו חגיגה קטנה בבית וכיבדו את האורחים בתה, בעוגות ובמשקה. אולם היו משפחות שערכו את חגיגת התספורת בבית-כנסת, בחול המועד פסח או סוכות, או בל״ג בעומר. כאשר התספורת נערכה בל״ג בעומר, הטכס התקיים ליד קברו של הצדיק אשר בזכותו זכתה המשפחה בילד. כל הזמן שהספר גוזז את שערותיו של התינוק, ה-זג'ראתאת משמיעות קריאות שמחה וצהלה והאב מתפלל לבריאות בנו. יש שנהגו לנקב את תנוך אוזנו של הילד ליד קבר

  • להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו.   מאת: הרב משה אסולין שמיר.  

                                           להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו. מאת: הרב משה אסולין שמיר. להאיר באור החיים – לערב שבת קודש. "ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,   אל הארץ אשר אראך" (בר' יב, א).   "לך לך" – קריאת כיוון – ללכת לארץ ישראל. אברהם אבינו – העולה החדש הראשון, פתח את שערי העליה לארץ – לכל הדורות.   "והאמין ביהוה – ויחשבה לו לצדקה" (בר' טו, ו). המאמין הראשון בה' –  פתח את שערי האמונה במלכות ה' בעולם. "אתה מוצא שלא ירש אברהם העולם הזה והעולם הבא,  אלא בזכות

  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031