אגרת יחס פאס-המאה הד׳ לאלף הששי-מקבילה למאה ה-17 למני'-רבי דוד עובדיה

המאה הד׳ לאלף הששי

מהר״ר שמעון בן לביא שייסד פיוט בר יוחאי היה מפאס והיה בשנת ש״ט (1549) וז״ל מוהר״ר חיד״א במערכת גדולים מהר״ר שמעון בן לביא, ראיתי בספר יודעי בינה מהרמ״ז שכתב שהרב יוסף חמיץ הניח בידו פירוש רב אחד פאסי פירוש על פרשת בראשית, נח, לך לך, מהזוהר. והיה הרב שהרביץ תורה בק״ק (בקהל קדוש) טרפולי ממערב ושמו רבי שמעון בן לביא עכ״ד (עד כאן דבריו) ואני שמעתי שהרב הנ״ז היה דעתו ליסע לארץ ישראל, וכשבא לטריפולי ראה שלא היו יודעים דת ודין ואפילו ברכות ותפילות כתקנן, ואמר בלבו כי טוב לקרבם לתורה וללמדם תורה ויראת ה׳ וזה יותר מהלכתו לארץ ישראל. וכן עשה והצליח כמעט לגיירם והרביץ תורה שם. והיה זה שנת ש״ט וחיבר ספר פירוש ארוך על הזהר על ספר בראשית וספר שמות והוא מצוי בטריפולי ותונס. ואני ראיתי ספר אחר גדול חלק אחד מפירוש הרב הנ״ז הוא שייסד פיוט בר יוחאי וכו' עש״ב (עיין שם באורך).

רבי שלמה בן מלך מחבר ספר מכלל יופי היה מעיר פאס וז״ל ספר צמח צדיק בנוספות לאלף הששי רבי שלמה בן מלך חכם גדול מפואר מעיר פאס באפריקא ובא לקונסטנטינא וחיבר בשנת שי״ד (1554) ספר מכלל יופי. אשר כשמו כן הוא ביאור נחמד על ספרי הקודש תנ״ך. מ״ך. (מצאתי כתוב.) וכן כתב בספרו מכלל יופי בעלה הנדפס בסוף הספר וז״ל, ואני בראותי כי בכל המערב ובפרט בפאס עיר מולדתי עש ואם בישראל אשר בה לומדים מקרא יותר מכל העיירות אשר ראיתי ויכו׳ יעו״ש.

כבר כתבנו שהרבנים המגורשים שבאו לפאם תקנו כמה תקנות, בתקנה של שנת ש״ה (1545) חתומים בה החכם כמוה״ר נחמן אבן סונבאל ז״ל, והחכם כמוה״ר יצחק בכה״ר יוסף נהון ז״ל, והחכם כמוה״ר יוסף טובי ז״ל, והחכם כמוה״ר אברהם חאג׳יז ז״ל; והחכם כמוה״ר יהושע קורקוס ז״ל, והחכם כמוה״ר יוסף בכה״ר משה מונדה ז״ל, והחכם כמוה״ר שמואל אבן דנאן ז״ל בכה״ר מימון ז״ל, והחכם כמוה״ר אברהם עוזיאל ז״ל, והחכם כמוה״ר שם טוב בכה״ר יעקב אמיגו ז״ל, והחכם כמוה״ר יצחק דונדון ז״ל, והחכם כמוה״ר שמואל חאג׳יז ז״ל, והחכם כמוה״ר אברהם אלמושנינו ז״ל, והחכם כמוה״ר אברהם ביטון ז״ל, והחכם כמוה״ר אברהם אג׳ואילוס ז״ל, ושם נאמר כי הוכרזה התקנה הנז' בחמשה בתי כנסיות של המגורשים על ידי הסופר כה״ר אברהם באלאנסי ז״ל, והוכרזה ג״כ בבתי כנסיות של התושבים ע״י החכם השלם כמוה״ר שמואל אבן דנאן ז״ל בכמה״ר מימון זלה״ה, ונתקיימו החתימות הנ״ל. (מכמה אומדנות נראה כי מהר״ש אבן דנאן היה מתלוה לתושבים), ע״י הסופר הנז'.

ובתקנה של התושבים של שנת ש״י(1550) חתום בה החכם השלם כמוה״ר שמואל אבן דנאן בכה״ר מימון זלה״ה, והחכם כמוה״ר שמואל בן דנינס ז״ל, והחכם כמוה״ר אפרים בר נחמיה הכהן ז״ל, והחכם כמוה״ר משה בר שלמה בן אטויל ז״ל והחכם כמוה״ר יוסף אלחדאד ז״ל, והחכם כמוה״ר אברהם בן רמוך ז״ל, והחכם כמוה״ ר חיים קורקוס ז״ל, והחכם כמוה״ר שמואל בר יצחק פראאוניל ז״ל, והנגיד המעולה ה״ר יעקב רותי ז״ל, וה״ר ר׳ מסעוד בן צפט נ״ע, וה״י ר' משה אנפאווי נ״ע, והי׳ ר׳ יעקב בן סניור נ״ע, והי׳ ר׳ שמעון בן צפט ז״ל, והי׳ ר׳ נתמיה בן עזיז בן מייארא נ״ע, ונתקיימו החתימות הנ״ז ע״י הח׳ הש׳ כמוה״ר יעקב אבן דנאן ז״ל, וכמה״ר מכלוף אסולין ז״ל, ושלא להאריך טרחא לך נא ראה כל החתומים בתקנות שהודפסו בספר כרם חמד ח״ב, משפחה ומשפחה ודור ודור קחם משם, הספר מצוי ואין צריך להעתיק.

בשנת שכ״ו (1556) היה רב בפאס מ״ז (מר זקני) הרב כמוה״ר וידאל הצרפתי זלה״ה וכמ״ש הוא עצמו בספר מגילת סתרים אשר לו וז״ל, ותהי מלואת פרשת המגלה הלזה בשנת חמשת אלפים ושלוש מאות ועשרים וששה, ע״כ מכ״י (עד כאן מכתב יד) הרב המחבר זצוק״ל (זכר צדיק וקדוש לברכה) ובהקדמת ספר צוף דבש כתב וז״ל צוף דבש אשר חיבר הנשר הגדול מר קשישא גוזר ים החכמה לגזרים חסיד ועניו קדוש יאמר לו החכם השלם הדיין המצוין האלוף התורני כמוהר״ר וידאל הצרפתי זלה״ה אב״ד ור״מ (אב בית דין וריש מתיבתא, או ריש מתא) בק״ק פאם יע״א עיר ואם בישראל, ומיושבי בית דינו הדנים לפניו הוא כמוה״ר אהרן ן׳ חיים זלה״ה בעל קרבן אהרן בן הרב הגדול הדיין המצויין כמוה״ר יצחק הצרפתי זלה״ה, בן הרב הגדול גוזר ים החכמה לגזרים נר ישראל אשד מאור תורתו העולם זורחת עמוד הימיני פטיש החזק בוצינא קדישא כמוה״ר וידאל הצרפתי זצוק״ל, על פסוקי התורה, ׳מיוסדים על אדני פז ועל קו היושר הוטבעו נטעיו נטעי נעמנים ומחובר עמו עוד שלשה חיבורים מהמחבר הלז ה״ה (הלא המה) מגילת סתרים על מגילת אסתר, והצעת רות על מגילת רות, ואוצר נחמד על תהלים, וכוונתו רצויה לזכות את הרבים ,והרב המחבר ז״ל הוא זקנו של החכם השלם הרב המחבר ספר נמוקי שמואל זלה״ה (זכרו לחיי העולם הבא) וגם זקינו של החכם השלם הרב כמוה״ר אהרן הצרפתי המחבר קונטריס אחרון, בזה הספר הנקרא משגב האמהות עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם ע״כ.

והרב חיד״א במערכת גדולים כתב וז״ל, מהר״ר וידאל הצרפתי אחד מגאוני המערב הקדמונים, והרב קרבן אהרן מבית דינו, וחיבר השגות על הרא״ם ונדפסו בספר נמוקי שמואל להרב נכדו. ועוד חיבר ספר צוף דבש וכר׳. והיה אב״ד ק״ק פאס יע״א ושמעתי שחיבר ספר אמרי יושר ביאור על מדרש רבה, ודבריו בקיצור מופלג וצריכים עיון ועומק, ואח״ך יטעום המעיין מחכמתו כי רבה, והספר הנז׳ הוא בכ״י.

 הערת המחבר : הספר אמרי יושר נדפס בוורשא עם מדרש רבה בשנת 1876. על התהלים והמגילות נדפסו באמשטרדם בסו״ס צוף דבש. וראה להלן בס׳ לשון לימודים הסכמה על הספר הנ״ל ושם מאריך בתפארת החיבור ומתבירו.

ועוד שמעתי שחיבר הרב הנז׳ פירוש על ספרא וחבר קצת פירוש על התורה, כ״י ואני הדל לקטתי קצת מפירושו וכתבתיו בקונטריס ספר סבר יוסף בס״ד (בסייעתא דשמייא) והנה הרב הוא נכד הרב הגדול מוהר״ר וידאל הצרפתי הראשון, והרב המובהק מר קשישא כמוה״ר אליהו הצרפתי ה׳ יאריך ימיו ושנותיו, אב״ד ור״מ (אב בית דין וריש מתא) בעיר גדולה לאלקים פיס יע״א (יגן עליה אלקים) הוא נכד נכדו של מוה״ר וידאל הצרפתי בעל צוף דבש ויש לו יחס עד רבינו תם בן בתו של רש״י. ושמעתי שהרב רבי אליהו גר״ו הנז'(נטריה רחמנא ופרקיה) הוא דור חמשה עשר לרבינו תם הנז׳ הידוע זי״ע (זכותו יגן עלינו). והרב אליהו הנד תלמיד מהרב המופלא ח״ק (חסיד קדוש) כמוה״ר חיים אבן עטר ז״ל, ע״כ.

מ״ש ספר אמרי יושר על מדרש רבה הוא בכ״י (בכתב יד) כבר הודפס בווארשא בדפוס רבי יצחק גאלדמאן בשנת 1874 למספרם. וכתוב בתחילת ההקדמה בזה״ל (בזה הלשון) באור אמרי מדרש רבה וזה שמו אמרי יושר, בס׳ רבות יודיע פשר, יסדו וחברו בכושר, איש אשר בביתו הון ועושר, הן אל כביר, ולרגעים גביר, דגמ״ר וסביר, גזיזי דברדא תביר, גדול בדורו כשמואל בדורו, הוא זיוו הוא הדרו, ה״ה מרנא ורבנא הרב הכולל בן שחר הילל. כמוה״ר וידאל הצרפתי זצלה״ה ע"כ.

Recent Posts
  • חלוצים בדמעה- אברהם מויאל האיש ופועלו-חנה רם-מצוקת גדרה ויסוד המעלה

    מצוקת גדרה ויסוד המעלה לעומת פתח־תקוה שיצאה למרהב, נותרה מושבת הביל״ויים גדרה באותו מצב בו השאירה מויאל טרם מונה לתפקידו. למעשה מצבם אף הוחמר, כי על־פי הנחייה ויסוצקי נשללה מהם גם התמיכה החודשית. עוד בהיותו בארץ העדיף ויסוצקי את פתח־תקוה על־פני גדרה בטענה, כי איכרי פתח־תקוה הם בעלי משפחות ואילי הביל״ויים, שהם רווקים, ימצאו את דרכם בכוחות עצמם. עוד מצא ויסוצקי פסול בגדרתים שאין ביניהם, כמקובל לחשוב, סטודנטים ובעלי השכלה גבוהה. ומשנותרו הביל״ויים בחוסר כל, אף לא עיבדו את אדמתם מהעדר ציוד לכך, הציע ויסוצקי תחילת לפזרם כפועלים שכירים במושבות ולהושיב במקומם מהפליטים שהגיע׳ ארצה ב־1882. כעבור זמן קצר כתב

  • עלית יהודי אטלס (מרוקו)-יהודה גרניקר-ברית יוצאי מרוקו

    יצחק בן שמש משדה חמד מספר : " הייתי נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית במרוקו. עבדתי מחודש מאי ועד יוני 1956. בראש מחלקת העלייה במרוקו עמד אז עמוס רבל, חבר קיבוץ דוברת. אברהמי היה הגזבר, ווילנר – הקשר עם השלטונות הצרפתיים ברבאט. זכיתי לעבוד במחיצתו של יהודה גרינקר אשר בין יתר התפקידים שהוטלו עליו במרוקו, בא לטפל בכפרי האטלס ולארגן מהם גרעינים להתיישבות. יחד פעלנו, יחד רשמנו ויחד נדדנו…. בפנקסו של גרינקר היה רשום כל כפר וכפר ואפילו הנידח ביותר שמימינו לא שמעונו עליו. בנדונינו הרבים לא נתן לפסוח על אף כפר ואפילו היו בו משפחות בודדות. הוא קיים

  • מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון

    פרק שני המקהלה ב״שירת הבקשות״ את מעמד הבקשות מלווה מקהלה שציינתי בפרק הראשון. המקהלה מורכבת מהפיטן הראשי הנקרא ״אל מקדם אל כביר״, הפיטנים המשניים, חבורת הבקשות והקהל. המקהלה ב״שירת הבקשות״ פועלת באופן שונה מהמקהלה המוכרת לנו מהתקופה העתיקה. אז המקהלה הופיעה כגוף העומד מן הצד ואינה משתתפת בפעילות העלילה (אם מדובר במחזה). היא מביעה הרהורים, מסיקה מסקנות של ״מוסר השכל״, מביעה את רחשי הנפש והתגובות של הציבור או של הגיבורים במחזה, מייעצת לדמות הראשית ומשמשת לו פה, אם הוא מתלבט. המקהלה גם משמיעה את דעת המחבר ומציגה את עמדתו לגבי הקורה במהלך המחזה. המקהלה שאני מציג מורכבת מקבוצת גברים המבצעים

  • סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905)-אליעזר בשן

    סטלה קורקוס, מנהלת בית־ספר לבנות במוגדוד, מבקשת אזרחות בריטית (1904־1905) תעודות 38-35 סטלה דוראן קורקוס (1858 — קזבלנקה 1948) היא מהדמויות הבולטות במרוקו בתחום החינוכי והציבורי. אביה, אברהם דוראן, היה סוחר מצליח באנגליה ואמה רבקה מונטיפיורי (לונדון 1929-1831), אחיינית השר משה מונטיפיורי. סטלה היתה אשתו השנייה של משה קורקוס, יליד אלג׳יר (1845), ונישאה לו בלונדון. היא רכשד ניסיון בתור מורה, והחזיקה בית־ספר פרטי בצפון לונדון. ב־1884 הגיעה עם בעלה למוגדור. הוא היה סוחר מצליח ופעיל בתחום החינוך, ב־1888 נזכר שמו כחבר ההנהלה של בית־הספר בעיר זו. אביו, ר׳ אברהם, היה רב בקהל הפורטוגלים בלונדון. הודות ליוזמתו של הרב יוסף אלמאליח

  • נשות חיל יהודיות במרוקו  אליעזר בשן-נשים עובדות, המשאירות את ההכנסות לעצמן.

    זמרת החצר אצל מוחמד החמישי. בפאס הייתה זמרת ורקדנית מפורסמת בשם שברה בן חמו, שכונתה זוהרה אלפאסייה. האישה, שהייתה גם ראש להקה וכונתה " א-שיכה זוהרה " או " למעללמא זוהרה " חיברה שירים הלחינה אותם והייתה גם זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ששלט בין השנים 1927 – 1961. לעת זקנתה עלתה ארצה, חיה באשקלון ושרה בטלביזיה. ארז ביטון הקדיש לה שיר, שקטע ממנו מובא להלך : שיר זוהרה אלפסיה זוהרה אלפסיה / זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוק אומרים עליה שכאשר שרה / לחמו חיילים בסכינים, לפלס דרך בהמון להגיע אל שולי שמלתה / לנשק את קצות אצבעותיה

  • יהדות מרוקו עברב ותרבותה-אליעזר בשן-מס פרוגרסיבי: לפי ממון ותקרת המס

    מסים החובה להשתתף בעול המסים לקהילה חלה לפי הדין לאחר י"ב חודש של מגורים במקום, ואם אדם קנה בה דירה הוא נחשב מיד כאנשי העיר (בבא בתרא, פרק ראשון משנה ה, בתלמוד, דף ז, ע״ב), חלו עליו החובות והוא נהנה מהזכויות של שאר חברי הקהילה. בענייני מסים היה צריך ללכת אחרי מנהג המקום. הקהילה נקטה אמצעים נגד המתחמקים מתשלומי מסים. המנהג הפשוט בכל הגולה שכל מי שמחריב מס לקהל, חובשין אותו בבית הסוהר ואין מביאין אותו לבית דין אלא טובי העיר דנים אותו כפי מנהגם ואינו יוצא משם עד שיפרע או יתן ערב או ישתעבד בשטר. (יצחק אבן דנאן, 1836־1900,

  • פגיעות בחיי הדת והתאסלמות במרוקו-אליעזר בשן

    שיכור התאסלם בביוגרפיה שחוברה על ר' משה ויזגאן (1996-1906) שכיהן כדיין במוגדור החל בשנת 1946 עד 1963 ומאז במראכש במשך עשרים שנה, מסופר כי במראכש קרה ב-1983 שיהודי השתכר, כמעט השתטה והתאסלם. והחכם ביודעו את צער המשפחה, השתדל אצל המושל והקאדי כדי להחזירו ליהדות, אבל הם סירבו. רק אחרי מאמצים ועריכת מגבית, בה השתתפו כל יהודי מראכש, ויחד עם משפחתו נשלח לארץ, וכך חזר ליהדות. המתאסלם אינו מקובל על ידי המוסלמים נהוראי מאיר שיטרית בן המאה ה-20 מספר על שני מקרים של יהודים במרוקו שהחליטו לעזוב את היהדות ולהתאסלם, 'עזב את עירו ועבר להתגורר בעיירה גוראמה, לבושתם וצערם של יהודי

  • הערצת הקדושים- אולאד זימור

    ר׳ אהרון הכהן(דמנאת) נקרא בפי היהודים גם סייד אהרון כהן, וסייד אהרון, ובפי המוסלמים סידי הארון או סירי מול לברכאת, היינו, אדוני בעל הברכות. באותו מקום קבורים גם מוואלין אל־גומרא.157 נערץ גם על־ידי המוסלמים. עדות של מר דוד א׳ (מראכש) ואחרים: פלאמאן-דמנאת, עמי 108, כותב שההילולה שלו נערכת במחצית ינואר, ומביא מסורת שלפיה ביקש הרב לפני מותו שיעשו את הרחיצה במקווה לפני קבורתו. בשעת הרחיצה, עמד והתרחץ בעצמו אפילו שהיה כבר מת. כאשר נשאו את גופתו דיבר וציווה שהתהלוכה תעצור במקום מסוים וששם יקברו אותו, במקום שהיה בית־הקברות העתיק של דמנאת: מאושאן עמי 178, מציין שהתמחותו של הקדוש היא ריפוי

  • אנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

    ח׳ליפות קורדובה במאה העשירית הגיעה התרבות המוסלמית בספרד לשיא כוחה. בימי עבד א־רחמן השלישי הייתה מדינתם של בני אומיה לח׳ליפות רבת עוצמה, שהתחרתה עם גדולתו של האסלאם במזרח ועם עוצמתן של שתי האימפריות הנוצריות, הביזנטית והלטינית. עבד א־רחמן השלישי היה אוטוקרט מתוחכם, תקיף, סובלני בענייני דת ומוכשר ביצירת שיווי משקל בין ידידים, אויבים ובייחוד מיעוטים. מבירתו הזוהרת קורדובה, שהמבקרים בה כיום עדיין יכולים להתפעל מיער הקשתות שבמסגד הגדול, שלט א־רחמן השלישי חמישים שנים תמימות(961-912) והעניק לאל־אנדלוס (ספרד המוסלמית) יציבות פוליטית, ממשל יעיל, כלכלה משגשגת, יוקרה בינלאומית, עוצמה צבאית וברק תרבותי. ״מעולם לא הייתה קורדובה משגשגת כל כך, אל־אנדלוס עשירה כל

  • הראשונים לציון, אברהם אלמליח

    מבוא קשה מאד לקבוע בדיוק מתימטי, את התאריך בו התחילו רבני ירושלים להעניק לרב־הראשי הספרדי בא״י את התואר ״ראשון לציון״, בשעת הכתרתו למשרה רמה זו בירושלים, מחוסר מקורות ומסמכים רשמיים על כך. כותבי־התולדה מהתקופות הראשונות עד היום לא השאירו בכתב שום דבר ברור על כך, מלבד כמה ידיעות מקוטעות וקלושות שאי־אפשר לסמוך על אמתותן ודיוקן, ולקבוע על פיהן כי משנה פלונית ואילך התחילו להעניק את התואר ״ראשון לציון״ לראש רבני אה״ק, ומה היו סמכויותיו, תפקידיו וערך תוארו זה. יש אומרים שהתואר ״ראשון לציון״ לא היה תואר רשמי שהוענק אך ורק לראש־הרבנים בא״י, אלא אחד מהמון התוארים שבהם היו מתארים את


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 117 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר
אוקטובר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031