יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יהודים אלה היו יהודים שגורשו מספרד אחר מאועות שנת קנ"א – 1391 למניינם ; השליט מוחמד הנ"ל שמלך בין השנים 1485 – 1513, פנה אם כן לבני דור השני או השלישי של מגורשי שנת 1391 לבוא לגור בדבדו.

המגורשים מסביליה נקלטו במספר גדול בעיר תלמסאן וסביבתה. יהודים ספרדים שהספיקו להתרגל לחיי ארץ המקלט החדשה בצפון אפריקה הם, הם שנען לקריאת שליט דבדו בשלהי המאה החמש עשרה, באו לדבדו וייסדו התושבים הראשונים בשכונה, אשר במרוצת השנים הפכו למרכז היישוב החדש בבדו, וסמוך לשכונה בעיקר בדרומה ובמערבה נבנו שכונות המקומיים, לאורך נהר דבדו הנקרא נהר בורוואד.

הגאון העצום רבי דוד הכהן סקאלי זצ"ל מדבדו מזכיר בספרו שאלות ותשובות קרית חנה דוד חלק ראשון דף קכ"ב, מסורת עתיקה זו אצל יהודי דבדו " ויודע הוא אנשי עיר דבדו הוקבעו כמגורשי סיביליה ".

גרעין נוסף גם הוא מאזור תלמסאן התלבר לקבוצה שהוזמנה על ידי השליט, ורמז לכך מצאתי בספרו של יוסף הכהן, מהמגורשים בני ספרד שעברו לצרפת וזה לשונו ….בשנת 1545 וישלח באר"בה רט=וס"ה ויהי כשבתו על כסא ממלכתו ויאסף אנשי חיל וילך אל טרימיסאן  – היא טלמסאן .

וילכדנה וינוסו קאייד מנצור ואחמאד המלך בן אחותו ובני הנגיד והיהודים אשר היות אתם להציל נפשותם ממוות ויעברו דרך דבדו ויתפשום מולאי עמר ויתנם בבית הסוהר וישבו שם בדבדו ימים רבים….- יוסף הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית עותומאן התוגר. חלק שני, דף מ"ו – דפוב לבוב. 

תושבי שכונת אלקצבא בדבדו הראו לנו קצהו של מבנה תת קרקעי ששימש מקום כליאה בעבר הרחוק " בימי המרינים ". היהודים החרשים נאלצן להמלט מתלמסאן ובאזור בגלל פלישת התורכים דבר שגרם לבהלה ואנדרלמוסיה בסביבה.

ובמקום למצוא מקלט בדבדו, נכלאו האבות הראשונים והתקיים בהם דברי חז"ל בילקוט שמעוני, שמות , פרק רל"ד, פרשת בשלח : ישראל היו דומין באותה שעה ליונה שברחה מפני הנץ, נכנסה לסלע ופגע בה נחש….

העדות ממקור יהודי דבדובי על חיים יהודים בדבדו היא ממכתב ששלחו ראשי קהל בראשית המאה השמונה עשרה – 1700 למניינם – לחכמי פאס…..זאת לדעת רבותי, קרוב למאה שנה מאז שאבותינו עזבו את דבדו…ובשנה ת"ן – 1690 למניינם – חזרנו בפקודת המלך ירום הודו לדבדו יע"א.

כעת אספר לכבודכם קורות בית כנסת זה, אבותיו ספרו לנו שבבית כנסת זה היו קדמונינו מתפללים, בזמן ההוא דבדו הייתה מלאה יהודים… (המכתב במלואו ובשפה ערבית יהודית ראה ספר שאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב, חלק ראשון, סי׳ ע״ב), נמצאנו למדים שקרוב לשנת 1600 עזבו אבותינו ז"ל את דברו, נאלצו בהוראה השליטים לנטוש הקהילה ולעבור לישוב דאר בן משעאל.

 ובשנת 1690 לערך חזרו, בפקודת מלך פאס, לדבדו, ועוד למדנו שסביב שנת 1600 " דברו היתה מלאה יהודים ", ושם היו האבות הראשונים " קדמונינו ". הרי שיישוב יהודי התקיים בדבדו לפני שנת 1600, היינו במאה השש עשרה.

יש להזכיר שלא כל בני הקהילה יצאו מדברו אחר שנת 1600, קומץ משפחות נשארו במקום וביניהם נמנה והיה הדרשן המזכה את הרבים אבינו הראשון הרב יצחק מרציאנו זלה״ה.

בני הקהילה נודעו אז כבני קהל סיביליאנוס כפי שכתב הרב הגדול הגאון ר׳ יהודה בן עטר " קהל קדוש סיבילייאנוס שבדברו עושים כמנהג המגורשים " (ראה ספר זכות אבות, פיסא תקע"ב, עמי נ"ד).מה נאוה ומה נאה היתה הקהילה בקיבוץ בניה לתוכה.

 הראשונים במעלה היו ללא ספק בני הכהנים הלויים מזרעו של אהרן כהנא יוצאי קהילת סיביליה, וכן בני משפחה רמה, שלשלת יחוס יהודי טהור משפחת בן סוסאן יוצאי יריכו של בנימין בן הזקונים של יעקב אבינו, שמקום מושבם בספרד הייתה קהילת גדולים ושועים טולידו.

יוצאי הקהילה הקדושה מורסיה בדרום ספרד, משפחת בני מרציאנו, אשר קבלה בידם מדורי דורות שהם משבט יהודה בני משפחת מרציאנו באו לרבדו, ולפי המכתב הנז"ל בשאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב, ח"א, סי׳ ע׳ הם ישבו לפני כן בכפר נתיסדלת, היא כפר תאדליסת בצפון מערב אלג'יריה בין העיר מוסתגאנם והעיר אוג'דא.

על מקורה הספרדי של קהילת דבדו יעיד הסיפור האמיתי ששמעתי מפי מגידי אמת מבני הקהילה על מפתחות של בית בספרד שעברו אחר הגירוש מאב לבן אצל משפחת בן סוסאן הנקראת " לגריטט ", בני המשפחה נהגו לתלות את המפתחות מאחורי הדלת, זאת עד לראשית המאה התשע עשרה. המנהג בראשיתו התבסס על התקוה שהנה הנה אנו חוזרים לבית ולנחלה בספרד.

ועוד שמעתי לאמור שבבתי כגסת של משפחות בן סוסאן ומרציאנו היו שמורים תפוחים לספרי תורה מספרד, תפוחים אשר היו עדיין שמורים עד למאה התשע עשרה.

Recent Posts
  • אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-שבת ויצא-שיר לשבת

    שבת ויצא בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק פרטים אחדים מתולדות חייו ושירתו של ר' סעדיה שוראקי, שחי ופעל באלג'יריה במאה ה-17 – המאה ה-18 תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה בשם "מונה מספר" וכן פירוש לספר תהלים שבראשו שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים שלו נקלטו בקובץ "שיר ידידות". פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה. דוגמאות בולטות לכך הן שירו "סדרי בראשית יוצרו" המפרט את סדר בריאת העולם, ושירו "סיני מאור עיני", המפרט את שבחי התורה ולומדיה.     אעיר כנשר

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט

    פרק רביעי הרכיבים השונים של מעמד שירת הבקשות מעמד שירת הבקשות עבר שינויים לא מעטים מאז שהובא למרוקו ע״י השדר״ים במהלך המאה ה־17. השינויים הרבים שעבר מנהג זה הם תוצאה של תנאים היסטוריים וחברתיים שהתפתחו: 1- ראשיתו של המנהג בצפת של ימי הקבלה והאר״י הקדוש ־ המחצית השניה של המאה ה־16. 2 – יהודי מרוקו, קיבלו מנהג זה מהשדר״ים שהגיעו למרוקו מאז ראשית המאה ה־17 ועד למאה ה־19. 3 – שינויים שהוכנסו במנהג זה במרוקו מראשית המאה רד20. בפרק זה יוצגו השנויים שעבר המנהג בשלושת התקופות דלעיל, כפי שהם באים לידי ביטוי בקבצים ״רני ושמחי״ ו״שיר ידידות״. המנהג בצפת הקבליסטית

  • תכשיטים אצל נשות יהודי מרוק- תערוכה מוזיאון ישראל קיץ 1973

    עגילי־תליונים – התמונה הימנית טנג׳ר ; כנראה סוף המאה הי״ח, ואולי לפני־כן לדעת הצורף היהודי שהיה בעליו זהו עדי עתיק מאוד — דוגמה נדירה של עבודתם המצוינת של צורפיה היהודים של טנג׳ר זהב, פניני־בארוק, אבני אודם ואזמרגד האורך: 22.5 ס׳׳מ אוסף פרטי, פאריס (431)   עגילי־תליונים — ׳׳עקראש״ התמונה האמצעית פאס ; כנראה המאה הי״ז או הי״ח טיפוס עתיק, שאינו עוד בשימוש ; בצד האחורי יש דגם של שריגים ופרחים מעשה חקיקה וחירור זהב, אבני אזמרגד, אמתיסט, אגרנט ופניני־בארוק האורך: 11.5 ס״מ המוזיאון לאמנויות אפריקה ואוקיאניה, פאריס ראה : אידל, מילון, עמ׳ 9 ; בזאנסנו, תלבושות, לוח מס׳ 28 ;

  • פאס וחכמיה כרך ב'- לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור- רבי דוד עובדיה-

    מכתב קסד אלעזר בן לחדב— מהמכתב הנז׳ לא נוכל לומר שהיה ת״ח. וברור שלא נוכל לזהותו עם אליעזר בן אלחדב שהזכיר הרב בן נאיים בערכו שהיה אחד מחכמי מקנאס. מכתב קסה רבי יחייא וויזמאן זצ״ל מו״ץ בעיר מארכש. ושמש ברבנות עם מו״ה יצחק דילויה ומו״ה אברהם בן מאמאן ז״ל. הרב הנז׳ היה חריף גדול ונחל נובע מקור חכמה וגוזר ים התלמוד לגזרים מרוב עיונו וחריפותו וגם דלה דלה בחכמת הקבלה. נתבש״ט ש׳ תנ״ו זיע״א. עיין מלכי רבנן דף 63. מכתב קסו הנגיד כמה״ר אברהם מימראן — במשך ימי מלכותו של מולאי ישמעאל במאה הה׳ נמנו בני משפחת מימראן ליועציו ולנגידי

  • המאה החמישית לאלף הששי-פאס וחכמיה כרך א' -רבי דוד עובדיה זצ"ל

    המאה החמישית לאלף הששי בתחילת המאה ההיא היו רבנים בפאס מהר״יר סעדיה אבן דנאן, ומוהר״ר עמנואל סירירו, והיה ויכוח ביניהם ובין מוהרר״י ששפורטאט רב בסאלי בשנת ת״ב (1642) והודפס בספר אהל יעקב, שאלה ח׳. בספר עת ספוד שייסד כמוהר״ר יעב״ץ יסד קינה וכתב בתחילתה בזה״ל, לפטירת החכם השלם ד״ומ אב״ד (דיין ומצויין, אב בית דין) דמתא פיס יע׳׳א כמוהר״ר יהודה עוזיאל זלה״ה שנתבקש בישיבה של מעלה אור ליום ששי בשבת ט״ו יום לאדר שנת התמ״ט ליצירה (1689) ע״כ, מובן מאליו שאינו מוהר״ר יהודה עוזיאל החתום בתקנות לפי סדר השנים. עוד כתוב בספר הנ״ז קינה לפטירת החכם השלם הדיין כמוהר״ר שאול

  • שמואל הלוי אבולעפיה-עמרם ב״ר שלמה אבורביע-רחמים שלמה אבושדיד-משה דוד גאון

    שמואל הלוי אבולעפיה נולד בטולידו בשנת ה״א ס. היה סוכן בית האוצר של דון פידרו האכזר מלך ספרד בקשטיליה. במשרה רמה זו כהן עשרים שנה והסדרים אשר הנהיג הביאו והצמיחו ברכה רבה לקופת המדינה. היה לו ארמון בטולידו אשר שמש כמרכז לכל עניני היהודים בעיר, הקים עוד היום. בימי גדולתו בנה כמה בתי כנסיות בקשטיליה. המפואר ביותר שבהם נהפך אח״כ לבית תפלה נוצרי. בכתבת ברורה שעדיין נראית בו נמצא רשום: ״חסדי ה׳ נזכיר תהלות ה׳ ככל אשר גמלגו והגדיל לעשות עמנו. הקים בתוכנו שופטים ושרים אשר הצילונו מיד אויבים וצרים. אם אין מלך בישראל לא השבית לנו גואל. הוא מעוז

  • Belicha-Belido-Belilty-Benabbas-Benabrekh

    BELICHA Nom patronymique d'origne hébraïque, arabisation du prénom biblique Elicha qui a pour sens "Dieu délivre", précédé de l'indication de filiation hébraïco-arabe Ben. Ce prénom masculin était encore fréquemment donné au Maroc au XXème siècle, et se prononçait lissa, licha. Toutefois, selon la tradition fidèlement transmise dans la branche marocaine de Mogador de cette illustre famille de génération en génération, ce patronyme n'aurait été accolé que relativement tardivement à cette famille de Lévy d’origine espagnole – qui, à la suite de ses pérégrinations en Europe de l'Est, avait adopté une forme yidich de ce patronyme: Loeb – à la suite

  • יהודי פאס תרל"ג-תר"ס- 1900-1873 –אליעזר בשן

    מעורבות הדיפלומטים. ב-10 ביוני 1886 כתב דרומונד האי לשר החוץ על התפרצות קנאים בפאס, שבקושי דוכאה על ידי השלטונות, והיהודים חיים בפחד ובחשש מפני שחיטה המונית.  הוא העביר לשר החוץ העתק מכתבו של הסולטאן שנשלח לוזיר הראשי סיד אמפדל גרניט על האירוע, ונאמר בין השאר שהסולטאן מבקש למנוע כל מעשה שאינו מועיל לטובת הכלל. הוזיר הנ"ל תיאר במכתבו ב-21 ביוני את הרקע להתפרצות הקנאית נגד היהודים, כפי שדווח לו מפאס. יהודי ניסה ב-10 ( צ"ל 23 ) במאי להיכנס לבניין ממשלתי בפאס אלג'דידה ( החדשה ) ושומר הניצב בשער מטעם המושל מנע זאת ממנו. כתגובה תקפו היהודי וחבריו את השומר

  • להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא" – מאת הרב שמיר-אסולין

    להאיר באור החיים – לפרשת "ויצא". דברי התורה מוקדשים – לעילוי נשמת אמו"ר הרה"צ רבי יוסף בר עליה ע"ה, שעלה לגנזי מרומים ביום א' בשבת יב' כסלו, לסדר: "ויצא יעקב {יוסף} מבאר שבע… והנה יהוה – ניצב עליו". וכן, להצלחת חיילי צה"ל העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהנו. "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" (בר' כח, י). "יציאת צדיק מן המקום, עושה רושם.  שבזמן שהצדיק בעיר – הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם – פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה" (רש"י בר' כח י). מבוא: פרשת "ויצא", מספרת לנו על יעקב אבינו היוצא לגלות חרן בגיל 63 לאחר

  • דברי הימים של פאס-מאיר בניהו-כולל תרגום ליהודית מגרבית

    שט"ו – 1554 -1555 ואחר כך בא מולאי מחמד אשייך אשריף הנזכר למעלה ונלחם על תאפיללאלת ולכדה ולקח אחיו מולאי אחמד וכל בניו והוליכם עד לנהר תאדלא ושחט ארבעה בנים, אחיו מולאי זידאן ושלשה אחיו, ובא להלחם על פאס מולאי עבדאללאה בן מולאי מחמד אשייך ונשבר וברח ועזב פה את הנוודים מסוס, ומשבט רחמאנא ואלודאייא ( שבטי נוודים של עמק הסוס, הרי רחמאנא והואדיות ), עם גדול מאד שלא יספיק לו מים לשתות ולא לחם לאכול ונשארו מושלכים מחזרים על פתחי הבתים של היהודים, ומתו מהם הרבה שלא יסופר. אחר כך יצא להלחם על פאס מולאי מחמד אשייך הנזכר ויצא


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 118 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
נובמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930