הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

עדיין יש להכין רשימה מלאה של קברי צדיקים שהיו במרוקו וכן המסורות שהיו קשורות אליהם. ספרו של וָואנו בהחלט אינו מספיק. אם כי הספר פורסם בשנת 1948 נראה, שהמחבר התחיל לעסוק בנושא משנת 1909 ועד סוף שנות העשרים.

שיבושים רבים חלו בשמות הניתנים על ידי וואנו, שומות רבים גם חסרים. להלן רשימה של צדיקים המוזכרים בספרו של בן נאיים ואינם מוזכרים על ידי וואנו :

חיים פינטו, חנניה הכהן, יהודה זבאלי, יחיאל לכדר, יצחק אבטון, יששכר ישראל, מסעוד נחמיאס, מסעוד בר מימונא, שלמה ב-ברירו, שלמה תמשות, דוד בוסידאן. גם רשימה זו בוודאי אינה שלמה.

בעיה מעניינת כשלעצמה היא ההזדקקות לאותם הקדושים עצמם, הן על ידי היהודים והן על ידי המוסלמים, תופעה שחוזרת בארצות רבות, כולל ארץ ישראל. כדאי לציין, שמוסלמים מזדקקים הרבה יותר לקברי קדושים יהודים מאשר להיפך. ביחס למרוקו, למשל, המספרים הניתנים על ידי וואנו הם כאלה :

31 קברי קדושים שזהותם אינה ברורה ; הן מוסלמים הן יהודים טוענים שהקבר של הקדוש שייך להם ; 14 קברי קדושים מוסלמים שיהודים מבקרים בהם ; 54 קברי קדושים יהודים שמוסלמים מבקרים בהם. נוסף לכך יש עוד 6 קברי קדושים שוואנו טוען לגבם, שבחלקם מבקרים גם מוסלמים.

אם ניקח בחשבון שבתוך 31 קברי הקדושים שוואנו טוען לגבם, כי זהותם אינה ברורה, וכי רובם קדושים יהודים, כגון רבי דניאל אשומר אשכנזי, נראה, שההזדקקות לקבר של קדוש מדת אחרת היא גדולה בהרבה, יחסית, אצל המוסלמים מאשר אצל היהודים. 

בעיה נוספת היא התקדשותו של קבר הצדיק. אין לנו פרטים רבים על כך, אבל יש רבנים שנהפכים לקדושים בחייהם, אחרים במותם ורבים אחרים זמן רב אחרי מותם. במקרים אחרים מתקדש הקבר בעקבות " מעין התגלות ", ונראה שכך נתקדש גם קברו של רבי דניאל אשומר.

מסורת מפי כמה יהודים מאזור קרוב לאזור שבו קבור רבי דניאל מספרת, שלפני זמן רב נתקף אחד התושבים ב " התקפה " ( הכוונה כנראה לאפילפסיה ) ותוך כדי התקפה אמר, שבמקום פלוני קבור הרב דניאל אשומר, והנה כשהגיעו למקום פרצו ממנו מים. זה היה האות. במקרים אחרים גם מופיע הקדוש בחלום, וכך הוא מתוודע לאנשי קהילתו. מרובות העדויות של התגלות מסוג זה.

מן הנעשה בקברו של הצדיק.

מי הלך לבקר את קברו של רבי דניאל אשומר ?

ר׳ דניאל אשומר. מסורת בפי כמה יהודים מאיזור קרוב לאיזור שבו קבור ר׳ דניאל מספרת, שלפני זמן רב נתקף אחד התושבים ב״התקפה״ (הכוונה, כנראה, לאפילפסיה), ותוך כדי התקפה אמר, שבמקום פלוני קבור הרב דניאל אשומר, והנה כשהגיעו למקום פרצו ממנו מים. זה היה האות. במקרים אחרים גם מופיע הקדוש בחלום, וכך הוא מתוודע לאנשי קהילתו. מרובות העדויות על התגלות מסוג זה.

מי הלך לבקר את קברו של ר׳ דניאל אשומר בראש וראשונה תושבי כפרים הסמוכים לו. אלה נהגו ללכת לפחות אחת לשנה, בט״ו באלול, ואת המסורת הזאת הם ממשיכים כאן בארץ.1 מלבד ביום זה יכולים לבוא במשך כל השנה לשם קיום נדר או לרגל ריפוי מופלא או כשרוצים לשטח בקשה מיוחדת בפני הצדיק. במרוצת הזמן, כאשר מתפשט שמעו של הצדיק, באים מכל רחבי הארץ.

 יש מבקרים המזדקקים להתמחות הספציפית של הקדוש. אחד הצדיקים ידוע במיוחד כמרפא עקרות. ר׳ דניאל אשומר ידוע כמרפא ממחלת הנפילה ומשיתוק. באים לקבר הקדוש גם כשהתינוק הוא בן שנה, ושם מספרים אותו לראשונה.

כאשר קבריהם של שני צדיקים סמוכים זה לזה, פוקדים את הראשון אחרי שחוזרים מן הקבר האחר. בדרד־כלל קשורה כל משפחה לקדוש מסוים, אם־כי לא נמנעים מלבקר קברים של קדושים אחרים.

על־פי־רוב מגיעים לקבר הקדוש רכובים על בהמה (חמור, פרד), ולפעמים גם ברגל. רק החל משנות הארבעים אורגנו הסעות מיוחדות ברכב.

לפני שהתחיל משה עמאר לבנות בניין ליד הקבר של ר׳ דניאל אשומר היתה, רק מעין ערימת אבנים בין שני שיחים גדולים. ליד קבר הצדיק היו שרידים של מצבות וכן של כמה מבנים שהעידו שלפני כן עמד שם כפר.

כשאנשים מגיעים לקבר הם מתיישבים בחדרים העומדים לרשותם, ואם התמלא המקום נוטעים אוהלים. הם נכנסים למקום שקבור בו הצדיק, מדליקים נרות, וקוראים תהילים. במקום מתנהלת מכירה של נרות שמדליקים ליד הקבר וכן של כוסות יין.

 הנר הראשון הוא, כמובן, היקר ביותר. ההכנסות מוקדשות לחלוקה לעניים הרבים הפוקדים את הקבר, לתלמידי חכמים וכן לשוחט.

אלפי נרות שדלקו ליד קבר הקדוש היו מצטרפים לפעמים ללהבה גדולה. לא פעם מסרו מבקרים שראו את דיוקנו של הקדוש כאשר הופיע מתוך הלהבות.

אחד הטקסים החשובים הוא שחיטת הבהמה ליד הקבר. יש שהביאו עמם את הבהמה ויש שקנו -אותה בכפר ליד הקבר. המוסלמים שהכירו היטב את מנהגי היהודים היו מרכזים את הבהמות בימים הסמוכים ליום ההילולא.

בהתחלה נהגו לשחוט בהמות ליד הקבר, לקהת מן הדם ולפזר אותו ליד הקדוש, אבל לאחר־מכן הוקם בית־מטבחיים. בשעת השחיטה נהגו להחזיק את ראש הבהמה בכיוון מצבת הצדיק ולמלמל ברכה אישית הקשורה לנדר או לבקשה כל־שהיא. מן הבשר מכינים סעודה שמחלקים אותה לעניים שם, ואת העור השאירו בדדך־כלל בידי השוחט. אדם שנדר נדר או הביא בהמה חייב לשחוט אותה במקום.

     דברים הרבה הנאמרים כאן על הצדיק יפים גם לצדיקים אחרים.

            שתי משפתות ממושב זנוח עורכים בביתם מדי שנה׳ הילולא של הקדוש בט״ו באלול. משה עמאר קבע את ההילולא דווקא בראש חודש אלול, אך לא היתה לקביעה זו שום סיבה מיוחדת. כדאי לציין, שאנשים רבים ממשיכים במסורת זו בארץ.

העדויות של ריפוי מחלות אנושות ואחרות הן רבות, ובחלקן אושרו על־ידי עדים בלתי חשודים. חומר זה עדיין מצוי רק במסורות שבעל־פה, ואין ספק, שיש ללקט את כל המסורות הללו על־ידי איסוף שיטתי בעבודת שדה מאומצת.

ר׳ דניאל אשומר ריפא, כאמור, ממחלת הנפילה ומשיתוק, אבל גם משבר, מעקרות וממחלות־רוח. את הנגועים במחלה אחרונה זו היו קושרים ומשכיבים בלילה ליד קברו של הצדיק. ובכלל, השינה ליד קברו של הקדוש היא תרופה בדוקה לכל מיני חליים. היו משותקים שהובאו לקדוש, ואחרי שהות של לילה או כמה ימים קמו על רגליהם והלכו.

תגובה אחת על הערצת הקדושים אצל יהודי מרוקו

עמוד 1 מתוך 11
  • מאת סמדר אלול‏:

    אלי שלום,

    אמי מספרת על קבר של צדיק במרוקו אולם בחיפושי באינטרנט אני לא מוצאת לו איזכור , האם אתה מכיר את השם הבא ואם כן , אשמח לקבל פרטים נוספים עליו והיכן הוא קבור .

    CIDI ABU AISH USLIMAN

    בעברית זה נשמע סידי אבו יעיש וסלימן

    מחכה לתגובתך.

עמוד 1 מתוך 11

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 121 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
יולי 2018
א ב ג ד ה ו ש
« יונ    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031