ג'ואן פיטרס – החוקרת שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטינים

 

ג'ואן פיטרס – החוקרת שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטינים

אחד הספרים החשובים ביותר בהיסטוריה של מלחמת ישראל לקיומה הוא "מאז ומקדם", פרי עטה של ג'ואן פיטרס – FROM TIME IMMEMORIAL JOAN PETERS

הספר עורר רעש גדול בעולם, בעת שראה אור בארצות הברית ובבריטניה בשנת

״קוצר ימיה של הקיסרות הערבית הטהורה יותר משהיא פועל־יוצא מכוחם של יסודות לא־ערביים נבע מכך שהערבים עצמם לא היו מסוגלים לפתח מערכת מימשל קיסרי שתהיה הולמת יותר מן האבהנית [הפטריארכלית]״, פסק הוֹגארת.

״תקופת מֶכָּה… הקצרה היתה כולה כיבושים ופשיטות שלא נתלווה אליהם אירגון השטחים שנכבשו אלא במידה שיבטיח את תשלום המם״.

״התקופה הבגדאדית הארוכה״ היתה, לדברי הוגארת, ״לא…. שלטון של ערבים על־ידי ערבים״.

אם גם היו בית־עבאס בני־מֶכָּה, הרי וזיריהם, הגדולים ותכופות הקטנים, איראנים היו או טוראנים, והם שימו מבטחם בשכירי חרב, תחילה פרסים, אחריהם תורכים, צ׳רקסים, כורדים – כל גזע מלבד הערבי. הוֹגארת מצא שאותה ״נוסחה״ יפה גם למצרים וצפון־אפריקה, מקום שם היו גם הנשלטים וגם שליטיהם ״לא־ערבים״.

״זו שכיום אנו קוראים לה ׳הציביליזציה הערבית׳ לא היתה ערבית לא במוצאה ובמבנה היסוד שלה גם לא בסממניה האתניים העיקריים״, כדברי פיליפ חתי. משך כל תקופת הכליפות היו הסורים, המצרים ואחרים, בין כגֵרים לאסלאם ובין כנוצרים ויהודים, ראשונים־במעלה בין נושאיו של לפיד ההשכלה והחכמה, ממש כמו שהיו היוונים המשועבדים ביחסם לרומאים המנצחים. הציביליזציה המוסלמית־הערבית היתה ביסודה זו הארמית־המיוּונת והאיראנית כפי שהתפתחו בחסות הכליפות והתבטאו באמצעות הלשון הערבית.

לאמיתו של דבר, ״הזהות הערבית״ היא במידה רבה קיבוץ לשוני. חִתי מגדיר ״ערבים״ ב״מונח אשר בפינו יקיף את כל העמים דוברי-הערבית, כולל הערבים, כלומר יושבי חצי האי ערב״.

 לדברי הוֹגארת היה אפילו השלטון הערבי ״הקצר להפליא״ מיכני ללא חדשני. דומה כי בית־אומיה המשיכו לפעול, בסוריה כבספרד, במנגנון שמצאו, ורק לאחר זמן עמדו על התבטאות בערבית.

מבחינה היסטורית, מי שמדבר על התושבים המקוריים של יהודה היא גם פלשתינה כעממים ״ערביים״ פשוט אינו יודע מה הוא סח. לא די שלא היתה ארץ־״פלשתינה״ ומעולם לא היה שלטון ערבי ״פלשתינאי״, אלא שרק ״תקופת־זמן קצרה להפליא״ – עשרות שנים בלבד – שלטו ערבים כלשהם על ערבים בארץ ההיא.

השימוש הערבי הראשון במלה ״ערבי״ מופיע בכתבות העתיקות מדרום־ערב… שזמנן המאות האחרונות שלפני הנצרות והמאות הראשונות לנצרות. בכתבות האלו ערבי פירושו בדווי, תכופות פושט בגדוד, והכינוי חל על נוודים להבדיל מיושבי קבע… לגבי מוחמר ובני זמנו היו הערבים הבדווים של המדבר, ובקוראן משמש המונה אך ורק בהוראה זו ולעולם אינו הל על יושבי מֶכָּה, מדינה ושאר הערים: האסלאם היה ״הדת וקריאת הקרב הלאומית״ והקיסרות החדשה היתה ״שלל המלחמה״ שלהם עם שפלשו הערבים המנצחים ל״מיגוון עצום של עמים שונים זה מזה בגזע, לשון ודת, שבתוכם היו הם [הערבים]…. מיעוט״, לדברי הפרופיסור ברנארד לואים.

רבים קמו לערער על השימוש בשם־התואר ערבי להגדרת הצדדים השונים של ציביליזציה זו בנימוק שהערבים במוצאם תרמו ל״רפואה הערבית״, ל״פילוסופיה הערבית״ וכו' תרומה קטנה ביחס. יש המותחים ביקורת אפילו על השימוש בתואר מוסלמי, שהרי רבים כל־כך מבּוניה של תרבות זו היו נוצרים ויהודים…

הנביא מוחמד, יוצרו הערבי של האסלאם, הגיע עד מהרה לידי החלטה שכדי לרכוש חסידים הכרח שתהיה הביזה מצויה בשפע.

במידה מעטה כל־כך היה הגל הראשון של הכיבוש הערבי פרי קנאות דתית בלבד, המציעה לנכבשים לבחור בין האסלאם ובין החרב, עד שמסתבר ביותר כי רבים מאנשי כנופיות הבדווים שהם שהיו גיסותיו של האסלאם עדיין עובדי כוכבים היו כאשר השתתפו בפריצה הגדולה הראשונה אל מחוץ לחצי־האי [הערבי].

 מאחר ש״המוסלמים הערבים״ נהרו בהמונם למלא אחר תביעתו של הקוראן להילחם ״…באלה שניתן להם הספר לפניכם,… עד שייכנעו וישלמו לכם מס־כניעה ויודו בשלטונכם״ (ט, 29), הגיע חִתי לכלל מסקנה כי:

לא הקנאות אלא הכורח הכלכלי המריץ את המוני הבדווים… לחרוג מגבולות מכורתם הצחיחה אל האדמות המוריקות שבצפון… דומה כי מסעי המלחמה לא די שלא היו אך־ורק פרי חישוב שקול וצונן אלא שתחילתם פשיטות שנועדו להמציא פורקנים חדשים לרוח־הקרב של השבטים שעכשיו נאסר עליהם לצאת למלחמות־אחים, וברוב המקרים לא היתה המטרה לרכוש אתיזה של קבע אלא לשלול שלל.

לא אלפי שנים אלא כמה עשרות שנים בלבד שלטו הערבים בערבים, ואף זאת רק בימי בית אומיה, שהיה השושלת היחידה ה״ערבית״ במוצאה. נצחונו של בית־עבאס לא ערבי היה אלא מוסלמי, ו״האסלאם ולא הדם הערבי הוא שהיה הבסיס לאחדות״. מקץ כמאה שנים לערך היו ״חומסי השלטון הבאים זה אחר זה״ כמעט כולם ״ממוצא תורכי״.

Recent Posts
  • Tikoun Hatsot-,תיקון חתות-שרשים-יהדות-מסורת ופולקלור יהודי מרוקו-משה גבאי

    TIKOUN HATSOT Il était de coutume de se lever au milieu de la nuit pour se lamenter sur la destruction du Temple et prier pour !,arrivée du Messie. TIKKUN CHATZOT It is an ancient custom In Israel to awaken at midnight, to sit on the ground and say lamentations by candlelight, for the destruction of Jerusalem, for the Holy Temple which was destroyed and for the Shchina — the Holy Spirit In exile. תיקון חצות יהודים נהגו לקום באשמורת הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש ולהביע כמיהה לשיבת ציון ולגאולת עם ישראל. CHAPITRE III: LA TRADITION C'est une coutume

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-מהו מנהג ״שירת הבקשות״?

    פרק ראשון מהו מנהג ״שירת הבקשות״? מנהג ״שירת הבקשות״ הקיים אצל יהודי מרוקו מושרש אצלם מזה מאות בשנים. למנהג זה ישנם שורשים קדומים מצפת של המאה ה־16. כיצד מגיע מנהג מצפת של המאה ה־16 למרוקו, הארץ הרחוקה שבמגרב? מה יכול להביא מנהג שהיה מקובל, בצורתו הראשונה, על קבוצה מצומצמת (הקבליסטים מימי האר״י הקדוש) להיות נחלתם של כלל הקהילות היהודיות במרוקו? מן הראוי שאתן בשלב זה הסבר על אופי המנהג. ההסבר המפורט שיובא להלן יקל בודאי על הקוראים להכיר את מהותו. יהודי מרוקו נוהגים לקום בלילות שבת לאחר חצות הליל בסביבות השעה 03:30-03:00 ולהתכנס בבתי הכנסת לצורך שירה ופיוט לפני הקדוש־ברוך־הוא.

  • תקנות מגורשי קטיליה בפאס למניעת עיגון במצבי ייבום-אלימלך וסטרייך

    השוואה לחקיקה המגורשים בסדר קידושין ביטוי לכך ולהיבטים נוספים שהעלינו עד כה ניתן למצוא בתקנה הראשונה הפותחת את קורפוס החקיקה של המגורשים. תקנה א קובעת: תקנו ח״ק ז״ל ששום בר ישראל לא יקדש לשום בת ישראל כי אם דוקא במנין עשרה ובתוכם חכם מחכמי העיר הנפרעים מהקהל או דיין מדייני העיר וכן בכניסתם לחופה ואם יהיה באופן אחר מעתה אנו מפקיעין אותם הקידושין. תקנה זו נדונה בהרחבה בחיבורו המונומנטלי של א״ח פריימן הי״ד, והוא קבע את הממצאים האלה: ראשית, מבחינת התוכן נדרשה נוכחות של חכם המכהן בפועל בקהילה בעת טקס הקידושין או הנישואין כדי שאלה יהיו תקפים. לפי ממצאיו של

  • מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון

    מתוך הספר  מנהג " שירת הבקשות " אצל יהודי מרוקו דוד אוחיון הקדמה תהפוכות שונות עובר האדם במהלך חייו. יש ואירוע אחד מביא לשינוי משמעותי בחייו. אהבתי הרבה לנושאי מורשת מרוקו הינה חלק מחיי הכרה בערכה ובחשיבותה. תמיד הייתי חדור ברגשות עזים כלפי העבר שהושאר במרוקו. ידיעותיי לא חפפו תמיד את מודעותי לגבי חשיבותה של מורשת זו. ידעתי כי יש עושר רב מאחורי המשפט אשר כה השתמשתי בו ״תרבות יהודי מרוקו עשירה ומפוארת״, אך לא ידעתי עד כמה ובמה. ביולי 1995 ביקרתי עם קבוצת חברים במרוקו, ביקור שהשאיר בי רושם עז, ודומה כי מאז נתהפכו אורחות חיי. מאז שחזרתי לארץ

  • יהדות המגרב-רפאל בן שמחון-שבתות מיוחדות

    שבתות מיוחדות מלבד יום השבת, שהוא יום המנוחה השבועי וגם יום קדוש ומכובד, ישנם עוד מספר שבתות בשנה הנושאות אופי מיוחד והמציינות מאורעות מיוחדים, כגון: שבת בראשית היא השבת הראשונה שלאחר חג הסוכות בה פותחים מחזור חדש בקריאת התורה בפרשת ״בראשית״. הגאונים קראו לה ״ראש השנה לפרשיות״ . בשבת זו נוהגים להעלות לתורה את ״חתן־בראשית״ ולכבדו שוב, הגם שכבר ביום שמחת־תורה, כבדו אותו בעליה. לרגל המאורע, משנים את סדר ההפסקות שבפרשה (סדר העליות). לעולה הראשון לתורה, קורא החזן מ״בראשית״ עד ״ויהי ערב, ויהי־בקר יום אחד״. לעולה השני, עד ״יום שני״ והעולה האחרון (משלים) הוא חתן־בראשית, אשר מכבדים אותו בקריאה בתורה

  • לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים-לכסווא דל-כ'מס סנין

    לא תקיפו פאת ראשכם……ויקרא יט, כז התספורת הראשונה לאחר תשעה חודשים במלאת תשעה חודשים לילד, הוריו הזמינו את ספר המשפחה לבית וגילחו את ראש תינוקם בנוכחות בני המשפחה והקרובים. בהזדמנות זו ערכו חגיגה קטנה בבית וכיבדו את האורחים בתה, בעוגות ובמשקה. אולם היו משפחות שערכו את חגיגת התספורת בבית-כנסת, בחול המועד פסח או סוכות, או בל״ג בעומר. כאשר התספורת נערכה בל״ג בעומר, הטכס התקיים ליד קברו של הצדיק אשר בזכותו זכתה המשפחה בילד. כל הזמן שהספר גוזז את שערותיו של התינוק, ה-זג'ראתאת משמיעות קריאות שמחה וצהלה והאב מתפלל לבריאות בנו. יש שנהגו לנקב את תנוך אוזנו של הילד ליד קבר

  • להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו.   מאת: הרב משה אסולין שמיר.  

                                           להתהלך באור החיים – לפרשת לך לך, ויום ההילולה של רחל אמנו. מאת: הרב משה אסולין שמיר. להאיר באור החיים – לערב שבת קודש. "ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,   אל הארץ אשר אראך" (בר' יב, א).   "לך לך" – קריאת כיוון – ללכת לארץ ישראל. אברהם אבינו – העולה החדש הראשון, פתח את שערי העליה לארץ – לכל הדורות.   "והאמין ביהוה – ויחשבה לו לצדקה" (בר' טו, ו). המאמין הראשון בה' –  פתח את שערי האמונה במלכות ה' בעולם. "אתה מוצא שלא ירש אברהם העולם הזה והעולם הבא,  אלא בזכות

  • תכשיטים אצל נשות מרוקו-״כראס כּבּאש״ (״עגיל ראש־ראם׳׳) או ״כראם עמארה"

    תכשיטים אצל נשות מרוקו תכשיטיהן של הנשים היהודיות במארוקו היו כמעט זהים לאלה של הנשים הערביות או הברבריות. למעשה, רק בדרך ענידתם היו הבדלים, וייחודה של דמות האישה היהודית היה בעיקר במעטה ראשה, כפי שתואר ביתר הרחבה בדיון בתלבושות. בערים היו רוב התכשיטים עשויים זהב, ומשקל הזהב של התכשיטים שימש עדות לעושר המשפחות. העדיים העתיקים שהתהדרו בהם הנשים היהודיות והערביות בערים מקורם בספרד, בדומה לתלבושות. הנשים היו עונדות לצווארן את ענק־השושניות (״תאזרה״), ולאוזניהן — עגילי־תליונים (״כראסעמארה״); כן היו עונ­דות עגילי־טבעת עם תליונים(״דוואה״) ותליון ארוך (״זוואג״). בעיצוב התכשיטים היה לכל עיר סגנון משלה. כך, למשל, אפשר למצוא במדאליונים עתיקים שושניות העשויות תשליבים ופיתולים, המזכירים את

  • מ. ד. גאון יהודי המזרח בארץ ישראל חלק שני

    טודרום בן יהודה הלוי אבולעפיה נולד בש׳ ה״א ז. היה שר המלוכה ומשורר בטוליטולא. בימי עלומיו חבר שירים. תתלה שמש בחצר המלד אלפונםו הרביעי ואח״כ בחצר המלך שאגג׳ו הרביעי. כנראה שעמד בראש האוצר. גדולתו עוררה כגגדו את קנאת הנוצרים והמיטה עליו שואה. בימי אלפונםו נאסר כמה פעמים ורכושו הוחרם. אחרי מות אלפונםו מנהו המלך שאנג׳ו הנ״ל לשר האוצר בין השנים הא׳ ס-סו. נודע בחבורו ״גן המשלים והחידות״. כולל שירי ידידות, שירי תהלה, קינות, שירי אהבה, סליחות, וכו'. ידידיה רפאל חי אבולעפיה נולד בירושלים בשנת תקס״ז. מגדולי המקובלים בדורו וראש ק״ק החסידים בית אל אחרי הרב אג'ן. את גדולתו בח'ן יש

  • Juifs du Maroc a travers le monde Robert Assaraf

    Dans ce contexte, la question juive, objet au départ d’une unanimité sur la nécessité : d'intégrer sans réserve à la nation la communauté juive, en respectant ses libertés et ses droits, devint avec le temps un des enjeux de la vie politique, un des moyens préférés de l'opposition pour attaquer indirectement le pouvoir en place quand elle ne pouvait le faire face  avec les inévitables conséquences de telles enchères. Au début, l’euphorie l’emporta. Le report – à la suite de désordres provoqués par des jeunes au mellah de Marrakech – des élections des comités des communautés des grandes villes, prévues


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031