קצידא די סידי רבּי אברהם בעלּ הנס

קצידא  די סידי רבּי  אברהם
בעלּ הנס

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

אזיו תשמעו יא נאס  ּ האד לקצידא פרראץ  ּקצידה רבי אברהם בעל הנס
מא ענדהא חדד ואלא קיאץ  ּ קראהא מן
ללי תטלע תנעש:
אזיו תשמעו כּלמי  ּ עלא זכות מול נניס מא
ענדהא תאני  ּ  זמיע ללי ימשילו יכּון
מהנני  ּ וללי צרפהא ירבחהא בלמתני:
ויזיב צחחתו ומאלו עלא מול נניס מא
כאיין פחאלו:
זמיע ללי כא ימסי יזור  ּ  לא פצבאח ואלא
פדהור  ּ  מא יכצצו לא עשא ואלא פטור  ּ  עלא    
זכות מול נניס למשכור:
שמעו כלאמי מפהום  ּ  כלמא בכּלמא מנדום  ּ
במחבת מול נניס אנא מגרום  ּ זכותו תכון
מעאנא ומעאכום:
פסוק נומירו שיש  ּ עלא זכות מול נניס  ּ     
זמיע ללי זארו יכון ריש  ּ בצחחא ולמאל
באש יעיש:
פסוק נומירו שבעא  ּ  במחבת מול נניס תכון    
טאעא לא ללחבלא ואלא לרדדאעא  ּדי
טליבתו כא תואזב פי שאעא:
פסוק נומירו תמניא  ּ  טליבּתו דימא מתנייא  ּ
לא פצבאח ואלא פלעשייא  ּ  עלא זכות מול    
נניס לקוייא:
פסוק נומירו תשעוד  ּ  עלא מול נניס למוזוד  ּ

מול לכברא וזדוד  ּ  טלבוה יא כואננא יא ליהוד:
פסוק נומירו עשרא  ּ  עלא מול נניס מול לכּברא  ּ
זמיע ללי זארו מא ירא דררא  ּ  די טליבתו
כא תואזב פי מררא:

שמעו כלאמי למשהור  ּ עלא מול נניס למשכור  ּ
זמיע ללי כא ימשי יזור יזי בוזהו גיר כא ינור:
מול נניס וזיכותו  ּ אביאד אוממו ללי ולדיתו
זמיע ללי זארו יתקדא חאזתו  ּ  פי שאעא
כא תואזב טליבתו;

מול נניס הווא מול צאחב שדדא  ּ ללי משאלו
ליום יתפאזא עליה ללא גדדא  ּ וללי צרפהא מא    
יעדדהא  ּ יתכלפלו בלמתני ולמתללת פי גמדא:
מול נניס יא לחבאב  ּ הווא צאחב כביר ושבאב  ּ    
תמא ינאל ללי כא יחאב  ּ ואכא תכֹון בין
שמא וצחאב:

לכּתרא כא ימשיו פתזיבש  ּ  פחאל תאזר  ּ
פחאל דרויש  ּ  ואכא פשתא ואכא פלגיש  ּ  עלא
זכות מול נניס:

ילא משיתלו מא תמשילוש גשמאן  ּ  למול נניס
למחנאן כא יקבל טליבת סגאר ושבאן  ּ  זכותו
משמועא פי כול מכאן:

לכּתרא דתזזאר כא ימשיו פתזיבשאת לכבאר  ּ
כא יעבביו ולאדהום בכאר וסגאר  ּ למול נניס
למכטאר לעזיז לזבבאר:

אנא ישמי מסעוד למכייס  ּ מן לוחדא חתתא
לררבעא  דצבאח ואנא כא נתכייץ  ּ חתתא
כתבת האד שכּראך  ּ  די סידי רבי אברהם
בעל הנס;
סוף

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

ازيو تسمعو يا ناس  ּ هاد لقصيدا فرراص  ּ
ما عندها حدد والا قياص  ּ قراها من
للي تطلع تنعس:
ازيو تسمعو كلمي  ּ علا زكوت مول ننيس ما
عندها تاني  ּ  زميع للي يمسيلو يكون
مهنني  ּ وللي صرفها يربحها بلمتني:
ويزيب صححتو ومالو علا مول ننيس ما
كايين فحالو:
زميع للي كا يمسي يزور  ּ  لا فصباح والا
فدهور  ּ  ما يكصصو لا عسا والا فطور  ּ  علا    
زكوت مول ننيس لمسكور:
سمعو كلامي مفهوم  ּ  كلما بكلما مندوم  ּ
بمحبت مول ننيس انا مغروم  ּ زكوتو تكون
معانا ومعاكوم:
فسوق نوميرو سيس  ּ علا زكوت مول ننيس  ּ     
زميع للي زارو يكون ريس  ּ بصححا ولمال
باس يعيس:
فسوق نوميرو سبعا  ּ  بمحبت مول ننيس تكون    
طاعا لا للحبلا والا لردداعا  ּدي
طليبتو كا توازب في ساعا:
فسوق نوميرو تمنيا  ּ  طليبتو ديما متنييا  ּ
لا فصناح والا فلعسييا  ּ  علا زكوت مول    
ننيس لقوييا:
فسوق نوميرو تسعود  ּ  علا مول ننيس لموزود  ּ

مول لكبرا وزدود  ּ  طلبوه يا كواننا يا ليهود:
فسوق نوميرو عسرا  ּ  علا مول ننيس مول لكبرا  ּ
زميع للي زارو ما يرا دررا  ּ  دي طليبتو
كا تواتب في مررا:

سمعو كلامي لمسهور  ּ علا مول ننيس لمسكور  ּ
زميع للي كا يمسي يزور يزي بوزهو غير كا ينور:
مول ننيس وزيكوتو  ּ ابياد اوممو للي ولديتو
زميع للي زارو يتقدا حازتو  ּ  في ساعا
كا توازب طليبتو;

مول ننيس هووا مول صاحب سددا  ּ للي مسالو
ليوم يتفازا عليه للا غددا  ּ وللي صرفها ما    
يعددها  ּ يتكلفلو بلمتني ولمتللت في غمدا:
مول ننيس يا لحباب  ּ هووا صاحب كبير وسباب  ּ    
تما ينال للي كا يحاب  ּ واكا تكoːون بين
سما وصحاب:

لكترا كا يمسيو فتزيبس  ּ  فحال تازر  ּ
فحال درويس  ּ  واكا فستا واكا فلغيس  ּ  علا
زكوت مول ننيس:

يلا معيتلو ما تمسيلوس غسمان  ּ  لمول ننيس
لمحنان كا يقبل طليبت سغار وسبان  ּ  زكوتو
مسموعا في كول مكان:

لكترا دتززار كا يمسيو فتزيبسات لكبار  ּ
كا يعببيو ولادهوم بكار وسغار  ּ لمول ننيس
لمكطار لعزيز لزببار:

انا يسمي مسعود لمكييس  ּ من لوحدا حتتا
لرربعا  دصباح وانا كا نتكييص  ּ حتتا
كتبت هاد سكراك  ּ  دي سيدي ربي ابرهم
بعل هنس;
سوف

 

ENGLISH TRANSLATION [Translator(s): Oren Kosansky]

(See Scrivener)

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

Come listen oh people • To this Qasidah from the beginning
It has no limit and is beyond measure • Read it the one
who is arising and is going to sleep:

Come listen to my words • About the merit of the master of the miracles who
has no second • All who go to him are
at ease and those spend something profit even more:

All who go to him • If they have lost their coins he returns them to you And brings his health and wealth to the master of miracles The is none like him All who come and visit • Whether in the morning or at the noon time prayer • They lack neither dinner nor breakfast • [Provided] by the merit of the master of the miracles — Listen to my words of understanding • word by word in order By the love of the Master of Miracles I have my restitution (bride price) • May his merit be with us and with you Section number six • By the merit of the Master of Miracles All who visit him are — • With health and wealth In order to live Section number seven • With the love the Master of Miracles is obedient to the pregnant and the suckling • Your supplications are answered immediately Section number eight • your supplications are always given Whether in the morning or in the night • By the merit the Master of the Miracles the powerful. Section number nine • About the Master of Miracles, the present one COLUMN Master of greatness and increase • Make your supplications to him oh brother, oh Jews: Section number ten • about Master of Miracles Master of greatness All who visit him [—] • Whatever you ask of him He responds at once Listen to my words or renown • about Mast of the Miracles [—] All who go to visit come with their face glowing Mast of the Miracles and his merit • Happy is his mother who gave birth to him[?] All who visit him, it is if they are shopping for what they need • At that moment He answers their prayers Master of Miracles he master and friend those faced with problems • Those who go to him he comforts them today not tomorrow • Those who spend [exchange] something he adds to it master of miracles oh dear ones • he is a friend of the old and the young there he achieves that which you want • even if it is between sky and [—] Most go to [—] • Whether rich or whether poor • In rain and in mud • By tha merit of the Master of Miracles IF you to him you won't disappointed [?] • To the Master of Miracles the compassionate accepts supplications from the children and young His merit is heard [?] everywhere Most who make pilgrimage go to him and bring The take with them their children old and young • To the Master of Miracles The select one the dear one the healer [?] My name in Messoud Lemkhias • From one to four in the morning I [—] • until I wrote this thanks • of Siddi Rebbi Abraham Ba'al Haness End

Recent Posts
  • חלוצים בדמעה- אברהם מויאל האיש ופועלו-חנה רם-מצוקת גדרה ויסוד המעלה

    מצוקת גדרה ויסוד המעלה לעומת פתח־תקוה שיצאה למרהב, נותרה מושבת הביל״ויים גדרה באותו מצב בו השאירה מויאל טרם מונה לתפקידו. למעשה מצבם אף הוחמר, כי על־פי הנחייה ויסוצקי נשללה מהם גם התמיכה החודשית. עוד בהיותו בארץ העדיף ויסוצקי את פתח־תקוה על־פני גדרה בטענה, כי איכרי פתח־תקוה הם בעלי משפחות ואילי הביל״ויים, שהם רווקים, ימצאו את דרכם בכוחות עצמם. עוד מצא ויסוצקי פסול בגדרתים שאין ביניהם, כמקובל לחשוב, סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. ומשנותרו הביל״ויים בחוסר כל, אף לא עיבדו את אדמתם מהעדר ציוד לכך, הציע ויסוצקי תחילת לפזרם כפועלים שכירים במושבות ולהושיב במקומם מהפליטים שהגיע׳ ארצה ב־1882. כעבור זמן קצר כתב

  • עלית יהודי אטלס (מרוקו)-יהודה גרניקר-ברית יוצאי מרוקו

    יצחק בן שמש משדה חמד מספר : " הייתי נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במרוקו. עבדתי מחודש מאי ועד יוני 1956. בראש מחלקת העלייה במרוקו עמד אז עמוס רבל, חבר קיבוץ דוברת. אברהמי היה הגזבר, ווילנר – הקשר עם השלטונות הצרפתיים ברבאט. זכיתי לעבוד במחיצתו של יהודה גרינקר אשר בין יתר התפקידים שהוטלו עליו במרוקו, בא לטפל בכפרי האטלס ולארגן מהם גרעינים להתיישבות. יחד פעלנו, יחד רשמנו ויחד נדדנו…. בפנקסו של גרינקר היה רשום כל כפר וכפר ואפילו הנידח ביותר שמימינו לא שמעונו עליו. בנדונינו הרבים לא נתן לפסוח על אף כפר ואפילו היו בו משפחות בודדות. הוא קיים

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031