דוד בנבנשתי וחיים מזרחי – רבי יהודה ביבאס וקהילת קורפו בזמנו

דוד בנבנשתי וחיים מזרחיקורפו מפה

רבי יהודה ביבאס וקהילת קורפו בזמנו

בעשרים ואחד בשבט תר״ד (1844) הודיע הרב ביבאם למנהיגי הקהילה״ שקיבל הצעות משתי קהילות׳ שאחת מהן התחייבה לקבלו רב לכל ימי חייו. אם רצונם שימשיך לכהן בתפקידו בקורפו׳ הרי הוא נכון לעשות זאת בתנאי שלא להרחיק את תלמוד־התורה מביתו ושלא לתמוך בשום מוסד חינוכי אחר. הקהילה קיבלה את התנאי ובחרה בו לתקופה נוספת של חמש שנים. הוועד של המוסד החינוכי החדש לא נרתע מכך והעביר את בית- הספר לחסותו של המושל הבריטי. בית־ספר זה התקיים עד שנעשתה פשרה בין שני המחנות היריבים. בתכנית־הלימודים הוכנסו תיקונים אחדים, ונלמדו בו השפות האיטלקית והיוונית. ב״10 באוקטובר 1849 הועבר בין יחידי הקהילה מכתב התרמה לטובת תלמוד־התורה ובין החתומים נמצא שמו של מסימו אוזילייו, אחיו של ד״ר אוזילייו שמילא את מקומו במוסד החדש.

טרם שככה המריבה הממושכת בין מנהיגי קורפו והנה נתחוללה סערה חדשה׳ שהיתה עלולה לחבל באחד מענפי הכלכלה החשובים של הקהילה — מסחר האתרוגים. עוד בשנת תר״ב נקבעה תקנה בקהילה בעניין האתרוגים, שחזרה ונתחדשה בשנת תר״ח (תעודה ח). רב הקהילה היה נותן תעודת הכשר ותמורת זאת קיבלה הקהילה חצי מאית הטאליר לכל אתרוג. ההכנסות הוקדשו לצרכיהם של עוברי־אורח. בשנת תר״ו התעורר קטרוג עד אתרוגי קורפו והסביבה. רבנים וסוחרים פקפקו בכשרותם של האתרוגים ״ונמצאו אנשים אשר זדון ליבם השיאם עון אשמה לבטא בשפתיהם דברים אשר כל שומעיהם תצילינה אזנים ומכתבי עמל כתבו״ . הרב ביבאם כתב פסק להסביר טיבם של האתרוגים וכשרותם הן מצד גידולם ונטיעתם והן מבחינת ההלכה. עמו הסכימו רבנים גדולים מחכמי דורו : ר׳ חיים פאלאג׳י מאיזמיר, ר׳ ישראל משה חזן מירושלים — מצד אחד׳ ור׳ מרדכי זאב אייטינגר ור' יוסף שאול הלוי נטאנזון (״מפרשי הים׳׳) לר׳ צבי הירש חיות — מצד שניכבר בפסקו מתלונן הרב ביבאס על דלדול כוחותיו« ״מחמת טרדות הציבור והיחיד… כחיש חילאי וחליש לבאי״. הוא ביקש מן הקהילה להרשות לו לנסוע להינפש באיטליה או באי זאנטי. הוועד הסכים בתנאי שישוב לקורפו לפני ראש השנה. בששה בשבט תר׳׳י נפטרה עליו אשתו״. שנה לאחר פטירתה׳ בשלושים בשבט תרי״א, הודיע הרב לוועד הקהילה על החלטתו לעזוב את קורפו. משלחת של חברי הועד התייצבה בפני הרב לנסות להשפיע עליו להישאר בעיר. אך חזקה החלטתו לעלות ולהתיישב בארץ־ישראל״. הוועד החליט (כז כסליו תרי״ב), בהתחשב עם כהונתו הממושכת בעיר, לקבוע לו פיצויים והקצבה להוצאות הדרך. 300 טאלרים ניתנו לו מיד בצירוף מכתב הוקרה, וסכום של 100 טאלרים התעתדו לשלוח לי לארץ־ ישראל לא יאוחר מחודש כסליו תרי״ג. בחודש טבת (25 בינואר 1852) עזב הרב את קורפו בדרכו לארץ־ישראל כמה טראגי הוא הדבר ששבועות אחדים לאחר שהשתקע בחברון, בשבעה־עשר בניסן תרי׳׳ב נפטר.

הערת המחבר :

  • מצבת קבורתו של ד״ר חזקיה אוזילייו נמצאת בבית־הקברות של הקהילה האפוליאית בקורפו. בראשה נחקק ציור של דקל. וזה נוסח המצבה :

איש אמונות                       רב ברכות

נתן את לחמו                     ליתומים ואלמנות

ישר בלבבו                       מואס מתנות

רופא כל בשר                    ממיתות משוגות

הוא העיר את רוחו             ללמד לעמו מצרת ותורות

הלא הוא הרופא המובהק הנכבד ונעל׳

חזקיה אוזילייו תנוח נפשו         במנוחות שאננות

והיתה מנוחתו כבוד יום ראשון לחודש שבט שנת יתומים היינו ואין אב לש״ק  ת נ צ ב ה

למטה מהכתובת הזאת נחקקה גם כתובת באיטלקית בתוספת שנות חייו — 34 שנים.

הרב יהודה ביבאס חי בתקופה סוערת בתולדות ישראל. הפצת רעיונות על שיבת ציון על־ידי הוגי־דעות אנגלים, הולנדים ועוד מצד אחד׳ ויצירתה של תנועת הריפורמה בישראל (ועידת ברונשוייג, בשנת תר״ו) שהביאה לידי תגובות חריפות מצד רבני ישראל הגדולים — מצד שני. תנועת ההשכלה והתסיסה הרוחנית בשאלת תפקידו של עם ישראל בין העמים, היו הבעיות שהעסיקו את הדור בארצות אירופה. שנה אחרי צאת הרב למסעיו באירופה חלה עלילת הדם בדמשק שזיעזעה את יהדות המערב והביאה לידי התעניינות מקיפה בחיי יהודי המזרח. גם המצב הפוליטי הכללי היה סוער. בשנת 1822 הוכרז על שחרור יוון ובשנת 1830 נקבע בה משטר מלוכני ושטחים שמצפון לקורפו נמסרו על־ידי הפרוטקטוראט ההאנגלי לידי התורכים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 120 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
יולי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יונ    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031