סיפורי עם של יהודי ספרד-הרב העקשן

הרב העקשןסיפורי ספרד

בכור ופרסיאדו היו לוגמים קפה אצל חַפִיז ומגלגלים שיחה בעניני עקשנות ועקשנים. האחד השתבח במעשי עקשנותו והשני החרה־החזיק אחריו. וכאן המקום לציין כי בקרב הקהילה שבעיר מגוריהם נודעו השניים כעקשנים מופלגים – עקשנים כמו גרוזינים.

״מה אומר ומה אספר לך,״ אומר בכור, ״שלשום חשתי כאבים באחת משיני, ממש מתתי מרוב כאבים. לא נותרה לי שום בררה כי אם ללכת אל מֶמֶד הגלב. הוא הזמין אותי לשבת ושאל אותי איזוהי השן החולה. אני, שכבר לא ידעתי בין ימיני לשמאלי מרוב כאבים, התרגזתי כל־כך עד שאמרתי לו: ׳איזה מין גלב נהדר אתה, אם אינך יכול להבחין בין שן חולה לשן בריאה!׳ הגלב לא אמר דבר, לקח את הצבת, ועקר לי שן בריאה ואז שאל אותי: ׳זאת היתה השן החולהי׳

׳לא!׳ עניתי לו בכעס, אבל ביני לבין עצמי אמרתי: ׳בכור, משול ברוחך, בכור. אם הסנדלר הזה ימשיך לטפל בך כמו שהתחיל, עוד תישאר בלי שיניים׳. וכאילו בשביל להוכיח לי זאת, לקח הגלב את הצבת ועקר לי עוד שן בריאה. ואני – שותק כמו דג, אף־על־פי שראיתי כוכבים מול העיניים. כלום לא אמרנו שאני עקשן? בפעם השלישית, במזל, עקר לי סוף־סוף את השן החולה. שילמתי לו תשלום משולש, אבל קמתי מרוצה: העקשנות שלי עמדה במבחן!״

״זה שום דבר. עכשיו תשמע מה עוללתי אני לאשתי,״ אומר פרסיאדו. ״באחד הלילות קרה שחזרתי הביתה מאוחר מן הרגיל והייתי קצת בגילופין. אשתי נעלבה ויותר מזה: ׳אם תבוא לי עוד פעם בשעות כאלה,׳ אמרה, ׳אשאיר אותך בחוץ, ברחוב.׳ ׳ככה!׳ אמרתי לעצמי, ׳עוד מעט נראה איזה מרצע יצא מן השק הזה.׳ מֶה עשיתי? בלילה השני, להכעיס, חזרתי הביתה אחר חצות. התחלתי לדפוק על הדלת – אין קול ואין עונה. אחרי חצי שעה אני חוזר ודופק מחדש. אשתי עונה לי מבפנים:

זה אתה, פרסיאדו?׳

אני לא עונה. חצי שעה מאוחר יותר אני שוב דופק על הדלת. בקול חנוק מדמעות היא שואלת: ׳זה אתה פרסיאדו, מחמל עיני? תן לי תשובה. אני כבר מתה מרוב פחד!׳

אני ממלא פי מים, שותק. וככה כל הלילה כולו: אני דופק והיא רועדת מדאגה. עם אור הבוקר אני נכנס הביתה ומוצא את אשתי, פניה נפולות, צהובה כמו אתרוג ושקים שחורים מתחת לעיניה. ׳יופי,׳ היא אומרת, ׳ניצחת

אותי׳.״

״חכמה גדולה,״ משיב לו בכור, ״לף היה עסק עם אשתך, העקשנות שלי לעומת זאת עלתה לי בשתי שיניים בריאות!״

ומאחר ולא יכלו לבוא לכלל הסכמה – עקשנותו של מי רבה יותר, קמו והלכו אל הרבי וכל אחד סיפר את סיפורו.

״כל מה שאתם מספרים לי הם דברים בטלים. עכשיו תשמעו מה יש לי למכור בעניני עקשנות!״ אומר הרב. ״רואים אתם את המיטה ההיא? שם ישנה אשתי. אני ישן פה במיטה הזאת. בלילה הראשון לנישואינו, ליל־החופה, ציפיתי שהכלה תבוא למיטה שלי, היות ובתור רב, פחיתות כבוד היא לי ללכת אליה ראשון. היא, כפי הנראה, סברה אחרת. בלילה השני לא התחדש דבר. בלילה השלישי והרביעי – המצב בעינו עומד. מאז חלפו חמש שנים. אני עדיין מחזיק בעקשנותי ועד היום טרם זכינו, אשתי ואני, להתאחד במיטה אחת!״

כבור ופרסיאדו עמדו פעורי־פה לשמע הסיפור והביטו זה בפני זה. באותו רגע נכנסו לחדר במרוצה שני זאטוטים רכים בשנים. בכור ופרסיאדו הרימו גבותיהם בתמיהה: איך התגלגלו תינוקות אלו לבית זה?

אל תתפלאו,״ אומר הרב, ״את הילדים הללו הביאה אשתי לעולם משָכן שהיה כנראה פחות עקשן ממני!״

EL RABINO CAPRÍCHOZO

En beviendo cave andel Hafiz, Bohor i Persiado vinieron en avias sovre el capricho i los caprichozos. Ay de notar, ke entre el colel de akeya sivdad i los dos ya eran nombrados como ombres caprichozos i todos dos con "inat de gurdjis". El uno se alavava de sus echas i el otro no kedava atras.

  • Te contare — dize Bohor, – Antiyer me estava muriendo de la dolor de un diente. No uvo remedio, calió ke me vaya ande Memed el berberico. El me izo asentar i me demando cual era el diente hazino. Yo ke estava ni enbaso ni enalto de las dolores a tanto me ensatan¡, ke le diSe: "Ke berber achileado sos si no puedes apartar de un diente hazino a un diente sano!" El no me diso nada, tomo el kerpeden i me kito un diente sano. Entonsez me demando: "Era este el diente hazino?" yo con ravia le respondí "No!", ama entre mi me vo diziendo: "Bohor, detente Bohor, al yidis ke esta yendo este medico de matasanos te puede desar sin dientes!" Y como la prova, tomo de muevo el kerpeden i me travo otrun diente i este sano. Yo, cayadez. Ya no dijimos ke so caprichoso, aunke senteyas me saltavan de los ojos! A la tresera vez na ke ya le afito i me kito el diente hazino, le pagi por tres dientes, ama me alevanti contente porke sali con mi capricho.
  • Esto es nada! Agora veras el fesat ke le ize yo a mi mujer — le diáo Persiado. – La otra noche, por afito, torni mas tadrezica i un poco kefli. Eya me se añojo! i no solo esto: "Si otra vez me vienes a estas oras – dize – te vo desar afuera en la caye!"
  • Ansina es — me dise entre mi — agora veras de ke palo se aze la cuchara! I loke ize? A la otra noche, como dinguna vez, maxus torni a media noche pasada. Ampesi a batir a la puerta. De ariento ni haber. Despues de media ora me meto a batir de nuevo. De ariento mi mujer me demanda: "Tu sos, Persiado?" Yo – repuesta. Media ora mas tadre de nuevo me meto a batir. Con las lagrimas en el garon eya me demanda: "Sos tu kerido Persiado? Dame repuesta ke ya me vo murir!" Yo – cayadez. I ansina la noche entera, yo batiendo i eya temblando de sar, A la demanyana me entri a caza. La mujer estava trezojada i amariya sidra. "E bravo – dize — ya ganates la partida!".

E, ken save loke! – le responde Bohor. — Tu tuvites keazer con tu mujer mientres ke a mi el capricho me costo dos dientes sanos.

Sicomo no se podieron meter de acordo de ken de los dos el capricho era mas grande, se alevantaron i se fueron ande el rabino. Cada uno le conto su pasaje.

  • Esto ke me vas contando son bagatelas! Agora veres ke ropa de capricho es el mió – diso el rabino. — VeeS akeya cama? Ayi se echa mi mujer. Yo me echo en esta cama de aki. La primera noche, ke tenia ke ser la primera noche de hupa, yo asperava ke la novia iva vinir a mi cama siendo, como rabino, yo no podia arebaáarme a vijitarla primer. Sigun se vee, eya pensava de otra manera. A la sigunda noche lo mizmo. A la tresera i cuatreña – la mizma coza. De estonsez ya son sinco anyos ke yo vo continuando en mi capricho i ainda estamos por arecojermos los dos en una cama!

Bohor i Persiado se kedaron encantados de sintir i se miravan de cara en cara. En este momento en la camareta, coriendo, entraron dos criaturicas de poca edad. Bohor i Persiado alsaron los ojos como por demandar ke buscavan crios en esta caza?

No vos maravies – diSo el rabino – Estos crios los parió mi mujer i son de un vizino, ke al pareser, es menos caprichozo de mi

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
יולי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יונ    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031